גירסה ראשונה 2012 גירסה שניה 2013 גירסה נוכחית 2018
נתניהו האכיל אותנו הרבה מרורים. הוא אכזב אותנו כמעט בכל תחום בו תלינו בו תקוות. מאז הסכם וואי ועד נאום בר-אילן. אף על פי כן אנחנו חייבים להודות שאין לו תחליף.
ב"אנחנו" אני כולל את כל מי שהאמין וקיווה כי הוא יצליח לעצור את הסחף שהחל עם הסכם אוסלו ומוביל אותנו לתהום. ב"אנחנו" אני מתכוון לכל מי שראה בספרו "מקום תחת השמש" תכנית פעולה. תכנית האומרת לאו מוחלט למדינה פלסטינית. תכנית העוצרת גם את התהליך הפוסט-ציוני והפוסט-יהודי שעוברת החברה הישראלית.
למרות הכל אין ברירה אלא ללהגיע למסקנה כי בנסיבות הנוכחיות הוא הטוב ביותר.
ולהלן הימוקים:
כי הוא שקרן.
הוא לא שקרן גדול כמו שמעון פרס ואפילו לא כמו יצחק שמיר, שהצהיר כי בשביל ארץ ישראל מותר לשקר. אבל התעמולה של השמאל הוציאה לו שם של שקרן בלתי נלאה וזה טוב. כי מי שצריך לייצג אותנו מול חבורת הנוכלים המקיפה אותנו, צריך להיות שקרן גדול. צריך להיות תככן, ומוליך שולל, ולא עומד בדיבורו, ולא מקיים הסכמים. כי למען ארץ ישראל, וליתר דיוק למען הקיום שלנו, חובה לעשות כל מה שאפשר. גם לשקר.
מי הייתם רוצים שיעמוד מול האייטולות בטהרן, החמאס, החיזבאללה, אבו מאזן, ודונלד טראמם– ציפי לבני? יאיר לפיד? אבי גבאי?
כי הוא ציוני
בעידן שבו מאפשרים לחנין זועבי – המערערת על עצם זכות קיומה של מדינת היהודים – לרוץ לכנסת, כבר לא מובן מאליו שמנהיג מפלגה יהודית הוא ציוני.
בעידן שבו ציפי לבני, אהוד ברק ואהוד אולמרט הציעו בנדיבות לפלסטינים החזרת פליטים, פינוי רבבות מיהודה ושומרון ויתור על הר הבית וגם חלקים מן הנגב, זה כבר לא ברור שמנהיג ישראלי הוא ציוני. כמו ההשלמה עם מדינה פלסטינית כך גם ההשלמה עם מדינת כל אזרחיה הולכת ומחלחלת. בהעדר מערכת חיסון לאומית נוצר הכשל החיסוני הנרכש, המכרסם בכל חלקה טובה. נתניהו דרוש לנו כנסיוב. גורם חום וכאבים ודחייה. אבל מחסן את הגוף.
כי הוא לא שכח מה זה להיות יהודי.
נתניהו, כמו שמיר, יכול לאכול שרצים ולחלל שבת. אך הנקודה היהודית קיימת בו מכוח הגנטיקה של התנועה הלאומית. מכוח החינוך שקיבל בבית אבא. מכוח הז'בוטינסקאות, שהיא חלק בלתי נפרד מתמונת עולמו.
התנועה הלאומית לא הייתה מעולם דתית, אך היא לא קמה על חורבות היהדות כפי שקם השמאל הציוני. ראשוני השמאל היהודי היו יהודים עד עמקי נפשם מכוח מוצאם וחינוכם (מברל ועד בן גוריון) אך הם מרדו במורשת היהודית שלהם. צאצאיהם נטשו לגמרי את העולם היהודי. לא פלא שעדות המזרח, ששמרו על המורשת היהודית, נמשכו לתנועה הלאומית ועדיין שומרים לה אמונים. לא מקרה שהיהדות הדתית לגווניה חשה באינטואיציה כי נתניהו וכל מה שהוא מייצג שומר על הגחלת.
כי הוא חזק
שונאיו מתארים אותו כהססן, כאחוז פאניקה, כי הוא "מזיע". אך הם יודעים שהוא חזק והדבר מפוצץ אותם. בנימין נתניהו הוא באמת אדם חזק. להיכנס לתפקיד בתנאים כל כך קשים, לעמוד מול העולם כולו, להתמודד מול תקשורת ישראלית שמעולם לא הייתה עוינת כל כך, להתמודד מול עכברים ועכברושים העוזבים את הספינה – לעבור כל זאת ולהמשיך לרוץ צריך להיות מאד חזק. ובימים אלה גילה יכולת על אנושית לעמוד מול משטרה עוינת המשתמשת בהדלפות לתקשורת כאמצעי שבירה. והם לא שברו אותו.
