ראה גם ללמד את הנכבה או לאסור אותה

עם הפלסטינים האלה רוצים לעשות שלום

אחמד טיבי משבח את השהידים

התלמידים הערביים אינם זקוקים לשרת החינוך כדי ללמוד על האסון שפקד אותם ב-1948 * בעיניהם מדינת ישראל היא האסון * את המידע הם שואבים מתעמולת הרשות הפלסטינית והחמאס * בקרוב יהיו לנו מתאבדים מתוצרת הארץ

החלטתה של שרת החינוך, יולי תמיר, להכליל את לימודי ה"נאכבה" בתכנית הלימודים של בתי הספר הערביים בישראל תביא לתוצאה אחת: היא רק תעצים את התחושה הערבית שישראל היא תופעה זמנית ונמצאת בנסיגה.

פרוש המלה "נאכבה" היא אסון. את המונח טבע פרופסור באוניברסיטה האמריקנית בביירות, קונסטנטין זורייק, שכתב ב-1948 ספר בשם זה. הספר התייחס לאסון שפקד את ערביי ארץ ישראל בעקבות המלחמה שהם פתחו בה נגד ישראל. במלחמה זו נהרסו או נמחקו כ-400 עד 500 כפרים, ערים ורבעים ערביים. מתוך 750,000 התושבים הערבים שישבו בשטח שהפך למדינת ישראל נשארו רק 160,000. כל היתר הפכו לפליטים.

למה הם ברחו?

התעמולה הערבית מציגה את הבריחה הזו כתוכנית שתוכננה מראש על ידי ישראל ל"טהור אתני". היא קיבלה גיבוי על ידי "היסטוריונים חדשים" שמאלנים כמו ברוך קימרלינג, אילן פפה, שמחה פלפן, אבי שליים ובני מוריס (שחזר בתשובה והודה שלולא הסתלקות הערבים מתחום המדינה לא היה יכול להיות לה קיום).

מחקר היסטורי אובייקטיבי, כמו זה של פרופסור יואב גלבר, מלמד שהבריחה הערבית התחילה בעריקה המונית של המנהיגות ושל השכבות העשירות.  הבריחה נמשכה בעקבות תעמולת הזוועה של כלי התקשורת הערביים על מעשי טבח יהודיים והושלמה על ידי גרוש ממש, שלרוב נעשה בשל כורח צבאי.
ההיסטוריונים השמאלניים נאחזים במה שנקרא "תכנית ד'", שתכליתה לדעתם גרוש האוכלוסייה הערבית. בפועל קבעה תכנית ד' שבשלב בו עברו כוחות ישראל להשתלט על שטחים "במקרה של התנגדות – השמדת הכוח המזויין וגירוש האוכלוסיה".

כשהערבים אומרים "נאכבה" הם אינם מתכוונים רק לאסון שקרה להם. הם מתכוונים לכך שעצם קיומה של ישראל הוא "אסון". ואת התפיסה הזו הם יונקים עם חלב אמם. את התפיסה הזו הם שואבים מתחנות השידור של הרשות הפלסטינית והחמאס. גם בתי הספר הערביים שמדינת ישראל מממנת מהווים ביצה שורצת של שינאת ישראל. בעבר הונהג פיקוח של השב"כ, לבל יסתננו גורמים עויינים לבתי הספר הערביים. הפיקוח הזה הוסר מזמן ודור המורים הצעירים – רובם בוגרי אוניברסיטאות ישראליות – מטיפים אותה תורה שמטיפות תחנות השידור של הרשות ושל החמאס.

קשה אולי לדרוש משרת חינוך שהיא פרופסור להכיר במציאות הנוגדת את השקפת עולמה השמאלנית. אבל אפשר להציע לה לקרוא את שירו הידוע של נתן אלתרמן "ארץ ערבית" .

קידום ערביי ישראל

בעת הקמת המדינה היה שעור האוכלוסייה הערבית בישראל 13.6 אחוזים. אך במרוצת השנים – למרות זרם העולים היהודים לישראל – גדל שעורם באוכלוסייה ליותר מ-20 אחוז, בשל הריבוי הטבעי הגבוה (4.2. אחוזים).

