שר הגימלאים, רפי איתן, הוא אדם שעברו הולך לפניו. לזכותו יש לזקוף את התיכנון והביצוע המוצלח של חטיפת אייכמן. לחובתו אחת היוזמות האוויליות ביותר בתולדות המודיעין הישראלי : גיוס פולארד והפקרתו.

בראיון לעיתון הגרמני "דר שפיגל" אמר איתן כי לדעתו צריכה ישראל לחטוף את אחמדיניג'אד ולהביאו למשפט.

"לבית הדין בהאג"

דבריו של איתן עוררו רעש גדול בעולם ולאירן היתה החוצפה למחות באו"ם. איתן עצמו ריכך את דבריו ובראיו לטלוויזיה אמר כי דבריו נאמרו כבדרך אגב, בתשובה לאיזו שאלה. וכי התכוון לכך שצריך להביא אותו לבית הדין הבילאומי בהאג . לאור העובדה שבית הדין הזה גילה עד כה עמדות אנטי ישראליות מובהקות היה ברור שאיתן בעצם אמר מה שאמר "סתם". אולי ביקש באמצעות הדברים הללו להחזיר את הסומק ללחיים הנפולות של סיעת הגימלאים, שעתידה להימחק מן המפה הפוליטית.

אך דבריו של איתן מעוררים את השאלה: מדוע לא בעצם. ואם כבר, למה לחטוף ולא לחסל.

האישיות וההיסטוריה

השאלה אם אישיות המנהיג מעצבת את ההיסטוריה, או שההיסטוריה יוצרת את הנסיבות שמעלות מנהיג מסויים, היא שאלה שבלונית שאין טעם לדון בה.
אפשר להביא נימוקים לכאן ולכאן. בריטניה בראשות צ'מברלין במלחמת העולם השנייה היתה נכנעת להיטלר ומאפשרת לו להשתלט על העולם. אישיותו של רוזבלט (בצד סיכלותם של היפאנים והיטלר) היא שהביאה להצטרפות ארצות הברית למלחמה ולהבסת היטלר.
מדינת ישראל לא היתה קמה לולא נחישותו של דוד בן גוריון. אישים כמשה שרת וחבריו היו מחליטים לדחות את ההכרזה על הקמת המדינה ומחמיצים את השעה. היא גם לא היתה קמה לולא מלחמת המחתרות – יאיר שראה את המציאות זמן רב מראש ובגין שהכריז מרד נגד הבריטים. לולא אותו בגין ייתכן ששלטון מפאי בראשות גולדה גלילי ואלון לא היתה מתחילה הנסיגה הגדולה של המפעל הציוני מסיני ומכל ארץ ישראל.

לעומת כל אלה אפשר להביא שורה של מנהיגים שמשקלם בהיסטוריה הוא כמשקל גרגר אבק.

מיוליוס קיסר עד קנדי

האם חיסול מנהיג פוליטי יש בו כדי לשנות את מהלך ההיסטוריה?

התשובה היא כי לעתים כן והדבר הוכח מרצח יוליוס קיסר ועד הרצח של יורש העצר האוסטרו הונגרי, שהביא לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.

אי אפשר להמנע מן המחשבה מה היו פני העולם וגורל העם היהודי אילו הצליחו לחסל את היטלר בעוד מועד.

ההיטלר של דורנו הוא אחמדינג'אד והעם היהודי חייב לראות בחיסולו משימה היסטורית. אסור שהאיש הזה יישאר בחיים כדי לבצע את כוונתו להביא עלינו שואה שניה.

האם הדבר אפשרי?

ההיסטוריה מוכיחה שאם יש אדם הוא קבוצת אנשים , ובוודאי מדינה, הנחושים ברצונם לחסל מנהיג פוליטי, שום כוח שבעולם אינו יכול לעצור בעדם. ותוכיח שרשרת הרציחות (או החיסולים) של מנהיגים פוליטיים מיוליוס קיסר דרך אברהם לינקולן ועד ג'ון קנדי.