כי הוא חזק בכלכלה
רצח האופי שעשו לנתניהו הפכו אותו ל"קפיטליסט חזירי". האמת היא שבתקופה שכיהן כשר אוצר בממשלת שרון הוא הציל את המשק מקריסה מוחלטת. כולם מזכירים לו את קיצוץ הקצבאות ולא זוכרים שזו הייתה תקופה שהכי כדאי היה להיות בטלן המקבל אלפי שקלים לחודש בלי לעבוד. שוכחים שהוא הציל את הפנסיה של מאות אלפי גמלאים שהיו מבוטחים בקופות הפנסיה של ההסתדרות, שפשטו את הרגל בגלל העדפת מקורבים ושחיתות. שוכחים שבתקופה בה כל העולם המערבי מזדעזע כלכלית ישראל היא המדינה היציבה ביותר, האבטלה נמוכה והצמיחה גבוהה. מאשימים אותו בגרעון שנוצר ושוכחים את הטפילים האוכלים את המשק – חברת החשמל, הנמלים, – עובדי הרכבת ושדות התעופה – כולם תומכים ונתמכים על ידי חסידי ה"סוציאל-דמוקרטים".
הוא חזק במדיניות
מול נתניהו עמד משך שמונה שנים נשיא אמריקני שהחל את הקריירה שלו בביקור במצרים, בנאום ששיבח את האיסלם ובניסיון לכפות על ישראל נסיגה הקפאה ו"פתרון" שיסכן את עצם קיומנו. נתניהו לא נרתע מלהתמודד מול אובמה, הפעיל נגדו את הקונגרס והצליח לגרור את העולם כולו להבין את הסכנה הטמונה באירן. כך הגענו לעידן טראמפ שכמו נתניהו מבין שההסכם שחתם אובמה עם אירן הוא סכנה לישראל ולעולם.
כי [מקווים] שלא ישכח מה כתב בספרו
מה שחשוב הוא שנתניהו יאמץ ויגשים את מה שכתב ספרו:
"אש"ף הוא סוס טרויאני פאן-ערבי – מתנה שהקיצוניות הערבית מנסה לשכנע את המערב לקבל זה למעלה מעשרים שנה, כדי שזה יאלץ את ישראל להכניס מתנה זו בשעריה. התועמלנים הערביים צובעים את מתנתם בצבעיה היפים של הלגיטימיות, בפתוס של סבל, בביטויי אהבה לרעיונות המקודשים של החירות, הצדק והשלום. אבל מתנה צבועה ומוסווית זו מטרתה אחת, להיכנס דרך חומת המגן של ישראל, לחנות על הגבעות על תל- אביב, ולבצע משם בהדרגה את תכנית ההשמדה שלה. כל שמץ של הסכמה מצד המערב ומצד ישראל – כתבות השער הנדיבות, קבלות הפנים החגיגיות, מעמד המשקיף, השגרירויות, כל שטח שהצליח אש"ף אי פעם להניח את ידו עליו – כולם משמשים כדי להתקרב צעד אחר צעד אל המטרה. אמנם קשה לרבים לדמות לעצמם את הקיצונים הערביים משמידים את ישראל בדרך שהחריבו היוונים את טרויה. אך אין הדבר קשה למי שמכיר את תנאי קיומה של ישראל: מדינת אש"ף שתושתל 15 קילומטרים מחופי תל-אביב תהווה סכנת מוות למדינה היהודית – ממש כפי שערפאת מבטיח". (בנימין נתניהו, מקום תחת השמש, מאבקו של עם ישראל לעצמאות, לביחון ולשלום, עמוד 240).
ראה
http://www.zeevgalili.com/2005/12/249
תגובות
יישר כח על יכולתך המרהיבה להיות דובר נאמן ליהודים אוהבי הארץ ולייצגם היטב במאמריך המלומדים המשופעים בידע רב חובק עולם .
כמו רבים נקווה שה"טוב ליהודים" לא רק ייבחר מחדש להנהיג את אומתנו , אלא שגם ידע לצרף לצידו את הטובים שבהם .
בברכה ובהוקרה רבה ,
צבי מנדלבאום
קיימת גם גירסא אחרת שאומרת שמבין שני האוייבים שלנו: הכירסום הפנימי, לעומת העולם האנטישמי, צריך לטפל קודם כל בכירסום הפנימי. זאת, מכיוון שנדרש חוסן לאומי בכדי לעמוד מול העולם העויין. על פי הגירסא הזו, נתניהו הביא לכירסום על ידי התחברות לבעלי ההון, שהעדיפו את האינטרסים האישיים על פני האינטרסים הלאומיים. על פי גירסא זו, כל החלופה מבין אלה שפסלת על הסף היא חלופה ראויה.
