מדוע אנשים נופלים שוב ושוב בפח של מעשי מרמה? * מדוע אנחנו קונים מוצרים שאיננו זקוקים להם * למה מאמינים להבטחות פוליטיקאים * לזיגמונד פרויד יש תשובה: אנשים מתפתים לאשליות כי הם משליכים את תקוותיהם על המציאות * רוצים שלום עכשיו

אמנון לוי בסדרת "פנים אמיתיות" העלה השבוע נושא החייב להדיר שינה מעיניהם של אזרחים. הוא גם מחייב פעולה מהירה ותקיפה של המשטרה ומערכת המשפט.

לוי חשף כי מתוך בניין משרדים מפואר ברמת גן מתבצעת הונאה, לכאורה חוקית, הנקראת "אופציות בינאריות". עובדי החברה מגיעים לעבודה בחליפות, מטלפנים למאות לקוחות.  מפתים אותם בלשון חלקה"להשקיע" ולהתעשר.

אמנון לוי תמונת מסך

קרבנות ההונאה מתבקשים לנחש אם נייר ערך או מטבע מסוים יעלה או עתיד לרדת. אם ניחש נכון ירוויח ויתעשר. אם שגה יפסיד את כספו.
ברור שלא מדובר כאן בהשקעה אלא בהימור, שרוב המהמרים מפסידים בו את כספם. לוי איתר אנשים שעולמם חרב עליהם, שהפסידו בין עשרות למאות אלפי שקלים.
לא מדובר באנשים מן השכבה החברתית של המהמרים במכונות המזל של מפעל הפיס. אנשים מבוגרים משכילים, אפילו מבוססים, קנו את האשליה ושילמו במיטב כספם. התופעה אינה חדשה ואני יכול לספר עליה מניסיון אישי. לא כמהמר אלא כצופה בהשתאות על התנהגות חסרת פשר של בני אדם.

להמשיך לקרוא ←

"האנטישמיות הבריטית אינה אלימה אך היא מרושעת *  מעל רמה אינטלקטואלית מסוימת הבריטים מתביישים להודות כי הם אנטישמים, אך אומרים שאינם אוהבים יהודים" – כך כתב בשעתו ג'ורג' אורוול * סידרת הריגול הבריטית שהקרנתה חודשה  בערוץ 23 ממחישה דברים שאמר אורוול ב-1945

ג'ורג' אורוול ויקישיתוף

להמשיך לקרוא ←

"האנטישמיות הבריטית אינה אלימה אך היא מרושעת *  מעל רמה אינטלקטואלית מסוימת הבריטים מתביישים להודות כי הם אנטישמים, אך אומרים שאינם אוהבים יהודים" * סידרת הריגול הבריטית שהקרנתה חודשה בימים אלה בערוץ 23 ממחישה דברים שאמר אורוול ב-1945

ג'ורג' אורוול ויקישיתוף

להמשיך לקרוא ←

                   –  מאת  טל גלילי –

השבוע התחיל זיו קיטרו (כנראה המשווק הרישתי המוצלח ביותר שאני מכיר) את הפרוייקט "חתיכות מחיי בישראל", הנה 3 דקות שמסבירות במה מדובר ואיך להשתתף:

בקצרה: הפרויקט מציג רגעים מהחיים בישראל. לא ערוכים, אבל מזוקקים. חצי דקה עד דקה וחצי של רגעים, שיראו לעולם מי אנחנו באמת.

בעיני, זה פרוייקט ההסברה הישראלי  המשמעותי ביותר שצץ אי פעם באינטרנט הישראלי.

להמשיך לקרוא ←

 

מיקי מאוס [ויקיפדיה אנגלית]

אי אפשר להבין את חילוקי הדעות בשיח הציבורי בישראל ואת עמדת השמאל ההזוי, בלי שנבחן את השפעתן של התפישות והדמויות אותן עיצב וולט דיסני.

בימינו התבלבלו היוצרות בין שמאל וימין כשההבחנה העיקרית היא בתחום היחס לשטחים, התנחלויות ו"תהליך השלום".
השמאל ההזוי ( בשונה מן השמאל הפוסט מודרני, הפוסט ציוני, הפוסט יהודי והמרושע) הוא שמאל האמונה התמימה והנאיבית.

להמשיך לקרוא ←

איך הפכה מילת גנאי טורקית לסמל הישראליות

שר הביטחון לשעבר, משה ארנס, נשאל בהופעה בשבתרבות בבאר שבע, אם לדעתו יכול אדם שאין לו ניסיון צבאי להיות שר ביטחון. תשובת ארנס היתה: "אין שום רע בשר ביטחון אזרחי. אבל מצד שני לא כל טמבל צריך להתמנות לתפקיד".

