"הגילוי" הבלשני של פרופ' רחל אליאור

                                                  – מאת יוסף אורן –

המצאה בלשנית מופרכת לפיה קיימות בשפה העברית "שתי לשונות" * שפה של נאורים שוחרי צדק ושלום,  מול שפה  המבקשת להכחיש את הדיכוי והכיבוש * ניסיון כושל להתניע מחדש את ההתנגדות למפעל ההתיישבות  ביהודה ובשומרון

   

הזדמן לי לקרוא  שני חיבורים המתייחסים לחוגים משיחיים הפעילים בשולי החברה הישראלית. המשותף לשני חיבורים אלה הוא שמחבריהם טוענים כי החוגים המשיחיים מסכנים את קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית.
אזהרתה של פרופ' רחל אליאור כלולה במסה בשם "מחיר המשיחיות", שהתפרסמה בשני חלקים בכתב-העת "כיוונים חדשים" (חלק א' בחוברת דצמבר 2014 וחלק ב' בחוברת יולי 2015). אזהרתו של ישי שריד מומחשת בדרך עלילתית ברומאן אפוקליפטי ששמו – "השלישי".
הופעתם של חיבורים אלה בסמיכות זמן יוצרת את הרושם כי החוגים המשיחיים, המכריזים כי שאיפתם להקים את המקדש השלישי, הם האיום המיידי והמסוכן ביותר על המשך קיומה של מדינת ישראל.


איום מסוכן יותר מן הנשק הגרעיני שמפתחת אירן. מסוכן יותר מהטילים שאוגרים חיזבאללה בלבנון והחמאס בעזה. מסוכן יותר מדאע"ש המתקרב לגבולות ישראל.
פרופ' אליאור מפרטת את שמות היישובים שבהם מרוכזים לדעתה החוגים המשיחיים ושמות הרבנים שמעודדים שם צעירים לבצע פעולות "תג מחיר". מפרוט זה קל להיווכח שמדובר בתופעה מוגבלת בהיקפה וניתנת לשליטה על-ידי רשויות האכיפה של החוק. 

פרופסור רחל אליאור צילום ששון טיראן ויקיפדיה

פרופסור רחל אליאור צילום ששון טיראן ויקיפדיה

בדיית "שתי הלשונות"

מה מניע את פרופסור אליאור, חוקרת רציונאלית ונבונת דעת, להפריז כל-כך הן בהיקפה של תופעת המשיחיות, הן בחומרתה והן במחיר שהיא גובה מהחברה הישראלית?
התשובה לתמיהה זו מתבררת ממבנה המסה "מחיר המשיחיות". המסה איננה אוחזת את השור "המשיחי" בקרניו, כדי להורידו על ברכיו, כפי שפועלים הנועזים יותר מבין לוחמי השוורים. היא בוחנת אותו מצד זנבו.

וכך היא כותבת:

"היסטוריונים של מדינת ישראל במאה העשרים ושתיים – – – ישאלו קרוב לוודאי, מה היה המכנה המשותף בין מתנחלים ימניים לדמוקרטים שמאלנים, בין חרדים לחילוניים, בין תושבי המרכז לתושבי הפריפריה, בין עולים לוותיקים, בין מזרחיים לאשכנזים – – – בין המצדדים במדינת ישראל כ'מדינת העם היהודי' לבדו, לבין הרואים בה 'מדינת כל אזרחיה' – – – התשובה המפתיעה היא שהמכנה השותף היחיד לכל היהודים תושבי מדינת ישראל, החלוקים אלה על אלה במחלוקות נוקבות על כל נושא – – – הוא השפה העברית".

לאור דברים אלה היתה צריכה פרופ' אליאור לחתום את המִנְשָׁר שלה אל האומה בתביעה תקיפה: שהמדינה תשקיע משאבים גדולים יותר בהוראת השפה העברית ובהפצתה הנמרצת בפזורה היהודית בעולם.
אבל היא ממהרת להכחיש מיד את בשורת "המכנה המשותף" שאך זה הרנינה בו את לבנו, ואומרת:
"אולם לאמיתו של דבר… אין רק לשון עברית אחת, אלא קיימות אלה לצד אלה (מאז סיום מלחמת ששת הימים – י.א.) שתי שפות עברית שונות – – – הלשון הראשונה היא הלשון המְשַתֶפֶת, הפונה לכל אדם הכפוף לגבולותיו של השיח האנושי הדמוקרטי בעולם המודרני, לשיקול הדעת התבוני ולהכרעה האנושית האוניברסאלית, המכבדת את בני האדם כולם כשווי ערך וכשווי זכויות- – – והלשון המְבַדֶלֶת, הפונה רק לאדם היהודי, בהמתייחסת לכל תחומי 'הארץ המובטחת', ולא רואה בה חזון אנושי-מוסרי כולל, המתייחס לכל בני האדם הגרים בתחומי מדינת ישראל". ( ההדגשות במקור).