מי גרם לכירסום הפנימי? נתניהו? התקשורת? עתון הארץ? השמאל הפוסט מודרני ופוסט יהודי? – מחק את המיותר.
כירסום פנימי זוהי פעילות שניזונה ממספר מקורות. כל אחד יכול להטיל אשמה כראות עיניו. יש חילוקי דעות בין הימין והשמאל לגבי התועלת לעם היהודי שיכולה לצמוח מתהליכי התיישבות הכרוכים בהתעמרות באוכלוסיה מקומית, וגם ההיסטוריה לא תוכל לשפוט מיהו הגורם הדומיננטי בתהליך של הכירסום הפנימי. על פניו, ממה שאני קורא בעתונים, לנתניהו יש חלק משמעותי בכרסום הפנימי. נכון שעכשיו קשה להצביע על תחליף, כמו בכל פעם לפני בחירות. האם לבן גוריון או לבגין היה תחליף? היה, אבל לא ראו אותו לפני הבחירות הקובעות.
גילוי נאות: אני קורא את עתון הארץ ואני לא לוקח את העתון החינמי של נתניהו שמציעים לי ברכבת.
אבי, דעתך מקובלת עליי ואני רוצה להוסיף ולהעיר לזאב גלילי שלא כל שקרן, ציוני, חזק בכלכלה ועוד סופרלטיבים שזאב הדביק לביבי, מזכים את המחזיק בתכונות אלו בתואר "רק הוא יכול למלא תפקיד של ראש ממשלה". מה שכן, ביבי מתאים בהחלט להיות שר או יו"ר של ועדה. אבל לייצג מדינה ולחנך דור שלם של צעירים שכך ראוי לנהוג בתפקיד הבכיר ביותר ברשות המבצעת? לא ולא.
ההשחתה הכי גרועה, לדעתי ,שאליה הגענו כיום היא השאלה "מי יחליף את נתניהו". זו שאלה של דיקטטורה .במשטר דמוקרטי מחליפה "נבחרת" או "כוורת" פוליטית את המנהיגות הנבחרת. יש לנו כיום כמה וכמה נבחרות כאלה וכולן עולות עשרת מונים על זו המכהנת כרגע. זה מה שצריך לקבוע ולא אישיותו של אדם אחד. פולחן האישיות הוא סממן מובהק ומסוכן שמהדהד תקופות חשוכות בהסטוריה האנושית. נילי דיסקין.
לנילי דיסקין היקרה. לייחס לנתניהו יכולת וכוח של דיקטטור זו לא רק הפרזה אלא התעלמות מן המציאות הפוליטית החברתית והכלכלית של ישראל. כוחו של ראש הממשלה בישראל מצומצם מאד. כמעט כל אחד מהשרים יכול לעשות כל העולה על רוחו. וגרוע מזה, גם כל אחד מהשרים מוגבל על ידי מנגנון ביורוקרטי שאי אפשר לגבור עליו. ומעל הכל המדינה נשלטת על ידי קונגלומרט של אוליגרכיות [ מערכת המשפט, המשטרה, הרשויות המקומיות, ההסתדרות, הוועדים הגדולים במפעלים החיוניים, המשטרה, המערכת הצבאית. במציאות הזו לא חשוב מי נמצא בכוורת של השלטון. התוצאה תהיה אותה תוצאה. הבעיה המרכזית של ישראל היא הבעיה הקיומית ואחריה כל הבעיות האחרות. בתחום הזה הוכיח נתניהו יכולת תמרון, עוצמה וראיה אסטרטגית יותר מכל מנהיג אחר. ראי את תוצאות הסכם אוסלו, ההתנתקות ועוד. במציאות הזו קיימת חשיבות עליונה לשאלה מי יעמוד בראש הממשלה. הלוואי שבן גוריון או שמיר היו יכולים לקום מקברם. אבל עם כל הכבוד ליאיר לפיד ולאבי גבאי אלה עלולחים לדרדר את המדינה לתהום.
נו באמת, נתניהו חזק?! מול אשתו הוא אינו חזק, בטח לא מול שותפיו הקואליציוניים, ואפילו מול הסחטנים הנאלחים מבית הוא אינו מסוגל לעמוד בחוסן. הוא לא היה חזק מול החמאס, הסכים לעסקת שחרור מחבלים הרסנית, הצביע בעד ההתנתקות והביא לעולם את נאום בר-אילן. יש כמובן עוד עשרות דוגמאות מפריכות חוסן לגביו. הוא חזק באמת רק מול חלשים, הוא אולי המנהיג היחיד שיש לנו כרגע, אבל בטח לא המנהיג שאנו רוצים ובוודאי ובוודאי לא המנהיג שאנחנו צריכים.
