המערכת האוטומטית של האתר שיגרה למנויים בטעות גירסה ישנה של המאמר. לא היתה כל כוונה לשלוח מאמר זה.
להלן קישור למאמר המעודכן שבו גם קישור תקין להקלטה ההיסטורית.
http://www.zeevgalili.com/?p=689
עם קוראיי הסליחה
זאב גלילי
בשורה נהדרת לכל מי שמשתמש בוויקיפדיה כמקור מידע. חברת "מלינגו" השיקה מנוע חיפוש, ההופך את הוויקיפדיה, העברית והאנגלית, לנגישה לכל אדם בכל גיל ובכל רמת השכלה.
שני חידושים מרכזיים יש במנוע החדש. כשאתה מחפש באמצעותו ערך כלשהו בוויקיפדיה העברית היא נותנת לך רשימה ארוכה של ערכים הקשורים לערך הזה, שלא יכולת להעלות בדעתך את קיומם.
למשל רשמתי את הערך רש"י. בנוסף לערך עצמו על מפרש התנך והתלמוד, נתן לי המנוע עוד 437 ערכים בוויקיפדיה הקשורים בערך רש"י או שרש"י מוזכר בהם. למשל: כתב רש"י, גפ"ת, תפילין, מריבת רועי אברהם, כרת, כפורת, מתושלח ועוד ועוד.
חידוש חשוב עוד יותר במנוע הזה הוא תרגום כל מונח מעברית לאנגלית. תרגום זה חשוב במיוחד למי שמבקש להיעזר גם בוויקיפדיה האנגלית, שכמובן עולה עשרות מונים, בעיקר בכמות, על הויקיפדיה הישראלית (בויקיפדיה העברית כ-65 אלף ערכים ובאנגלית למעלה משני מיליון).
אם אני רוצה לקרוא על "הפתקאות עליסה בארץ הפלאות" של לואיס קרול. כמה ילדים ותלמידים ואפילו אנשים מבוגרים יודעים בדיוק איך כותבים את שם הספר ואת שם מחברו באנגלית?
כתבתי את שם הספר בעברית וקיבלתי:
העליתי ערכים רבים בוויקיפדיה העברית והאנגלית (39) שמתייחסים ליצירה הזו. Alice's Adventures in Wonderland
חשוב מזה: ניתן להיכנס ישר לערך האנגלי (אם העברי אינו מספק אותנו). כאן אנחנו מוצאים בדרך כלל ערך עשיר ומפורט בהרבה הכולל קטעי סרטים, נוסחים שונים של הספר במהדורותיו ובחלקים השונים, פרקי קריאה ועוד.
תלמיד תיכון השולט במידה סבירה באנגלית יכול בהחלט להיעזר בערך האנגלי וכשהוא נתקל במילה לא מובנת כמו למשל המלה grotesque הוא מייד מקבל תירגום עברי בגוף הטקסט: נלעג, מגוחך, גרוטסקי.
ואם לא די בכך יש במנוע הזה תכונות נוספות שלא תמצאו בגוגל האגדי.
למשל אם תקישו "שם הבן השני של דוד המלך", המנוע יאמר לך מייד: זהו כלאב או דניאל, בנה של אביגיל הכרמלית.
המנוע יכול לתקן שגיאות איות. למשל אם תכתבו מונטי פייטון או מונטי פייתון או מונתי פייתון תקבלו את האתרים המתייחסים לקבוצה של שישה קומיקאים אנגלים שיצרה סידרת טלוויזיה מצחיקה וגם כמה סרטים בשנות ה-80. יש לציין שבגוגל יש למטרה זו מנגנון משוכלל יותר. אם אתה מחפש מילה שאינה מאוייתת כראוי הוא שואל אותך: האם התכוונת ל…
המנוע החדש הוא גם מנוע חיפוש מורפולוגי. דהיינו אם נכתוב למשל את המלה "להתרוצץ" הוא יספק לנו בין היתר את הערכים הבאים: ריצה, מירוץ, ריצת מרתון, מירוץ אופנועים, מירוץ מכוניות, מירוץ חימוש, המירוץ לחלל (אבל גם דליה הרץ ונפתלי הרץ אימבר – אך על כך יש לדון בנפרד).
