תכנית דוברת לרפורמה במערכת החינוך היא תוכנית הגיונית שתייעל מאד את מערכת החינוך. ייעול נמדד בזמן ובכסף. שבוע לימודים של חמישה ימים יותר יעיל כלכלית משבוע לימודים של שישה ימים. שכר גבוה המשולם למורים מעטים ומוצלחים יעיל יותר משכר נמוך המשולם למורים רבים שהעבודה המפרכת שחקה אותם והגיע הזמן לזרוק אותם. יום לימודים ארוך אמור להשיג תפוקה גבוהה יותר מיום לימודים קצר. בתי ספר מופרטים, יהיו על פי עצם הגדרתם כלכליים יותר. אין פלא שהתכנית יעילה כל כך כי הרי שלמה דוברת, האיש שעל שמו נקראת התכנית, איננו איש חינוך אלא איש כלכלה שכבר עשה מיליונים לביתו.

  

שלמה דברת ויקישיתוף

 

אם כל כך טוב מה לקוי פה? 

מחאת התלמידים

השבוע היו שני אירועים שיש בהם כדי לחשוף את הליקוי המרכזי של התוכנית. קבוצת אמהות החלה להתארגן נגד התוכנית בנימוק פשוט: אנחנו רוצות את הילדים בבית בצהריים. לילדים די ביום לימודים קצר. הם אינם צריכים לעמוד במתח ובלחץ של יום לימודים ארוך. ילד צריך לאכול צהריים בבית, לפנות לפינה שלו ולעיסוקיו. 

במקביל ארגנו כמה תלמידים שביתת מחאה "פיראטית" באמצעות האינטרנט. לא פחות מ-250 אלף תלמידים שבתו יום אחד. הנער הג'ינג'י שארגן את השביתה, גולן שירצקי מרעננה, אמר דברים של טעם: מן הראוי לשאול גם את פי התלמידים כאשר מתכננים רפורמה בחינוך. 

מה שהאמהות והתלמידים חשים, בלי לנסח זאת כך, הוא שהתכנית הזאת היא יישום הטיילוריזם במערכת החינוך.
 

מהו טיילוריזם 

הטיילוריזם היא שיטה ניהולית, הנקראת על שמו של פרדריק וינסלאו טיילור , מהנדס ומדען אמריקני, שהניח את היסוד ל" ניהול מדעי" , בראשית המאה הקודמת. 

  

 

טיילור ערך תצפיות על פעולותיהם של פועלים במפעלים והגיע למסקנות מהפכניות. למשל: פועל העוסק בפריקה וטעינה של מטילי ברזל. על סמך תצפיותיו הגיע טיילור למסקנה שהפועל המבצע פעולה פשוטה זו אינו מבצע אותה בצורה " הנכונה" , שהיא הפעולה היעילה ביותר. לכאורה הוא בסך הכל משתמש בידיו וברגליו כדי להזיז עצמים. אך פעולה פשוטה זו כרוכה בשורה של החלטות קטנות שמחליט הפועל באורח עצמאי. הוא מחליט כיצד לערוך את מטילי הברזל לערימה. הוא מחליט אם לכופף את ברכיו בלבד או לכופף את כל גופו ממותניו ומטה וכו". 

טיילור פיתח טכניקה למדידת זמן תנועה, שאפשרה לקבוע בצורה מדעית אילו תנועות צריך הפועל לעשות כדי להשיג תפוקה מכסימאלית. 

לאחר שהגיע במעבדה למסקנה כיצד התנועה צריכה להיעשות חזר טיילור אל הפועל ואמר לו: מעכשיו אתה מפסיק לעבוד כפי שהיית רגיל עד כה. תעשה את הפעולות כפי שאני אדריך אותך. הרם את המטיל בידך הימנית במקום השמאלית. כופף את ברכיך בלבד ולא את כל גופך וכו". טיילור הסביר לפועל כי מה שהוא מציע ייטיב עם הפועל וייטיב עם המפעל. בשיטות העבודה שהוא מציע תפוקת הפועל תגדל ובתום יום העבודה יהיה הפועל עייף פחות מאשר ביום עבודה בשיטה הקודמת. עליית התפוקה תאפשר לשלם לפועל תוספת שכר וכולם יהיו מרוצים ומאושרים. 