יש לך תחליף?
מי?
יאיר לפיד החזק בדיבורים ובתסרוקות?
אבי גבאי שלא חזק אפילו בדיבורים?
ז.ג.
דווקא ממך לא ציפיתי שלא תקרא עד הסוף. כתוב במפורש בסוף התגובה שלי: "הוא אולי המנהיג היחיד שיש לנו כרגע, אבל בטח לא המנהיג שאנו רוצים ובוודאי ובוודאי לא המנהיג שאנחנו צריכים".
אז אין לי תחליף אבל זה לא אומר שצריך להעמיד פנים שמדובר באיזה גליק גדול. ביבי הוא הרע במיעוטו ולא יותר, וגם זה רק מבחינה מדינית. מכל שאר הבחינות הוא כישלון גדול, ואני מפנה אותך לפוסט שלך עצמך הסוקר את קבוצות האוליגרכיה השונות ששולטות הלכה למעשה בישראל של ימינו, גם לאחר 40 שנות מהפך.
מכל מקום, אם כבר נאלצתי להגיב שוב, דעתי האישית היא שאני מעדיף כל מנהיג, אפילו מהקצה השמאלי ביותר של המפה, בתנאי שהוא ניחן בטוהר מידות, על פני מנהיג ימני מושחת. לדעתי זאב ז'בוטינסקי זצ"ל היה מסכים איתי, וכך גם מנחם בגין המנוח. אין הדר באובדן הערכים ובבריכה בקיסריה ואין הדר בחברים מיליארדרים מזרימי שמפניה ושופכין.
בתור התחלה אני רוצה להרגיע את כולם: אני לא בעד שחיתות, לא מימין ולא משמאל, אבל באמת שלומי, אין לי מושג באיזה צד של המפה הפוליטית אתה יושב, אבל נראה לי שלא חשבת על זה עד הסוף. "אני מעדיף כל מנהיג, אפילו מהקצה השמאלי ביותר של המפה" – במקרה של ועד שכונה, אפילו אולי ראשות עיר, יתכן שאפילו קומוניסט (תיאורטית בלבד, לדעתי) יכול להיות טוב. בראשות מדינה – לאן לדעתך נגיע עם ר"מ קומוניסט? עם מי נצביע באו"ם? עם אנגולה ודרום אפריקה, שם יש עכשיו טהור אתני של חוואים לבנים שאף אחד לא מדווח עליו (רק הבלוג הקנדי THE REBEL, ואף אחד אחר לא הרים את הכפפה. כנראה שמה שנאמר ב"בית התה של ירח אוגוסט": "פורנוגרפיה היא שאלה של גיאוגרפיה" נכון גם לענין מדינת ישראל וכל מדינה אחרת בעולם, ואין צורך להרחיב). נצביע באו"ם נגד ארה"ב, היום סוף סוף חזרה להיות ידידתנו הגדולה (והיחידה), יחד עם רוסיה, סין, מדינות ערב והמדינות המוסלמיות – זה מה שר"מ קומוניסט יעשה. שלא לדבר על ה"הצלחות" הפנימיות, ראה ונזואלה וצפון קוריאה.
הצרה היא שבמגזר הצבורי אנשים שיושבים מספיק זמן במפלגה/ארגון לומדים את השיטה ומתחילים לנצל את הידע כדי לינוק מכספי הארגון, המפלגה, או, במקרה שלנו – המדינה. אם אין עוצרים בעדם ימשיכו בכך, ונדמה לי שהיה זה אשכול שאמר "לא תחסום שור בדישו" כשדווח לו על "יניקה" שכזו (ושוב, איני זוכרת מי היה ה"יונק").הצרה הנוספת בארץ היא שכמו שזאב כבר כתב לא מזמן, אנחנו לא דמוקרטיה ולא דיקטטורה אלא קבוצות כוח (הון משפחתי/עתונות, חב' החשמל, ועדי העובדים וכו') שמחזיקים את המדינה "איפה שכואב". לפני כמה עשרות שנים היה נסיון של הממשלה להוציא מחב' החשמל, בעצם מעובדיה, חלק מה"הטבות", והם איימו שיסגרו את החשמל, והממשלה, לצערנו, התקפלה. אני גרסתי אז שהיה צריך להכניס את הצבא למפעלי חב' החשמל ולפעול בכח, אבל אנחנו יודעים לעשות את זה רק על צבור אזרחי, כמו ימית וגוש קטיף. ועל כן אנחנו משלמים, ונמשיך לשלם, והשחיתות תמשיך. דרך אגב, נאמר לי שלכל קבוצת כח שכזו יש כספת עם אוסף תיקים מענין על כל מי שלדעתם עלול לסכן אותם. ואם זה נכון – למי יש דם לקום נגדם כשהמחיר הוא חייו וחיי יקיריו, מקור הכנסתו, חברים, בקצור – כל החיים כבר לא לפניו…
אני לא זוכר למי מיוחס המקור לביטוי:
בתי הקברות מלאים באנשים שאין להם תחליף.
