מחנה ההשמדה בירקנאו בצילום שנעשה על ידי מפציצים אמריקניים
חירם בינגהם בתקופת שרותו הדיפלומטי
TO THE ENGLISH SITE
http://www.zeevgalili.com/english
ארצות הברית היא היום ידידתנו ובת בריתנו היחידה * התמיכה האמריקנית והתלות בה השכיחו מאתנו את העובדה שמראשית המאה העשרים היו קובעי המדיניות בוושינגטון אנטי ציוניים ופרו ערביים * המשבר העולמי עלולים להוציא את השד האנטישמי מהבקבוק
לפי מספר הדגלים האמריקנים המונפים אצלנו ביום העצמאות אפשר להניח שרבים מאזרחי ישראל סבורים שאנו המדינה ה-51 של ארצות הברית. ובכן יש לי חדשות רעות לעם היושב בציון. אנחנו לא. ובקרוב אנו עלולים לגלות, כי מאחורי החיוך והנימוס האמריקניים, מסתתרת גחלת האנטישמית הלוחשת במסתרים ועלולה לפרוץ כלהבה.
וכדרכי אפתח בכמה סיפורים. ואתחיל בחירם בינגהם.
האיש שהציל יהודים
כבר הזכרתי כמה פעמים בטור זה את שמו של חירם בינגהם (הרביעי). ספק אם יש ישראלים רבים ששמעו את שמו. אבל כולם שמעו על אינדיאנה ג'ונס, סרט הררפתקאות שתאר ארכיאולוג, משוגע לדבר, שדמותו עוצבה על ידי האריסון פורד. ובכן חירם בינגהם שלנו הוא בנו של הארכיאולוג האמיתי שעל פי דמותו נכתב התסריט לסרט.
חירם בינגהם שלנו לא עסק בסרטים אלא במציאות האמיתית. הוא הצטרף לשרות הדיפלומטי האמריקני בשנת 1911. בשנת 1939 הוא הוצב במרסיי בתפקיד סגן קונסול. באותה תקופה היתה ארצות הברית נייטרלית נוכח המלחמה באירופה. לאחר כיבוש צרפת והקמת ממשלת הבובות של וישי הצרפתית, ששיתפה פעולה עם הנאצים, הורה הנשיא רוזבלט שלא לתת אף ויזה ליהודים. בינגהם החליט שזו מדיניות לא מוסרית ובניגוד להוראת הממונים עליו הנפיק 2500 ויזות ליהודים ולפליטים אחרים. בין היתר העניק ויזות לאמנים כמארק שאגאל ומאקס ארנסט, לסופר תומס מאן ולבני משפחתו, ועוד. כל ויזה כזו פרושה היה הצלת אנשים ממוות בטוח. בינגהם לא הסתפק בכך ונתן מקלט בביתו לפליטים יהודים רבים, השיג להם מסמכים מזוייפים ושיתף פעולה עם המחתרת הצרפתית להברחתם לספרד של פרנקו. לרבים הגיש סיוע כספי מכיסו.
בינגהם לא הסתפק במתן ויזות באורח בלתי חוקי. הוא ממש שם נפשו בכפו כדי להציל אנשים. בין היתר הצליח להציל את הסופר היהודי-גרמני ליון פויכטוונגר ("היהודי זיס", "מלחת היהודים"), שהיה שנוא נפשו של היטלר. פויכטוונגר כבר היה כלוא במחנה הסגר ובינגהם הצליח להוציא אותו משם כשהוא מספק לו בגדי אשה לתחפושת. בתחפושת זו עבר הסופר כמה מחסומים של הגרמנים ומצא מקלט בבית שהעמיד לרשותו בינגהם עד שנמצאה דרך להבריח אותו מן המדינה. בדרך זו או אחרת הצליח להבריח גם סופרים ואנשי רוח מפורסמים אחרים כמו פרנץ ורפל ("ארבעים הימים של מוסה דאג") ואת אשתו אלמה מהלר; את הפילוסופית חנה ארנדט; אנדרה ברטון, אוטו מאיירהוף, קונראד היידן ועוד רבים אחרים. אחד האישים היהודים הבולטים שניצלו תודות לבינגהם הוא הרבי מלובביץ' ורעייתו.
