בשנות החמישים גויס המשורר חיים גורי לארגון "נתיב", שפעל מטעם המוסד בברית המועצות בתקופת סטאלין. גורי נשלח על ידי בן גוריון, כדי לעמוד על הלכי הרוח של היהודים שם ולייעץ מה אפשר לעשות כדי לשמור על הקשר עמם. השליחות הייתה סודית ביותר.
כשהוזמן לאחד הקיבוצים להרצאה בנושא הוא הקדים ואמר שיש לשמור את הדברים בסוד והוסיף את הביטוי מקינת דוד "אל תגידו בגת" (שמואל ב א). הוא הניח ששומעיו יודעים פרק תנ"ך.
בתום ההרצאה ניגש מרכז התרבות של המשק, בעל תואר שני של האוניברסיטה העברית, ואמר לגורי: "למה דווקא בגת?".
והנה חלפו חמישים שנה. בתכנית טלוויזיה סיפר גורי בימים אלה כי הופיע בפני תלמידי תיכון וקרא באוזניהם את השיר "מנגד" של רחל. בבית האחרון של השיר נאמר:
פרש כפים ראה מנגד
שמה – אין בא
איש ונבו לו
על ארץ רבה
גורי הביע את הזדעזעותו מכך שהתלמידים פשוט לא הבינו את השיר. רק תלמיד אחד הצביע בהיסוס ואמר כי הוא חושב שזה נוגע למשה רבנו (שנקבר על הר נבו ומנגד ראה את הארץ אשר אליה לא בא).
הסיפור הזה הוא אחד מרבים המתאר את הבורות של תלמידים, בני נוער וגם מבוגרים. מדי פעם מופיעות כתבות בעיתונים ומשודרות תכניות טלוויזיה המלגלגות על תשובות שמשיבים נשאלים: ז'בוטינסקי היה נשיא המדינה ואלטלנה ספינת הימורים; בגין הכריז על הקמת המדינה ובן גוריון אמר "אם תרצו אין זו אגדה" .
בימים אלה פורסם סקר ממנו עולה כי מחצית מבני הנוער בארץ אינם יודעים היכן נמצאת גבעת התחמושת; שליש אינם יודעים היכן נמצא קיבוץ שדה בוקר; 35 אחוז אינם יודעים מיהי האישיות הלאומית הקבורה שם; 46 אחוז לא ידעו איזה אירוע חשוב התרחש במצדה; שעור זהה של תלמידים לא ידעו לאן נשפך נהר הירדן; 16 אחוז לא שמעו על טרומפלדור.
נראה שבאחרונה כבר לא מתייחסים כל כך אל תופעת הבורות ורואים בה מציאות שאפשר להשלים עמה. כך למשל אמר ירון לונדון, דעתן ומשכיל, כי הוא לא מבין מדוע צריכים כולם לדעת הכל. אז לא יודעים מי זה בן גוריון.
התבטאות זו משקפת לדעתי עייפות מן הסיכוי לשנות את המצב. ואולי גרוע מזה: מהשלמה עם כך ששוב אין לנו זיכרון ישראלי משותף.
ייתכן שנער בימינו יודע יותר מאשר נער לפני דור או שניים. הוא יודע המון על אלקטרון ואלקטרוליזה, על אמל"ח ועל אמנות פסיכאדלית, על אנורקסיה ועל אנטי חומר וכך על אנטיביוטיקה, אנרגיה קינטית, אסמבלר, אפולו (החללית). בוודאי הוא יודע המון על אסטרופיסיקה ועל אסימוב (" אני רובוט" ) ועל אנטארקטיקה ואנטרופיה.