הערות:
בזמן הזה שיש המלצות אישום נגד נתניהו, אפשר להזכיר את מעלותיו: למעלה מספק, שטובת המדינה עומדת לנגד עיניו (אך לצערנו כנראה שגם טובת חבריו).
אין ספק שלהיות ראש ממשלת ישראל זה תפקיד תובעני וקשה מאוד. ואין ספק שהוא עובד קשה – ועל כך צריך לדעת להודות לו.
אבל להגיד שאין לו תחליף?
כך זה בד"כ נראה הרבה פעמים, שאין תחליף לזה, ואין תחליף להוא, ומי יכנס לנעליים הגדולות? הנה גם שמעון פרס המיוחד כל כך כבר לא איתנו, והעולם לא מתמוטט. הרב עובדיה הלך לעולמו כמו גדולי תורה אחרים, ועולם היהדות לא התפרק. בקיצור, בכל זמן, בד"כ בפינה יש כמה כוחות רעננים שהם עדיין בפוטציה, אבל עדיין אלמוניים. ואפילו אם אין "סופרסטאר" תחליפי באור הזרקורים – סביר להניח שימצא גם תחליף זה.
הנה נזכיר כמה סיבות טובות למה ראוי שמישהו אחר ינהיג את ישראל:
אכן נתניהו ציוני ובעל ערכים יהודים, אבל הוא (ואשתו, ובנו) מייצגים ומראים תרבות של עושר וראוונות ואף חמדנות (הריהוט בקיסריה, הפקקים של הבקבוקים, ההוצאות התופחות של מעון ראש הממשלה וכו'). מהתורה אנחנו יודעים כמה חשוב ש"מלך ישראל" יהיה בעל מידות טובות, שיהווה דוגמה אישית לציבור. וכאן הדוגמה ממש לא חינוכית. נשמח לקבל דוגמאות לאנשים כמו מנחם בגין, ובני בגין, וגם מנהיגים נוספים, שהם צנועים, משרתי ציבור במובן המלא של המילה, ולא מבלים בוילות בקיסריה בחיק חבריהם העשירים. (ומי היו אלו תמיד שגרו בקיסריה?? השליטים הזרים, המתיוונים וחבריהם, חובבי החיים הטובים.
כמובן כמו כל אדם יש אצלו נקודות חזקות וחלשות (הססנות, חזק בדיבורים ופחות במעשים). ובעיות נוספות (ההתערבות של אשתו בענייני המדינה, תחלופה גבוהה במשרד ראש הממשלה שמעידים על בעיות ביחסי אנוש, ואנשי סגל בעיתיים מסביב) – על כל אלו לא ארבה, כי זה לא העיקר, כי אף אחד לא מושלם, ולצד הבעיות, לנתניהו יש גם הרבה כשרונות ויכולות מוכחות.
אבל הנקודה המשמעותית ביותר נגד השארותו בשלטון, היא לא אישית נגדו, אלא נגד השארות אנשים קבועים בעמדות שלטון וכוח: שלטון וכוח יותר מדי זמן = שחיתות. וככול שאנשים נמצאים בעמדות של שלטון וכוח יותר ויותר זמן, ככה פחות ופחות הם מצליחים להשאר נקיים משכרון הכוח. ונתניהו כבר הרבה זמן בראשות השלטון. בלי להכנס לכל הפרשיות האחרונות, אנחנו רואים במוחש כיצד נתניהו של הקדנציות הראשונות (שבו כמעט לא היו פרשיות שוחד וכו') משתנה ו"נרקב" – כאמור זה לא משהו ייחודי – זה קורה כמעט לכולם – ולכן גם נתניהו לא צריך לקחת את זה קשה – שצריך "לרענן" את השורות וההנהגה ולהזרים דם חדש.