בתקופה זו גם חלה קפיצה ענקית ברמת החיים שלהם. שעורי התמותה של תינוקות צנחו מ-56 לאלף לידות ל-7.6. תוחלת החיים עלתה ל-76 (שהיא הגבוהה ביותר מכל מדינות המזרח התיכון). שעור האנאלפאבתיות ירד מ-53 ל-6.2 אחוזים. שעור הערבים שסיימו לימודים אקדמיים גדל פי 15 משנת 1960 לשנת 1992. ל-86 אחוזים מבתי האב הערביים יש דירות של שלושה חדרים ויותר. כל אלה לא הפכו את ערביי ישראל לאוהב ישראל.

מנין השינאה הזו?

ערביי ישראל נהנים מרווחה כלכלית, חרות דמוקרטית וזכויות שאין לאף ערבי באף מדינה ערבית. אף על פי כן הם מתייחסים למדינה כאל מציאות חולפת רוצים בחורבנה וחלק גדל והולך מהם אף תורם לכך בפועל.

מה ההסבר לכך?

ראשי התנועה הציונית מראשיתה הביאו בחשבון שהמדינה תכלול תמיד מיעוט ערבי שיהיה שותף מלא בחובות ובזכויות. הם היו משוכנעים שהקידמה שיביאו היהודים יהפכו את הערבים לאסירי תודה.

אפילו דוד בן גוריון סבר כך עוד לפני ה"נאכבה". לחבריו בצמרת מפא"י באותה תקופה אמר שהלא-יהודים במדינה היהודית "יהיו אזרחים שווים, שווים בכל דבר בלא יוצא מן הכלל, כלומר המדינה תהיה גם המדינה שלהם".

זאב ז'בוטינסקי הכריז בשירו "שתי גדות לירדן" " שם ירווה לו משפע ועושר בן ערב בן נצרת ובני". וכאשר ניסח ב-1934 את חוקת המדינה היהודית שתקום קבע שערבים ויהודים יהיו שווים גם בזכויות וגם בחובות ו"בכל ממשלה שבראשה עומד יהודי, יוצע תפקיד הסגנות לערבי, ולהיפך". לשבחו של ז'בוטינסקי ייאמר שהוא הכיר בעוצמה של רגשות לאומיים והזהיר מפני אשליה שהערבים יוותרו על שאיפותיהם הלאומיות בתמורה לרמת חיים גבוהה יותר.

הההנחה שהערבים מתנגדים לציונות בגלל תחושת קיפוח חברתית וכלכלית התגלתה כמוטעית. בארץ ישראל ובמדינות רבות בעולם לא העניים והמדוכאים הנהיגו מהפכות ויזמו טרור. המנהיגים באו משכבות חברתיות אמידות ובעיקר משכילות. כאלה היו כל משתתפי הפיגוע של ה-11 בספטמבר בניו יורק, כאלה הם עד היום ראשי אש"ף וכאלה הם המנהיגים המיליטאנטיים ביותר של ישראל. והדוגמא הבולטת לכך הוא עזמי בשארה, בוגר מערכת החינוך והאקדמיה הישראליים שהגיע עד לכדי בגידה במדינה ושיתוף פעולה ישיר עם אויביה.

אבל איש לא לומד מאומה מן ההיסטוריה וישראל היא אלופה באי לימוד זה. אין לך כמעט מנהיג, מימין ומשמאל, שאיננו קורא ל"שוויון זכויות" לערביי ישראל כאמצעי לחבב עליהם את המדינה. בפועל נהנים אזרחי ישראל הערבים מחלק גדול יותר מן העוגה הלאומית לעומת תרומתם ועל חובות כמו שרות צבאי או לאומי אין מה לדבר. הגילוי האחרון של אשליה הרסנית זו הוא החלטת בג"ץ להגדלת ההקצבות לישובים ערביים שבעקבותיה עומדים לפטר אלפי מורים יהודיים.

