– מאת: ד"ר יואל רפל –

השיר המפורסם ביותר של שירי חנוכה, המושר בכל בית, לא נתחבר לכבוד החג אלא לציון מצוקות העם והניסים שנעשו לו מיציאת מצרים ועד מסעי הצלב

מעוז צור ישועתי הוא הפיוט הפופולארי ביותר משירי חנוכה. על אף שהפיוט לא נכתב לחג החנוכה הוא נתחבב על כל קהילות ישראל. הוא מושר כמעט בכל בית יהודי במנגינות מסורתיות, לאחר הדלקת הנרות ואמירת "הנרות הללו".
עיון בבתי השיר מלמד כי רק הבית הראשון והחמישי מתייחסים לנס החנוכה. זו הסיבה שבתים אלה הם המושרים בפי העם במהלך החג. יתר הבתים מתייחסים לרדיפות, גזרות ומעשי טבח שנעשו בעם ישראל. מטרת הפיוט כולו באה לביטוי בבית השישי. הפייטן מבקש מהאל ישועה עבור היהודים הסובלים מהאומה הרשעה – גרמניה. לצורך כך הוא מזכיר שורה של אירועים בהיסטוריה היהודית שבהם זכו היהודים לישועה ניסית שהיא , מאליו מובן, אלוהית.
נס חנוכה הוא אחד הבולטים בניסים אלה.

השערות לגבי מחבר הפיוט

שם המחבר הוא מרדכי וזהותו המדויקת אינה ידועה. אם נצרף זו לזו את האות הראשונה שבחמשת בתיו הראשונים נקבל את השם: מרדכי.
הפיוט חובר במאה השלוש עשרה באחת מארצות הקיסרות הגרמנית, כנראה בהשפעת רדיפות היהודים באותה עת.
הועלתה השערה כי מרדכי הוא רבי מרדכי בן הלל מנירנברג שנפל בעצמו קרבן לרדיפות אלה.
שלוש יסודות להשערה זו:
• רבי מרדכי בן הלל חי בנירנברג במאה השלוש עשרה.
• הוא חיבר ספר פיוטים וקינות, ועל כולם חתם בשם: מרדכי
• הוא ניספה בטבח בנירנברג בטבח בו נרצחו 600 יהודים.
בכל ההספדים והקינות מאותם ימים הובלט שמו יותר מכל הנרצחים.
יש המזהים את 'מרדכי' עם הרב מרדכי בן יצחק הלוי,שנולד באיטליה ועבר להתגורר במיינץ (=מגנצא, שבגרמניה}.

מראה כללי של נירנברג [ויקישיתוף]

משמעות בתי הפיוט [נוסח מלא ראה למטה]

בית ראשון – הקדמת תודה לאלוהי ישראל על ישועותיו.
בית שני – גלות,שעבוד ויציאת מצרים.
בית שלישי – גלות בבל והחזרה לארץ -ישראל.
בית רביעי – נס פורים.
בית חמישי – נס חנוכה.
בית שישי – מתייחס לשלטון 'אדום' המזוהה עם הנוצרים, והוא הד לאירועים קשים, רדיפות וגזירות בימי מסעי הצלב בגרמניה.

פרוש מושגים שבפיוט המתייחסים לחנוכה

"מעוז צור ישועתי" – כינויים לאלוהי ישראל החזק והמושיע בעת צרה ומצוקה.
"לך נאה לשבח" – אתה ראוי לשבח.
"תיכון בית תפילתי" – תבנה את בית המקדש העתידי. (השלישי) שנקרא גם 'בית תפילה'.
"ושם תודה נזבח" – בבית המקדש נקריב קרבן תודה.
"לעת תכין מטבח מצר המנבח" – בעת הגאולה והנקמה ובניין המקדש תערוך טבח באויב הצר המחרף ומקלל ככלב הנובח.
"אז אגמור בשיר מזמור" – בעת הגאולה אשלים את תפילת ההלל עם חנוכת המזבח.

