מאמר זה פורסם ב-2012 תחת הכותרת "מדוע המחאה לא תשיג כלום". ישפוט הקורא אם התחזית היתה נכונה [עידכון ינואר 2018]

 מחוללי "תנועת המחאה", שפרצה בקיץ 2011, לא הצליחו להגדיר אז וגם לא היום מה  מטרתם.

הם רק ביטאו חוסר נחת מן המצב הקיים: מחירי המזון, מחירי הדיור, הקשיים של צעירים שעל סף המעמד הבינוני להגיע לביסוס כלכלי ומקצועי, חוסר השוויון בנטל בשרות הצבאי והכלכלי.

ארשה לעצמי לתרום משהו למחאה הזו בהגדרה מדויקת של המטרה הגלומה בה ובהסבר מדוע אין סיכוי להשיגה.

מטרת המחאה ניתנת להגדרה במשפט אחד:
שינוי הסדר הקיים.

אסביר מדוע כמעט אין סיכוי שיהיה שינוי של ממש בסדר הקיים.

מהו הסדר הקיים

• "הסדר הקיים" בכל משטר דמוקרטי קובע את כללי המשחק החברתי: מי ישלוט ואיך יחולקו משאבי המדינה והחובות המוטלות על אזרחיה..

• במדינת ישראל הכללים [שעוצבו בשלבים הראשונים של הקמת המדינה ואף לפניה ] הם: משטר המבוסס על בחירות רובניות בהן נבחרות מפלגות.

• האזרח הבוחר את נציגיו לכנסת מצפה שתוקם ממשלה שתעניק לו סדר חברתי שיכלול: שוויון הזדמנויות, רמת חיים הוגנת, קבלת שרותים ציבוריים הכוללים בטחון אישי, טיפול רפואי, מתן השכלה, אפשרויות דיור ועוד.

מה קורה בפועל

• שיטת הבחירות גורמת לכך שבחברה הישראלית המקוטבת נבחרים לכנסת נציגים המייצגים סקטורים שונים והשקפות שונות של החברה הישראלית.
• כל ממשלה המבוססת על תוצאות הבחירות מהווה קואליציה של מפלגות שמדיניותה מהווה פשרה בין דרישות הסקטורים השונים.
• התוצאה בפועל היא שלא משנה בשביל מי אתה מצביע התוצאה היא תמיד אותה תוצאה. זה היה נכון לפני המהפך ב-1977 ונכון לגבי כל הממשלות שהיו מאז המהפך.
• במלים אחרות: הסדר הקיים גורם לכך שלגבי חלק מן הציבור לא חשוב מה יעשה. הוא לא מצליח להתרומם מעל תקרת זכוכית מסוימת. הדבר נכון לגבי צעירים המבקשים להתבסס כמעמד בינוני ולא מצליחים . והדבר נכון עוד יותר לגבי שכבות חלשות בשוליים העירוניים ובפריפריה, שזקוקים להעדפה מתקנת כדי שיהיה להם סיכוי להזדמנות שווה.

מה מניע את המחאה

לכאורה השלטון בישראל מספק לאזרח את רוב התנאים הדרושים לקיומה של חברה תקינה. יש חופש ביטוי, יש תחושת בטחון אישי [יחסית לרוב מדינות העולם], הכספומטים פולטים כסף, יש רמזורים בכבישים, יש משטרה, בתי משפט ומוסדות סעד ובתי חולים וגם ביטוח לאומי.

אך כמעט כל אזרח חש אי נחת ותסכול משורה שלמה של גורמים:

• הוא שילם אגרת רדיו וטלוויזיה גם אם לא האזין אף פעם לקול ישראל או צופה בערוץ 1. היום הוא משלם סכומי עתק לחברות הכבלים
• הוא משלם חשבונות חשמל ומים רצחניים.
• כשהוא מבקר בחו"ל ומשווה מחירים הוא מגלה שכל מצרך כמעט במדינה – מגביע קוטג' ועד מכונית יקרים כאן בעשרות או מאות אחוזים.
• הוא סובל מרודנות של ביורוקרטים: בקופת חולים, במס הכנסה, בביטוח לאומי, בבנקים, במשטרה, ובכל גוף ציבורי שהוא פונה אליו.
• הוא מחכה שעות בהמתנה לאוטובוס.

*כשהוא מזמין כבאי לכבות דליקה הוא נדרש לשלם לכבאים גם אם השרפה אינה בביתו,

• הוא נתקע בדרך לעבודה בגלל שיבושים בתנועת הרכבות.
• *כשהוא נזקק לשירותי משטרת ישראל הוא נתקל לעתים באדישות, לעתים בשרירות לב ולעתים באלימות.
• *מערכת המשפט אינה עושה תמיד צדק [ למשל פרשת האנס שיצא בעונש של שישה חודשי שרות]  ולא משנה אם זכית או הפסדת במשפט תמיד תפסיד.

• כל הדוגמאות הללו הן בנושאים הקטנים. בגדול: צעירים רבים שעשו צבא ועושים מילואים נאנקים בעול הוצאות על שכר לימוד והוצאות שכר דירה. הם מתוסכלים נוכח העובדה שצעירים רבים – חרדים, חילונים, ערבים – נהנים מפטור מכל חובה. גרוע מזה: הם אינם רואים אופק של רכישת דירה, התבססות במקצוע והקמת משפחה.

אם כל כך רע מדוע לא מתחוללת כאן מהפכה שתשנה סדרי בראשית?

התשובה פשוטה: כיום גדול מספר האזרחים הנהנים מן הסדר הקיים מאלה הסובלים ממנו. לכו למסעדות היוקרה וראו את התור הארוך של הממתינים לכיסא פנוי. לכו לשדה התעופה וראו כמה יוצאים לחו"ל. ראו את מגרשי החניה של מכוניות יוקרה. הסתכלו על מגדלי המגורים מנקרי העיניים שמחיר דירה בהם הוא מיליונים רבים.

מי נהנה מן הסדר הקיים

במשפט אחד: כל היונקים מפטמות האוליגרכיות המחזיקות בכל עמדות הכוח הכלכליות [ובעקיפין גם הפוליטיות] של המדינה.

ואלה הנהנים מן הסדר הקיים:

• עובדי חברת חשמל, נמלים, רכבת, נמלי התעופה, רשות השידור ויתר המונופולים הממלכתיים;
• כל השכירים הנהנים מביטחון תעסוקתי נצחי: עובדי מדינה, עובדי קופת חולים, עובדי בנקים, עובדי משרד הביטחון, שוטרים, כבאים, עובדי רשויות ועוד רבים.
• בעלי מקצועות חופשיים שהצליחו במקצועם: עורכי דין, רואי חשבון, רופאים בכירים, עובדי היי טק, אנשי אקדמיה, בעלי עסקים קטנים ובינוניים.
• המונופפולים  והטייקונים הגדולים נהנים כמובן  מן הסדר הקיים, אך הם אינם הגורמים להיווצרותו. הם התוצאה למה שנכתב למעלה.

• כל בעלי הדירות שאין להם עניין שמחירם יירד.
  • המושחתים.  אלה הם אולי הנהנים העיקריים מן המבנה הכלכלי והפוליטי של המדינה.  השחיתות מתבטאת  בקשרי הון שלטון המניבה קשת רחבה של תופעות החל במתן שוחד פלילית  וכלה בחלוקת מכרזים, הפרטה והתעלמות ממונופולים.

השחיתות היא אולי גורם מרכזי בעול המוטל על כל השכבות.
במלים אחרות: יש בארץ רוב מוחלט של אנשים הנהנים מן הסדר החברתי הקיים ואין סיבה שיסכימו לשנות אותו. מסיבה זו איש אינו משלה עצמו שההמונים שהפגינו במחאה יהפכו לתנועה פוליטית שתכבוש את הכנסת ואת הממשלה.

 

קישורים

ישראל כמדינת אוליגרכיות

http://www.zeevgalili.com/2009/04/2565

 כשאוליגרך מגיע לארץ האוליגרכים

 http://www.zeevgalili.com/2007/03/391

 מבחן בוזגלו או מבחן פלדמן

 http://www.zeevgalili.com/2007/07/445

 כל הצילומים מאוהלי המחאה ברוטשילד 2011- זאב גלילי