התבטאותה של חנין זועבי כי חטיפת הנערים איננה טרור הפכה מאמר זה לאקטואלי [17.6.14]

ועד ראשי הרשויות הערביות מכריז במסמך שפרסם כי הם " חלק מהעם הפלסטיני, האומה הערבית והמרחב האסלאמי" * רואים בישראל " תולדה קולוניאליסטית" של יהודים שגזלו את הארץ מ" בעלי הארץ המקוריים" * תובעים לבטל את אופיה היהודי של המדינה, להכיר בעוול שגרמה ה"נכבה" ולתת לפלסטינים אוטונומיה, אבל להמשיך להנות מכספי המדינה * רוצים גם פיצויים והחזרת פליטים * ומדוע אין חוק המגן על המדינה היהודית מפני חזון כזהּ

לפני כחודש פרסם " הוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות" מסמך מקיף, הנותן ביטוי לשאיפותיהם של אלה שאנו מכנים " ערביי ישראל" .

אם לסכם את משמעות המסמך במשפט אחד: יש לחסל את מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. במקומה תקום " אתנוקרטיה" , שתיתן למיעוט הערבי זכויות מועדפות בתהליך שיהפוך את ישראל למדינה ערבית.

המסמך, המחזיק קרוב ל-10,000 מילים, מנוסח בלשון משפטית זהירה והחותמים עליו הם ברובם אנשי אקדמיה (ביניהם יהודי אחד, ד" ר מיכאל קרייני), מקבלי משכורת מן הקופה הציבורית.

למרות האופי הקיצוני של המסמך, החותר למעשה תחת אושיות המדינה היהודית, הוא לא זכה אלא לתגובה פושרת בשיח הציבורי. בכנס הרצליה אמנם נערך דיון אך הוא נעשה בקול ענות חלושה.

" בעלי הארץ"

על אופיו של המסמך ניתן ללמוד מכמה ציטוטים (מקוצרים) המובאים כאן:

• · " הערבים הפלסטינים בישראל (הם) בעלי הארץ המקוריים"
• · " הגדרתה של המדינה כמדינה יהודית… מציב אותנו בעימות עם טבעה ומהותה של המדינה" .
• " ישראל היא תולדה של פעולה קולוניאליסטית אותה יזמו האליטות היהודיות-ציוניות באירופה ובמערב" .
• " מונחים תנ"כיים כגון "ארץ הקודש" ו"ארץ ישראל" התמזגו עם אמירות חילוניות כגון "מולדת ללא עם לעם ללא מולדת" , היוו יחד מעין דלק שהוביל את עגלת הציונות (לפלסטין)" .
• " ישראל (גרשה את ) רובו של העם הפלסטיני ב-1948, הרסה יותר מ-530 יישובים ערביים"
• " מאז הנכבה סבלנו מאפליה קשה ודיכוי לאומי, נישול קרקעות, הפליה בחלוקת משאבים, דיכוי זכויות אזרחיות, חיים בצל איום בטרנספר ומהתקפות אלימות בהן הרגה המדינה אזרחים פלסטיניים" .
• " הכרת המדינה באחריותה לנכבה הפלסטינית של שנת 1948 ותוצאותיה הזוועתיות…(היא) תחילת פעולה לתיקון המצב, לרבות פיצוי אזרחיה הפלסטינים" .
  

גם מדינה פלסטינית

• " ישראל… תאמץ מדיניות שיש בה אלמנטים של "העדפה מתקנת".."
• " ישראל תכיר בזכותם של הערבים הפלסטינים בישראל לקיים קשרים … עם שאר חלקי העם הפלסטיני וכל מרכיבי האומה הערבית והאסלאמית" .
• " הערבים הפלסטינים שואפים להשגת ניהול עצמי מוסדי שיבטיח להם את הזכות לנהל את ענייניהם."
• "נאבקנו ועודנו נאבקים להקמת המדינה הפלסטינית העצמאית ופתרון בעיית הפליטים לפי החלטות האו"ם.
• * "נאבקנו ועודנו נאבקים להקמת המדינה הפלסטינית העצמאית ופתרון בעיית הפליטים לפי החלטות האו"ם.