לא כל רצח פוליטי השפיע על מהלך ההיסטוריה. אפשר להניח שככל שהמשטר של המנהיג המחוסל יותר טוטליטארי, ההשפעה של חיסולו גדולה יותר. אילו חיסלו את סטאלין בזמן ייתכן שרוסיה היתה חוסכת מיליוני קרבנות שרצח במחנות הסגר. אך אולי לא היתה מנצחת את היטלר. מאידך, מותו הטבעי של סטאלין (שלפי עדויות, מקורביו לא ניסו למנוע אותו לפחות) הציל את יהודי רוסיה משואה שהוא התכוון להביא עליהם והעולם ניצל אולי ממלחמה גרעינית.
רצח קנדי ורצח רבין לא שינו את מהלך ההיסטוריה, כי בשני המקרים מדובר במדינות דמוקרטיות שבהן אישיותו של המנהיג אינה מכרעת ויש לו תחליפים.

(אך יש אומרים שרצח רבין השיג תוצאה הפטכה מזו שהתכוון לה הרוצח.  רציחתו קידשה את הסכם אוסלו האומלל כאילו זו היה תורה מסיני.  אילו רבין היה ממשיך ייתכן שהיה נחלץ ממנו ומכל הנוכלים הפוליטיים שמשכו אותו למלכודת הזו).י

מאידך, חיסול השר הבריטי האנטישמי לעניני המזרח התיכון, הלורד מוין, בידי לח"י בשנת 1944 גרמה לזעזוע כזה בדעת הקהל הבריטית שהיתה גורם מאיץ בהחלטת הבריטים לעזוב את ארץ ישראל.

אפשר לחסל את אחמדיניג'אד. הוא מוקף שומרי ראש. אך האם כולם נאמנים לו? חלק גדול מן העם האירני מאס בשלטון האייתולות.(כפי שנוכחנו בהפגנות הדמים בעקבות בחריות 2009). יש שם אוכלוסיה משכילה בעלת אוריינטציה מערבית מודרנית. יש באירן גם מיעוטים מדוכאים, ביניהם מיעוט ערבי גדול מאד שיש בו אנשים שירצו לחסל את אחמדיניג'אד. ההיטלר של טהרן איננו נמצא בבונקרים כל העת. הוא מופיע בציבור, טס במטוסים ומגיע עכשיו גם לניו יורק, שבה יש פי מאה יותר יהודים ממספר היהודים שהיו בשושן הבירה.

אי אפשר להעריך מה תהיינה התוצאות של חיסול כזה. יש להניח שהעולם לא יתאבל על מותו של בן הבליעל הזה (ראה את השער של הג'אוגרפיק מגזין – גם אם זו מתיחה היא אומרת משהו).. יש גם להניח כי יורשיו של אחמדיניג'אד יפעילו את השלוחות הצפעוניות שאיפשרנו להם לגדל בלבנון ובעזה. ייתכן שלא תהיה ברירה אלא להפעיל את נשק יום הדין.

אך קיימת גם אפשרות הפוכה. אירן אינה מדינה ערבית. יש בה מעמד בינוני חזק. יש בה המון צעירים משכילים, הקשורים לכל העולם באינטרנט . אולי חיסול אחמדניג'אד יביא לפעולת שרשרת חיובית שתחזיר את איראן לעולם השפוי ותתקן את מה שעיוות הנשיא האנטישמי ג'ימי קארטר, ידידו של בגין, שאיפשר את שלטון האייטולות בטהרן ואת שובו של הרוצח הנתעב ערפאת לארץ ישראל.

בכל מקרה ברור שהעולם יהיה מקום טוב ובטוח יותר לחיות בו בלי אחמדיניג'אד..

האם מדינת ישראל בראשות ציפורה לבני תהיה מסוגלת לצעד כזה? האם אהוד ברק הלוחם המהולל שהפך להיות פודל פוליטי ייזום זאת? האם רפי איתן יעלה בכלל הצעה כזו בממשלה שתישען על קומץ הקשישים שמסביבו?

ספק רב.

ראה מאמרי: "לאיים במכת מנע גרעינית"

השאלה שלא שאלו את אחמדיניג'אד

דיכוי המיעוט הערבי באיראן

נפתלי הרץ אימבר מחבר "התקווה"

מאמר זה הוא פרי עטו של חוקר הזמר העברי אליהו הכהן. המאמר נכתב לרגל הוצאת בול "התקווה" ביום העצמאות. תשס"ח. המאמר פורסם בעיתון אינטרנט של הסופר אהוד בן עזר, "חדשות בן-עזר" גיליון 341 מן ה-7 במאי  2008.
הרשימה  מופיעה גם (בנוסח מקוצר)  בעלון השרות הבולאי המצורף לגיליונית של בול "התקווה". המאמר מתפרסם כאן באדיבות אליהו הכהן.

