1. אולמרט מגרש את אביו
2. אולמרט כפירומן
3. משל האריה והחמור
4. משפט נדיה מטר ומלכיאל גרינוואלד
5. איך הגיע ספר טרזן למשרד ראש הממשלה

את המלים שבכותרת  אמר אהוד אולמרט לשמואל תמיר, המספר על כך בספר זכרונותיו * " האיש הזה יהיה מוכן לעשות הכל ובלבד שישיג קידום אישי" * " פן זה באופיו העביר בי צמרמורת" * עקיבא נוף: כשאגיע לבית דין של מעלה אירש גהינום על שהבאתי את אולמרט לפוליטיקה

 

ראש הממשלה בפועל, אהוד אולמרט, החל את הקריירה הציבורית שלו בהפגנת אהבה לאבא שלו, מרדכי אולמרט. אולמרט האבא היה חקלאי ישר דרך, חבר מרכז וחבר הכנסת השלישית והרביעית ברשימת " חרות" . הוא הרבה למתוח ביקורת על מנחם בגין וזה סילק אותו מן הרשימה לכנסת והביא לפרישתו.

בוועידת " חרות" שהתקיימה בכפר המכביה ברמת-גן בשנת 1966 החליט אהוד אולמרט לנקום את נקמת אביו, כך סיפר לחבריו. הוא עלה על בימת הוועידה והכריז כלפי בגין: " ניסית שש פעמים לך הביתה" . הכרזה שעוררה מהומה רבתי .

באותם ימים היה אולמרט סטודנט צעיר (21) לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ועסקן זוטר בתא הסטודנטים של "חרות" . איש בתנועה לא הכיר אותו, אבל הכרזתו האיצה תהליך מהפכני שהחל בתוך "חרות" בלי קשר אליו.

קבוצה גדולה של פעילים, בראשות עורך דין שמואל תמיר, קראה תיגר על התנהלותו של בגין ועל הצמרת שמסביבו. קבוצה זו פרשה מ" חרות" והקימה את תנועת " המרכז החופשי" שרצה לכנסת בבחירות 1969 וזכתה ב-2 מנדטים. אהוד אולמרט הצעיר, אולי בזכות אותו נאום, זינק בקריירה הפוליטית והפך להיות מזכיר הסיעה בכנסת.

" מעורר צמרמורת"

עד כאן סיפור נחמד על פוליטיקאי שקיים מצוות כיבוד אב ואם עליה נאמר למען יאריכון ימיך. זמן לא רב לאחר אותה הופעה בכפר המכביה היה ארוע שמעמיד בסימן שאלה את אהבת הבן לאביו.

על כך מספר שמואל תמיר בספרו (" בן הארץ הזאת" ):
 

" אביו של אהוד, (מרדכי אולמרט), … היה המזכיר הכללי של המרכז החופשי… היו לו חיכוכים בלתי פוסקים ועלי היה ליישבם… בוקר אחד … ת נכנס אהוד לחדר. נאנחתי עמוקות ואמרתי: אבא שלך, שיהיה בריא, לא קל. תשובתו של אהוד הלמה בי. שמואל, אם אתה רוצה לסלק אותו אני אסדר את זה בתוך עשרים וארבע שעות. אמרתי: אני לא מציע לסלק אותו. אני רק חושב שקשה אתו. אולי תשכנע אותו להתגמש. טוב אמר אהוד אולמרט איך שאתה רוצה. אבל אם אתה רוצה שיעזוב את העבודה אסדר זאת בעשרים וארבע שעות. נחרדתי. פן זה באופיו העביר בי צמרמורת ותחושה קשה… אמר לי ידיד: האיש הזה יהיה מוכן לעשות הכל, אם לנקוט בלשון המעטה ובלבד שישיג קידום אישי אפילו בצעד אחד" .

" ישלחו אותי לגהינום"

האיש שתרם אולי יותר מכל אדם אחר לכניסתו של אולמרט לפוליטיקה הוא חבר הכנסת לשעבר, עקיבא נוף. ואלה הדברים שאמר לי נוף:

 

" כשיגיע יומי ואעמוד בפני בית דין של מעלה אין ספק שישלחו אותי לגהינום על תרומתי לקריירה של אהוד אולמרט. אני מוניתי למזכיר סיעת " המרכז החופשי" בכנסת וזמן קצר לאחר מכן קיבלתי מלגת לימודים בהולנד. באתי לשמואל תמיר ואמרתי לו על כוונתי לנסוע והוא ניסה להניא אותי. אמרתי לו: יש לי בשבילך מחליף והצעתי את אהוד אולמרט. שמואל תמיר בכלל לא הכיר אותו והסכים לקבלו. תוך זמן קצר נתגלה אופיו של אולמרט. חנפן לאיש שבצמרת עד כדי בחילה, כשהוא מסתיר סכיןש מאחורי גבו. הייתי עד לכך שבתום יום עבודה הוא מצלצל לרות, רעייתו של שמואל תמיר, ומספר לה עד כמה בעלה גדול.