מה בין שתי הלשונות

להבלטת ההבדל בין "שתי הלשונות", מפרטת פרופ' אליאור את אוצר המילים השונה של כל אחת מהן.
"הלשון המְשַתֶפֶת", היא השפה החילונית-ליברלית של הישראלים שהם כמובן מתונים ונאורים מהשמאל. היא כוללת את מושגי היסוד הבאים: "חירות, שיוויון, צדק, שלום, דעת, תבונה ואמת, חופש, הומניזם, נאורות, אוטונומיה, דמוקרטיה, פלורליזם, סובלנות, חופש יצירה – – – חופש בחירה מוחלט של היחיד, הבוחר את זהותו הדתית או החילונית..
"הלשון המְבַדֶלֶת" היא שפתם הדתית-מיסטית של המשיחיים מהימין "המשבצים בדבריהם ביטויים כגון: 'תורתנו הקדושה', 'ארץ הקודש', 'קדושת הארץ', 'מלכות ישראל', 'דעת תורה', 'הבטחה אלוהית', 'אלוהי ישראל', 'אבינו שבשמים', 'משיח צדקנו' – – – 'נחלת אבותינו', 'הארץ המובטחת'".

מה השיגה פרופ' אליאור על-ידי מיון המושגים ומטבעות הלשון הללו לשתי קבוצות ועל-ידי שיוכם ל"שתי לשונות"?
היא לא תרמה במיון הזה אבחנה מועילה לחקר הבלשני של השפה העברית. לעומת זאת הפקיעה מהמשתייכים ל"מחנה הלאומי" את כל הערכים שמנתה המחברת כשייכים בלעדית לדוברים ב"לשון המְשַתֶפֶת" (ובכללם : שלום, הומניזם ונאורות), וכמו כן הדירה מהמשתייכים ל"מחנה השלום" את כל הערכים של מורשת התרבות הלאומית ששייכה המחברת רק לדוברי ב"הלשון המְבַדֶלֶת".

התנעת המחלוקת הישנה

עד כה הכרנו אבחנות בלשניות שונות בחקר השפה העברית: "שפה גבוהה" מול "שפה נמוכה", "שפה רזה" מול "שפה דשנה", "שפה תקנית" מול "שפה משובשת", "שפת לימודים" היונקת מהמקורות בספרות הדורות מהעבר מול "שפת החיים" המתעשרת בהתמדה מפי דובריה וסופריה בהווה.
עכשיו אנו עומדים פעורי-פה מול "הגילוי" של פרופ' אליאור, שמכאן ואילך ניתן לפצל את השפה העברית ל"שתי לשונות" בעזרת אבחנה שאין לה שום אחיזה בשום שפה בעולם.
והיא האבחנה הסוציולוגית-פוליטית:

"שתי לשונות אלה, ששורשן המשותף מעוגן בעברית ההיסטורית ובעברית הישראלית, בספרייה הענפה של העם היהודי, בלשון הקודש ובלשון התפילה, בהלכה ובקבלה, בלשון דור התחייה וההשכלה ובלשון האֶמוּנית-הישראלית, מתנכרות האחת לרעותה, מדירות האחת את רעותה ומתעלמות האחת מרעותה, שכן הלשון המְבַדֶלֶת מבקשת להכחיש את הדיכוי, הכיבוש, הביזוי והנישול, האפליה וההשכחה, הכרוכים באופן בלתי נמנע במשיחיות הטריטוריאלית הקרויה התנחלות (בשפה המְשַתֶפֶת) או התיישבות (בשפה המְבַדֶלֶת)".