המנוע הוא בגירסת ביתא ואינו חף מבאגים. לעתים כשיש עומס הוא גם נתקע. אבל יש גבול למה שאפשר לדרוש ממנוע חדש עם חידושים מסעירים כל כך.
אפשר להוריד את המנוע ללא כל תשלום וזו כתובתו:
http://www.morfix.co.il
המנוע פותח על ידי חברת מלינגו בעלת המותג מורפיקס שקודם לכן פיתחה מילון אינטרנטי מאד יעיל ופופולארי. לשבחה של החברה ייאמר כי היא הצילה את עבודת המופת שעשה פרופסור יעקב שוויקה, ש"מילון רב מילים" שלו שיצא בדפוס נכשל בגלל שיווק וניהול גרוע. את הכלים שפיתח שוויקה בתחומי השפה העברית ( ניקוד אוטומטי, מילון רב מילים העברי-עברי) ניתן לקבל באינטרנט.
לפני כשנה כתבתי כאן שתי כתבות על "ויקיפדיה". התחלתי את הכתיבה בהסתייגות לאחר שקוראים הפנו את תשומת לבי לכך ששמאלנים מנסים להשתלט על הוויקיפדיה ולהחדיר לתוכה את השקפת עולמם. בראיון שקיימתי עם מנהל הויקיפדיה העברית דוד שי (בלשון הוויקיפדיה הוא מכונה הביורוקרט) נתברר לי שלא כצעקתה. הוויקיפדיה פתוחה לאנשי ימין ושמאל והשיטה עצמה מבטיחה איזון ומניעת הטיות פוליטיות. אני עצמי כתבתי בתקופה זו כתריסר ערכים לוויקיפדיה ועוד ידי נטויה. בתקופה זו גם נוכחתי כי הוויקיפדיה, העברית והאנגלית, היא מכשיר עבודה שאי אפשר בלעדיו לכל מי שעוסק בכתיבה ובלימוד וכל מי שרוצה להרחיב את השכלתו.
" עומס המחיר ומשקל הספרים". בסיסמה זו יצא מידען אלמוני ,צבי שורצמן, שנטל על עצמו משימה: לשחרר את התלמידים ואת ההורים מן העומס הכספי ומן המשקל הפיסי של ספרי הלימוד. מהר מאד למד כי הרעיון הטוב הזה ניתן למימוש כמו מלחמתו של סנשו פנשו בטחנות הרוח.
צבי שורצמן [צילום זאב גלילי]
לפני כמה שנים, בגיל שבו אנשים כבר רואים את הפנסיה שבאופק, החליט שורצמן לעשות הסבה. (" כל השנים הרגשתי שאני לא נמצא במקום הנכון" ). הוא פנה ללימודי מידענות. למד קורס שארך 400 שעות (" במקביל השקעתי עוד 4000 שעות" ). כיום הוא כבר מומחה ומסייע לאקדמאים לעשות הסבה בקורסים מטעם משרד העבודה.
הוא פיתח שורה של טכניקות באינטרנט, המאפשרות למי שמחפש נושא במנוע החיפוש " וגל" לקבל חמש תוצאות משמעותיות במקום 50 אלף תוצאות אקראיות. מרגע שגילה את פלאי האינטרנט הוא חותר בנחישות למימוש הרעיון של ביטול מוחלט של ספרי הלימוד. בניסיון לשכנע ברעיונותיו נפגש עם מנהלים ומורים, אנשי משרד החינוך, מומחי היי טק ועם מחברי ספרי לימוד. שורצמן משוכנע שיעלה בידו להביא למימוש הרעיון כי הוא כורח המציאות. (" לא איכפת לי מי יעשה את זה העיקר שייעשה. אין לי שום עניין כספי בפרוייקט" ).
שורצמן יזם סקרים לבדיקת המצב בתחום ספרי הלימוד וזה מה שהעלה. הוצאה ממוצעת של משפחה על ספרי לימוד מגיעה לכ-800 שקלים בשנה לכל תלמיד. כל תלמיד סוחב על גבו משקל של 4.25 קילוגרם בממוצע . ויש שמשקל התיק עם הספרים מגיע לחמישה קילו. (" הלכתי מבית ספר לבית ספר עם משקל ביתי ושקלתי" ).
