"אני מתכוון להשמיע את הניגון כמנהג קבוע בהתוועדות של ל"ג בעומר, ליד הציון של רבי יוחנן הסנדלר" * העיבוד נעשה על  פי ניגון שהושר בישיבת חברון לפני טבח 1929* ברלין [מוסא] הושפע מסיפור המפולת 1911 ב"בריחה מצפת"

כשהחלה מכונת הדפוס הדיגיטלית לפלוט את כרכי ספרי "בריחה מצפת" ידעתי כי אחד הראשונים להם אשלח את הספר יהיה ידידי משה (מוסא) ברלין.

מוסא קיבל לידיו את הספר ערב פסח. הוא סיפר לי כי הספר כל כך משך את לבו עד שהתכוון "לגמוע אותו בנשימה אחת", למרות עמל החג המתקרב. הוא אף ביקש לעשות "סיום" לספר,  דבר שהיה משחרר אותו מן הצום של ערב פסח (תענית בכורות) בהיותו  בן בכור להוריו. אך הדבר לא נסתייע בידו. לאחר שקרא את הספר אמר לי:

"אם תרשה לי לשלב כמה  מן הסיפורים שבספר עם ניגון מתאים, אכלול אותו בהופעות שלי. וייתכן שנשתמש בהם כבר בפסטיבל צפת הקרוב. לאחר שהכרתי מן הספר את סבך משה רויזנטאל ז"ל, שנספה באסון המפולת במירון, ואף לפני כן, עלה בדעתי להקדיש לו ניגון מיוחד כמייצג הנספים במפולת.

"אני מתכוון להמשיך בכך כמנהג קבוע בהתוועדות של ל"ג בעומר, ליד הציון של רבי יוחנן הסנדלר. במקום זה מזכירים אישים רבים הקשורים למירון, קושרים להם סיפורים וניגונים (כך גם עוברת המסורת). בעקבות ספרך נראה לי כחוב של כבוד להזכיר גם את הנספים במפולת, דבר שלא נעשה מעולם".

לאחר חיפושים והתלבטויות בחר מוסא ברלין בניגון חינדהלה שהושר בישיבת חברון  בתקופה ששכנה בעיר חברון לפני הפוגרום [בשנת 1929, בשיאם של מאורעות תרפ"ט, ערבים תושבי חברון טבחו ביהודי העיר. בטבח נרצחו 59 יהודים ועוד שמונה מתו מפצעיהם מאוחר יותר. 44 נפצעו קשה ו-21 נפצעו קל.]

יש בניגון זה שילוב של תוגה, כאילו תחושת הפוגרום המתקרב, ושמחה העולה על גדותיה. "התלהבתי מן הניגון הזה", אמר לי מוסא, "כי הוא ישראלי, הוא חלוצי, הוא גלילי והוא חסידי".

על גלגוליו של הניגון ראה מאמר באתר עונ"ש והסבר של אליהו הכהן http://onegshabbat.blogspot.co.il/2013/09/blog-post_26.html.

ולהלן העיבוד של מוסה ברלין לניגון העתיק-חדש.

.