אכן, מה אומר ומה אדבר – חומר למחשבה. מה שכן, הדבר היחיד שפיספסת כאן היה הזכרת העובדה שהוא היה זה שרצה להעלות מע"מ על אוכל. אולי כדאי להתחיל ללמוד מארה"ב הקפיטליסטית – אין מע"מ על אוכל ועל בגוד! והם חיים, וחיים יפה מאד, ולמעשה, הקפיטליזם הוא השיטה היחידה שהעלתה אנשים ממדרגה כלכלית אחת למדרגה כלכלית גבוהה יותר. אבל, לחזור לנושא שלנו: מן השמאל בוודאי לא נוושע, אותם אנחנו מכירים. אילו קם אבא אבן מקברו, היונה המקצועית הזה, אפילו הוא גרס שגבולות 67' היו גבולות אושוויץ. היום היו זורקים אותו ממפא"י, שלא לדבר על מפ"ם ושאר השמאלנים הצדיקים שלנו.
מכל מקום, תודה על הכתבה. כמו שאמרתי, בהחלט חומר למחשבה.
להאשים את נתניהו בהעדר קפיטליזם זה לא לענין. הוא חניך האסכולה של שיקאגו של הורדת מיסים וצמצום התערבות הממשלה במשק. כמו רייגן שהצליח מאד מול אובמה שהכניס את ארהב לגרעון חסר תקדים. נתניהו הציל את המשק כשהיה שר אוצר. כראש ממשלה אין לו יכולת להתערב במשק נוכח אילוצי הקואליציה. מה יכול היה לעשות מול האפס הזה שניסה למכור בתים במעם אפס ולכחלון החושב שאפשר לרמות את השוק עם דיור למשתכן.
ז.ג.
לא האשמתי אותו בחוסר קפיטליזם. בארץ, כמו באירופה, אין קפיטליזם ולא זו היתה תגובתי. מה שכן האשמתי אותו היה שהוא רצה להטיל מס על מזון, דבר שהיה פוגע, כרגיל, בעיקר בשכבות החלשות וזו היתה עיקר טענתי כלפיו. וכמו שאמרתי, מאמר מאלף ובהחלט חומר למחשבה וזוית שונה להציץ דרכה.
הבעייה אינה נתניהו. הבעיה , לדעתי , היא הנהייה אחרי "איש חזק" מעין דמות אב. שיפתור לנו את כל הבעיות בלי שנצטרך להקדיש לכך אנרגיה או מחשבה. נתניהו רק "קוטף" את הפרי שהבשיל בעץ שנטע וטיפח הרבה שנים.
ואם זה לא ברור מספיק , הבעיה היא אנחנו. האנשים שנותנים לזה להמשך וחושבים שאין בלתו. נילי דיסקין.
העץ שנטעו אחרים הוא תהליך אוסלו שעלה לנו בכאלפיים הרוגים. צריך היה איש חזק מאד שיעצור את הסחף שגרמו הפירות הללו ולעמוד מול קטסטרופה ששמה אובמה.
ז.ג.
אין ולא יכולה להיות עדות לכך שההרוגים מאז הסכם אוסלו הם תוצאה של ההסכם. יש הגורסים שלולא התהליך, מספר ההרוגים היה גדול בהרבה. יש הגורסים שההרוגים הם תוצאה של מאבק בין שני עמים על אותה פיסת שטח, ולא של הסכם זה או אחר.
האמונה בצורך באיש חזק היא אמונה דתית, ועם אמונה דתית אי אפשר להתווכח.
"גבולות אושוויץ" לא הביאו לנו שלום ולא יביאו לנו שלום. שאי אפשר להוכיח שה"הרוגים" (נרצחים! הם לא "סתם" "נהרגו" כשנפלו מהסולם, הם נרצחו, חלקם נטבחו ועברו פוגרום והתעללות! כמה פוליטיקלי קורקט נעשינו!) הם תוצאת ההסכם? זוהי מין התגמשות שכלית שהופכת את הנרצחים לאיזה מין תהליך תיאורטי, כאילו אנחנו לומדים קורס באוניברסיטה. הם נרצחו ע"י אוסף אנשים שהפכו פתאום, בגלל שאנחנו יהודים, ל"עם". אין שום קבוצה אחרת של אנשים על פני כדור הארץ שברחו ממקום מגוריהם, הפכו לפליטים והורישו את מעמד הפליטות הזה, בברכת האו"ם, לבניהם, נכדיהם וניניהם. רק הפלשתינאצים המסכנים, "המדוכאים עלי אדמות". נשאיר את הווכוח, או השיחה, על הנושא "האם הם נעשו פליטים בגלל שברחו מהיהודים?" לפעם אחרת). ומי יודע, באמת, אילו היו לנו מנהיגים אחרים, עם חזון, אולי לא היה אסון אוסלו נופל עלינו, ולא היינו בכלל נכנסים לנושא של "החזרת אדמות" (למי? הבעלים החוקיים הם הירדנים, וגם על חוקיותם אפשר לערער).