את הטיוטה הראשונה של "התקווה" כתב נפתלי הרץ אימבר (1909-1856), כעדותו, בשנת תרל"ח בעיר יאסי ברומניה. לאחר עלייתו ארצה בשנת 1882 שִכלל את השיר והוסיף לו בתים תוך כדי סיוריו בערי הארץ ובמושבותיה הראשונות, עד שהשלימו בשנת 1884. מקץ שנתיים התפרסם השיר לראשונה בספר שיריו הראשון של אימבר: "ברקאי" (ירושלים תרמ"ו) תחת השם "תקוותנו". בנוסחו המקורי מנה השיר תשעה בתים המתלכדים למשפט מורכב אחד בן 132 מילים, המתאר את הוויית התקווה הלאומית. כך ברצף, ללא סימני פיסוק פורסמו בתי השיר במקורם:

להמשיך לקרוא ←

מדוע לא עימתו אותו עם המתלוננות. משה קצב.(צילום: ויקישיתוף)

יש ביטוי ביידיש שבתרגום מילולי משמעותו "הדבר לא מתיישב על השכל". כמו בכל תרגום מיידיש גם ביטוי זה בעברית אינו נושא את כל הקונוטציות של הביטוי במקור.

אדם שעשה מעשה ש"לא מתיישב על השכל" פרושו שעשה מעש לא מתקבל על הדעת,  לא הגיוני באורח קיצוני. מעשה שטות, מעשה איוולת, מעשה כמעט  אידיוטי, התנהגות חובבנית, ובלשון ימינו  התנהגות מטורללת.

החלטותיו של מזוז

אפשר לומר כמעט על כל החלטותיו של מזוז כי אינן מתיישבות על השכל. ופרשת קצב שהתפוצצה השבוע בפניו ובפני הציבור כולו כפצצת סירחון היא גולת הכותרת של שורת ההחלטות שלו.

נתחיל בשורת ההחלטות הנוגעות לפרשת הנשיא לשעבר משה קצב. לאחר שקצב התלונן במשטרה על מעשה סחיטה שכאילו נעשה בו – כמו אותו גנב של העיירה שרץ ברחוב וצעק "תפסו את הגנב" – עמד מזוז בפני  שורת החלטות שכל אחת מהן הייתה שגויה ובלתי מתיישבת על השכל.
לא מתיישב על השכל לחקור את הנשיא בכפפות של משי ובנוחיות של מלון חמישה כוכבים בשעות שנוח לו לקבל את החוקרים במעונו. סתם בוזגלו  או אפילו סתם קצב מקרית מלאכי היה כבר יושב במעצר מובא לחקירה באזיקים ועומד לדין על שורה של מעשי אונס שדינם מאסר ארוך. הנשיא נהנה אמנם מחסינות אך התרשלותו של מזוז אפשרה לנשיא, לפרקליטיו וליועצי התקשורת שלו להאריך ולמזמז את הענין עד לנבצרות וממנה לפרישה, לעיסקת הטיעון ולפיצוצה.

לרגע קט נדמה היה כי מזוז הפך סוף סוף לאיש עזוז (גיבור) והכין כתב אישום מבוסס משפטית וראייתית שמאשים את הנשיא בשני מעשי אונס ועוד שורה של מעשים מגונים הפרת אמונים ומה לא. כבוד גדול לא היה מוסיף משפט כזה למדינה. גם לא המחשבה שנשיא המדינה יבלה כמה שנים בחברתם של אנסים פחות מכובדים ממנו. אבל משפט כזה היה מציל את כבודה של המערכת המשפטית ואת הצדק שהיה נעשה ונראה. הוא גם היה משמש תמרור אזהרה לכל אותם בעלי שררה שיצרם גובר עליהם (חרמנים בלשון ימינו) הסבורים שנשים העובדות אצלם  יכולות לשמש גם שפחות מין.

והנה לפתע נפלה כפצצה עיסקת הטיעון. ההר הגדול של התביעה שהכין מזוז לא הפך לעכבר אלא לעכברון, למיקי מאוז. מזוז נימק את הסכמתו לעסקת טיעון בכך שהראיות שבידיו אינן מספיק חזקות ובכך כבר טרפד את כתב האישום שהוא צריך בלית ברירה להגיש עכשיו. הוא אמר זאת בלי להיפגש אפילו פעם אחת עם א' הראשונה והשנייה והשלישית וכל היתר. ובלי לעמת אותן עם הנשיא – פעולה הנעשית כדרך שיגרה בכל אישומי אונס שבהם יש מלה מול מלה.