תמהני על השר ארנס, הידוע כג'נטלמן, שהשתמש במילה זרה והמונית כדי להביע את הרעיון. השפה העברית עשירה במילים המבטאות את המושג טמבל בגוונים שונים: טיפש, אוויל, כסיל, שוטה, סכל, פתי, מוגבל, קצר דעת, חסר הבנה, סתום, שלומיאל, תרח, חסר בינה. ועוד מלים רבות מהן גם נגזרו ביטויים ומטבעות לשון למכביר. הריבוי הזה של מלים, המבטאות את כסילותו של האדם, מעידים שעמנו, אשר התברך בחכמים גדולים ונבונים, לא היה כנראה חסר גם טיפשים גמורים.

על ראש הטמבל בוער הכובע

משה ארנס ויקישיתוף

את דבריו של ארנס ניתן היה להבין כפשוטם. שר ביטחון ראוי שלא יהיה טמבל, בין אם הוא אזרח בין אם בעל עבר צבאי, שגם שם לא חסרים טמבלים.

שר הביטחון לשעבר עמיר פרץ הבין את דברי ארנס כמכוונים אליו. מלשכתו מיהרו להגיב:
מילותיו של ארנס נובעות מהתנשאות, גסות רוח, וחוסר התמצאות. כל יום שעובר, אזרחי ישראל מבינים עד כמה תרומתו של פרץ הייתה משמעותית למערכת הביטחון ולצה"ל. היום ברור עד כמה מלחמת לבנון השנייה השיגה הישגים רבים, הן ביצירת הרתעה והן בשקט השורר בגבול הצפון. כשהיה שר

ביטחון, קיבל פרץ החלטות משמעותיות בעת המלחמה, והשאיר אחריו צבא מאומן יותר ומצויד יותר. הוא קיבל החלטות שקודמיו התמהמהו וחששו לקבל והבולטת שבהן היא ההחלטה על מערכת 'כיפת ברזל', שכולם מתפארים בה כיום. יש דברים שלא ניתן לדבר עליהם בתקשורת, אם ארנס ירצה, הוא מוזמן לפגוש את פרץ ולשפר את ידיעותיו.

עד כאן דברי השר לשעבר פרץ.

לא נכניס את ראשנו בסוגיה למי התכוון ארנס ומה היתה תרומתו של פרץ למלחמת לבנון השנייה.

ענייננו היום הוא במקורה של המלה טמבל, משמעויותיה והתפתחותה בשפה המדוברת והכתובה.

מקור המלה ומשמעותה

המלה טמבל חדרה לשפה העברית מן הטורקית TEMBEL משמעותה המקורית בשפה זו היא עצלן. המלה חדרה גם לשפה הערבית באותה משמעות אך מבוטאת אחרת. תמבל – (פתח מתחת לת' ולב').

המלה חדרה לשפה העברית לפני שנים רבות, אולי מן התקופה שהטורקים שלטו בארץ. היו שהביעו את הסברה כי מקור השם טמבל הוא מן הטמפלרים – כובע טמפל הפך לכובע טמבל. אך זו דעה לא מתקבלת על הדעת שכן הטמפלרים, לפי תמונות שנותרו מתקופתם, לא חבשו כובעי טמבל.

בעברית המדוברת קיבלה המלה מגוון של משמעויות שליליות. טמבל הוא טיפש שאינו מבין כלום ("טמבל תסתכל לאן אתה הולך"), מטומטם, אידיוט, אוויל, וכו'.

ב"מילון הסלנג הישראלי" של רפאל ספן, שהופיע בשנת ,1965 מוגדרת מלה זו עדיין כסלנג. אבל המילונאי אברהם אבן שושן נתן למלה הכשר של כניסה לשפה התקנית ותאר אותה במילונו כ"מילת גנאי השגורה בפי הנוער".

בספרות ובשירה

המלה חדרה גם לספרות, לשירה, לפזמונאות ולעיתונות "גמל מתיש, נבלה בן כלבה, טמבל מטמבל" (ס. יזהר ימי ציקלג). להקת כוורת שרה את "שיר הטמבל" בו נאמר בין היתר: "אומרים לי ברחוב/ היי אתה שם/ אדם נחמד/ אבל אני יודע שאני סתם טמבל". והמשורר שלונסקי כותב: "רבע שכל, שליש של מוח/ של מין טמבל שכמוך". הבדרן בומבה צור אמר במערכון המפורסם שלו "אוכל, קדימה אוכל" את המשפט "קניתי לטמבל כובע ילד". דודו טופז חבש כובע טמבל במערכון "משפחה בטיול" (משה והאורנג'דה). ארקדי דוכין שר את שיר הטמבל על פי ויסוצקי, שהיה פופולרי ביותר בשנות התשעים. המילה טמבל הייתה הפזמון החוזר כולו.