לענין האיש החזק: אין כאן שום ענין של אמונה. זהו רצון, לא הייתי מגדירה את זה אפילו כ"צורך", זה הרצון לחזור למצב שבו מישהו מנהל את הענינים, מישהו שיודע יותר טוב מאתנו את העובדות – והפתרונות – שיעזור לנו ויוציא אותנו מהבוץ. אין כאן שום ענין לאמונה, לא דתית ולא לא-דתית, זוהי רק שאיפה לשנוי המציאות ע"י "האב הגדול" שיודע תמיד יותר טוב. במציאות הפוליטית הנוכחית, שבה אין מלכים וכוהנים גדולים והאפיפיור קומוניסט, ואין שלטון העובר בירושה (וגם במדינות בהן הוא עובר בירושה יש ממשלות שהופכות את המלך לפיגורה שיש לה אותה עוצמה שיש למלך במשחק השחמט) כולנו נתונים להשפעות התקשורת, מהעתונות, הרדיו והטלויזיה עד האינטרנט, ואנו בוחרים מפלגות במקום אנשים. ולאותם אנשים, במיוחד בשיטה הישראלית-אירופית, אין הרבה מה להגיד אם אין להם קואליציות, וכאן אחד ממקורות הרע בשיטה.
השתמשתי במונח "הרוגים" כי זה המונח שזאב התייחס אליו בתגובה המקורית, ואני מברך על כך שזאב לא השתמש במונחים של אנחנו (הנרצחים) והם (הרוצחים).
אגב, זאב ציין אלפיים הרוגים בצד שלנו ולא ציין את מספר ההרוגים (נרצחים?) בצד שלהם. אולי מכיוון שההרוגים אצלנו הם הטובים, וההרוגים אצלם הם הרעים? אצלנו ההורגים הם קדושים אילו ואצלם, כולם רוצחים נאצים?
אני מודה לך שאתה מוסיף נפח לאתר שלי. אבל זה מה שנקרא בתעשיית הדיאטות קלוריות ריקות.
השתמשתי במונח "הרוגים" כי זה המונח שזאב התייחס אליו בתגובה המקורית, ואני מברך על כך שזאב לא השתמש במונחים של אנחנו (הנרצחים) והם (הרוצחים).
אגב, זאב ציין אלפיים הרוגים בצד שלנו ולא ציין את מספר ההרוגים (נרצחים?) בצד שלהם. אולי מכיוון שההרוגים אצלנו הם הטובים, וההרוגים אצלם הם הרעים? אצלנו ההורגים הם קדושים ואילו אצלם, כולם רוצחים נאצים?
מר הראל הנכבד הנימוקים שלך הולכים ומידרדרים. תחילה לא הכרת בכלל בקורבנות אוסלו שלדעתך נהרגו אולי בתאונת דרכים. ומה לעשות לי באמת כואבמאד על יהודיםשנרצחים ופחות כואב לי כשמחסלים מחבלים רוצחים שותפיהם וצומכיהם. מתנצל אבל כזה אני.
זאב,
האם הסכסוך עם הפלסטינים החל בהסכם אוסלו? לפני כן לא היו פדאיון? בספרך על צפת אתה מספר על הפוגרומים שעשו ערביי הסביבה והדרוזים בתושבי צפת. זה היה לפני הסכם אוסלו, אם אני מבין בכרונולוגיה.
האם ההרוגים בצד הפלסטיני גם הם קורבנות אוסלו? יתכן שגם הם נהרגו אולי בתאונת דרכים?
גם לי כואב מאוד על יהודים שנרצחים, וכואב פחות כשמחסלים מחבלים רוצחים. אין צורך להתנצל על זה. אבל מדוע אתה משווה יהודים רודפי שלום עם מחבלים רוצחים. מדוע אינך משווה יהודים רודפי שלום עם ערבים רודפי שלום? הלא כולנו בני אדם, ואלהים ברא אותנו בצלמו. ואם אתה רוצה להשוות את המחסלים, אז תשווה את המחסלים בשני הצדדים. הלא כולנו צאצאיו של קין. לא כן?
ולבסוף, מדוע אתה מטיל על אוכלוסיה שלמה אחריות למעשיהם של יחידים בתוכה? האם זה נכון להאשים את כל העם היהודי על מעשיו של ברוך גולדשטיין? נדמה לי שקוראים לזה גזענות.