השאלה היא כמה בני נוער (וגם מבוגרים) יודעים משהו על המונחים והמושגים הבאים: אבד עליו כלח, אברהם אבולעפיה, אבות אכלו בוסר, אביי ורבא, אבינו מלכנו, אבן גבירול, אבן העזר, אביגור שאול, אבן עזרא, אבן תיבון, אבני החושן, אגדת שלושה וארבעה, אדון עולם, אדמו"ר, אהרונסון אהרון, אהרונסון שרה, אצ" ל, אוטואמנסיפציה, אוי לי מיוצרי, אומר דרשני, אורים ותומים, אחד העם, אחד משנה ושניים תרגום, אחימאיר אבא,, איבשיץ יהונתן, איגרת תימן, איזהו גיבור. והרשימה ארוכה.
הבאתי כאן רשימה אקראית של מונחים, מילים, מושגים ושמות מסודרים לפי סדר אלף בית. הרשימה הזו לקוחה מספר חשוב שהופיע בשנת 1990. הספר " רשימת ה-6000" הוא " הצעה למבחר של המושגים, המונחים, הפתגמים, התאריכים, הספרים, יצירות האמנות, האישים, הביטויים שכדאי לישראלים לדעת" .
הייתי מציע למחבר הספר, גדעון סאמט, כי אם יוציא מהדורה חדשה של ספרו ישנה את הגדרת חשיבותם של המונחים מ" כדאי לדעת" ל" הכרחי שיידעו" .
רשימת 6000 המילים של סאמט כוללת מגוון רחב של מילים ומושגים שתכליתם עיצוב של אדם משכיל במלוא מובן המילה. יש ברשימה זורבה היווני בצד זו תורה וזו שכרה, זרם התודעה וזמנים מודרניים חומות יריחו וחומה ומגדל, חזון איש וחטיבת הראל, חלום ליל קיץ וחליל הקסם, חלקיקי אלפא וחלף עם הרוח. טרומפלדוד וטריומוויראט.
במבוא לספר (הכולל רק את המילים אך אינו מסביר אותן), אומר המחבר כי זהו " מאגר של זיכרון ישראלי משותף…" . למה דרוש לנו זכרון ישראלי משותף? אמר על כך המבקר דן מירון כי מי שאין לו זיכרון של העבר לא צפוי לו כל עתיד.
קישורים למאמרים על תנ"ך
יורם קניוק מישראלי ליהודי
http://www.zeevgalili.com/2009/03/1825
התנ"ך של השומר הצעיר שהוציאו מתוכו את שם אלוהים
http://www.zeevgalili.com/2009/03/1825
מי אשם בבורות בני הנוער
http://www.zeevgalili.com/2007/04/399
מתי בכלל אהבו ללמוד תנ"ך
http://www.zeevgalili.com/2006/04/7263
המתנחלים גנבו לנו את התנ"ך
http://www.zeevgalili.com/2006/01/229
יציאת מצרים זה לא מה שחשבתם
http://www.zeevgalili.com/2005/04/280
פינגבאק: מדוע אין מקום לזקנים בארץ ישראל | היגיון בשיגעון
פינגבאק: המתנחלים גנבו לנו את התנ" ך | היגיון בשיגעון
"ייתכן שנער בימינו יודע יותר מאשר נער לפני דור או שניים" – אני נוטה להעריך שמי שמעריך ידע, יודע גם דבר או שניים בתחומים שאינם דווקא אלו שציינת. בפרט, כל מה שנדרש לאותם נערים שכן מעריכים ידע הוא *חשיפה* – למד אותם ויידעו. בפרט, נושאים הקשורים לציונות ולתולדות עם ישראל נלמדים ממילא. הבורות המטרידה אינה בתחומים מסוימים כי אם גורפת – אותם נערים שבורים בתחומים אלו, סביר שגם לא ידעו מהי אלקטרוליזה.
לגבי מושגים מעולם הדת אני נוטה לחלוק, אין חשיבות להם כשלעצמם אלא לכל היותר כמושגים ארכאיים מההיסטוריה הלאומית, אין להם עוד תוקף כלשעצמם (הם מעניינים כחלק מהשפה, לא יותר).