עד כאן עיקרי המסמך הערבי שאין בו אף לא מלה אחת על נכונות להשתתף בשרות לאומי כלשהו.

אין כמובן טעם להתווכח עם מחברי המסמך על מהות הציונות ועל אופיה היהודי של המדינה.

יש מקום לשתי שאלות: האם אכן מופלים האזרחים הקוראים לעצמם פלסטינים. והאם יש בספר החוקים של מדינת ישראל כלים שנועדו להגן על אופיה היהודי של המדינה.

מי אשם בפיגור

לגבי שאלת האפליה קשה למצוא מסמך רשמי אובייקטיבי המנתח את הנתונים. אכן, במגזר הערבי יש עוני גדול, הישובים הערביים מוזנחים, השגי החינוך הערבי דלים.

האם מדינת ישראל אשמה במצב?

על פי פרסומים שונים (שמהימנותם לא ברורה) מקבלים ערביי ישראל 50 אחוז מתקבולי הביטוח הלאומי אף שהם מהווים 20 אחוז מהאוכלוסיה; גביית המיסים העירוניים והממלכתיים במגזר הערבי נמוכה. אם שוטרים נמנעים מלהיכנס לכפרים קל וחומר פקחי מס הכנסה; מאות אלפי בתים במגזר הערבי נבנו שלא כחוק; רוב האוכלוסיה גרה בבתים צמודי קרקע מבזבזי אדמה; בסכנין, המתלוננת על מחסור באדמות מתגוררים 20 אלף איש על 8000 דונם וברמת-גן 150 אלף איש על 12 אלף דונם.

מי שחולף על פני כפרים ערביים לא יכול שלא להתפעל מן הווילות הענקיות הבנויות שם ומחוסר הפרופורציה בין הווילות האלה לבין גביית המיסים ברשויות הערביות.

מה זו " אפליה"

האדם היחיד שערך מחקר יסודי בנושא ה" אפליה" של ערביי ישראל הוא ד" ר יצחק רביד, שכבר ראיינתי אותו פעמים מספר בטור זה.

ד"ר יצחק רביד

ד"ר רביד – מומחה לטילים, חקר ביצועים ואסטרטגיה, שהתמחה בתחום הגיאוגרפי – אומר : " כשאומרים אפליה השאלה למה מתכוונים. אם מישהו טוען שפקיד מנע ממנו משהו שמגיע לו על פי חוק, ויש מקרים כאלה, זו אכן אפליה. האם המדינה כמדינה מפלה את האוכלוסייה הערבית? התשובה היא חד משמעית לא וההפך מזה הוא הנכון.

" כדי להבהיר את הנושא צריך להפריד בין שתי שאלות – מערכת היחסים של המדינה כלפי אזרחיה המוסלמים ומערכת יחסי חובות וזכויות בין יהודים לבין מוסלמים.

שתי קהילות

" נעזוב לרגע את המדינה ונבדוק את היחסים הכלכליים בין הקהילה היהודית לבין הקהילה הערבית. במערכת היחסים הזו אין שום ספק שהקהילה היהודית תומכת בקהילה הערבית בסדר גודל של 5000 דולר לגולגולת לשנה. זה בערך פי חמישה מן התוצר לנפש לגולגולת במזרח התיכון. הדולרים הללו מהווים 40 אחוז מההכנסה הריאלית של הערבים במדינה. הכנסה זו מגיעה אליהם דרך תקציבי הרווחה, הבריאות הסעד וקיצבות הילדים. המדינה משמשת כמנגנון להעברת הכספים מן הקהילה היהודית לקהילה הערבית (ליתר דיוק המוסלמית כי הריבוי הטבעי של הערבים המוסלמים וכוח העבודה שם דומה לזה של היהודים).

