נתניהו האכיל אותנו הרבה מרורים. הוא אכזב אותנו כמעט בכל תחום בו תלינו בו תקוות. מאז הסכם וואי ועד נאום בר-אילן. אף על פי כן אנחנו חייבים לבחור בו לראשות הממשלה.
ב"אנחנו" אני כולל את כל מי שהאמין וקיווה כי הוא יצליח לעצור את הסחף שהחל עם הסכם אוסלו ומוביל אותנו לתהום. ב"אנחנו" אני מתכוון לכל מי שראה בספרו "מקום תחת השמש" תכנית פעולה. תכנית האומרת לאו מוחלט למדינה פלסטינית. תכנית העוצרת גם את התהליך הפוסט-ציוני והפוסט-יהודי שעוברת החברה הישראלית.
למרות הכל אין ברירה אלא לבחור בו. בנסיבות הנוכחיות הוא הטוב ביותר.
כי הוא שקרן.
הוא לא שקרן גדול כמו שמעון פרס ואפילו לא כמו יצחק שמיר, שהצהיר כי בשביל ארץ ישראל מותר לשקר. אבל התעמולה של השמאל הוציאה לו שם של שקרן בלתי נלאה וזה טוב. כי מי שצריך לייצג אותנו מול חבורת הנוכלים המקיפה אותנו, צריך להיות שקרן גדול. צריך להיות תככן, ומוליך שולל, ולא עומד בדיבורו, ולא מקיים הסכמים. כי למען ארץ ישראל, וליתר דיוק למען הקיום שלנו, חובה לעשות כל מה שאפשר. גם לשקר.
מי הייתם רוצים שיעמוד מול אחמדיניג'אד, החמאס, אבו מאזן, וברק אובמה – ציפי לבני? שלי יחימוביץ'? יאיר לפיד?
כי הוא ציוני
בעידן שבו מאפשרים ל חנין זועבי – המערערת על עצם זכות קיומה של מדינת היהודים – לרוץ לכנסת, כבר לא מובן מאליו שמנהיג מפלגה יהודית הוא ציוני.
בעידן שבו ציפי לבני ואהוד אולמרט הציעו בנדיבות לפלסטינים החזרת פליטים, פינוי רבבות מיהודה ושומרון ויתור על הר הבית וגם חלקים מן הנגב, זה כבר לא ברור שמנהיג ישראלי הוא ציוני. כמו ההשלמה עם מדינה פלסטינית כך גם ההשלמה עם מדינת כל אזרחיה הולכת ומחלחלת. בהעדר מערכת חיסון לאומית נוצר הכשל החיסוני הנרכש, המכרסם בכל חלקה טובה. נתניהו דרוש לנו כנסיוב. גורם חום וכאבים ודחייה. אבל מחסן את הגוף.
כי הוא לא שכח מה זה להיות יהודי.
נתניהו, כמו שמיר, יכול לאכול שרצים ולחלל שבת. אך הנקודה היהודית קיימת בו מכוח הגנטיקה של התנועה הלאומית. מכוח החינוך שקיבל בבית אבא. מכוח הז'בוטינסקאות, שהיא חלק בלתי נפרד מתמונת עולמו.
התנועה הלאומית לא הייתה מעולם דתית, אך היא לא קמה על חורבות היהדות כפי שקם השמאל הציוני. ראשוני השמאל היהודי היו יהודים עד עמקי נפשם מכוח מוצאם וחינוכם (מברל ועד בן גוריון). צאצאיהם נטשו לגמרי את העולם היהודי. לא פלא שעדות המזרח, ששמרו על המורשת היהודית, נמשכו לתנועה הלאומית ועדיין שומרים לה אמונים. לא מקרה שהיהדות הדתית לגווניה חשה באינטואיציה כי נתניהו וכל מה שהוא מייצג שומר על הגחלת.
כי הוא חזק
שונאיו מתארים אותו כהססן, כאחוז פאניקה, כי הוא "מזיע". אך הם יודעים שהוא חזק והדבר מפוצץ אותם. בנימין נתניהו הוא באמת אדם חזק. להיכנס לתפקיד בתנאים כל כך קשים, לעמוד מול העולם כולו, להתמודד מול תקשורת ישראלית שמעולם לא הייתה עוינת כל כך, להתמודד מול עכברים ועכברושים העוזבים את הספינה – לעבור כל זאת ולהמשיך לרוץ צריך להיות מאד חזק.
כי הוא חזק בכלכלה
רצח האופי שעשו לנתניהו הפכו אותו ל"קפיטליסט חזירי". האמת היא שבתקופה שכיהן כשר אוצר בממשלת שרון הוא הציל את המשק מקריסה מוחלטת. כולם מזכירים לו את קיצוץ הקצבאות ולא זוכרים שזו הייתה תקופה שהכי כדאי היה להיות בטלן המקבל אלפי שקלים לחודש בלי לעבוד. שוכחים שהוא הציל את הפנסיה של מאות אלפי גמלאים שהיו מבוטחים בקופות הפנסיה של ההסתדרות, שפשטו את הרגל בגלל העדפת מקורבים ושחיתות. שוכחים שבתקופה בה כל העולם המערבי מזדעזע כלכלית ישראל היא המדינה היציבה ביותר, האבטלה נמוכה והצמיחה גבוהה. מאשימים אותו בגרעון שנוצר ושוכחים את הטפילים האוכלים את המשק – חברת החשמל, הנמלים, – עובדי הרכבת ושדות התעופה – כולם תומכים ונתמכים על ידי שלי יחימוביץ.