כל העיסקה הזו וכל הנימוקים שנאמרו להצדקתה אינם מתיישבים על השכל.

• לא מתיישב על השכל שתריסר נשים, שלא הכירו זו את זו, ועבדו עם קצב בתקופות שונות ובתפקידיו השונים, יתארו אותם דפוסי התנהגות מינית של קצב וכולן אינן אמינות ורק הכחשתו של קצב אמינה.
• לא מתיישב על השכל שקצב דובר אמת אך סרב, בניגוד למתלוננות,  לעמוד במבחן של פוליגרף.
• לא מתיישב על השכל שקצב יטען כי המתלוננות מכפישות את שמו והוא לא מגיש נגדן תביעה על הוצאת דיבה.
• לא מתיישבת על השכל הטענה של מזוז שחלק גדול מן העברות התיישן. אז מה? תכלול בכתב האישום רק את המתלוננות שלא עברו 7 שנים מאז המעשה שנעשה בהן ותעלה לדוכן העדים את כל היתר כדי להוכיח דפוסי התנהגות.
• לא מתיישב על השכל שאדם חף מפשע ישכור שלושה פרקליטים ששניים מהם הם מן היקרים במדינה ובנוסף יועץ תקשורתי יקר ומוכשר כמוטי מורל  (ושאלה קטנה: מניין הכסף).

החלטות חמורות

 הקריירה של מזוז רצופה מראשיתה שורה של החלטות שאינן מתיישבות על השכל בנושאים חשובים יותר וגורליים יותר מהחלטותיו בפרשת קצב.

ההחלטה החמורה ביותר שקיבל מנקודת מבט לאומית הייתה בראשית שנת 2004, מיד עם כניסתו לתפקיד. השופטת העליונה עדנה ארבל, שהייתה קודם לכן פרקליטת המדינה,  כבר הכינה כתב אישום חמור ביותר נגד אריאל שרון ובנו גלעד שרון על שוחד המיליונים שקיבלו מן הקבלן דודו אפל בפרשת האי היווני.

 צריך להיות עיוור גמור או תמים כתינוק ולקבל את הטיעון של שרון שהוא לא ידע על המיליונים שזרמו לכיסיו של בנו גלעד מכיסו של הקבלן, כשהתמורה היחידה שנתן הייתה שיטוט באינטרנט.

בהחלטה זו שנומקה בשורה של התפתלויות משפטיות  הצטרף מזוז לקהל ה"מאתרגים" של שרון שאפשרו לו את מעשה הפשע של חורבן גוש קטיף.

והערה אישית קטנה

בטור שלי ב"מקור ראשון" הרביתי לכתוב על קצב והתנהגותו ועל המערכת המשפטית וכשליה.  לאחר הנאום המפורסם שנשא משה קצב במסיבת העיתונאים בבית הנשיא  שערתי כי את הרעיון לשאת את הנאום העלה האסטרטג מוטי מורל.

אני מכיר את מוטי מורל מזה שנים, מעריך מאד את יכולתו המקצועית (הוא הצליח להעלות שני ראשי ממשלה ואין כמעט גוף שאותו ייצג שלא הצליח לשנות את דעת הקהל כלפיו).

בטרם העליתי את ההשערה האמורה במאמר כתבתי את המכתב הבא למוטי מורל:

שלום מוטי,

אקדים ואומר כי אם לא תשיב לי על המסר הזה אבין זאת בהחלט ולא יהיה בליבי עליך.

אני מתכוון לכתוב מאמר על פרשת קצב ובניגוד למלל הכללי נגד הנשיא אני מתכוון רק לכתוב שלאור ההיסטוריה של מוסד הנשיאות מאז ימי בן גוריון  צריך לדעתי לבטל בכלל את המוסד הפיקטיבי הזה.

אבל אני רוצה גם לכתוב קטע "האם יצליח מוטי מורל למנפל את דעת הקהל" לטובת הנשיא. (אגב: המונח למנפל שאתה כנראה המצאת כבר נכנס למילונות בעקבות הראיון שלך אתי).