מה הם טוענים: תסתכל על הפער בינינו לבין היהודים. אבל זה נובע מן ההשתתפות הנמוכה שלהם בכוח העבודה והריבוי הטבעי הגבוה שלהם. גם אם כל תקציב הבינוי של מערכת החינוך יושקע במגזר הבדואי גם אז הסטנדרטים אצל הבדואים לא יהיהו כמו אצל היהודים.

" המסמך של ועד הרשויות הערביות מעיד על כותביו שהם מגדירים עצמם כקהילה בעלת סולידאריות פנימית שאין לה שום תחושת אחווה כלפי הציבור היהודי במדינה. הם רוצים אוטונומיה גמורה בכל התחומים פרט לתחום הכלכלי. השאלה מדוע הקהילה היהודית צריכה להסכים לכך.

" הטענות שלי אינן כלפי הערבים אלא כלפי היהודים. הערבים מדברים על צדק חלוקתי. כלומר משאבי המדינה צריכים לדעתם להתחלק בהתאם למספר הגולגלות. לזה היה צריך להתנגד. אין סיבה שאנחנו, עם סל חינוך ובריאות גדול מבכל מדינה מערבית, ננקוט במדיניות זו. שתי הדמוקרטיות הגדולות בעולם – ארצות הברית והודו – אינן נוהגות כך. המדינה דואגת לביטחון וליחסי חוץ ולרווחה דואגות הקהילות. למה בארה" ב מותר ליהודים להקים מועדון קשישים רק ליהודים בלבד. למה לא ננהג כבלגיה שיש בה פלמים וולונים? שם הממשלה הפדרלית דואגת לבטחון ויש שתי ממשלות שכל אחת דואגת לחינוך ולשרותים של עצמה.

השאלה המשפטית

השאלה השניה שמעורר המסמך היא מה יכולה הדמוקרטיה היהודית לעשות נגד אנשים המפיצים דעות שנועדו לחסל את אופיה היהודי של המדינה.

 אורי שטרוזמן

שאלתי את השופט בדימוס אורי שטרוזמן ותשובתו היתה: אין מה לעשות. המסמך הזה איננו יכול להחשב להמרדה האסורה על פי החוק. הם אמנם אומרים שיש להם עימות עם המדינה אבל רוצים להיות משולבים בה. הציבור היהודי עבר בשקט על המסמך הזה שצריך היה לעורר תגובה ציבורית חריפה.

גם עו" ד יורם שפטל לא מוצא במסמך הזה עבירה על החוק. " האנשים שכתבו את המסמך הזה לא יוכלו לרוץ לכנסת, אם זה יהיה המצע שלהם" , אומר עורך דין שפטל, " אבל מאחר ואינם קוראים לביצוע אלים של התכנית חוששני שאין חוק במדינת ישראל שעברו עליו" .

" אבל חוק זה לא דבר סטאטי. הפרשה הזו חושפת שיש לנו לקונה בחוק, שמאפשרת לפעול לחיסולה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. יכול להיות שזה הזמן להעלות הצעת חוק שאומרת שמי שיפעל בדרך כלשהי לביטול צביונה היהודי של מדינת ישראל יואשם בבגידה, אזרחותו תישלל על אתר ועונשו יהיה 20 שנות מאסר" .

 יורם שפטל

" אן ספק שבטומאה הזו מעורבים יהודים" אומר לי עורך דין שפטל.

ואכן קל מאד להבחין בטביעת אצבעות של יהודים במסמך ראשי הרשויות הערבים. לא דווקא בשל העברית המצוחצחת – יש ערבים הכותבים עברית טוב מיהודים. אלא בעולם המושגים הפוסטמודרני והמושגים הפילוסופיים והמשפטיים בהם מבססים מחברי המסמך את טיעוניהם.