"שליטה על עם אחר"

ציטוט נוסף מתוך המסה "מחיר המשיחיות" יבהיר היכן במפה הפוליטית מציבה פרופ' אליאור את עצמה וכנגד מי המציאה את התפצלות השפה העברית ל"שתי לשונות":

"הלשון המְבַדֶלֶת המדברת ב'שפה של קודש' כאמור לעיל, מכוננת תודעה חדשה המשנה את פני הממשות ההיסטורית, שאין בה שום קדושה, אלא יש בה שליטה כוחנית של עם אחד על עם אחר בניגוד לחוק הבינלאומי, ויש בה כיבוש, נישול, דיכוי, גזענות, גזל, הסתה וביזוי…"

אם לסכם: אין במאמרה של פרופסור אליאור פריצת דרך בתחום הפילולוגי. הוויכוח המנומנם בין השמאל הציוני {"מחנה נשלום"] לבין המחנה הלאומי הגיע זה מכבר למיצוי ברמת ההנמקה בשני ספרי יסוד, שנימקו היטב את ההשקפות המנוגדות: "חיי עם ישמעאל" של משה שמיר ב-1968 ו"ארץ הצבי" של לובה אליאב ב- .1972. על ידי שימוש ב"גילוי" הבלשני שלה מנסה פרופ' אליאור בסך הכל להתניע מחדש את הוויכוח הזה.

לובה אליאב צילום זאב גלילי

לובה אליאב צילום זאב גלילי

אמיתוֹת החזון הציוני

בשלב הזה כבר מבין ודאי הקורא שפרופ' אליאור לא "יצאה חוצץ" במסתה זו רק נגד "נאמני הר הבית" המשיחיים, אלא נגד כלל המחזיקים בתורת ארץ-ישראל השלמה. ובראשם נגד הישראלים שבחרו ליישב את יהודה ושומרון.
בדרך דמגוגית הבליטה פרופ' אליאור את סכנתם של "המשיחיים" ופיזרה עננת הפחדה. הנה-הנה עומדים הם לגרור את המדינה למלחמת דת בנושא הבעלות על הר הבית.

חלוצי ההתיישבות מחזיקים בהשקפה מציאותית לחלוטין בנושא "הסכסוך" ועתיד "השטחים", השקפה המעוגנת בחזון הציוני מראשיתו.  וכזו היא בתמצית: כל עוד מטפחים ערביי ארץ-ישראל את נרטיב הנאכבה. וכל עוד הם מציבים כתנאים לשלום את הנסיגה לגבולות 1967 וכל עוד הם דורשים את "זכות השיבה" ומסרבים להכיר במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהובי.  צריך לחזק את ההתיישבות של "המתנחלים" ואף להרחיבה. להשלים את החזון הטריטוריאלי של הציונות: מדינת יהודים בהיקף המירבי האפשרי בין הירדן לים התיכון – כזה שיספיק לכינוסה המדורג של כל הפזורה היהודית בעולם בתחומיה של מדינת הלאום של העם היהודי.

– – – – – – –
מאמר תגובה זה למסתה של פרופ' רחל אליאור מתווסף להשקפה שביטא המחבר בספריו "ספרות וריבונות" (2006), "השאננות לציון בסיפורת הישראלית" (2010) ו"ניתוץ מיתוסים בסיפורת הישראלית" (2012) – שלושתם מספרי הסדרה המחקרית-ביקורתית בת עשרים ואחד הכרכים: "תולדות הסיפורת הישראלית". פרטים: yoseforen@bezeqint.net

החוקר ומבקר הספרות יוסף אורן נולד ברוסיה ב-1940, עלה ארצה בגיל תשע והינו תושב ראשון לציון. עד כה פירסם 26 ספרים והבולטים בהם הם ספרי הסדרה בת עשרים ואחד הכרכים תולדות הסיפורת הישראלית המתרכזת במיטב סופריה של ישראל ובחשובים מבין הספרים שכתבו .
יוסף אורן זכה פעמיים בפרס הביקורת ע"ש מרדכי ברנשטיין ופעמיים בפרס היצירה מקרן ראש-הממשלה ע"ש לוי אשכול. כמו כן ערך את כתבי העת "בעד ונגד" ו"יחד (1980-1972), שניהם בהוצאת מכון סאלד, כינס וערך את קובצי הסיפורים של יוסף אריכא (1982) ושל בנימין תמוז (1990) ואת האנתולוגיה של סופרי ראשון לציון "בוסתן הראשונים" (1989).