מסלול הפילוגים"

" כשנבחר אולמרט לכנסת הוא שלף את הסכין. היה תוקף את תמיר על דברים שלא היו ולא נבראו ויוצר סערה. לאחר מכן הופיעו הדברים בעיתונות והיה ברור שהוא מדליף אותם בצורה מדויקת, אולי על ידי הקלטה סמויה של הדיונים.

" התנהגותו זו הביאה לפיצוץ ולפילוג ומכאן דרכו רצופה שורה של פילוגים בשורה של תנועות. מהמרכז החופשי ל" מרכז העצמאי" , לע"ם, הרשימה הממלכתית, הליכוד ולבסוף " קדימה" . בכל אחת מן התנועות הללו הוא היה הגורם המתסיס והמפלג. השיטה היתה להחניף למנהיג הרשימה, לבסס את מעמדו, תוך שהוא מחזיק סכין הננעצת במיטיבו.

" עובדה בלתי מוסברת עד היום היא כיצד לאחר שיחה של חצי שעה עם שרון (שלפניה הובטח לו רק להיות שר המסחר והתעשיה) יצא במעמד של ממלא מקום ראש הממשלה ושר בכיר" .

עד כאן דברי עקיבא נוף.

בעיטות לפנות בוקר

נחזור לספרו של תמיר. תמיר מספר על המאבק שהתקיים ב"מרכז החופשי" על המקום השלישי ברשימה בין אהוד אולמרט לבין עקיבא נוף. הקולות בוועדה המסדרת היו שקולים ותמיד הכריע בעד נוף.

 

על מה שארע לאחר מכן מספר תמיר: " בשלוש לפנות בוקר מגיע אהוד עם רעייתו… ראיתי שאולמרט נרעש כולו. ירדנו לכביש להמשיך לשוחח תוך הליכה וכאן ארע דבר מוזר מאד. הלכנו לאורכו של הכביש הצר ליד ביתי ואולמרט הלך סמוך למדרכה. הוא בעט בה ללא הרף. אנחנו מתקדמים והוא בועט ובועט. אמרתי… מה קורה לך. והוא ממשיך ללכת ולבעוט במדרכה וכשהוא נתקל באבן הוא מציב אותה לצד השני…."

2. הפירומן

בצד הקריירה הפוליטית שלו עשה עקיבא נוף קריירה די מוצלחת בתחום הפזמונאות. בין יצירותיו הידועות: מים לדוד המלך, שישו את ירושלים, כוכבים בדלי, איזבל ועוד.

ברוח ארועי הימים האחרונים כתב את הפזמון הבא:

ביום של חורף, יום סגריר, ,

ילד קט קם והצהיר:

" כאן קר מדי בזאת העיר,

לשם חימום אותה…אבעיר"

חכמי הדור חייכו מעט, –

" איזו "חוכמה" של ילד קט" ,

כי לא עלה בדעת איש,

שהילדון את זאת ימחיש.

אמנם, אחד שם, במבוכה,

אמר שזו כלל לא בדיחה,

אבל כלם אמרו: – " שטויות!

אתה מגזים, רואה שחורות,

רק הסתכל על הפעוט,

ראה כמה שהוא חמוד,

היעלה בדעת איש,

שהילדון את זאת ימחיש ?"

אך הילדון, ללא היסוס,

טיפס עלה על גב של סוס,

וברכבו בכל העיר

הוא אש שלח מקיר אל קיר.

אז המומחים, בתדהמה,

אמרו בקול מלא אימה:

" זה לא עלה בדעת איש

שהילדון את זאת ימחיש"

היום הילד, כבר, גדול,

הוא מפורסם, ידו בכל,

היום הוא " רץ" להנהלה

של פעולות ההצלה.

אך פה ושם, על גבול העיר,

הוא, בחשאי, גפרור מבעיר,

כי אם תחדל האש כליל,

מי יצטרך את המציל?

================================================================

3. משל האריה והחמור

כשהמציאות מתחילה להיות מסובכת ובלתי מובנת אני פונה לספרי משלים. החכמה הטמונה בהם יש בה כדי לחדד את כושר האבחנה שלנו בין אמת ושקר, בין עיקר וטפל.

במונח מציאות מסובכת אני מתכוון להחלטתו של היועץ המשפטי להמשיך ולהעמיק את החקירה בפרשת סיריל קרן; לשאלות העולות פתאום מאיפה באו המיליונים למשפחת שרון, מי שילם ומה קיבלה בתמורה; איך הפך פתאום אולמרט להיות יורשו הלגיטימי של שרון וגורף בסקרים ארבעים מנדטים ויותר.