יש לי גם ניחוש שההופעה של הנשיא  שבה הצליח להשיג כמה נקודות בדעת הקהל נעשתה על דעתך. להערכתי, אם פרקליטיו ימזמזו את השימוע  בשלושה חודשים וימשכו את זה גם אחר כך אתה תיצור דעת קהל שתביא איכשהו לטשטוש הפרשה.
בברכה
זאב גלילי

תשובת מוטי מורל

 על מכתב זה השיב לי מוטי מורל במכתב הבא :

זאב ידידי הטוב שלום,

א. לא זכור לי שהמצאתי את המונח "למנפל".
ב. כולנו עוסקים במניפולציה של דעת הקהל. כפי שאמרתי לאיילה חסון בראיון רדיו, כאשר זו תקפה אותי שאני יועץ להשכיר שמשכיר את שרותיו ללקוחות: "אני לפחות לא מסתתר. אני אומר במפורש את מי אני מייצג. לעומת זאת, הרבה עיתונאים מופיעים כאבירי הצדק והאובייקטיביות כאשר הם מסתירים את האג'נדה והאינטרסים האמיתיים שלהם". אז לפחות המניפולציה שלי היא גלויה ולא מוסווית כמו של חלקים גדולים בתקשורת.
ג. המסר שלי בכל הראיונות בעקבות נאום קצב היה: "לפני הנאום היה רוב הציבור משוכנע שהנשיא אשם, בגלל שהיה שרוי בטראנס היפנוטי של שטיפת המוח התקשורתית. הנאום שבר את הטראנס והיום רוב הציבור אומר "אני לא יודע אם הוא אשם או לא, הוא חף מפשע עד שתוכח אשמתו, והתקשורת חרצה את דינו ללא משפט" – וזה בדיוק מה שרצינו להשיג: לשבור את שטיפת המוח. טענה כזאת היא טענה אמיתית ולא מניפולטיבית. המהלך בעצם נועד להילחם במניפולציה של התקשורת, להוציא את האזרחים מהטראנס ההיפנוטי ולהחזיר לאזרחים את צלילות דעתם שתגרום להם לחשוב באופן עצמאי. האם זאת מניפולציה?
ד. הנשק הסודי שלי פעם אחר פעם הוא לא למכור לציבור איזושהי המצאה, אלא להיפך: להעלות ולהציף לדיון ציבורי את האמת, אותה אמת שאחרים מנסים להסתיר או שהציבור אינו מודע לה. כך עשיתי ב"פרס יחלק את ירושלים", ב"נאש קונטרול", ועכשיו אני עושה זאת נגד תכניות האוצר לרפורמה בשוק החשמל, שעל פי הערכות האוצר (שאותן הם לא מפרסמים לציבור), תגרום להעלאת מחירי החשמל ב-30 עד 40 אחוז.
ה. השיטה הזאת שלי – להציף למעלה את האמת, אינה מוסיפה לי פופולאריות בלשון המעטה. להרבה בעלי אינטרסים יותר נוח שהציבור יישאר במחשכי הבורות ביחס לכל מיני נושאים.
ו. עכשיו תגיד לי אם זו מניפולציה. ואם כן – האם היא יותר חמורה או פחות חמורה מהמניפולציות שאמצעי התקשורת עושים עלינו השכם והערב.

ידידך
מוטי מורל

הואיל ומדובר במכתבים פרטיים לא פרסמתי אותם. כתבתי מה שכתבתי על הנשיא והבנתי מה שהבנתי מתוך מכתבו של מורל.

לתדהמתי גיליתי זמן מה לאחר מכן  כי בטור שלי,  ב-27 ביולי 2007, מופיע מכתב ארוך של מוטי מורל ובו הוא ממנפל את עמדותיו להגנת הנשיא.

התדהמה שלי נבעה מן השאלה כיצד הצליח מוטי מורל להיכנס לטור שלי בלי ידיעתי.

וזאת לדעת. מן היום הראשון בו הופיע הטור שלי ב"מקור ראשון" בגיליון הראשון (1997) התניתי תנאי בל יעבור: שום שינוי לא יוכנס לכתיבתי ללא הסכמתי. והסכמתי נתונה רק אם אני טועה באורח קיצוני בעובדות או עובר על חוק לשון הרע. התנאי הזה עוגן בחוזה שנחתם עמי על ידי מייקל כריש, שרכש את העיתון מבעליו הקודמים ב-1999.

מעולם לא נתבקשתי לתקן תיקונים מהסיבות האמורות, וכל עורך שעבר על הטור שלי ידע שגם כדי לשנות מקומו של פסיק או מלה יש לבקש את הסכמתי.