יוסף אורן

יוסף אורן

 

 

 

 

 

 תגובות בפייסבוק ובמייל

והיא לא מעלה על דעתה, שדווקא הלשון שלה היא המבדלת? לא חשוב.. קשה לקרוא את הקשקושים המקושקשים של אנשים משיחיים שמנסים בכל כוחם לעשות Undo, למהלכים היסטוריים ענקיים שהתרחשו ב67 השנים האחרונות, במדינת ישראל, וכן בעולם הערבי סביבנו..

סיגל אלון

הקשה בשנאות, שנאה עצמית. אוהב אני את ההגנה מאחורי התואר והמעטפת האקדמית לכסילות.

חקי סתת

מה קורה לנו בריצה לאבדון.

מוטי בן חורין

בלשון הנאורים היא כוללת את מושגי היסוד הבאים: "חירות, שיוויון, צדק, שלום, דעת, תבונה ואמת, חופש, הומניזם, נאורות, אוטונומיה, דמוקרטיה, פלורליזם, סובלנות, חופש יצירה – – – חופש בחירה מוחלט של היחיד, הבוחר את זהותו הדתית או החילונית..
"הלשון המְבַדֶלֶת" היא שפתם הדתית-מיסטית של המשיחיים מהימין "המשבצים בדבריהם ביטויים כגון: 'תורתנו הקדושה', 'ארץ הקודש', 'קדושת הארץ', 'מלכות ישראל', 'דעת תורה', 'הבטחה אלוהית', 'אלוהי ישראל', 'אבינו שבשמים', 'משיח צדקנו' – – – 'נחלת אבותינו', 'הארץ המובטחת'".

אם כך אלוהי ישראל, אבינו שבשמיים סלק מנחלת אבותינו, מן הארץ המובטחת את אלה שבשם ה"נאורות" שונאים את בני עמם ובשם ה"הומניזם" מוכניםכ שישחטו אותם על מזבח ה"צדק".

מאיר אייזן

הגאונית הזו גם אמרה שחב"ד ייעלמו.

יוסי לוי

אליאור מכהנת כחברת המועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל=הקרן להשמדת ישראל !!!! מה יש להוסיף על זה??? עוד "אידיוטית-שימושית" במקרה הטוב (או לא אידיוטית, במקרה והיא מקבלת כסף) של הקרן הארורה הזו. דוברת $מולנית שמביעה את דעתה של הקרן להשמדת ישראל!

Zajonc Joseph

אם מאמר זה עניין אותך תמצא עניין גם במאמרים הבאים:

גרשום שלום על ציונות משיחיות ואנרכיה בלשון

http://www.zeevgalili.com/2008/11/837

משמעות המלה כיבוש בשפה העברית

http://www.zeevgalili.com/2007/07/441

אהרון אמיר אחרון הכנענים

http://www.zeevgalili.com/2008/03/649

ונתנה תורף פרוש התפילה ותולדותיה

http://www.zeevgalili.com/2007/10/477

מה היו מטרות החינוך ומה נותר מהן

http://www.zeevgalili.com/2005/06/264

 

 

19 תגובות בנושא “"הגילוי" הבלשני של פרופ' רחל אליאור

  1. אלי ו.

    אנחנו מדברים על אותה אישה שטוענת שההסטוריה היהודית כפי שהיא ידועה לנו היא זיוף קונספירטיבי של החשמונאים שאימצו לוח שנה סלוואקי וההסטוריה האמיתית היא באמת הנראטיב של כת מדבר יהודה וספר היובלים שמספרים על שנה שמשית.

    1. Naomi h greenberg

      השינוי של לוח השנה משמשי לירחי, אז בזמן השלטון היווני , ועליית החשמונאים, 167 לפנ"ה, הינו עובדה היסטורית ולא קונספירציה.
      באשר למאמר הנ" ל, והביקורת עליו. הוא מוטה. כי כמה שראיתי פרופ' אליאור, היא חותרת תמיד, לחזון הנביאים של שלום, אחווה וצדק. על אף שהיא מודעת לקשיים ועל הבעיות עם הערבים, שעל הדרך.
      אפשר להתייחס גם לגישה זו כמשיחית או נבדלת, אם היא מתעלמת לחלוטין מהבעיות, האידיאולוגית, טקטית אסטרטגית של רודפי ישראל בתקופתנו.