ערביי ישראל והטרור

החלק הגלוי והחוקי של האיבה שמגלים אזרחי ישראל הערבים זוכה לפרסום רב. הם מפרסמים חוקה וחזון שמשמעותם ביטול המדינה היהודית. הם מקיימים – בסיוע נדיב של גופי שמאל ישראליים – פעולות שתכליתן פלסטינזציה של ארץ ישראל. גופים כמו "זוכרות" "גוש שלום" ואחרים עוסקיםבהנצחת כפרים ערביים שנהרסו על ידי שילוט. פעולות הזוכות לתמיכה ולגיטימציה של הבג"ץ.

אך בשיח הציבורי ובאמצעי התקשורת נדחקת מתחת לשטיח הפעילות ההולכת ומתעצמת של ערביי ישראל בסיוע לטרור הערבי. היא מוצגת לרוב כמעשים של קיצונים בודדים.

מאז שנת 2000 היו ערבים ישראליים מעורבים בעשרות מעשי פיגוע: סיוע בהסעת מפגעים מתאבדים, מסירת אינפורמציה (גם לחיזבאללה), העברת נשק לארגוני חבלה ועוד ועוד. בפיגועים אלה נהרגו עשרות יהודים ונפצעו מאות. בין הפיגועים: הדולפינריום בתל-אביב (21 הרוגים 106 םפצועים); באוניברסיטה העברית ובקפה מאמנט (35 הרוגים ו-200 פצועים); מדרחוב נוה שאנן ( 5 הרוגים 38 פצועים); תחנת הרכבת בנהריה (3 הרוגים 92 פצועים); קניון השרון נתניה (5 הרוגים 135 פצועים); רצח חמישה יהודים בקיבוץ מצר; הפיגוע בתחנה המרכזית הישנה בתל-אביב (23 הרוגים ); קרית מנחם בירושלים (12 הרוגים); הפיגועים בקו 6 ובקו 14 בירושלים ( 23 הרוגים ו-125 פצועים); הפיגוע בקו 4 בתל אביב (6 הרוגים 84 פצועים); פיגוע התאבדות במסעדת מצא בחיפה. המתאבד היה ערבי אזרח ישראל תושב ג'נין.

לאלה יש להוסיף עשרות ניסיונות פיגוע ותכניות שסוכלו.

רופא מצרי, שהיה חבר בקבוצה איסלמית המקורבת לאל קעידה, התפכח וברח למערב * פרסם ספר ועשרות מאמרים בהם הוא מזהיר את העולם מן הסכנה האיסלמית * " הפלסטינים, עיראק, אפגניסטאן, העוני הם רק תרוצים * " זהו אימפריאליזם מסוג חדש המבקש להשתלט על העולם" * יש לו גם מה לומר על סעודיה כמדינה שוחרת שלום

חבורת הכסילים המושחתים, הנקראת ממשלת ישראל, בראשות אהוד אולמרט, כבר הביעה כמעט הסכמה למה שנקרא    " תכנית השלום הסעודית" . לפני שהחבורה הזו תמיט עלינו אסון צריך שמישהו ילמד אותם את הנושא. אני לא מציע שיקראו את מאמריהם של אליקים העצני ופרופסור אריה אלדד, שהם כידוע פנאטים קיצוניים. אולי כדאי שיקראו את מאמריו ואת ספרו של ד"ר תואפיק חמיד.

" גיליתי את השטן"

ד" ר (לרפואה) חמיד נולד לפני 45 שנים למשפחה מצרית חילונית. בגיל 16 החל להתחבט בבעיות קיומיות ובמשמעות החיים. הוא קרא את התנ"ך, הברית החדשה והקוראן והחל לבקר במסגד. במהלך לימודי הרפואה נמשך לקבוצה מוסלמית קיצונית, "אל ג'מהה אל איסלמיה" , שהייתה קשורה לאל קעידה. בראש הקבוצה עמד איימאן אלזוואהירי האיש מספר 2 באל קעידה.

תאופיק חמיד

תוך זמן קצר למדיי עמד ד" ר חמיד על אופיה של הקבוצה אליה הצטרף או כפי ניסוחו " גיליתי את השטן" . הוא פרש והחליט להקים גוף איסלמי מתון שיגלה סובלנות ואהבה לכל בן אנוש תהא דתו אשר תהא. הוא החל להטיף את דעותיו במסגדים. תגובת הקבוצות האיסלמיות הפונדמנטליסטיות לא אחרה לבוא ותואפיק חש שחייו בסכנה. הוא היגר עם משפחתו לארצות הברית. החל ללמד בסטנפורד ובאוניברסיטה של קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA). הוא מפרסם מאמרים וספרים בנושאי האסלם ושומר בסוד את מקום מגוריו מחשש שמא יתנקשו בחייו.