הוא חזק במדיניות
מול נתניהו עומד נשיא אמריקני שהחל את הקריירה שלו בביקור במצרים, בנאום ששיבח את האיסלם ובניסיון לכפות על ישראל נסיגה הקפאה ו"פתרון" שיסכן את עצם קיומנו. נתניהו לא נרתע מלהתמודד מול אובמה, הפעיל ומפעיל נגדו את הקונגרס והצליח לגרור את העולם כולו להטלת סנקציות על איראן שאולי יעצרו את התגרענות האיאטולות. והם הסנקציות לא יצליחו רק נתניהו ייתן את ההוראה.
יש עוד הרבה סיבות טובות, אבל דומני שאלה יספיקו כדי להכריע בעד בחירת נתניהו.
כי רק בנימין נתניהו יכול
כי [מקווים] שלא ישכח מה כתב בספרו
מה שחשוב הוא שנתניהו יאמץ ויגשים את מה שכתב ספרו:
"אש"ף הוא סוס טרויאני פאן-ערבי – מתנה שהקיצוניות הערבית מנסה לשכנע את המערב לקבל זה למעלה מעשרים שנה, כדי שזה יאלץ את ישראל להכניס מתנה זו בשעריה. התועמלנים הערביים צובעים את מתנתם בצבעיה היפים של הלגיטימיות, בפתוס של סבל, בביטויי אהבה לרעיונות המקודשים של החירות, הצדק והשלום. אבל מתנה צבועה ומוסווית זו מטרתה אחת, להיכנס דרך חומת המגן של ישראל, לחנות על הגבעות על תל- אביב, ולבצע משם בהדרגה את תכנית ההשמדה שלה. כל שמץ של הסכמה מצד המערב ומצד ישראל – כתבות השער הנדיבות, קבלות הפנים החגיגיות, מעמד המשקיף, השגרירויות, כל שטח שהצליח אש"ף אי פעם להניח את ידו עליו – כולם משמשים כדי להתקרב צעד אחר צעד אל המטרה. אמנם קשה לרבים לדמות לעצמם את הקיצונים הערביים משמידים את ישראל בדרך שהחריבו היוונים את טרויה. אך אין הדבר קשה למי שמכיר את תנאי קיומה של ישראל: מדינת אש"ף שתושתל 15 קילומטרים מחופי תל-אביב תהווה סכנת מוות למדינה היהודית – ממש כפי שערפאת מבטיח". (בנימין נתניהו, מקום תחת השמש, מאבקו של עם ישראל לעצמאות, לביחון ולשלום, עמוד 240).
ראה
http://www.zeevgalili.com/2005/12/249
תגובות
יישר כח על יכולתך המרהיבה להיות דובר נאמן ליהודים אוהבי הארץ ולייצגם היטב במאמריך המלומדים המשופעים בידע רב חובק עולם .
כמו רבים נקווה שה"טוב ליהודים" לא רק ייבחר מחדש להנהיג את אומתנו , אלא שגם ידע לצרף לצידו את הטובים שבהם .
בברכה ובהוקרה רבה ,
צבי מנדלבאום
אפשר לומר על נתניהו מה שרוצים, מעניין, שבדרך כלל אומרים את הדברים
הרעים, בעיקר מתנגדיו, מה שהבטיח הבטיח לבוחריו ולהם אין טענות .את
הדברים הטובים שעשה, אי אפשר למחוק או לקזז. בכל חברה יש מצליחים
ומצליחים פחות, כל אחד עם סדר העדיפויות והחלטות שלו. מוכי גורל נתמכים
ע"י הממסד ועמותות לרוב. חצי הכוס המלאה וחצי הריקה, היא אותה הכוס.
טיפש מי שלא מבין את העניין כאן.
כל מילה בסלע!
מאמר יפה מאד של גלילי.
אינני אוהב את נתניהו, יחד עם זאת ככתוב במאמר, כל היתר הם עשבים שוטים לידו.
עם כל הגועל נפש על עצם התנהלותו כבן אדם, בביתו פנימה ומחוצה לו, אני די רגוע אחרי הבחירות. כדאי לנתניהו המשדר אטימות כלפי הזולת, לפתוח אנטנות כלפי ציבור הבוחרים גם לאחר הבחירות.
מסכימה בדבר אחד הוא כלכלן טוב. הייתי ממנה אותו לשר אוצר.
בהתנהלותו המדינית והפוליטית , לדידי, הוא אכזבה קשה.
אגב, להתנהלותו של נתניהו כאדם או חבר, בביתו או מחוצה לו אין בו דופי. (ידע אישי)
הטבת לנסח את העובדות ואף את משאלות לבו של בנימינינו, אך עם כל הכבוד לך ויש לי הרבה ממנו, לדעתי, לא בהכרח מסקנותיך, הן היחידות שניתן להקיש מרצף מובאותיך
בנימין נתניהו או בגלגולו המתייוון הקודם, ביבי ניתאי, קורץ מחומר רוויזיוניסטי למהדרין ואף שאינו לבלי חת, כמוריו ז"ל הרוויזיוניסטים מאצולת המשפחה המפורסמת, הוא שבוי ברטוריקה שלהם, עד כדי כך שכל אשר יוצא מטעמו, בשכלול פחדנותו מחד ועוצמתו הרטורית מאידך, מקדשת אצלו כמו אצל מיטב מוריו, (מזאב עד מנחם, כולל בן-ציון), את ה מ י ל ה…את הדיבור את הדמגוגיה-זו חזות הכל אצלו ולעולם לא עולם המעשה וההגשמה מבית מדרשה של הציונות הפועלית שבנתה ויצרה את ארצנו. זה ההבדל בינו ובין מנהיג משכמו ומעלה שידע, נגד כל הסיכויים, להכריז בזמן המתאים ולקיים תמיד.
כולנו חסרים מנהיגים כאלו היום וזו אחת מבעיותנו, אך לא אלמן ישראל-מנהיגיו האמיתים יגיעו מבסיסו.