"רבע שכל, שליש של מוח/ של מין טמבל שכמוך". אברהם שלונסקי, ויקישיתוף

ובפרסום "חרות" משנת 2004 הופיע המשפט: "בוא נא יא טמבל נמאס לי לענות לך אתה שמאלני מגעיל". הפעם הופיעה המלה טמבל בפתח תחת הט' והמ' במקום הסגולים בביטוי הרגיל.

פיתוחים וחידושים

במרוצת הזמן, כנהוג בשפה העברית, הופיעו פיתוחים של המלה. טמבל-מטומבל, טמבלולו "שהוא כינוי גנאי מתון" ("מתיישב ונשען על המעקה, ואיזה טמבלולו אחד מנסה שעה להוריד לו את הקסדה"). יש הרואים בטמבלולו ביטוי לטיפש שאינו מזיק. ("הוא עובד בסדר, מתנהג בסדר, אבל כשהוא מתחיל לדבר אתה תכף רואה שהוא קצת טמבלולו").

השם טמבל הפך גם לפועל – לטמבל. ("העבודה הזו"רבע שכל, שליש של מוח/ של מין טמבל שכמוך". אברהם שלונסקי, וישיתו אותי")

היהדות החרדית תרמה חידוש לשוני על בסיס המלה טמבל – טמבלוויזיה. החידוש מיוחס לרב אמנון יצחק ("אני כל פעם מודה מחדש לקב"ה ולהורים שלי שאין לנו טמבלוויזיה" – כיפה 2004).

קיצור תולדות כובע הטמבל

מה שהפך את המלה טמבל לסמל הישראליות היה כובע חאקי שקיבל את הכינוי כובע טמבל. בעבר קראו לו כובע מקוואי, זאת אולי משום שבית הספר החקלאי הראשון של ארץ ישראל במקווה ישראל הנהיג את הכובע הזה לראשונה.

כיתת לימודים במקווה ישראל בראשית המאה הקודמת ויקישיתוף

לא ברור מי המציא אותו, אך אין ספק שהוא נוח מאד למי שנמצא בשדה תחת השמש הקופחת. הוא מגן מפני השמש וסופג זיעה וגם זול מאד. אלא שהוא מקנה מראה מגוחך למי שחובש אותו ומכאן אולי נוצר הביטוי כובע טמבל.

ביחידות הפלמ"ח נהגו לחבוש את כובע הטמבל בקביעות. אך מי שיכול היה העדיף את הכובע האוסטרלי רחב השוליים המגן טוב יותר מפני השמש אך הוא יקר בהרבה מכובע הטמבל. פרופסור עוז אלמוג (בספרו "הצבר – דיוקן") מצטט אמירה של יגאל אלון מפקד הפלמ"ח משנת 1948: "הכובע האוסטרלי הופך כל טמבל להעלד (גיבור ביידיש) ואילו הכובע המקוואי הופך כל העלד לטמבל". אך מבדיקת הצילומים באלבום הפלמ"ח עולה כי רוב הפלמ"חאים חבשו כובעי טמבל ומיעוטם חבשו כובעים אוסטרליים.

כובע אוסטרלי בפלמ"ח

דוש כמעצב הישראליות

האיש שתרם יותר מכל אדם אחר להפיכת כובע הטמבל לסמל הישראליות הוא קריאל גרדוש, הידוע יותר בכינויו האמנותי דוש.
דוש, יליד הונגריה (1921) הוא ניצול שואה שעלה לארץ ב-1948. את דרכו בעיתונות החל ב"העולם הזה" שם בלט כסטיריקן חריף המתאר את החברה הישראלית בקו של קריקטוריסט חד עין.

ישראליק של דוש צילום: י.ש. ויקיפדיה העברית

בשנת 1953 הצטרף למעריב (שהיה אז העיתון הנפוץ במדינה) ופרסם קריקטורה יומית משך שנים רבות. במושגים של היום נתן דוש ביטוי לעמדה "ימנית". במושגים של אז הוא פשוט היה פטריוט ישראלי שנתן ביטוי למצוקותיה של ישראל ולניסיונות להתנכל לה. הוא אהד את המתנחלים וההתנחלויות והתנגד לשמאלנות. אחת הקריקטורות המפורסמות שלו מתארת את שרשרת המגשימים של הציונות מן העליה הראשונה ועד למתנחלים כשיד אוחזת במספריים עליה כתוב השמאל הקיצוני מנסה להוציא את המתנחל מן התמונה.

ברוב הקריקטורות שלו ככב ישראליק הצעיר תמיד, חובש כובע טמבל, נועל סנדלים ולובש מכנסיים קצרים.