מן הדוגמא הפשוטה הזו התפתחה קונספציה של ניהול מדעי מתוכנן בדקדקנות, הקובע לכל אדם מה יעשה וכיצד יעשה בכל ענפי התעשייה.
 

  

מטיילור לצ'פלין

הטיילוריזם נחל כישלון חרוץ. ואת סיבת הכישלון ניתן ללמוד מן הסרט " זמנים מודרניים" של גאון הקולנוע צ'רלי צ'פלין. בסרט מגלם צ'פלין דמות של פועל במפעל ענק המייצר משהו בשיטת הסרט הנע. ליד הסרט שורת פועלים שכל אחד מהם מבצע פעולה מכאנית פשוטה, החוזרת על עצמה ללא הרף. מהירות הסרט הולכת וגוברת על פי החלטות המנהל. כשצ'פלין יוצא לזמן קצר לשירותים ומנסה לנפוש מעט ולעשן הוא נתפס על ידי המנהל הצופה בו ממסך ענק וקורא לו לחזור לעבודה.
 

צ'רלי צ'פלין ויקישיתוף

אכילה " יעילה"

הסצינה המצחיקה ביותר בסרט, ואולי בתולדות הקולנוע, היא מכונת ההאכלה. ברוח היעילות עורך מנהל המפעל ניסוי במכונת האכלה אוטומטית לפועלים. צ"פלין נבחר לניסוי. כובלים אותו בתוך מיתקן הנועל את ראשו ומכוון את פיו לצלחת מתוכה מוזרם המזון לפיו. קלח תירס מותקן על ציר המחובר למנוע מתקרב אל הפה ומסתובב בקצב האכילה. לפתע מתרחשת איזו תקלה. קלח התירס מסתובב במהירות מטורפת בין שיניו של צ"פלין, המרק ניתז על פניו. אבל המכונה ממשיכה בשגרת פעולותיה ומקנחת בעדינות את פניו של צ"פלין במקנח האוטומטי. 

צ"פלין לא עומד בלחץ יוצא מדעתו ומתחיל להשתולל, תוך שהוא נבלע בתוך המכונה הגדולה. 

 

החינוך כסחורה

בימינו כבר לא עומדים בני אדם ליד הסרט הנע המייצר מכוניות. רובוטים מחליפים בני אדם ועושים עבודה יעילה יותר. הם אכן מגשימים את הטיילוריזם. התלמידים ששבתו רצו אולי לומר למשרד החינוך כי בדור בו פועלי המפעלים הם רובוטים אי אפשר עוד להתייחס לתלמידים בשר ודם כאל רובוטים. 

 

  

 

על דו"ח דברת אומר פרופסור אילן גור זאב, פילוסוף מאוניברסיטת חיפה העוסק בחינוך: " בדו”ח אין כלל התייחסות לתלמידים, לדיאלוג שבין המורה לתלמיד… הנחות המוצא הן, שהמרחב החינוכי אינו אלא איבר מאיבריו של שוק הסחורות והידע, כמו הערכים, כמו הדיאלוג, כמו חיבוק וכמו ניצוץ של רעיון חדש, שאינם אלא סחורה ככל הסחורות, שיש לייצר, לשווק, לצרוך ולתפעל באופן יעיל… הצלחת דו”ח ועדת דוברת מהווה העצמה משמעותיתבדהירתה של החברה הישראלית אלי קיצה" . 

ולסיכום: חתני פרס נובל לא ייצאו ממערכת חינוך כזו.
 

 

ראה מה היו מטרות החינוך ומה נותר מהן