" יש לנו בעיות לא רק עם הערבים אלא גם עם אחינו" , אומר לי השופט בדימוס אורי שטרוזמן. " אני רואה זאת בדיון בוועדת חוקה. חברת כנסת אחת אמרה דברים המשתמעים כי אם לא תהיה מדינה דמוקרטית אין צורך במדינה יהודית. הבטחתי להביא לה ציטוט ממכתב שכתב זאב ז"בוטינסקי לבן גוריון בו אמר שבשביל מדינה יהודית הוא מוכן אפילו לאכול געפילטע פיש (ביידיש: קציצות דג ממולא) משך חמש שנים" .

=========================================================

הסוד האפל של מאיר יערי – האם סבל מסטיה?

מאיר יערי הוא אולי הדמות הבולטת ביותר של דור הנפילים לאחר דוד בן גוריון. יערי עיצב את דמותה של תנועת " השומר הצעיר" משך שנות דור. לזכותו יש לזקוף את הישגיה הרבים של התנועה ולחובתו את יכשלונותיה המונומנטאליים.

יערי היה ממקימי הקיבוץ הראשון של השומר הצעיר " ביתניה" וממקימי קיבוץ " מרחביה" , בו התגורר עד יום מותו בשנת 1987. במהלך השנים הקים " השומר הצעיר" עשרות קיבוצים, שתרמו תרומה מכרעת לקביעת גבולות הארץ. רבים מבוגרי התנועה היוו את עמוד השדרה של הפלמ" ח, שהיה הגוף הלוחם המאורגן הראשוני, שקדם להקמת צה" ל במלחמת הקוממיות. רבבות צעירים יהודים בכל העולם הצטרפו ל" השומר הצעיר" דרך חייהם עוצבה על ידי מערכת חינוכית בעלת עוצמה רבה.

עשרת הדיברות

עשרת הדיברות של התנועה (שהשתנו והתעדכנו במהלך השנים) כללו ערכים כמו: נאמנות לעם, אמירת אמת, חלוציות, עבודה, שיוויון, שלום ואחוות עמים, משמעת, שמירת הטבע, ועוד.

דיבר אחד הטביע חותמו גם על החיים האישיים של חברי התנועה. נאמר בו: " השומר הוא טהור במחשבותיו, דבריו ומעשיו. אינו מעשן, אינו שותה כוהל ושומר על הטוהר המיני. השומר הוא ישר וטהור בהליכותיו, יוצר ומגשים סגנון חיים חלוצי" .

הרבה נאמר ונכתב על דרכו של מאיר יערי והתנועה שעיצב. עם כישלונותיו מנו בעיקר את עמדתו הפוליטית והאידיאולוגית שדגלה בקולקטיביזם רעיוני על בסיס של מארכסיזם אדוק. באוריינטציה פרו סובייטית ובהטפה להקמת מדינה דו לאומית. כשהקים יערי את מפ" ם בשנת 1948 היא זכתה ב-19 מנדטים בכנסת הראשונה. מפא" י, שקיבלה אז 46 מנדטים, יכלה להקים ממשלה " פועלית" בעלת רוב מוצק. אך בן גוריון ראה באוריינטציה הסובייטית של מפ" ם סכנה קיומית, סילק מן הצבא את רוב קציני הפלמ" ח, העמיד לדין את אחד מעסקניה באשמת ריגול והפעיל את השב" כ שהטמין מכשירי האזנה במגרות מנהיגיה. מפ"ם בראשות יערי החזיקה בעמדה הפרו סובייטית שנים רבות לאחר שכל העולם ידע על מעשי הזוועה שביצע סטאלין. אחרי השואה הוא התנגד לעליה המונית לארץ וטען כי צריך להכשיר קודם את היהודים בגולה ולהעלותם טיפין טיפין.

חשיפת הסוד

על כשלונו של " השומר הצעיר" בתחום החינוכי דובר מעט. והנה בימים אלה נחשף סוד שמור על אישיותו של המנהיג הדגול שרבבות נהו אחריו.

הסוד נחשף בגיליון האחרון של ביטאון האוניברסיטה הפתוחה, בו פורסם ראיון עם ד" ר אביבה חלמיש, מן המחלקה מן להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות של האוניברסיטה.