הפתרון שמציע שורצמן כל כך פשוט ומובן מאליו עד שלא ברור מדוע איש לא יישם אותו עד כה. הרעיון הוא להעלות את כל ספרי הלימוד על מחשב. בסך הכל יש בארץ כ-3200 ספרי לימוד. בטכנולוגיות של היום ניתן לבצע את העבודה בפחות משנה. רוב הספרים מצויים כבר היום במדיה דיגיטלית ואת האחרים ניתן לסרוק במהירות וביעילות.
ברגע שיהיה מאגר כזה של ספרי לימוד יוכל כל תלמיד להוריד לעצמו, במחשב ובמדפסת שבביתו, כמה דפים הדרושים ללימוד ולתרגול לאותו יום לימודים, או לאותו שבוע. תלמידים חסרי מחשב יוכלו לקבל את הדרוש להם באמצעות מחשב בית הספר או בתמורה לאגורות בודדות בתחנות מיוחדות שיתפתחו (" כמו חנויות המספקות שרותי מכונת צילום" ).
המורה יוכל לגלות גמישות רבה בבחירת ספרי הלימוד. כיום, בגלל העלות הגבוהה של הספרים, לא יעיז מורה להורות על החלפת הספרים, אם הוא מגלה שהכיתה ברמה נמוכה מדי או גבוהה מדי בשביל הספר שנרכש. המורה יוכל גם לבחור פרקים שונים מספרים שונים ולייעל בכך את ההוראה.
מחברי הספרים יוכלו לעדכן את ספריהם בכל יום. כיום מתיר משרד החינוך להוציא מהדורה חדשה של ספר לימוד רק אחת לחמש שנים. ספרים שנכללו בהם שגיאות או שטעונים עדכון צריכים להמתין שנים לתיקון.
השאלה הראשונה המתעוררת לגבי תכניתו של שורצמן היא מה בדבר זכויות היוצרים של הספרים הקיימים ואיך יתוגמלו המחברים בעתיד.
לגבי העתיד הבעיה פשוטה יחסית ומחברי הספרים ירוויחו יותר ממה שהם משתכרים עכשיו. כיום, על כל ספר שנמכר באופן חוקי נמכרים עוד ארבעה ספרים משומשים, שהמחברים והמו"לים אינם מרוויחים מהם פרוטה. זכויות המחברים והמו"לים מופרות גם באורח ממוסד על ידי כל מיני מוסדות חינוך. אלה מצלמים קטעי ספרים, כורכים את הקטעים לספרי כילאיים ואינם משלמים פרוטה לבעלי הזכויות.
בעתיד יתוגמל המחבר על ידי הגוף שיספק את הספרים לבתי הספר, משרד החינוך או גורם מסחרי. השיטות לגביה פשוטות. ניתן לגבות תשלום עבור כל כניסה לאתר המספק את הספר. ניתן גם לקבל מכל בית ספר תשלום גלובאלי (כ-250 שקל לכל תלמיד) על הזכות להיכנס לאתר. השיטה הזו כבר נהוגה באוניברסיטאות רבות שבהן יכול כל תלמיד להוריד מידע המסופק על ידי חברה לאספקת מידע.
גם לגבי הספרים הקיימים במחזור, אומר שורצמן, יש פתרון קל יחסית. זכויות היוצרים על חלק נכבד מספרי הלימוד נמצאים כיום בידי משרד החינוך, או גופים ציבוריים כמו מט"ח, שהוציאה לאור כשבע מאות ספרים, מכון ויצמן, האוניברסיטה הפתוחה ועוד.
התכנית זכתה להרבה מחיאות כפיים ושבחים, נידונה בוועדת החינוך של הכנסת והכל דיברו גבוהה גבוהה על חשיבותה. חלפו שנים והילדים עדיין סוחבים ספרים כבדים בילקוטיהם וההורים נאנקים תחת מחיריהם. תנחשו למה.