"יוונים נקבצו עלי,אזי בימי חשמנים" – היוונים התקבצו ועלו עלי למלחמה בימי החשמונאים, כנאמר בתפילת 'על הניסים' הנאמרת בימי חג החנוכה,
"בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל"
"ופרצו חומות מגדלי" – פרצו את חומות ירושלים "ושלוש עשרה פרצות היו שם שפרצום מלכי יוון"(משנה,מידות פ"ב מ"ג).
"וטמאו כל השמנים" – "שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל"(בבלי, שבת,כא ע"ב).
"ומנותר קנקנים" – ומכל הקנקנים שבהם נשמר שמן לעבודת המקדש "לא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד" (שבת,כא ע"ב).
"נעשה נס" – שנאמר במסכת שבת (שם) "נעשה בו נס והדליקו ממנו לשמונה ימים".
"לשושנים" – כינוי לעם ישראל המשולים ל'שושנה בין החוחים' (שיר השירים ב ב).
"בני בינה" – כינוי לחכמי ישראל "ומבני יששכר יודעי בינה" (דברי הימים א,יב,לג).
"ימי שמונה ,קבעו שיר ורננים" – חכמי ישראל, קבעו את שמונת ימי החג .
מונחים אחרים בפיוט המתייחסים לגזרות וניסים

"נקום נקמת דם עבדיך" – צירוף מילים הנזכר פעמיים בסידור התפילה. מתייחסת בפיוט למסעי הצלב.

"חיי מררו בקושי" – בגלות מצרים "וימררו את חייהם בעבודה קשה" (שמות א.יד).
"בשעבוד מלכות עגלה" – רמז לשעבוד מצרים. [על פי ירמיהו 'עגלה' –כינוי למצרים, "עגלה יפהפיה מצרים" (מו,כ)].
"ובא נוגש והגלני" – נבוכדנצר מלך בבל הוא הנוגש שהגלני מארץ ישראל,
"כרות קומת ברוש ביקש אגגי בן המדתא" – ברוש הוא כינוי למרדכי היהודי.
"ונהייתה לו לפח ולמוקש" – בקשתו להרוג את מרדכי הייתה מוקש לחייו,והוא נתלה "על העץ אשר הכין למרדכי"(אסתר ז,י).

יצירתה של נעמי שמר
על יסוד הפיוט 'מעוז צור' כתבה נעמי שמר ב-1970 את השיר שבחי מעוז. סיפורו של השיר ומספר ביצועים מתוך אתר עונ"ש (=עונג שבת) של ההיסטוריון פרופ' דוד אסף (אוניברסיטת תל-אביב).
http://onegshabbat.blogspot.com/2011/12/blog-post_25.html

הנוסח המלא של הפיוט
[רק הבית הראשון והחמישי מתייחסים לחנוכה]

מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ

תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ

לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ

אָז אֶגְמֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ

            

רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי  בְּיָגוֹן כֹּחִי כָּלָה

חַיַּי מֵרְרוּ בְקֹשִׁי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה

וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה

חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ  יָרְדוּ כְּאֶבֶן בִּמְצוּלָה

            

דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי  וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי

וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי  כִּי זָרִים עָבַדְתִּי

וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי

קֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשַׁעְתִּי

            

כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא

וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה

רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ

רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ

            

יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים

וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי  וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים

וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים

בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה  קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים

            

חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה

נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ  מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה

כִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה   וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה

דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן  הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה

                                                                            

הבית שהושמט מהפיוט

מקובל בין החוקרים כי הבית השישי (חשוף זרוע קודשך) היה חלק אורגני מן הפיוט אך הוא הושמט במשך שנים רבות מסידורים בארצות גרמניה, בגלל המילים 'נקום נקמת דם עבדיך'.
המילים 'דחה אדמון בצל צלמון' כוונו ככל הנראה כלפי קיסר גרמניה פרידריך ברברוסה,בעל הזקן האדמוני שהיה שותף לארגון מסע הצלב השלישי.

 עוד על חנוכה ראה:

 סביבון סוב סוב חנוכה הוא חג טוב

http://www.zeevgalili.com/2012/12/17472

 חנוכה מחג דתי לחג ציוני

http://www.zeevgalili.com/2000/12/65

 כל מה שרצית לדעת על חנוכה

http://www.zeevgalili.com/2009/12/7916

 לביבות מעופרת יצוקה

http://www.zeevgalili.com/2009/01/1123

 מי באמת כתב את מגילות מדבר יהודה

http://www.zeevgalili.com/2007/01/37

מקורות
אפרים חזן וישראל רוזנסון, עיוני מעוז צור, בתוך: ישראל רוזנסון והרב עזריה אריאל (עורכים), באורך נראה אור: קובץ מאמרים לחנוכה לזכרו של סגן דני כהן,‫ ירושלים: משפחת כהן, תשס"ד, עמ' 379–400
יואל רפל, מועדי ישראל, ת"א תש"נ (ערכים שונים).
זאב גלילי, חגי ישראל תל אביב תשנ"א

 http://www.piyut.org.il/textual/123.html

http://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/00499002.pdf

http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3484