הרצח שליד החלון הרוצח שבדלת ממול

פרשת הרצח של אסף שטיירמן ביער בכפר סבא היא ישנה נושנה וכבר נשכחה מלב. אך היא אקטואלית היום כמו מבזק החדשות שאך זה יצא לבלוגוספירה. כבר התרגלנו למנה היומית של רציחות "נורמליות:. רצח בעקבות סיכסוך על מקום חניה, רצח בן זוג בשל קינאה, רצח למען "כבוד המשפחה", רצח בין יריבים בעולם התחתון ועוד ועוד.אך באחרונה התבשרנו בתופעה חדשה: רצח ללא מניע. סתם כך בשביל ההנאה הסדיסטית. רצח שקשה לתפוס ולהבין. גם הגבול בין רצח עם מניע לרצח בלי מניע היטשטש. איזה "מניע" יכול להצדיק רצח ילדים?

מטבעם של מבזקים שהם נמוגים מן התודעה ומן הזיכרון באותה מהירות בה הופיעו. אך לנו כחברה חשוב לזכור, ללמוד ולהבין את התופעה אם הדבר אפשרי. זאת עשתה נילי טל, בסרט "רצח ללא מניע", שהוא מסמך מדהים על אחת הפרשיות המזעזעות ביותר בהיסטוריה הפלילית של ישראל.

העובדות העיקריות הקשורות ברצח אסף שטיירמן ידועות. ביום רביעי, 4 בדצמבר 1996, עזב אסף שטיירמן את בית אמו ברחוב ארלוזורוב בכפר סבא. אסף, בן 18, הגיע זמן קצר לפני כן מארצות הברית, שם התגורר עם אביו בשנתיים האחרונות. הוא בא לכאן כדי להתגייס לצה"ל. עד לגיוס ישב בבית אמו באפס מעשה והאם האיצה בו באותו ערב לצאת ולשאוף אוויר צח. למחרת בבוקר נמצאה גופתו של אסף ביער אוסישקין, הסמוך לביתו.

הנרצח אסף שטיירמן

בגופה היו עשרות דקירות. הראש היה מרוסק מפגיעת אבן כבדה. אחד החוקרים אומר בסרט: "הרצח הזה קרע לי את הנשמה". חוקר אחר אומר כי לא ראה רצח מזעזע בזה בכל הקריירה שלו, בה טיפל בכשלושים רציחות.

להמשיך לקרוא ←

גירסה מעודכנת אוקטובר 2015 [המאמר המקורי פורסם ב-2009]

עלילת הדם שניסה אבו מאזן להעליל על ישראל איננה דבר חדש לא אצל הפלסטינים ולא אצל האנטישמים לאורך כל ההיסטוריה היהודית. אבו מאזן הכריז כידוע כי הילדון החביב והמסכן  אחמד מנאסרה בן ה-13 "הוצא להורג" על ידי כוחות הבטחון של ישראל.

טוב עשה נתניהו שהורה לצלם את הילד הרוצח אוכל לתאבון בבית החולים בו הוא מקבל טיפול מסור.

אחמד מנאסרה [לישכת העיתונות]

 עלילת הדם האחרונה היא המשך לשורה ארוכה של עלילות דם שהחל בהם חתן פרס נובל לשלום יאסר ערפאת. בין העלילות: הרעלת בארות וילדים, שימוש באורניום בפצצות, שימוש באברי ערבים להשתלה ביהודים ועוד.

עלילת הדם השבדית

בשנת 2008 פורסמה בעיתון השמאלני השוודי הנפוץ "אפטונבלדט" עלילת דם נבזית.

בידיעה שפרסם העיתון נאמר כי "חיילי צה"ל הורגים פלסטינים, כדי לסחור באיבריהם". העיתון מצטט פלסטינים הטוענים כי צה"ל עוצר צעירים בגדה ומחזיר את גופותיהם לאחר שנקצרו אבריהם.

כותרת העיתון השמאלני האנטישמי

הכתב השוודי דונלד בוסטרום, הזכיר כמובן בכתבתו את פרשת הסחר באברים שנחשפה בניו ג'רזי. בפרשה זו נתגלה כי מעורבים בה גם כמה רבנים. קלאסי.

קיצור תולדות עלילות הדם

עלילות הדם החלו סמוך מאד לעליית העם היהודי על בימת ההיסטוריה.

כבר ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו – פלאביוס מספר בספרו "נגד אפיון" על עלילת דם שנפוצה בעולם ההלניסטי. סיפרו כי היהודים מביאים יווני לבית המקדש, מפטמים אותו משך שנה ואז מקריבים אותו לאלוהיהם ואוכלים את בשרו.

להמשיך לקרוא ←