" סכנה לשלום העולם"

בספרו, "שורשי הג'יהאד", בנאומיו ובמאמריו (האחרון שבהם פורסם השבוע ביומון רב היוקרה The Wall Street Journal ונשלח אלי על ידי ידיד אמריקני) הוא אומר לערך את הדברים הבאים:

שער הספר "שורשי הג'יהאד"

הגיע הזמן שהמערב יתחיל לתפוס את מהותה של הסכנה האיסלמית לשלום העולם. אל תחפשו סיבות להתנהגות האיסלמית הפונדמנטיליסטית. זו לא ישראל, זו לא הפלישה לעיראק ולאפגניסטן. זה גם לא האימפריאליזם, הקולוניאיליזם, העוני או האפליה כל אלה הם רק תרוצים. מספר המוסלמים שנהרגו בידי בני עמם ודתם עולה עשרות מונים על כל האבדות שגרמו להם הישראלים או מדינה מערבית כלשהי.

" אימפריאליזם חדש"

עליכם להבין שמדובר כאן באימפריאליזם מסוג חדש, אימפריאליזם איסלמי. כשאיימאן אלזוואהירי אומר בשידורי הוידאו שלו (לצידו של בין לאדן) כי הטרור האיסלמי ייפסק רק כשהעולם כולו יהיה איסלמי הוא מתכוון לכך ברצינות.

המניעים של סעודיה

מה שקורה היום במזרח התיכון, אומר חמיד, הוא שקבוצות איסלמיות שונות נאבקות ביניהן באמצעים הרצחניים האופיניים להן. אך אין שום הבדל ביניהן. סעודיה החוששת מאיראן, מחפשת דרך להתגונן וזקוקה לרצון הטוב של האמריקנים. ועכשיו היא נחשבת לראש המדינות הערביות המתונות. אבל בסעודיה רוגמים למוות נשים החשודות בניאוף וכורתים את ידיהם או ראשיהם של גנבים ורוצחים.

כך נראית סעודיה ה"מתונה". רגימת אשה למוות.

חמיד מבקר קשות את החוגים הליברליים במערב המנסים להבין את הטרור האיסלמי ולמצוא לו צידוקים. אכן, אומר חמיד, הטרור איננו המחלה אלא הסימפטום שלה. המחלה היא האיסלם עצמו ומי שמנסה להבין את המניעים לטרור האיסלמי רק מסייע לו.

" ישראל היא אי של שפיות באיזור"

לעתים מגיעה כתיבתו של חמיד לוידוי כואב: המורים שלנו מטיפים לשינאה ולאלימות, אנו מאפשרים פוליגמיה, מכים את נשותינו והורגים את מי שממיר דתו; מעולם לא התנגדנו לעבדות ולמלחמות כדי להשליט על אחרים את דתנו; איזה מסר אנו מעבירים לילדינו כשאנו קוראים ליהודים צאצאי חזירים וקופים; אנו מקימים צעקות כשמאשימים את מוחמד בפדופיליה, אך מקבלים כמובן מאליה את העובדה שנשא ילדה בת 7 כשהיה בן 50; אני בוש לומר שרבים מאתנו חשו מאושרים אחרי ה-11 בספטמבר ואחרי מעשי טרור אחרים; אנו מטילים את כל צרותינו על אחרים ובמיוחד על ישראל שהיא אי של שפיות תרבות וזכיות אדם במזרח התיכון; אנחנו גרשנו את היהודים מארצותינו ואילו בישראל חיים יותר ממיליון ערבים הנהנים מזכויות שאין לשום ערבי במדינות ערביות; הגיע הזמן שאנו המוסלמים נגיד לעצמנו: אנחנו צריכים להשתנות.