בשנת 1941 החליטו הממונים עליו להעניש אותו על מעשיו. הוא נשלח למה שנחשב אז לגלות דיפלומטית: שרות בארגנטינה. גם כאן המשיך בינגהם להרגיז את הממונים עליו ודיווח בהתמדה על פעילותה של תנועה נאצית הפועלת לקליטת פושעים נאצים בתום המלחמה. בתום המלחמה הודח בינגהם משרות החוץ האמריקני וב – 1988 מת חסר כל.
למעלה מחמישים שנה סרב ה"סטייט דיפרטמנט" להעניק הכרה במעשיו של בינגהם, שנחשב לפקיד בלתי ממושמע וסרבן שפעל בניגוד להוראות.
רק בשנת 2002 שונתה המדיניות ומזכיר המדינה דאז, קולין פאואל, הודיע כי הוחלט להעניק הכרה לאחר המוות ואות כבוד לחירם בינגהם הרביעי.
הבול שהונפק לזכרו של בינגהם באחור של 60 שנה
שנים לאחר מכן, במלאות 60 שנה ל"פשעיו" של בינגהם, החליט הדואר האמריקני להטביע בול לציון פועלו.
אגב: אני נתוודעתי לבינגהם בנסיבות משפחתיות. אחד הילדים שניצלו מאש המשרפות, תודות לויזות הבלתי חוקיות של בינגהם, הוא הרב יוסף שכטר, הסבא של אחד מנכדיי. בינגהם לא זכה משום מה לתואר "חסיד אומות העולם" כי לפי הכללים הנוקשים שנקבעו זכאי לתואר רק מי שסיכן את חייו בהצלת יהודים.
גירסה אנגלית של הסיפור השלם על חירם בינגהם ראה
http://www.zeevgalili.com/english/?p=85#more-85
פרשת האלוף זעירא
בשנת 1970 התמנה אלוף אלי זעירא לנספח צה"ל בארצות הברית. כשהגיע לוושינגטון פנה למתווך נדל"ן וביקש לשכור למענו בית מתאים. המתווך חזר ובפיו בשורה: מצאתי לך בית יפהפה בפרוור בתסדה Bethesda)). הוא היה גאה על ההישג והסביר לאלוף הישראלי: פרוור זה הוא בדרך כלל מחוץ לתחום ליהודים. אבל כשהסברתי שאתה גנרל ישראלי גיבור התרצה בעל הבית והסכים להשכיר לך את ביתו, למרות שאתה יהודי. אלי זעירא, כך סיפר לידידי רמי טל, עורך בכיר ב"ידיעות אחרונות" ובהוצאת הספרים של העיתון, (שהתיידד עמו במהלך עבודתם המשותפת על כתיבת ספר זכרונותיו ), ויתר על הכבוד המפוקפק. הוא שכר בית בפרוור אחר, פחות יוקרתי ופחות אנטישמי.
ראה "ידידתנו ובת בריתנו האנטישמית"
http://www.zeevgalili.com/?p=233
אושוויץ לא הופצצה
סיפורו של בינגהם (כמו הגילוי מלפני כמה שנים כי ה-CIA ידע משך שנים על מקום המצאו של אייכמן אך הסתיר זאת מישראל) הם קצה הקרחון של מה שמסתתר מאחורי החזות האמריקנית.