פה נכנס מכתב שלם שכלל עמדות שנגדו את דעתי.  חמור מזה: הואיל ומוטי מורל מכיר אותי היטב הוא יודע איך להתקשר עמי (ועושה זאת מדי פעם כשהוא מבקש לקדם נושא ולא פעם ביקש גם את עצתי). אם היה מבקש לפרסם באמצעותי את עמדתו הדבר היה נעשה לאחר סינון שלי, המבחין בין עמדה לגיטימית לבין מניפולציה, גם אם זו נועדה לפעול נגד המניפולציות האחרות.

מזוז צריך לעוף

 אבל האמת היא שלא הנשיא צריך לעניין אותנו עכשיו אלא מני מזוז. הוא היה צריך לעוף מתפקידו כבר מזמן.

הבעיה היא שאם אולמרט ינצל את ההזדמנות וימנה יועץ משפטי משלו הוא יזכה לשכבה כפולה של פשתן המגן על אתרוגים מזו שהגנה על אריאל שרון.

אז אולי כדאי לחכות שביבי יעשה זאת.

ממנפל או רק מגלה את האמת. מוטי מורל. (צילום: זאב גלילי)

החלטות שלא מתישבות עם השכל. מני מזוז. ויקישיתוף.

הכינו עצמכם לשואה האמיתית – אומרת כרזה בהפגנת מוסלמים בבריטניה

קראתי בעיתון שמשרד החוץ החליט לגייס  את אתר  youtube לצרכי  ההסברה של ישראל. הפרויקט הראשון יהיה להציג את תמונות הזוועה של טבח תלמידי ישיבת מרכז הרב למען ילמדו הגויים ויידעו עם איזה רשעים יש לנו עסק.

על יוזמה זו של משרד החוץ אפשר לומר בלשון העם "בוקר טוב אליהו". עכשיו נזכרתם?

מהו אתר youtube

האתר הזה הוקם בשנת 2005 על ידי שלושה צעירים אמריקנים שמצאו פתרון טכנולוגי להעביר באינטרנט קובצי וידאו ושמע גדולים במהירות ובקלות.

תחילה הוצגו באתר סדרות טלוויזיה, קליפים של מוסיקה  וכדומה. במרוצת הזמן נפתח האתר לכל אדם וגוף המבקש לפרסם בו סרטון בכל נושא העולה על רוחו. שהמיגבלה היחידה היא שלא להפר זכויות יוצרים. עד מהרה הפך האתר לצומת של החלפת קבצים וגם מקור למיליוני הבלוגים בכל העולם.

כרגיל בתחום זה הפך האתר למכרה זהב של יוזמיו ובמרץ אשתקד הוא נרכש על ידי גוגל ב-1.65 מיליארד דולר.

מזה זמן רב משמש האתר מכשיר תעמולה של אויבי ישראל אך גם רבים מחסידי ישראל תורמים את תרומתם באורח עצמאי. משרד החוץ נרדם בשמירה.

אילו עסקו שם פחות בתככי משרד ובמאבק להישרדות אולמרט היו הופכים את האינטרנט  לבמה אדירה להפצת עמדת ישראל בעולם, כפי שהערבים עושים בלא מעט הצלחה.המחדל של השימוש באינטרנט הוא חלק מן המחדל הטרמינאלי של ההסברה הישראלית בכללותה.

ניתן גם לנצל את האתרים והקליפים של תומכי ישראל ואת המגמה הגוברת של רגשות התעוב שחש העולם החופשי כלפי האיסלם. דוגמה לקליפ כזה מצורף כאן. קליפ של אנגלי אמיץ האומר מה שכולם חושבים על האיסלם, ללא מורא וללא משוא פנים. שמו של הדובר פט קונדל.

הקליפ שודר באתר מתחרה ל"יוטיוב" הנקרא  dotsub

על חשיבותו אפשר ללמוד מן העובדה שעד לסגירת טור זה צפו בו קרוב ל-3 מיליון איש.

מוגש בזה הטקסט המקורי בתרגום לעברית (שנעשה על ידי  ידידי רמי טל , עורך בכיר מהוצאת הספרים של "ידיעות אחרונות".

"האיסלם הקיצוני הראה לנו בדיוק מי אנחנו – רכיכות".