וכך מוציאים להורג בסעודיה

תכנית שלום נסיכי סעודיה

קשה לדרוש משר בטחוננו (בעת כתיבת שורות אלה, עמיר פרץ) לקרוא מאמר בוולסטריט ז"ורנאל. אך "ידיעות אחרונות" הוא יכול לקרוא. כדאי שמישהו מעוזריו יביא לו את מאמרו החשוב של גיא בכור, מומחה לעניינים ערביים, על " תכנית השלום" הסעודית.

גיא בכור מספר כי למייסד הממלכה הסעודית, עבד-אלעזיז איבן סעוד, היו לא פחות מ-43 בנים זכרים רשומים ועוד כמספר הזה של בנים לא רשומים. אלה נולדו לו מעשרות נשים שנשא. כל הנישואים שלו היו פוליטיים – אישה מכל שבט. בניה של כל אחת מהנשים היו המניות של השבט שלה בממלכה. כיום יש בסעודיה אלפי נסיכים ובני נסיכים. אבן סעוד קבע כי המלוכה תעבור מאח לאחיו על פי סדר הילודה, ובדרך זו יזכה כל שבט לפי תורו במלוכה.

בפועל נוצר מצב שצאצאיה של אחת הנשים שבאה מן השבט הגדול ביותר, שבט סודיירי, זכו ביתרון. לאחר המלך פאהד, שהיה בן לשבט סודיירי, תפס את המלוכה המלך הנוכחי, עבדאללה, שאינו סודיירי, והוא בן 84. אחריו לפי הסדר האופקי יורש העצר הוא סולטאן בן ה-80.

עבדאללה מלך סעודיה

בני שבט הסודיירי נתמלאו חרדה שמא יקבע המלך החדש סדר חדש ויביא להמלכת בנו. המלך חשש שהסודיירים יפגעו בו.

ואז עלה על הרעיון – רק ישראל תציל את השושלת. הוא יזם את הפגישה המפורסמת עם העיתונאי תומאס פרידמן מן הניו יורק טיימס והעלה את "תכנית השלום הסעודית" . בדרך זו השיג את אשר רצה: האמריקנים, שכל השנים תמכו בסודיירים, העבירו תמיכתם לעבדאללה.

הבנת את זה פרץ ?

כך נולדה מלכודת הפתאים

ב-5 במארס 1945 התקיימה פגישה היסטורית על סיפון אוניית המלחמה  האמריקנית "קווינסי" שעגנה באגם המר הגדול שבתעלת סואץ.  נשיא ארצות הברית, פרנקלין דלנו רוזוולט, נפגש עם מלך סעודיה,  עבד אל-עזז אבן סעוד. זמן קצר קודם לכן קיבל רוזוולט דו"ח של מומחי נפט שבו נאמר כי ארצות הברית עומדת על סף משבר אנרגיה, הואיל והעתודות של בארות הנפט שלה הולכות ואוזלות. לפגישה בין רוזוולט לבין  אבן-סעוד נועדה  איפוא חשיבות אסטרטגית ממדרגה ראשונה. היה ידוע אז שסעודיה יושבת על  עתודות הנפט הגדולות בעולם.

המלך הסעודי הגיע למקום המפגש במשחתת האמריקנית "מרפי". יחד עמו באה פמליה של חמישים איש, ביניהם שניים מבניו, ראש ממשלתו, האיצטגנין שלו ושומרי ראש רבים. היתה זו פגישת הפיסגה הראשונה  בה נידון האינטרס האמריקני באוצרות הנפט במזרח התיכון. במהלך הפגישה עלתה על הפרק גם "השאלה הציונית".  אבן סעוד הביע  כמובן דעה שלילית ביותר על הציונות והנשיא רוזוולט  העיר בתום הפגישה: "למדתי על הבעיה היהודית-ערבית בחמש דקות שיחה עם אבן-סעוד יותר מתריסר חילופי מכתבים" (שהיו לו עם מנהיגים ציונים). כשיצא המלך הסעודי לדרכו הצדיע לו רוזוולט.