שוכחים כאן שארצות הברית התנגדה להצהרת בלפור, יזמה שורה של חוקי הגירה שנועדו לחסום את הכניסה לארצות הברית – תחילה מיהודי מזרח אירופה ואחר כך מהיהודים שנמלטו מן השואה. והחמור ביותר: ארצות הברית אטמה אוזניה ועצמה עיניה נוכח השואה. רוזבלט נמנע מלפתוח את השערים ומלהפציץ את משרפות אושוויץ. בשנים האחרונות נחשפו בארכיונים אמריקניים תמונות שצולמו על ידי מפציצים אמריקניים בהם נראים בברור מחנות ההשמדה. רוזבלט גם כרת ברית עם אבן סעוד, מלך סעודיה (ולאחר פגישה עמו אמר: כי בחמש דקות הבין לאמיתה את בעיית פלסטיין).
שוכחים את האמברגו שהטילה ארצות הברית על משלוחי נשק לישראל עם פרוץ מלחמת השחרור. שוכחים שבשלב מסויים חזרה בה ארצות הברית מתמיכה בהחלטת או"מ על הקמת המדינה. הנשיא טרומן אמנם מיהר להכיר במדינת ישראל אך בזכרונותיו הוא מציין כי הבחין אצל אנשי מחלקת המדינה "מידה של אנטישמיות שהיתה גורם ביחסם העויין ובהתנגדותם להכרה במדינה היהודית".
זו לא רק היסטוריה
תאמרו זו היסטוריה. העולם השתנה. במלחמת העולם היהודים הסתתרו כעכברים ולא העזו לתבוע מן הבית הלבן התערבות נגד ההשמדה מחשש שמא יאמרו שזו "מלחמה יהודית". והיום מעמדם בחברה האמריקנית שונה בתכלית.תסתכלו כמה עוזרים יהודיים, ואפילו ישראלי אחד, יש במימשל של אובאמה.
האם זה ישפיע על מדיניות ארצות הברית? ראשית יש לזכור שכל יהודי הממלא תפקיד במימשל חשוד כי הוא פולארד בפוטנציה. שנית, לגמרי לא ברור שדווקא יהודים ינקטו מדיניות שלפי הבנתנו נוגדת את האינטרסים של ישראל. תזכרו את קיסינג'ר שהציל את הארמיה השלישית.
הנה ציטוט ממאמר שהופיע בניוזוויק עוד לפני כמה שנים תחת הכותרת "ישראל איננה בת הברית הגדולה של ארצות הברית". בעל המאמר, מיכאל לינד (יהודי? גם יהודי יכול להיות אנטי ישראלי אם לא אנטישמי) כותב בין היתר: מאז נפילת חומת ברלין ישראל איננה עוד בעלת ערך לארצות הברית. מדיניות ארצות הברית מעוצבת על ידי הפוליטיקה הפנימית ולא על ידי ניתוח אסטרטגי.
דברים דומים ניתן לקרוא יום יום בעיתונות של המינסטרים ולא דווקא באתרים אנטישמיים.
אני הקטן חוויתי חוויה כזו. את מאמרי "מי מפחד מברק אובמה" בגירסתו האנגלית (המרוככת)
http://www.zeevgalili.com/english/?p=85#more-85
שלחתי לאתר חדשות אמריקני גדול
RedState: Conservative News and Community
זה אתר המביע עמדות שמרניות והתפרסם בכך שהוא הראשון שיצא בביקורת על אובמה מאז בחירתו.
אחד הקוראים שפך עלי בתגובה למאמר מקלחת קרה. הגיב על מאמרי בנימוס אך בתקיפות. הוא כתב שכבר אבא שלו טען כי הטעות הגדולה של טרומן היתה בכך שהכיר במדינת ישראל וכי ישראל אינה מהווה נכס אלא נטל. טוקבקיסטים אמריקנים אינם משתמשים בלשון ביבים כמו הטוקבקיסטים הישראלים. אך אם הייתי מתרגם את דברי הקורא לישראלית הייתי כותב "תלכו לכל הרוחות".
קישור לסרטון המציג את מפעלו של בינגהם
http://www.youtube.com/watch?v=N6MfzibYZFU
ראה
האם אפשר לסמוך על ארצות הברית
http://www.zeevgalili.com/?p=13734