      1. Justin

        לנעמי.הבעיות על הדרך עם הערבים זה אנדרסטייטמנט של המילניום.כמה עובדות היסטוריות
        1. הערבים תחת הנהגת מוחמד חיסלו רצחו וגזלו את כל יהודי ערב שהיו העילית היצרנית בעלי החוות וגם מקימי העיר יתריב שמוחמד שינה את שמה למדינה 'העיר' כנראה כדי למחוק כל זכר ליהודים.עד היום אסור ליהודי להיות אזרח ..ברחבי האימפריה הערבית היו היהודים במעמד נחות שנקרא דהיימי, מסומנים בטלאים מיוחדים מושפלים חסרי הגנה משפטית אוביקט לרצח אונס וגזל אקראי של כל מוסלמי.
        2. הליגה הערבית וארצות ערב בסיוע ועידוד של אנטישמים בריטים נהלו מדיניות מכוונת ומתועדת של משלוח מחוסרי עבודה בעשרות אלפיהם לארץ ישראל כדי לעצור את שיבת ציון.במקביל ניהלו מדיניות מכוונת ומתואמת של נידוי החרמת רכוש רצח וגרוש של קרוב למיליון יהודים בארצות ערב.
        3. הם המציאו את העם ה'פלסטיני' כנשק נגד ישראל לכנות כך את מהגריהם שמילאו את ארץ ישראל בדורות האחרונים. אחמד טיבי ממשפחה שהיגרה לישראל והוא קורא לנו מהגרים. אני חי בין ערבים.אני עושה חקר מתמיד של כל ערבי שבא לביתי בקשר למוצאו וחוץ מצאצאים יהודים שהוכרחו להמיר את דתם לא מצאתי מישהו שחי פה מאז ומעולם.בעזה הם חצי מצרים וחצי בדואים מסעודיה.לכן העם והמדינה ה'פלישתית' הם שקר גמור שהומצא כאסטרטגיה נגד ישראל בשיטה הרומית בריטית למחוק את שמנו מהארץ הזאת
        3.כל מי שעיניו בראשו יכול לראות שהערבים לא מסוגלים לשלוט בעצמם.גם ברמת השלטון המקומי.גם במדינות וגם באימפריה.האימפריה האיסלמית נשלטה אחרי מוחמד פחות ממאה שנה על ידי ערבים ועל פני אלף ומאה שנה שלטו בה פרסים מצרים תןרקים כורדים ומי לא.אף מדינה במזרח התיכון לא מצליחה להתקים בלי דיקטטורה.כמובן שסיעו בכך רבות המעצמות שלא התכונו ממש לותר על הקולוניות כמו שבאפריקה לא נפסק מעולם שלטון נמעצמות.לכן אלה שקוראים להקמת עוד מדינה ערבית בזמן התפרקות כל המדינות הקימות משולים להוזים עיואים ו.
        4 להוסיף חטא על פשע כל חבל ארץ שפינינו עם או בלי הסכם הפך למרכז טרור פרוע-סיני ,דרום לבנון,עזה.כמה פעמים אפשר ליפול באותו פח?זה שביוש' יש עשבים שוטים זה בגלל שהוצאנו אותם מחוץ למחנה נידינו אותם הכנסנו אותם לתחום האפור של חוסר החלטה מדינית והכל בגלל שלא היה אומץ לספח את החלק הזה ב67 .עכשיו קוצרים את הפירות של מדיניות הפחדנות חוסר החלטה וסחבת שמאפינים את הפוליטיקה והשלטון.

        1. זאב גלילי מאת

          אכן תיקנתי מילה אחת שלא רק הנייראיננו סובל גם לא צג המחשב. איני מוכן שהאתר שלי יהיה במה לניבולי פה.
          זאב גלילי

  2. Shoshana Elchagay

    רחל אליאור חוקרת המיסטיקה היהודית, בחרה מסלול לימודים אשר מעטים היהודים המוגדרים כ"חילוניים" בוחרים בו ומשום כך, מיצבה עצמה אצל אלה אשר רחוקים מהעולם היהודי לרמת "מומחיות". בשדה הזה היא מרשה לעצמה לכתוב מאמרים עלובים המתקראים "גילויי" כי אין עוד מלבדה אשר בחר לגעת בתחום בו אפילו לא "גרדה" את שכבתו העליונה ולזכות למחיאות כפיים משולחיה.
    עולם המושגים אצל חשמלאים שונה מעולם המושגים של חקלאים, עולם המושגים של אנשי פדגוגיה, שונה מעולם המושגים של אנרכיסטים וכיו"ב, בקיצור מדובר בתגלית עלובה של מה שנקרא "לינגו מקצועי".
    להזכיר לכולנו שפרופ' אליאור עובדת אצל "הקרן החדשה לישראל", במועצה הציבורית של התנועה ל"יהדות מתקדמת" בישראל ובצוות המייסד של ה"מועצה ליהדות חופשית", על כן, מחוייבת היא לשולחיה המוציאים דיבת הארץ והעם רעה.