ואלה דבריו של הדובר:

"יכולתי להיות בסעודיה, שבה גברים הם גברים ונשים הן עדר פרות. האם מותר לי להגיד את זה?
הנציבות הסעודית לזכויות אדם – הרי לך אוסף של מילים שממש מסוגל לגרום לפיצוץ במוח שלך – אבל מסתבר שארגון כזה באמת קיים, והם מתכוונים להתלונן בסוף החודש, באירוע שיתקיים בקופנהגן, על כך שממוסלמים החיים באירופה נשללות זכויות האדם, והם אינם רשאים לקיים באופן חופשי את מצוות דתם. מה תגידו על זה? לקבל הרצאות על זכויות האדם מסעודיה, זה בערך כמו צער בעלי חיים אצל צפון קוריאנים. "האם זה יכול להיות הזוי יותר מזה?" תשאלו. ובכן, מסבתר שהתשובה חיובית, מפני שעוד הם דורשים מאיתנו להפסיק לזהות את האיסלם עם טרור, דרישה די חוצפנית, כשהיא באה מ"שומרי האיסלם", שהם גם שומרי הטרור.

איך נוהגים האנגלים

בחברה שפויה, אדם שיקום וינאם נאום מסוג זה יסולק החוצה בבושת פנים, ברגע שיפתח את פיו, או – טוב מזה – יוקע על עמוד ויושלך לנהר. אבל פה זה אירופה, כך שקרוב לוודאי שאנו נקשיב למה שיש לו לומר, ניקח את הדברים בחשבון, ולאחר מכן נשנה את דרכינו, כפי שאנו עושים תמיד. רק השבוע, פה באנגליה, סופר לנו כי רשת סופרמרקטים גדולה מאפשרת למוסלמים העובדים באריזת הסחורות של הקונים לא לנגוע באלכוהול, אם הם אינם רוצים בזה. ועכשיו אפשר להמר בביטחון על כך שהם יתייצבו בתור ארוך ויודיעו שהם לא רוצים בזה. כבר היה לנו רוקח שסירב למכור אמצעי מניעה בגלל הדת, היה לנו רופא-שיניים מוסלמי שסירב לטפל באשה שלא כיסתה את ראשה, ועכשיו מספרים לנו שכמה רופאים מוסלמים מסרבים לטפל באנשים מסויימים בגלל דתם. ובכן, לנו באנגליה יש מונח טכני לסוג זה של התנהגות. אנו קוראים לזה – "משתינים עלינו", ואנחנו לא אוהבים כשמשתינים עלינו, כי זה מסריח. פשוט עניין של תרבות.

אולימפיאדה בצל מסגד

אם המוסלמים כל כך סובלים מדוכאים כפי שהסעודים רוצים שנאמין, אז מדוע יש עכשיו תוכניות לבנות כאן, בלונדון, מסגד אימתני במימון סעודי, מסגד שיהיה הגדול ביותר באירופה, לא פחות? תאכלו את הלב, תושבי דנמרק. אנחנו יודעים שאתם הייתם מתים שזה ייבנה אצלכם, אבל לא יעזור לכם – אנחנו מקבלים את המסגד. והוא ייבנה ממש בקירבת מיתקני האולימפיאדה שתתקיים בלונדון 2012, אם הם יקבלו את היתר הבנייה. אפילו חלק מן המוסלמים המקומיים מוחים על כך נמרצות, בטענה שהם יידחקו לשוליים, כי המסגד הזה ייבנה על-ידי קיצונים למען קיצונים, מה שאומר שהם כנראה יקבלו "אור ירוק" לתוכנית, ואז על האולימפיאדה ישקיף מסגד בגודל של אצטדיון כדורגל. אינני יודע אם ריצת המרתון תופסק לצורך תפילות, או שספורטאיות יידרשו ללבוש אוהל על עצמן במהלך התחרויות, אם כי אני משוכנע שאם ישאלו לדעתו של "האימאם המשוגע" של הרב-תרבותיות, ראש עיריית לונדון קן ליווינגסטון, זה בוודאי יהיה על סדר היום.

העובדה שהסעודים יכולים בכלל להופיע עם חרא ציני מהסוג הזה מראה עד כמה רחוק הרשינו להם לדחוף אותנו, כאן באירופה. האיסלם הקיצוני הראה לנו בדיוק מי אנחנו – רכיכות. הוא רואה שתקינוֹת פוליטית היא כמו סם שאיננו יכולים להפסיק להזריק לעצמנו, למרות שאנו יודעים שזה יהרוג אותנו. והם מנצלים עובדה זאת במלואה, מנצלים את תכונת ההגינות שלנו נגדנו, וגורמים לנו לבוז לעצמנו על אחת מתכונותינו הטובות ביותר. וכל ויתור שנעשה ייראה כחולשה שיש לנצלה עוד ועוד, משום שאין דו-שיח עם האיסלם הקיצוני. הוא לא רוצה שיסכימו עימו – הוא רוצה שיצייתו לו. הוא חושב שיש לו זכות, שנמסרה לו מאלוהים, לקבוע את הכללים, לא רק למוסלמים, כי אם לכולם. וכמה מאיתנו, אם להתבטא בכנות, חושבים שזה קצת יותר מדי. ואם אתם חושבים שזה לא הגיוני, אז כל מה שאני יכול לומר הוא שהחופש שלי חשוב יותר מהדת שלכם. הרבה, הרבה יותר חשוב.