ד" ר חלמיש כותבת עכשיו ביוגרפיה על מאיר יערי ובראיון עמה אמרה בין היתר:

" …בהיותו בן 23 יערי כותב במכתב לחברי תנועת השומר הצעיר בחו" ל ובו תיאור חי מאד של סער רגשי ויצרי שתקף אותו בעת שצפה בפועלים שיצאו במחולות (וכך כתב): "הווי המחול ושירת הפועל. אתה משתוקק לכלות את כל יצריך בעלמה. הדם התאב פועם בחוזקה. הבחור רוצה לגנוח, כי אין לו בחורה ומשפחה. תוססים בו אונים אדירים ואין להם מוצא. מחול זה הוא טרוף ההדחקה. שירה צרודה היא האורגיה היחידה. בה ימצא פורקן. המחול יכול לשמש תחליף לאהבה נכזבלת, לאוננות". (עד כאן דברי יערי).

" באותו מכתב" , אומרת ד"ר חלמיש, " יש קטע חושפני מאד שבו  יערי מספר על לילה שבילה בחברת צעיר בלונדיני על שפת הכינרת. היה זה ליל ירח ודמו של יערי החל לסעור. הוא קם על רגליו משך את חברו, "בעל פני הגוי", אחריו, השניים פשטו את בגדיהם נכנסו שיכורי התרגשות למים "לדוג את הירח" (ואז כותב יערי (: "גם בו תססו הזיות והנימה הרומנטית פעמה גם בו. פרענו את פניהם החלקים (של המים) והשתוללנו כל עוד נשמה בקרבנו. זרועותיו עוררו בי פחד ותשוקה … ברגע כזה אפשר לארש את המוות". אלא שאז קרבה אליהם סירה, שהחזירה אותם " אל החיים הריאליים" והם נסוגו בבהלה אל החוף.

חשש מהרס הקומונה

" קשה להתעלם מהנימה ההומסקסואלית של הקטע" , אומרת ד" ר חלמיש, " וביוגרף לא יכול להתעלם מעדויות כאלה. חוץ מזה יערי לפני שהיה למנהיג פוליטי היה מנהיגה של תנועה חברתית שרצתה לקבוע כללים בכל תחומי החיים, כולל מערכת היחסים בינו לבינה ולכן בדיקת ההתנההגות של יערי בתחומים אלה היא ממש מתבקשת.

" לדעתי יותר משיש כאן עדות על נטיה מינית אצל יערי, גם הקטע הזה וגם קטעים אחרים שבהם מדבר יערי בשבחה של חבורה על טהרת המין הגברי, מה שעומד מאחורי הדברים הוא חשש שהמשפחה הזוגית הדו מינית תהרוס את הדבר שאצל יערי צריך היה לעמוד במקום הראשון – הקומונה (" הנשים אינן בשלות לקומונה, הוא טען)" .

 

===========================================================

 

מי כאן הסוטה

בבית הספר לעבודה סוציאלית של אוניברסיטת בר-אילן הגישו לתלמידים שאלון לדוגמא בקורס " סטיה חברתית" .

בין השאלות לדוגמא היתה השאלה הבאה והתשובות שהסטודנטים נתבקשו לבחור ביניהן את הנכונה:

" המתנחלים העוקרים עצי זית ביש" ע הם:

1. בוטים מפני שעקרו נטוע.

2. מחדשים מפני ש" עקרו נטוע" ושינו בכך את האמצעים המקובלים כדי להגיע למטרה.

3. אינם סוטים כיוון שלא נתפסו על ידי המשטרה והועמדו לדין.

4. קונפורמים מכיוון שמדגישים את האמצעים על חשבון המטרות.

5. אף אחת מהתשובות אינה נכונה" .

עד כאן השאלון. המרצה בקורס הוא ד" ר אהרון יורק.

ולנו יש שאלה לצמרת אוניברסיטת בר אילן. אולי תגידו לנו אתם מי כאן הסוטה?