  3. Justin

    אכן עד כמה שהתעמקתי במחקריה שלאליאור על מגילות ים המלח היא מגלה שינוי ראדיקאלי בעם ישראל בתקופת הרבנים שכלל שינוי בלוח השנה ובכל המערכת הרוחנית .השינוי הזה מתבטא אצלה בהזדהות עם המערכת הצדוקית השמשית ושנאה למערכת הרבנית הירחית.זה יכול להסביר את הזדהותה עם החילוניות ה'ליבראלית' שהיא ביטוי של האגו המתפרץ והאובדני שרוצה לאכול את העולם גם במחיר השמדה עצמית ובלבד שלא להכיר בכח עליון.תמיד מתעוררת השאלה אם כך היא מאמינה מה בעצם היא עושה בישראל על אדמה ש'נגזלה' מהאימפריה התורכית בכח האימפריה הבריטית והציונות .האינטלקטואל שכמו הרבה מן האקדמיה שהיא עבודת החמור האינטלקטואלי היא כלי ביודעין או לא בידי אלה שרוצים להרוס את ישראל.אחרת אין דרך להסביר את עורון המחנה המתיוון למציאות המשתוללת סביב במזרח התיכון באירופה ובעולם כולו וממשיכה להטיף לזה שחיסול הציונות יביא לפתרון כל הבעיות של העולם.מי את אשה ישראלית אם לא יהודיה? למה את יותר טולרנטית למשיחיות של דעאש איראן וחמאס מאשר למשיחיות היהודיות?

    1. Naomi h greenberg

      לג'סטין.
      תגובה מוגזמת.
      גם אני קראתי ושמעתי את פרופ' אליאור, רבות בכל הקשור לכתבי המגילות הגנוזות, שנחשבים לספרות חיצונית. ואף מתשובותיה שלה, הכוונה שלה היתה לדבר על זכרון ונשייה.
      איך דברים מסוימים תפסו מקומם בהיסטוריה, על חשבון דברים אחרים, גם מסיבות פרגמטיות.
      היא לא יצאה נגד הרבנים בעניין הזה של בחירת הלוח הירחי.
      אז נא להרגיע.
      זכותו של אדם לשים דגש על רצונו לשלום.
      כמו שיש לו הזכות להיאבק על ערכים נוספים. לא בשל כך יש להתקיפו בצורה גורפת!

      בנוסף אני יודעת שפרופ' אליאור, היא צאצאית לרב פאלאג'י זצוק"ל, מצד אביה. אז גם בשל כך, נא להעריך את התעמקותה בטקסטים היהודיים.

      שבוע טוב.

      1. זאב גלילי מאת

        בהקשר של חקר המגילות הגנוזות אני מציע לקרוא את מחקרה של פרופסור עדנה אולמן ז"ל העוסקת בשאלה מי באמת חיבר את המגילות הגנוזות. אולמן לא היתה ארכאולוגית או פילולוגית אלא מומחית לרציונליות. היא חושפת את העובדה שהתאוריות השונות לגבי זהות מחברי המגילות עומדות על כרעי תרנגולת.
        זאב גלילי
        ראו מאמרי מי באמת כתב את מגילות מדבר יהודה
        http://www.zeevgalili.com/2007/01/374

      2. Justin

        נו עם זכות אבות אי אפשר להתוכח.מסכים אתף שהתגובה היא מוגזמת .אם היא לו תומכת בהכנסת אירגוני הטרור ליהודה ושומרון במסוה של 'מדינה פלסטינית' אני מוכן להתנצל בשמחה…

      3. שמעון

        רצון האדם לשלום ,הוא כמו רצון של צפרדע במים ,ההבדל הוא שצפרדע יודעת היכן המיים בעוד ההוזים כמו הפרופסורית לא יודעים היכן השלום.שלום עושים בשניים מי שרוצה שלום עושה שלום.לכן להגיד שלום ולשקר למען השלום זה לא שלום זה למעשה רצח של יהודים על ידי ערבים..

