מפקד החזית היה הינדנבורג לימים נשיא גרמניה ששמר אמונים לרב

ENGLISH VERSION

http://www.zeevgalili.com/english/

הסיפור הזה נשמע כאגדה חסידית, אך הוא אמת לאמיתה. ראשיתו של הסיפור במלחמת העולם הראשונה. הצבא הגרמני הסתער על קווי ההגנה של הרוסים במזרח ונהדף. לרוסים היה יתרון כמותי ומערכת ביצורים חזקה.

המערכה הוכרעה תודות למידע חיוני שהגיע לידי הגרמנים. מידע זה כלל תוכניות של מנהרות שהובילו לביצורים הרוסיים. את המידע מסר לגרמנים הרב אברהם יצחק קופערשטאק מוארשה.

 תלמידי הישיבה ניתלו בכיכר העיר

כיצד השיג רב יהודי תכניות של מנהרות לביצורים רוסיים? זו תעלומה שלא פוענחה עד היום. מה שידוע הוא שהרב קופערשטאק עמד בראש ישיבה בוארשה בתקופה בה שלטו הרוסים בפולין. הרוסים גייסו בכפיה צעירים פולנים ויהודים לצבאם וכל מי שערק הוצא להורג. בין המוצאים להורג היו שלושה מתלמידי הישיבה של הרב. הם הובאו לכיכר העיר ונתלו בידי קצינים רוסיים, לעיני קהל רב של אנטישמים פולנים. הרב חזה בהוצאה להורג וגמר בליבו להיפרע מרוצחי תלמידיו. זאת עשה כשגילה לגרמנים את סוד המינהרות שהובילו לביצורים.

הרב עובר לברלין ומקבל גימלה

בתום המלחמה עבר הרב לגרמניה והקים ישיבה ברחוב מונץ 35 שבלב ברלין. לרב הוענקה גימלה ממשלתית לכל חייו והשלטונות סיבסדו את הישיבה. הרב גם זכה למעמד מכובד והיה הנציג היהודי הרשמי באירועים חגיגיים של גרמניה הווימארית, כמו יום הולדתו של הנשיא הינדנבורג. על הסיבות לזכויות המיוחדות בהן זכה ולמעמדו המיוחד של הרב קופערשטאק לא פורסם דבר באורח רשמי. אולי זה קשור לעובדה שמפקד החזית המזרחית במלחמה היה גנראל פאול הינדנבורג, שהיה לנשיא גרמניה.

עד כאן הסיפור עדיין נשמע בגדר דיווח היסטורי סביר. הרי במלחמת העולם הראשונה היו יהודים רבים שלחמו בשורות הצבא הגרמני, עשו מעשי גבורה וזכו באותות הצטיינות. מעשים אלה לא עמדו להם לאחר שעלה היטלר לשלטון (1933). רובם גורשו או מצאו את מותם במחנות הסגר ובתאי הגזים.

ישיבה בחסות המשטר הנאצי

שונה היה גורלו של הרב קופערשטאק. בשנים שבהן נחרבו ונשרפו כל המוסדות ובתי הכנסת היהודיים בגרמניה, המשיכה הישיבה שברחוב מונץ 35 להתקיים. יתר על כן: השלטון הנאצי המשיך לממן את הוצאות הישיבה כמו השלטון שקדם לו וחיילים גרמנים הוצבו סביב הישיבה ומנעו כל פגיעה בה.

המעמד המיוחד הזה של הישיבה בחסות השלטון הנאצי נמשך שמונה שנים. בכב אדר א' ת"ש (2 במרץ 1940) נקרא הרב קופפרשטוק לישיבה של מעלה בדרך הטבע. הוא נקבר בבית הקברות וויסענסעה ועל קברו הוצב ציון הנמצא עד היום.

הישיבה נסגרה, התלמידים נשלחו למחנות ריכוז ולא ידוע מה עלה בגורלם.

את הסיפור המדהים הזה שלח לי מישהו באינטרנט. במבט ראשון הוא נראה לי סיפור בדוי והתחלתי להתחקות אחר מקורו ומהימנותו.