ובכן הנה כמה משלים שמצאתי המסבירים את מצבנו.

על החמור אומר קרילוב כי כשברא יופיטר את החיות ניתנה לחמור קומה של סנאי. הקים החמור צעקות איך זה ניתן כל הכבוד לאריות לפילים ולנמרים ו" עלי שום חי לא ידבר/ בי שום בריה אף לא תשגיח" . יום יום נדנד החמור ליופיטר כי יגדיל את ממדיו. עד שליופיטר נמאס והוא נתן לו פרס " קול פרא עז כסער/ אשר הפיל אימה על כל שוכני היער"

תחילה נבהלו כל שוכני היער, עד אשר נתגלה " מה טיב חמור חמורותים/שמו, סמל קוצר הבינה/היה לצחוק ולשנינה…" .

עד מהרה באו ימים טובים לחמור. האריה נפל למשכב ובפגישה עם השועל מספר החמור : פעם היה אימת היער " אז נסתי מפניו כעל כנפי הסער/ וראה עכשיו תש כוח הוא רובץ /בתוך מאורתו כמוהו כבול עץ" .

וכשהשועל מביע ספק אם גם במצבו זה של האריה העז החמור לגעת בו השיב החמור: : " ממה עכשיו אפחד אמור?/גם אנוכי בעטתי בו הפעם/ ידע נא טעם פרסת חמור" .

עד כאן משלי קרילוב (והציטטות בגרשיים הם מתרגומו הנפלא של חנניה רייכמן).

ממשל המשלים הצרפתי לה-פונטן המשיך ומספר על החמור שעטה אור של אריה והטיל פחד על סביביו . אבל אויה לחמור הטיפש קרתה תאונה. מתוך מסיכת עור האריה " בדל אוזן בצבץ" ואז ידעו כל חיות היער עם מי יש להם עסק.

ולה פונטיין מסיים את המשל בנמשל: " לא אחד בצרפת עלה על" בדרך שבה עלה החמור אל על.

(הציטוטים שבגרשיים משל קרילוב הם מתרגומו הנפלא של חנניה רייכמן ומשל לה פונטין מתרגומו של ייונתן רטוש).

===============================================================

4. משפט נדיה מטר ומלכיאל גרינוואלד

שמעתי שעומדים להעמיד לדין את נדיה מטר, יושבת ראש "הנשים בירוק" בעוון העלבת עובד ציבור. היא מואשמת בכך ששלחה ליונתן בשיא, ראש מינהלת פינוי גוש קטיף, הצעה לנוסח מכתב שעמד לשלוח למפונים. הנוסח שהציעה היה המכתב שנשלח ליהודי ברלין בשנת 1942 לקראת פינויים.

לשמע הכוונה לתבוע את נדיה מטר עלה בדעתי שם אחד שאינו זכור אולי לקוראים רבים: מלכיאל גרינוואלד.

גרינוואלד היה יהודי ישיש, בעל מלון קטן בירושלים, ששלח אגרות משוכפלות בסטנסיל שנשאו את הכותרת " מכתבים לחברי המזרחי" . בסוף שנת 1952 האשים באחת האיגרות את ישראל קסטנר (שהיה יו" ר ההסתדרות הציונית בהונגריה) ששיתף פעולה עם הנאצים (בשנים 1942-1945) בהרדמת ערנותם של יהודי הונגריה והיה גם שותף לגזל רכושם יחד עם הפושע הנאצי קורט בכר. עוד האשים גרינוואלד את קסטנר כי העיד לטובת הפושע הנאצי בכר במשפטי נירנברג.

קסטנר עלה ארצה ב-1947, היה פעיל במפא"י ומועמד מטעמה במקום 59 לאסיפה המכוננת. עבד כמה זמן בעיתונות ההונגרית ואחר כך עבד במשרד האספקה והקיצוב.

 

היועץ המשפטי לממשלה דאז, חיים כהן, לחץ על קסטנר להגיש תביעת דיבה נגד גרינוואלד שלהגנתו נחלץ עורך דין צעיר, שמואל תמיר. תמיר הצליח להפוך את היוצרות ומשפט גרינוואלד הפך להיות משפט קסטנר.

בדין ישב השופט המחוזי בנימין הלוי שקיבל את רוב טענות תמיר וקבע בפסק דין, שניתן ב-1953, כי קסטנר " מכר את נפשו לשטן" . הפרשה גרמה למשבר ממשלתי בגלל החלטה להגיש ערעור על פסק הדין. בבחירות שנערכו לאחר מכן ירד כוחה של מפא" י בבחירות לכנסת השלישית.