לא, גם לפני הסכם אוסלו הם רצחו בנו להנאתם בכל פעם שלא היה להם מה לעשות. ההרוגים בצד הפלסטיני הם קורבנות האיסלם, למרות שג'ורג' בוש הודיע לנו אחרי ה-11/9 שהאיסלם הוא דת השלום והאהבה קשה לי מאד לראות אותה ככזו. ה"דת" הזאת היא לא כל כך דת כמו שהיא מניפסט פוליטי. מטרתה להשתלט על העולם בכל דרך שהיא: אם יצליחו לאסלם את האחרים – יופי, אם לא – בחרב. נכון שהם מרמים ומשקרים ומסבירים לכולם שדוקא הם אוהבים את היהודים והנה, אפילו מוחמד אמר כך וכך וכך, אבל יש להם מובאות יותר מאוחרות שאומרות בדיוק הפוך, והן הקובעות. שמעתי אפילו פעם ביוטיוב איזה אימם שאמר (באנגליה) ש"אם המלכה לא רוצה להתאסלם היא יכולה ללכת מכאן". כך שאין שום חלוקי דעות על דרכם ומטרתם.
ישנה גם "תיאורית שלושת האחוזים": במלחמת השחרור האמריקאית 3% היו פעילים בעד האנגלים, 3% היו פעילים במחתרת נגד האנגלים ושאר הצבור התעסק בחייו מבלי להתיחס לכל המהומה מסביב בהנחה שבכל מקרה הם ימשיכו את חייהם תחת שלטון זה או אחר אותו דבר. אם נקח בחשבון שרוב הערבים והמוסלמים בעולם תומכים באופן פעיל, במעשים ובכסף, בשונאינו-מרצחינו, הייתי אומרת שאפשר בקלות להטיל עליהם את חובת ההוכחה. מספר הערבים והמוסלמים רודפי השלום ותומכי השלום (ומה היא "תמיכה בשלום" מצדם? האם הם מוכנים להניח לנו לחיות? ובאיזה מחיר?) בטל בששים, ואנחנו רואים אותם כאן בטלויזיה כמיעוט מאד מאד מבוטל.
ההתממות שלך בסוף תגובתך על "למה להטיל על אוכלוסיה שלמה את האחריות" באמת לא מתאימה: אם ששכלה זה עתה את בנה או בתה ומחלקת ממתקים בשכונה ומודיעה קבל עם ועולם שאילו היו לה 10 בנים היתה שמחה אם היו עושים מה שעשה בנה המתאבד-הרוצח – זו הדרך לשלום שאתה מאמין בו? ומזל שהיה ד"ר גולדשטיין שתוכלו לנפנף בו ו"להשוות" אותנו אליהם. כמה עוד גולדשטיינים יש באמתחתך? אבל אל דאגה, הם דואגים לנפנף בו עוד יותר ממך.
זאב,
אני מסכים כמעט עם כל מה שכתבת. אני מאוד מעריך את ידיעותיך ואת תבונתך. לפיכך אני תוהה על כך שאתה מייחס חשיבות כה רבה להסכם אוסלו, כאשר ברור שמדובר בסך הכל בנסיון כושל להגיע להסכם שיצמצם את האבידות לשני הצדדים. לדעתי, להסכם זה אין חשיבות היסטורית. הקונפליקט בין העמים היה ונשאר כפי שהיה. הסכם אוסלו אינו הגורם למצב, אלא תוצאה של המצב.
הבעיה שאני רואה בהתייחסות שלך ושל אמירה היא בהתבטאויות מתלהמות, שמעצימות את הקונפליקט. לדעתי, עדיף לנו למתן את הדיון, לעודד את ה-94% המתונים, ולצמצם את השוליים של הקיצוניים. אנשים כמו ברוך גולדשטיין והאם השכולה שהזכרת ימשיכו להיות בשוליים. אמירות מתלהמות מרחיבות את השוליים בשני צידי הקונפליקט ומעצימות את האלימות.
שלום אבי,
איני יודע אם קראת את ספרי "בריחה מצפת". היית למד ממנו כי היתה לי מינקת ערביה וגדלתי בין ערבים. ומי שמכיר אותי יודע שאני חף מכל שנאה לערביי ארץ ישראל ואף יש לי אליהם אהדה. אבל הדבר אינו מונע ממני מלראות את המציאות העגומה. ערביי ארץ ישראל [בהשפעת מדינות ערב] עשו וממשיכים לעשות הכל כדי להחריב את המפעל הציוני. למרות שהציונות תרמה לרווחת הערבים כאן יותר מאשר אילו חיו בכל מדינה ערבית.בפוסט הבא תוכל לקרוא סיכום של השקפותיי
אנחנו וערביי ארץ ישראל
http://www.zeevgalili.com/2000/05/47
זאב