שמחתי לראות את המודעה של אוניברסיטת בר-אילן, המברכת את " ראשי פרוייקט השו" ת" על שזכו בפרס ישראל לשנת תשס" ז בתחום הספרות התורנית. חסר היה לי במודעה הזו שמו של האיש שהיה המנוע העיקרי שעמד מאחורי המפעל הענק הזה – פרופסור יעקב שוויקה.

האיש שייסד את המפעל היה פרופסור אביעזרי פרנקל ממכון ויצמן. הרעיון שלו היה להעלות על מחשב את הספרות העצומה של שאלות ותשובות (שו" ת) בהלכה. הוא עמד בראש המפעל בין השנים 1973-1966. באותה תקופה עדיין לא היה קיים המכשיר החיוני, שנמצא היום בכל בלוג של ילד בן 12 – מנוע חיפוש. לפיתוח מנוע כזה גייס אביעזרי את פרופסור שוויקה שרכש עד אז ניסיון רב בתחום זה במסגרת עבודתו בחיל המודיעין. (הוטל עליו לפענח את הצופן של השפה העברית, בהנחה שהוכיחה עצמה, שהדבר ישמש בסיס לעשות זאת גם בשפה הערבית). מה שנראה היום כאמצעי פשוט לאיתור כל מלה בטקסטים המכילים מיליוני מילים לא היה אפשרי באותה תקופה.

רבים התנגדו אז לפרוייקט. המשתמשים הפוטנציאליים, רבנים ותלמידי חכמים, התעלמו מן המפעל וסרבו להשתמש בו. אנשי האקדמיה טענו כי הרעיון הוא שיגעון ואיננו ניתן בכלל לביצוע. מיליוני המילים של השאלות והתשובות שכתבו תלמידי חכמים בכל הדורות ישכבו כאבן שאין לה הופכין בתוך הדיסק של המחשב.

בשנת 1973 החליט מכון ויצמן למשוך ידו מן הפרוייקט. שוויקה ואביעזרי פנו לאוניברסיטה בר-אילן וביקשו מימון. על מה שקרה אז סיפר לי פרופסור שוויקה: " האוניברסיטה הקימה ועדה של שלושה פרופסורים מכובדים לבדוק את הנושא. הוועדה הגישה דוח קטלני שקבעה: זה בזבוז כסף וזמן. לעולם זה לא יעבוד. למזלנו, הרקטור דאז, פרופסור מנחם צבי קדרי, תמך בפרויקט והאמין בו. לקראת ישיבת הסנאט, שאמורה הייתה להחליט בנושא, הוא מסר לנו את המועד ואנחנו ישבנו עד שעה 3 לפנות בוקר כדי להגיב על הדוח של הוועדה. קדרי הצליח להעביר את רוע הגזירה ולהביא להחלטה חיובית בעניין" .

מכאן ואילך ( בשנים 1974 עד 1986) עמד שוויקה בראש המפעל והביא אותו למצב שבו ניתן היה להפכו למוצר מסחרי. בתקופה זו מחשבו לא רק את השאלות והתשובות אלא את מיטב הספרות היהודית לדורותיה: התנ" ך ומפרשיו, התלמוד ונושאי כליו, ספרי ההלכה והמוסר. המפעל ריכז את ארון הספרים היהודי בתוך תקליטור קטן שיכול להגיע לכל בית בישראל.

מאז עבר המפעל שלבי פיתוח והוציא כ-13 גירסאות שבכל אחת מהן נוספו עוד ועוד ספרים ובאחרונות כונסו גם אוצרות האנציקלופדיה התלמודית.

מפעל השו" ת הוא ללא ספק הפנינה בכתר מפעליו של שוויקה. לזכותו שורה ארוכה של מפעלים מוצלחים בתחום המחשוב, שהבולטים בהם הוא מילון רב מילים – המילון הסינכרוני הממוחשב היחיד בשפה העברית וכן פרויקט מחשוב הגניזה הנמצא בשלבי פיתוח מתקדמים.

ראה "מי ראוי לקבל את פרס ישראל על מפעל השו"ת"

http://www.zeevgalili.com/?p=412