אני בוכה …
שדה שרוף ליד ריבוץ בארי [ צילום ניצן כהן ]
אני בוכה על שדות הקמה,
על שיבולי הזהב,
שעולות בלהבות,
באש השנאה , הקנאה…
שדות הפלא , שגידלום בשממה,
טיפחום בשמחה , באהבה …
עבדו להם, עבודת קודש,
,בזיעת אפיים תוציא לחם׳ .
אל תעקור נטוע ! לא תצית זרוע !
מי יקום נקמת העץ העולה בלהבות ?
מי יספוד לשדה זהב של חיטה ,
שנשרף כליל, שהפך שחור שחור …
אני בוכה , דמעותיי מלוחות ,
אני בוכה , דמעותיי צלולות …
זולגות וזולגות , ולא כבו הלהבות …
לאה אקסר לונץ
על מחברת השיר ראה
יהודים התרגלו לבכות, וממשיכים בזה, אולי הצבא המוסרי והחזק בעולם יאסוף את הדמעות