יסמין סימן טוב, בימאית סרטים ומוסיקאית מירושלים, צפתה בתכנית טלוויזיה בה הביעה השחקנית חני נחמיאס זעזוע מיחסם של תושבי גוש קטיף לכלבים.
בתגובה כתבה לשחקנית את המכתב הבא:
" שלום חני,
" התאכזבתי ממך קשות כאשר שמעתי אותך מספרת על הכלבה מגוש קטיף שאימצת.
" בדברייך לא היה שמץ של חמלה על אלפי האנשים שגורשו מבתיהם, וממפעל חייהם – רק תמיהה על מי שהשאירו את הכלבים והחתולים.
חני נחמיאס 2צילום אמיר גלעד ויקיפדיה אנגלית
" אני אוהבת בעלי חיים וחושבת שזו מצווה עצומה לטפל בהם ולחמול עליהם. אבל לאחר אסון כה קשה אותה תמיהה שהבעת הייתה מיותרת.
" האם כשגורשו יהודים מבתיהם באירופה גם אז התאכזבת כיצד לא טפלו בבעלי החיים תוך כדי הגרוש?
" האם עולה בדעתך באיזו מצוקה חיים אנשים אלה? כשאין להם פרנסה, אין להם בית ואפילו את מתיהם נאלצו לגרור עמם? אם היו "למען השלום" מפנים כפר ערבי אחד, האם הפקרת בעלי החיים באותו מקרה הייתה גורמת לך לאותה תמיהה כפי שהבעת בחמלתך על בעלי החיים הפעם?
" חשוד מאד בעיני כאשר יש אכפתיות כל כך גדולה לבעלי חיים ואילו האנשים המדוכאים והמופקרים הללו אינם זוכים לאותו יחס ואת באה עמם חשבון.
בתשובה קיבלה מחני נחמיאס את המכתב הבא:
" כן יקירתי- אני באה חשבון- גם איתך.
" לאנשים שהשאירו את כל חייהם מאחור לא הייתה הזכות להפקיר עוד יצור חי וחסר אונים רק כי חייהם נהרסו (לדברייך).
מאחורי כל זוג עיניים של יצור הולך על ארבע יש נשמה ונפש בדיוק כמו לבני אדם.
" דווקא אמרתי בשידור כי אני לא מאשימה אף אחד, אבל את יודעת מה? כשאני קוראת את המכתב שלך אני כן מאשימה. כי אני מבינה שאת חושבת שהייתה לך הזכות (לדעתך) לתת לבעלי החיים למות מאחור, רק כי הממשלה החליטה שלא גרים יותר בחבל עזה.
" לך סידרו מלון, אכסניה, קרוואן, אוכל, מים, מיטה – מי דאג לחיות שננטשו?
" ובקשר לגוש קטיף, אולי עכשיו יפסיקו להיהרג שם בנים של חברים שלי (ליאור וישינסקי) ובמקרה לא הבן שלי (בן גילו בדיוק).
" כן. לכולנו יש מה לבוא בחשבון בחג הזה. גם לך יפת הנפש" .
פינגבאק: הפתולוגיה של הקשת הדמוקרטית המזרחית
חמש שנים אחרי, היא אומרת שהיא כאבה גם את כאב הילדים. למרות שכעסתי עליה מאד בשעתו, אני חושב שראוי להביא את הקישור כאן.
http://www.datili.co.il/index.php?id=39598
תגובה
מודה ועוזבת תרוחם?
שנים אחרי שנתברר כי לא רק כלבים הפקירו שם אלא את חיי כולנו היא נזכרת להצטער?
ז.ג.
7. שבע שנים אחריי. ועדיין אין לי בית חני נחמיאס.
ולא, לא ארד לקמבודיה, כדי להתקל בבנך מסתובב שם עם איזו ילדה אומללה בת 10, כזו שרק "סיקרנה" אותו לטענתך.
אין לי הרבה מה לכתוב – חוץ מהעובדה הזאת: לפני שקראתי את הכתבה הזו:
http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/404/357.html?hp=47&cat=307&loc=14
תמיד הצטיירת בעיני כדמות חיובית, מחנכת.
ועכשיו, 10 דקות אחרי… בא לי להקיא
פינגבאק: הישראלים שחתמו על עלילת הדם של ה-LANCET | היגיון בשיגעון
בנאדם מעריך את מה שיש לו כאשר הוא מאבד את זה. הישובים היהודים ברצועת עזה הגנו על ישראל ומנעו רצף ערבי עוין. הם שימשו בסיס קדמי לצה"ל והגנו על המדינה. יחס המדינה אל המתישבים הוא בוגדני. מאותה בוגדנות טועמים עכשיו קיבוצי עוטף עזה, גם אליהם היחס גרוע וגם הם יגורשו מבתיהם.
הטעות של כולנו בגוש קטיף ובתהליך אוסלו שלא הכרנו בעובדה שמדובר בהימורים מסוכנים על עתיד ישראל. קל לפנות שטח מיהודים, קשה להגן מטרור מאותו שטח, כמעט בלתי אפשרי לכבוש את השטח בחזרה.
גירוש יהודים בידי יהודים הוא נושא טראומטי, נטישת כלבים בידי בעליהם היא בעיה קשה וכואבת. אין צורך לערבב בין הנושאים.
מאמר ממש איכותי, כל מילה בסלע, תודה