אין רישום ביד ושם

פניה ל"יד ושם" העלתה כי אין כל רישום על הרב קופערשטאק. אבל קיים רישום על שם אשה, חנה קופערשטאק, שנולדה בוארשה וגורשה מברלין לטרזיינשטאט בשנת 1943. מועד הגרוש והעובדה שהועברה לטרזיינשטאט, שהיה מחנה של מיוחסים, מעיד אולי כי הייתה אשתו של הרב קופערשטאק. אך זו כמובן עדות קלושה.

הבדיקה שלי העלתה כי מקור הסיפור שנשלח אלי הוא באתר "אש התורה". האתר שייך לארגון שהמטה שלו שוכן בבניין מול הכותל המערבי. מן האתר היפנו אותי למקור שממנו הועתק המאמר ומחברו, פרופסור מאיר שוורץ. כאן פוענחה החידה.

2200 בתי כנסת

פרופסור שוורץ עומד בראש עמותת "בית אשכנז", ששמה לה למטרה לאתר ולהנציח את 2200 בתי הכנסת שהיו בגרמניה במאה הקודמת. בליל הבדולח (9-10 בנובמבר 1938) נשרפו 1574 בתי כנסת. היתר נהרסו ברובם במהלך המלחמה. כ-150 בתי כנסת נותרו שלמים.

על פרשת קופערשטאק סיפר לי פרופסור שוורץ: "במהלך עבודתנו על תעוד בתי הכנסת שחרבו הגענו לבית הכנסת של הרב קופערשטאק. התחלנו לחקור את תולדות המקום ואז הגיעו לידינו מסמכים שמהם התגבש הסיפור כולו. אז גם גילינו שקדם לנו איזה עיתונאי שפרסם את הפרשה כקוריוז בעיתון גרמני קטן ובלתי חשוב בשם "אקטואל", בשנת 1996. כתבתי מאמר על הנושא בידיעון של העמותה המופץ בין כמה מאות אנשים המעוניינים בתולדות יהדות גרמניה. מן הידיעון העתיקו ותרגמו לאתר "אש התורה". בעקבות הפרסום נתקבלו כמה עדויות חיות לפרשה. בין היתר מאדם המתגורר באוסטרליה שסבו היה אחיו של הרב קופערשטאק.

היה מפקד באכסודוס

פרופסור שוורץ, בן 77, נולד בנירנברג בגרמניה למשפחה דתית אורדתודוכסית ועלה ארצה לבדו חודש אחד לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה והוא אז בן 11. חונך בפנימיה, בקיבוץ חפץ חיים, התגייס להגנה והיה בשליחותה באירופה. היה מפקד באקסודוס וליווה חלק מן המעפילים שגורשו על ידי הבריטים חזרה לגרמניה. למד ביאולוגיה בבר אילן ובאוניברסיטה העברית והתמחה במיוחד בגידול צמחים ללא קרקע.

לפני כעשרים שנה הקים את עמותת "בית אשכנז", יחד עם ד"ר יוסף בורג. העמותה לא הצליחה להשיג מימון לעבודתה ממקורות יהודיים. ב"יד ושם " אמרו להם ש"ליל הבדולח ארע לפני השואה". ("הם לא מתחשבים בכך שבליל הבדולח נרצחו 1300 יהודים" – אומר לי איש שיחי). גם ועדת התביעות שליד הקונגרס היהודי העולמי שקיבלה כספים רבים מגרמניה כפיצוי על רכוש יהודי ציבורי ורכוש ללא יורשים, נמנעת מלתמוך בעמותה. בלית ברירה הם פנו לגרמנים ושכנעו אותם כי עבודתם מתעדת היסטוריה שהיא גם גרמנית. התיעוד מתבצע באמצעות סטודנטים גרמנים ומתפרסם בספרים.

ראהעמותת בית אשכנזhttp://www.ashkenazhouse.org/indexhebrew.htm

תגובה שנתקבלה לגירסה האנגלית של מאמר זה 

Chaya H. Roth, Ph.D. says: