פרופסור דוד פסיג, עתידן מאוניברסיטת בר אילן, ניסה כוחו במקום בו נכשלו כל קודמיו * הוא צופה את עליית טורקיה למעצמת על, אך שכח את סין, הודו, גרמניה וצרפת * כוח המשיכה יבוטל ומהירות האור תוגדל * ומה בדבר האקראיות של "הברבור השחור" ולמי ניתנה הנבואה? – לעתיד פתרונים
– מאת דן ירדני –
ספרו של דוד פסיג "2048" הזכיר לי ספר דומה שראה אור בשנת 1910 בגרמניה. הספר, "העולם בעוד מאה שנים",
"Die Welt in 100 Jahren" מודפס בהידור וכולל מאמרים של אנשי רוח, מדע וחברה מאירופה וארה"ב.
פרופסור דוד פסיג (באדיבות המצולם)
כל הכותבים היו אנשי שם בתקופתם. מיעוטם עדיין זכורים, או לפחות מוזכרים בלקסיקונים ובאנציקלופדיות. ביניהם הממציא ותעשיין הנשק הדסון מקסים, הרופא והקרימינולוג צ'זרה לומברוזו, האתנוגרף רודולף מרטין, הסופרת ובעלת פרס נובל לשלום ברטה פון סוטנר, אידיאולוג הקולוניאליזם קרל פיטרס, המדינאי והוגה הדעות אדוארד ברנשטיין ועוד. במאמריהם הם משרטטים את חזונם על דמות העולם במאה ה-21.
שער הספר העוד מאה שנים
לא חזו את העיקר
הקורא את הספר (משימה לא קלה גם לקורא גרמנית. שכן הספר נדפס באותיות גותיות ונכתב בשפה גבוהה) יגלה כי מדובר בניסיון שלא צלח.
חוזי העתידות לא חזו כמעט אף אחת מן ההתפתחויות הטכנולוגיות, הפוליטיות והחברתיות ששינו את העולם במאה השנים האחרונות.
הם חזו את התפתחות התקשורת האלחוטית, כולל הטלוויזיה. אך לא צפו את השפעתם על התהליכים הפוליטיים והכלכליים בעולם.
הם לא חזו את ההתפוררות המהירה של הקולוניאליזם בעולם. החמיצו לגמרי את המצאת המחשוב , את גילוי האנטיביוטיקה, את המצאת הנשק הגרעיני ששינה את כללי המשחק בניהול מלחמות, את התפתחות התעופה האזרחית (דווקא את הצבאית חזו). הם לא שיער את התפרצותן של שתי מלחמות העולם הנוראות שהורתן באירופה.
הכותבים, מומחים ככל שהיו, לא הצליחו לחזות כיצד תובלנה התפתחויות ראשוניות ומקוריות, כמו גילוי הקשר בין מסה לאנרגיה על ידי אלברט איינשטיין בשנת 1905 שהביאה לפיתוח הנשק הגרעיני. גם לא יכלו לחזות שניסיון מעבדתי שלא צלח יביא לגילוי האנטיביוטיקה שחיסלו את מגפות המחלות הזיהומיות, (אותן ראה לומברוזו כבעיית הקרדינאלית של הרפואה במאה ה-20).
הם הצליחו רק בנושאים בהם המציאות בשנת 1910 נתנה קצה חוט לתחזית מלומדת. במקרים כאלה הכותבים המלומדים, כל אחד בתחום התמחותו, תפסו קצה חוט זה ותיארו את כיווני התפתחותו בעתיד. גם זאת לא במידה מוחלטת של דיוק.
הנחות שרירותיות
אני משער שהספר "העולם בעוד מאה שנים" לא היה מוכר לפרופ' דוד פסיג כאשר כתב את ספרו "2048", שנת ה-100 להקמת מדינת ישראל. ייתכן שאם היה קורא בו היה זהיר יותר בהנחות היסוד שלו. ההנחה לפיה ניתן לחזות את העתיד מנתוני העבר וההווה, אם בוחרים במתודולוגיה הנכונה, היא יומרנית.
שער הספר 2048
בהקדמה לספר, מעלה אמנם פסיג הסתייגויות לגבי אמינות תחזיותיו וקורא להן "אפשריות", אך ההסתייגויות האלה נעלמו ממנו במהלך כתיבת הספר. פסיג מציג בהחלטיות תסריטים רהוטים לשאלה "מה יהיה". התסריטים בנויים על הנחות כה שרירותיות עד שנדמה שהוא רואה את מהלך ההיסטוריה כמין משחק שח דטרמיניסטי, כפוף לחוקי משחק נוקשים שבו שחקנים מנוסים יכולים לחזות במידה רבה של סבירות את סוף המשחק לפי כמה מהלכים ראשונים שעשו.
תובנות מפוקפקות
יש בספר תובנות מעניינות (אופטימיות ביסודן) שמציג פרופ' פסיג לגבי עתיד אפשרי של העולם בכלל ועתיד מדינת ישראל בפרט. אך תובנות אלה מפוקפקות ביותר מבחינת אמינותן. המתודולוגיה שאימץ לצורך תחזיותיו נוסחה בראשית המאה ה-20 על ידי מספר מדענים ובראשם מדען שכמעט אינו מוכר בציבור הרחב, הלפורד מקינדר, שטען שהגיאוגרפיה שבה חיות קהילות בני האדם ולכידותם החברתית היא הקובעת את מהלכי ההיסטוריה. פסיג בונה אפוא את כל תחזיותיו על מתודולוגיה שהיא לא יותר מרעיון מעניין אך שביר ונתון לוויכוח.
עתידן הרולד מקינדר (ויקיפדיה אנגלית)
כדרכם של היסטוריונים שראייתם לאחור הינה תמיד 6:6 מסתמך פסיג על תילי תילים של פירושים רטרואקטיביים למהלך ההיסטוריה. האם אפשר להסיק מהפלישות המונגוליות לאירופה ומאופי ואופן ניהול מלחמות העולם במאה ה-20 על מלחמות העתיד?
פסיג מסתמך על ראיות לקוחות ממלחמות של לוחמים רכובים על סוסים וחטיבות טנקים מאוישים. זאת, כדי לנבא מלחמות שתערכנה, אם תערכנה, במאה ה-21. ספק רב אם אפשר להתייחס ברצינות לתיאוריה כזו.
תחזיות הזויות
והנה כמה מקביעותיו ותחזיותיו של פרופ' פסיג:
• הידיעות על שקיעתה של ארה"ב כמעצמת על מוקדמות מידי ועוד נכונו לה עלילות. ארה"ב עמידה בפני פלישה וכיבוש מבחוץ ותגן ב-"אסרטיביות גסה" על יתרונותיה האסטרטגיים. ארה"ב תמשיך לשחק בארצות העולם בשיטה של שיסוי זו בזו וכולם נגד רוסיה.
• רוסיה רוצה לחזור לתחרות ראש בראש עם ארה"ב. לפי פסיג היא תשאף לנצל את העובדה שארה"ב שקועה בענייני העולם המוסלמי (האם רוסיה פטורה מבעיה זו?) ואת התלות של מדינות אירופה בגז הרוסי. רוסיה עתידה לפלוש (ב-2020?) למערב אירופה. לדברי פסיג לרוסיה יש אינטרס להתסיס את המזרח התיכון ואין לארה"ב הרבה מה לעשות בעניין זה.
• במצב עניינים זה מייעד פסיג תפקיד מיוחד לטורקיה כבעלת הברית האידיאלית של ארה"ב במאבק אפשרי ברוסיה. לדעתו, ארה"ב לא תחסוך במאמצים על מנת לרצות את טורקיה, להעבירה לצידה ולהשתמש בה כמייצב אזורי.
טורקיה ויפן נגד ארה"ב
פסיג חוזה לקראת שנת 2020, מלחמה בין טורקיה לרוסיה: "…"טורקיה, אשר תראה את חלון ההזדמנויות שלה הולך ונסגר, תצית את האזור. הרוסים, שיחשבו כי הצליחו במהלך לשכנע בחוסר ההיגיון להמשיך ולתמוך בפולין, יופתעו כאשר זו תעשה יד אחת עם טורקיה כדי להפתיע את הרוסים בניגוד לדעתה של ארה"ב" .
כך בנחרצות.
פסיג חוזה, ברמת ודאות גבוהה, סכסוכים (מזוינים?) בין ארבע מעצמות, עוד במחצית הראשונה של המאה ה-21, הלא הן ארה"ב, רוסיה, טורקיה ויפן. ספציפית הוא חוזה סכסוך חריף בסביבת שנת 2020 בין ארה"ב ובין רוסיה וסכסוך חריף בין יפן וטורקיה מצד אחד וארה"ב מצד שני בסביבות שנת 2050.
כיצד מגיע פסיג לתחזיות כה מוחלטות?
האם ייתכן שאינו מכיר את המקריות השרירותית בהיסטוריה שזכתה לניסוח מבריק בספרו של ניקולס נסים טאלב, "הברבור השחור"?
תמוהה אף יותר היא תחזיתו/קביעתו של פסיג באשר למלחמה נוספת שתבוא עלינו במחצית המאה ה-21, מלחמה של ציר טורקי-יפני בארה"ב: "לקראת 2048 המתח עם ארה"ב ירקיע שחקים. באותה שנה תצליח טורקיה סוף סוף לאגף את כל חצי האי ערב בהשפעה כלכלית ובכוחות פטרול ימיים וקרקעיים ………" ועוד ועוד.
סוף טוב אבל בלי סין
אך סוף טוב, הכל טוב: פסיג מסיים את התסריט שלו בקביעה שהסכסוך הצפוי יסתיים שוב במפלתה של רוסיה והפעם, מפלה אנושה שתימשך 100 שנים לפחות.
קשה להאמין, אבל סין אינה מופיעה בתחזיותיו של פרופסור פסיג. בחלק השלישי לספרו, כשהוא כותב על סכסוכי מעצמות-העל במאה ה-21 הוא מזכיר 4 מעצמות במגמות סכסוך: ארה"ב, רוסיה, טורקיה(!), יפן. הוא "מוציא" את סין, הודו, ברזיל, גרמניה, צרפת ומקסיקו וטוען שהוא יכול להסביר למה אלא שהדבר הוא מעבר להיקף של הספר.
טיל החלל הסיני (ויקיפדיה אנגלית)
"לזכותו" של פסיג ייאמר שפה ושם הוא מסווג את התסריטים המתוארים על ידו כ-"מרחיקי לכת" בדומה לנאמר באותה בדיחה יהודית עתיקה: "כל האמור למעלה, שקר וכזב" אך לקורא הנדהם נדמה כי למחבר כדור בדולח וכושר חיזוי בהתאם .
תחזיות רבות בספר נוגעות לעתידה של מדינת ישראל במרחב הגיאופוליטי של המזרח התיכון. כאן מערב פסיג מלוא החופן הגיגים השאובים מההיסטוריה של עם ישראל כפי שהיא משתקפת בכתבי הקודש כולל הסתמכויות מבולבלות למדי, יש לומר, על מובאות מהתנ"ך. עד כמה מקומה של "מתודה" כזאת בספר המתיימר לעסוק בעתידנות בשיטה מדעית, ישקול הקורא.
ביטול כוח המשיכה
פרק מיוחד בספר, שלכאורה אינו שייך כלל לנושא, מוקדש לתחזיות על מגמות טכנולוגיות במאה ה-21. בין השאר חוזה פסיג התפתחויות מדעיות מפתיעות בהעזתן, במיוחד משום שהוא מניח שניתן לשלבן מעשית במהלך ההיסטוריה האנושית כבר במחצית הראשונה של המאה ה-21. ביניהן, ביטול כוח המשיכה, האצת מהירות האור מעבר ל-300,000 ק"מ לשנייה, מציאת מקורות נפט שנוצרו בתהליכים שאינם מוכרים לנו כיום, ועוד.
האסמכתות שמביא פסיג, הן רובן ככולן מהתחום התיאורטי וחובה הייתה מוטלת עליו כמדען להתייחס לאפשרויות ישומן בפועל תוך פחות מ-40 שנה מהיום. מוטב היה אם עורך קפדן היה כופה עליו להשמיט אותן מספרו.
פרופ' דוד פסיג, הוא חוקר עתידים וראש המגמה לטכנולוגיות תקשורת בחינוך. אוניברסיטת בר אילן, רמת-גן.
קישור לסרטון בו מתאר דוד פסיג את תחזיותיו
http://www.youtube.com/watch?v=N3ac4lScueU
אתר הבית של דוד פסיג
http://www.passig.com/home/doc.aspx?mCatID=17850
ראה גם
היש עתיד לעתידנות
http://www.zeevgalili.com/?p=215
תשאל את "הברבור השחור"
http://www.zeevgalili.com/?p=8360
תגובות
חזה את המהפכה במצרים?
אני קורא תמיד בשקיקה את כתבותיך. ונהנה ומחכים מהם רבות.
הערה אחת קטנה בעניין דוד פסיג, ידוע לי שבדיון בטחוני הוא טען שתהיה הפיכה במצרים וזלזלו בתחזיתו.
מוטי גודמן
אני לא מומחה לעתידנות, אבל לדעתי האינטרנט, במיוחד אם יצטרפו אליו המצאות חדשות בתחום התחבורה, יכול להפוך את מדינת הלאום לנחלת העבר.
.
ראשית, אני קוראת זמן מה את הרשימות והעדכונים, זה אחר זה, וכל פעם מחדש מתפעלת מההתנזרות שלך מפופוליזם וכיוצ"ב. זו מעלה גדולה בעיני!
לענין הרשימה הנוכחית, האם קראת את "הידרומניה" (אסף גברון). לא עתידן. רק סופר. למרות זאת הוא קולע לדעותיך בדבר השתלטותה של סין על העולם:
http://arikglasner.wordpress.com/2008/11/22/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%A1%D7%A3-%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA-%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94/
– המושג "תחזיות העתיד" מטעה. אלה אינן תיאור של העתיד אלא של ההווה בלשון של העתיד.
– לא ניתן לחזות באמת את העתיד כי הוא פשוט איננו קיים. אילו הוא היה קיים הוא היה הווה או עבר.
– חז"ל מרמזים על מהות העתיד כאשר הם מציינים שיש לפתור את החלומות לטובה. פתרון החלומות של יוסף לשרים הכלואים מתואר כפתרון שהשפיע על העתיד. כלומר עצם התחזית משנה את העתיד.
לכן רק הקב"ה יכול "לדעת" באמת את העתיד כי הוא קובע אותו.
– מה ניתן, אם כן להגיד ביחס לעתיד? רק את האפשרויות על פי הסתברויותיהן. גם תיאור זה הוא תיאור של ההווה מזווית ראיה אחרת.
לדוגמא: אני זורק כדור. אני יכול לתאר בדיוק רב את המסלול הבליסטי שהכדור יעבור. זה בכל זאת תיאור של ההווה. אינני יכול לתאר את היד שתשלח ותקלוט את הכדור באוויר לפני נחיתתו ותשבש את כל החישובים הבליסטיים. תנועת היד לא היתה חלק מן ההווה ולכן לא היתה חלק מן התחזית.
הייתי נזהר בכבודו של פרופ' פסיג ושיטת עבודתו.
זכורה לי הרצאתו ברדיו (לפני קרוב לשני עשורים, אני מניח…) בה צפה במדויק וניתח היטב, בין היתר, את מגמות הטרור הבינלאומי—טרור של מדינות, מגמה שלא היתה נתפשת בזמן אותה הרצאה כלל.
פרופ' פסיג התייחס אז לשיטות ההערכה וסייגיה; לא ברור לי מי היה קהל היעד של הספר במקור, ולא מובן לגמרי מיהו "העורך הקפדן" שהיה יכול למחוק במחי-עט את סיכומי פרופ' פסיג והערכותיו. גם אם הערכותיו נראות משונות או לא מובנות—יש מקום להבין וללמוד את דרך המחשבה שהובילה למסקנות אלו בכדי להעריך את תקפותן (אם ניתן לעשות זאת בכלל בטרם יעבור פרק זמן סביר לבחינתן).
לא הייתי משווה את פרופ' פסיג לאותם שחזו בראשית המאה העשרים, כי בתוך תקופה לא ארוכה תהיינה ערי העולם תחת שכבה עמוקה של גללי סוסים משום התרחבות השימוש באמצעי תחבורה זה; למרבה המזל, לא רק הטכנולוגיה התפתחה והתקדמה מאז אלא גם שיטות הניתוח ועיבוד הנתונים.
פינגבאק: האם לומדי תורה פטורים מלעסוק בפרנסתם? | היגיון בשיגעון
זאב, לצערי רק עתה הובא לידיעתי הבלוג הזה שלך. היינו יכולים בשעתו לנהל דיון מעניין סביב הבנתך את הספר ואולי הקוראים שלך היו מרוויחים. לאמיתו של דבר אולי עדיף שרק באמצע שנת 2015 אני רואה את זה. אחר חמש שנים, מאז שהספר יצא לאור, אתה יכול לראות בעצמך שהתחזיות שצחקת עליהם בהתנשאות אופיינית לישראלי מן השורה מתממשות אף שבאותם ימים הן נשמעו בלתי אפשריות ותלושות מהמציאות. לדוגמא: מצרים וסוריה קרסו, טורקיה הפכה למעצמה אזורית שמתחרה בנו, רוסיה מאתגרת שוב את המערב ופולשת למדינות שהיו תחת חסותה אך לפני 20 שנה…
אני מציע לקרוא שוב את הספר, עתה עם פרספקטיבה טובה יותר.
לידיעתך, יש הבדל בין עתיד סביר, אפשרי, פרוע ורצוי. לכל ניסוח של עתיד מסוג זה או אחר יש מטרות אחרות ומורכבות יותר מאשר סתם לחזות את העתיד. חבל שלא יצא לך לקרא את הספר הקודם לספר זה בשם: צופן העתיד. בטוחני שהיה נותן לך כלים לקרא את ספר ההמשך הזה שכותרתו: 2048.