  4. ד"ר שלום פליסר

    פלצנות פסיבדו-אינטלקטואלית… יש רק שפה עברית אחת לעם עברי אחד עם תורת-חיים אחת מידי א-ל אחד…! הניסיון לקבוע, ביומרנות מתוסבכת (בשיגעון-גדלות של פרופסורה), שיש יותר מעברית אחת – מהווה עבודת-אלילים של ממש!!!

  5. willow

    האם עלה בדעתה של הפרופסורית הזו שיש ימין חילוני לגמרי, שלא מדבר ב"קדוש" או ב"תורה" או במשהו מהדברים שהיא ייחסה לימין? האם עלה בדעתה ימין חילוני גאה ומיליטנטי השונא את האיסלם ויעשה הכל כדי להכחידו – בלי קשר לתורת ישראל \ שלמות הארץ \ ביאת המשיח? האם היא העלתה על דעתה שיש תנועות ימין המתמזגות עם תנועות הדומות להן מעבר לים ומייצרות מניפסט משותף הדוחה את האיסלם – בלי קשר ליהדות או לכל דת אחרת לצורך העניין?

    לא. כי אצל הפרופסורית יש עולם בינארי: או שאתה ימין ואז אתה חייב להיות דתי או שאתה שמאל ואז אתה חילוני ונאור. וואו, איך היא תגיב אם היא תדע על ימין חילוני שמסתובב בהצגות פרינג' עליהם היא לעולם לא תשמע, שיוצא למסיבות בהם החילונית הנאורה לא תעבור סלקציה לעולם, ימין חילוני שקורא ספרים, מודע לטרנדים, מודע לעצמו, משכיל – ומאד מאד שונא איסלם?

    אם השפה העברית מתחלקת לפי מה שהיא כותבת היינו בעולם מאד משעמם. מזל שהחלוקה היחידה קיימת רק בנפש המפוצלת והמסוכסכת של היצורה.

    1. Justin

      Willow היקר אני בהחלט מצטרף לזעקתך נגד הסטיגמות.ותומך במה שאתה טוען.אבל למה השנאה לאסלם?שנאה זה לא שיך להויה שלנו כיהודים.אנחנו בענין ואהבת לרעך כמוך.זה כולל מוסלמים הומואים ואקדמאיות…מי שמרבה שנאה מגביר את היסורי בעולם ודוחה את הגאולה…אני קורא לך לחשוב על זה קצת

      1. ירון

        Justin לכן צריך לכתוב במקום "שונא איסלם"- דוחה את האיסלם הפוליטי.
        אותו איסלם שמצמיח את ארגוני הטרור ופיגועי הבודדים, שמבטיח את 72 הבתולות לשאהידים וכו'.. פלג זה לעניות דעתי מבטא את עמדות רוב המוסלמים וגובר על שאר התפיסות התאולוגיות.

  6. פינגבאק: כך תרשם כמנוי (חינם) על היגיון בשיגעון | היגיון בשיגעון

  7. גד

    לאחר שמיעת הרצאות אחדות מפי פרופ' רחל אליאור, התרשמתי מאוד מהאישה ברוכת הכשרון וההעמקה בנושאים עליהם דיברה וחקרה וע"כ ראויה היא להוקרה.
    אולם לצערי ולעניות דעתי, השערותיה באשר ללוח העברי ולכתות מדבר יהודה ואוליה לפירושה לסיפור על ארבעה שנכנסו לפרדס ,אינן מבוססות מספיק ואולי אף אינן מוכחות דיין.

  8. Avi Eder

    בס"ד
    לאחר קריאת עיקרי דבריה נותרה לי רק שאלה אחת:
    מי נתן לה את התואר פרופ' או ד"ר ?
    הלא בכל שיטות המחקר יש להציג לא רק טעוני הצד השני אלא גם על מתבססות טענות מי שמתנגד לדעתה.
    היא לא עשתה זאת משום רשעות אלא משום בורות.
    בורות שהתחילה בעקירת תורת ישראל מהחינוך היהודי במדינת ישראל.
    כמובן שגם אלה שהיא מסתמכת על דעתם לוקים באותו מום.
    לכן שם האוניברסיטה כה חשוב.
    הרי כל אלו שקיבלו תארים אקדמאים מאותה אוניברסיטה, תאריהם פסולים.

השאר תגובה