בערעור בבית המשפט העליון זוכה קסטנר בשנת 1958 ברוב של 3 נגד 2, פרט לאישום שהעיד לטובת הפושע הנאצי בכר. לפני שנודעו תוצאות הערעור נרצח קסטנר בידי מחתרת בת שלושה אנשים. אחד מהם (שהיה עד מדינה) נתגלה מאוחר יותר כמודיע של השב"כ וגם לשניים האחרים היה קשר עם השב"כ לפני שהצטרפו למחתרת. השלושה נדונו למאסר עולם אך קיבלו חנינה ב-1963. בעקבות משפט זה נתגלה כי תקציבי השב"כ לא היו מאושרים על ידי ועדת הכספים של הכנסת וחשבונותיו לא בוקרו על ידי מבקר המדינה.

===============================================================

5. איך הגיע ספר טרזן למשרד ראש הממשלה

סידרת " קצרים" שבערוץ השני מצליחה לעתים לגעת בעצב רגיש של הישראליות. כזה היה הקטע העוסק ביחסו של הישראלי לספרים.

יובל סגל נכנס לדירתה של ריקי בלוך ומופתע לגלות ארון ספרים עמוס ספרי מופת.

בין השניים מתפתח הדיאלוג הבא:

יובל: " ואו כמה ספרים. מה זה? בשביל היופי או שאת באמת קוראת?"

ריקי: " אני לא יכולה לגמור יום בלי שאני קוראת אחד או שניים.

– " או אז את ממש תולעת ספרים את הא?"

– " כן"

יובל מזהה את הספר " מלחמה ושלום"

ריקי: " יש לזה שני חלקים אתה יודע"

– " מאה שנים של בדידות"

– " אוי זה ספר מקסים" .

– " קיצור תולדות הזמן? את קראת את קיצור תולדות הזמן?.

– " בטח. מה אתה רוצה לבחון אותי?
– " לא אני מאמין לך. פשוט יש איזה קטע שלא הבנתי" .

יובל שולף את הספר מן המדף מחפש את העמוד. הפעולה הזו מפתיעה את ריקי. היי יה יה יה מה עשית עכשיו. איך עשית את זה?" .

היא נוטלת מידיו את הספר הפתוח ונדהמת: " בוא נא, מה זה? יש דברים בפנים? כמה מילים וואו" .

  

"מה זה, יש מילים בפנים?" ריקי בלוך ב"קצרים" בערוץ השני.

הסצינה המטורפת הזאת מציגה את הישראלי במערומיו. זה הרוכש ספרים כטאפט לקירות ביתו ומצהיר בלשון הגששים: " קניתי אבל טרם הספיקותי" .

בישראל רואים אור מדי יום בממוצע כעשרה כותרים. האם גם קוראים את הספרים שנרכשים?

יש לי על כך סיפור שיש בו כדי ללמד משהו על הקשר בין רכישת ספר לבין צריכתו. בשנות השישים יזם " ידיעות אחרונות" מבצע ענק להדפסה מחודשת של ש" ס וילנא בפורמט גדול, כריכה מהודרת ועם שפע של פרושים. ש" ס שעד אז לא היה דוגמתו בשוק.

מחלקת הספרים של העיתון החליטה להוציא את הש" ס בהדרגה ותוך כדי כך לממן את ההשקעה בהחתמת מנויים על הסדרה כולה.

כדי להגדיל את אמון הציבור בפרויקט הוצגו בחלונות הראווה של חנויות ספרים כרכים של ש" ס שלם. בגב הספרים נרשמו שמות כל המסכתות, אך רק חלק מן הכרכים היו מודפסים וביתר היה נייר לבן ריק מתחת לכריכה המהודרת.

המפעל זכה להצלחה מרשימה ומספר המינויים היה גדול. תוך תקופה לא ארוכה יחסית הושלמה הדפסת כל הש" ס והכרכים נחטפו כלחמניות טריות.

במהלך המכירה ארעה תקלה ובחנויות רבות מכרו בטעות את הגמרות שהכילו דפים ריקים. שאלתי את מנהל ההוצאה דאז מה קרה לכל הש" סים הריקים והוא השיב לי: לא תאמין, כל הכרכים המדומים נמכרו ואיש כמעט לא התלונן.

מי רכש את הכרכים הללו ולמה אינני יודע. אולי חלק מהם הגיעו למשרד ראש הממשלה. מסתבר שבמשרד ראש הממשלה יש באופן קבוע תפאורה של גמרות ברקע הנפתחות רק בידי המנקות. כשהחליט אולמרט להתראיין לטלוויזיה מיהרו להעביר את הש" סים מחדרו של שרון לחדר של אולמרט. ואז נתברר שהכרכים הוצבו במהופך. היחיד שחש בכך היה הדובר האישי של אולמרט, חגי אליאס. ממש תלמיד חכם. הגמרות נהפכו והוצבו על עומדן ורק אז התירו לצלמים לצלם.