חשוב לזכור את סיפור הפגישה ההיסטורית בין המלך הסעודי והנשיא האמריקני (שהיה אז חולה אנוש בסוף ימיו) נוכח המדיניות הצפויה לנו מן המימשל האמריקני הנוכחי. אין זה סוד שכמה ממהלכיו של הנשיא ג'ורג' דבליו בוש הושפעו לא מעט מלחצים שהפעילו הסעודים על ג'ורג' בוש האב. אין זה סוד גם שריח הנפט איננו זר למשפחת בוש.  הקשרים המעוותים הללו שבין המימשל האמריקני והנפט הסעודי יש בהם כדי להסביר דברים רבים, בין היתר את ההתעלמות הטוטאלית מן העובדה שסעודיה היא האם-אמא של כל הטרור האיסלאמי בעולם.
על רקע זה יש לבחון את "תכנית השלום הסעודית", שהיא מלכודת פתאים שרבים כבר נפלו לתוכה.

סעודיה כ"חור שחור"

התכנית הסעודית,   נולדה בסעודה אליה הזמין יורש העצר הסעודי את פרשן הניו יורק טיימס תום פרידמן. פרידמן הוא העיתונאי הנחשב למשפיע ביותר בארצות הברית. אומרים שכל נשיא אמריקני קורא את המאמר שלו מדי בוקר לפני כל דבר אחר. לאחר ה-11 בספטמבר הצביע פרידמן, בשורה של  מאמרים, על העובדה שרוב המשתתפים בפיגוע ה-11 בספטמבר היו סעודים; על הכספים הרבים שזורמים מסעודיה לארגוני טרור בכל העולם ועוד.

באחד המאמרים אף קרא פרידמן לבוש להכריז על משטר חרום בתחומי האנרגיה, לקרוא לאמריקנים להנמיך את הטמפרטורות בחימום בתיהם ולהשתחרר מן התלות בנפט הסעודי. פרידמן היה אולי המשפיע ביותר, אך לא היחיד. שורה של פרשנים ומומחים הצביעו על החור השחור הזה הנקרא סעודיה. סעודיה היא בעיה לא רק בגלל התלות האמריקנית בנפט שלה. המשטר הסעודי הוא מצד אחד משטר איסלמי קיצוני המדכא באכזריות את  מתנגדיו. מצד שני הוא גם משטר מסואב, המחלק את כספי הנפט בין משפחת המלוכה והמקורבים לשלטון  בעוד ההמונים אינם זוכים אלא בפרורים. עצם קיומה של סעודיה תלוי בהגנה האמריקנית – הן מפני סאדם חוסיין ואיראן והן מפני חתרנים איסלאמיים המבקשים למוטט את שלטון המלוכה. זהו הרקע לכך שהסעודים הם רק "כאילו" בעלי ברית של האמריקנים. מאפשרים להם להחזיק בסיסים על אדמתם אך אסרו עליהם להשתמש בבסיסים אלה נגד אפגניסטן. שייכים לחזית נגד הטרור אך ממשיכים לשלם תמלוגים לכל ארגוני הטרור בעולם ומונעים מן האמריקנים מידע חיוני על הטרור.
ההתפכחות של האמריקנים מן האשליה שסעודיה היא בעלת ברית במלחמה בטרור הניעה את הסעודים למסע עצום של יחסי ציבור לשיפור תדמיתם. הסעודה של פרידמן עם יורש העצר היא חלק ממסע זה.

פרידמן מעלה רעיון

פרידמן  מספר  כי בשיחה עם יורש העצר,  עבדאללה  בן עבד אל-עזיז אל-סעוד העלה בפניו פרידמן רעיון מקורי:  יכריז יורש העצר כי אם תיסוג ישראל לגבולות 67 יסכימו חברות הליגה הערבית לכונן עמה יחסים דיפלומטיים ומסחריים מלאים ולספק  לה ערבויות בטחוניות.

ואז, מספר פרידמן , הסתכל בו יורש העצר  בתדהמה ושאל: "האם פרצת את שולחן הכתיבה שלי?". הוא הסביר  כי ממש דברים ברוח הצעתו של פרידמן מוכנים  בנאום כתוב שהוא מבקש לשאת.