בורים שונאי נשים

ובנוסף לזה, יש לי נטייה טבעית לתעב בורים שונאי נשים וחדורי דעות קדומות שנטפלים אלי ודוחפים אותי, ואני קובע זאת בכל הכבוד הראוי.
ולפני שמישהו יאשים אותי שוב שאני מעליב את האיסלם – תתבגרו, בבקשה. אני לא צריך להעליב את האיסלם, כשיש כל כך הרבה מוסלמים שרוצים לעשות עבורי את השירות הזה, כל אימת שהם חוגרים על עצמם חגורת נפץ או סוקלים למוות מישהו באשמה שהיו לה חיים פרטיים. אלה האנשים המעליבים את האיסלם, לא אני. כמובן שאני מודע לכך שהאיסלמו-פשיסטים רואים כל ביקורת כעלבון, אבל כדי להיות הגון כלפיהם, יש להודות שקשה לחשוב על מחמאה, נכון? מה אפשר להגיד להם? "יופי של ג'יהאד. זו הדרך – גזענות ושנאה!"? מגוון האפשרויות לא כל כך רחב. אבל אלה האנשים שבאמת מעליבים את האיסלם. ואלה האויבים האמיתיים של המוסלמים. והאויבים הגדולים מכולם הם בני המשפחה המלכותית של סעודיה. משום שבגלל פעילויותיהם, המימון והעידוד של רצח בדם קר בשם האמונה הדתית, אנשים בעולם התרבותי כולו שונאים את האיסלם ומפחדים ממנו, לא בגלל אנשים כמוני. והאוכלוסייה המוסלמית חייבת להעלות עובדה זו לסדר יומה ולהכיר בה.

"אנחנו שמנים ושאננים
אשר לנו, במערב, ידידינו הטובים הסעודים מנהלים מלחמה נגדנו, ואנחנו כה שמנים ושאננים, עד שאנחנו לא יודעים את זה בכלל, כך שאולי מגיע לנו כל מה שאנחנו מקבלים.

יש אנשים שטוענים שאני מבטא "סוּרְדִי" במקום "סָעוּדִי". בסדר, הנה עכשיו אגיד את זה נכון, "סָעוּדִי". הייתי עוד יותר שמח אילו היו קוראים למדינה "ערב", והקנאים המטורפים מימי-הביניים שמנהלים אותה היו חוזרים למדבר וחיים באוהלים עם הגמלים והצאן שלהם, זה מקומם הראוי. למעשה, אני מתפלל ליום בו סוף-סוף ניגמל מכל זה, ונצא לגמרי מן המזרח התיכון, ואז ערב ה"סורדית" או ה"סעודית" תוכל לחזור בשקט לתקופת האבן, אלא אם כן הם יצליחו לנצל את האוצר הטבעי השני שלהם ויתחילו לייצא שעוני חול. וזה דבר שאפילו אפשר להתפלל למענו: שלום.

דבריו של האנגלי האמיץ על האיסלם הביאו לגל של תגובות קוראים שחשפו עוד ועוד סרטונים ואתרים שהם מכרה זהב להסברה ישראלית, אם היתה כזו.

הקורא בועז ארד, מאתר "אנכי", כותב לי :
"האנגלי האמיץ הזה נראה כאמן "סטנד-אפ" אך הוא הרבה יותר מזה – בקצה לשונו המושחזת יש לו יותר הגיון מלכל הפרלמנטים האירופאים גם יחד בבואם לנסח את מדיניותם אל מול הברבריות של האיסלם הטוטליטרי".

וועוד סרטון של פט קונדל על  בניית מסגד בגראנד זירו

tp://www.jihadwatch.org/2010/06/pat-condell-on-ground-zero-mosque-is-it-possible-to-be-astonished-but-not-surprised.html