את לבו של פרידמן, שבשבת רוח ידועה, הוא קנה.  פרידמן שכח לפתע כל מה שהוא עצמו כתב נגד הסעודים. כל מה שהיה לו להגיד הוא שיורש העצר "נחשב לאומני יותר מכל המנהיגים הסעודים ופחות מושחת מהם". לכן, אם יישא את הנאום עם רעיונותיו של פרידמן, (כך חשב םרידמן שהרעיון הוא שלו) תהיה לו השפעה על דעת הקהל הערבית והישראלית. פרידמן כבר שכח מה ערכן של הבטחות ערביות וערבויות ערביות. אפילו את הלוקש שהאכיל אותו יורש העצר בתשובה לשאלה מדוע הסעודים לא התנצלו עד כה  על מעורבותם של 15 סעודים בהתקפה על בנייני התאומים הוא בלע.  יורש העצר אמר: "ראינו בהתקפה של בן לאדן גם התקפה עלינו".

התוכנית צוברת תאוצה

העובדה שפרידמן אכל את הלוקש הזה עודדה את הסעודים והם ראו בה סדק דרכו יוכלו להשפיע על דעת הקהל האמריקנית. התוכנית צברה עד מהרה תאוצה, קרמה עור וגידים. תמורת נסיגת ישראל  לגבולות 67 הם מוכנים שכל מדינות ערב יקיימו יחסי נורמליזציה עם ישראל. הם מוכנים ברוב טובם להכיר בריבונות ישראלית על הכותל ועל שכונות יהודיות במזרח ירושלים, מוכנים לחילופי שטחים ועוד ועוד. ועוד פרט קטן ובלתי חשוב: כל הפליטים צריכים לחזור למקומותיהם ביפו, ברמלה בעכו ובכל פינה אחרת.

על התוכנית ברךכמובן ייד ערפאת וכמה מדינות ערביות. מסוממי השלום בישראל שוב הרימו ראש והם  כבר מוכנים לקבל אותה. שמעון פרס הגיב בהתלהבות  ובשיחותיו באירופה קרא לאירופים לקדם אותה. והחמור מכל: ארצות הברית החלה במגעים כדי לקדם את התוכנית. זה נשמע אידאלי: הסעודים יירגעו, דעת הקהל האמריקנית תרגע, המזרח התיכון יהיה רגוע על חשבון ישראל ובוש יתפנה לטפל בסכנה העיראקית. את הסקאדים אנחנו נחטוף.  והנשיא משה קצב, שאינו מחמיץ אף הזדמנות לומר משהו על כל נושא, הכריז כי "כל הצעה בעולם הערבי שרוצה לחיות איתנו בשלום, זו הצעה שצריך לעודד אותה".

Y

 תואפיק חמיד מרצה על השקפותיו

על תמיכת ציפי לבני בתכנית ראה

כורת הראשים המלכותי בסעודיה

החיים הטובים של כורת הראשים המלכותי בסעודיה

נכתב ב-2006 כשציפי היתה שרת חוץ. זה אקטואלי היום כמו אז [אוגוסט 2014]

משה דיין נהג לומר כי יש שלושה סוגי קצינים. יש קצין מוכשר וחרוץ וזה סוג הקצינים שהיה רוצה בהם. הם המעולים ביותר. יש קצינים טיפשים ועצלנים והם חצי צרה. הגרועים ביותר, נהג דיין לומר, הם קצינים טיפשים שמגלים חריצות רבה. מאלה יש להיזהר כמו מפני אש, כי נזקם מרובה.

מה שנאמר על קצינים ניתן להיאמר על שרי חוץ. יצחק שמיר היה חכם וחרוץ. סילבן שלום אינו חכם גדול ומדינאי קטן מאד אבל די עצלן. מתרוצץ בעולם, אך מסתפק בצילומי ראווה ולא נוקט יוזמות משוגעות. לציפי לבני יש הכבוד להיות שר חוץ מן הסוג השלישי.

דיאודורנט לסרחונות שרון

עד למלחמה היא נחשבה לשרה מוצלחת. העובדה ששימשה דאודוראנט לסרחונותיהם של שרון ואולמרט נסלחה לה. היא מה שנקרא בעידן המודרני פוליטיקאית טלגנית. הרי איש לא יודע עליה כלום מלבד הופעותיה בטלוויזיה. היא נאה, מדברת ברהיטות (בעברית בלבד) ועושה רושם של אדם רציני וישר. המלחמה, שחשפה הרבה פגעים ומכשלות, חשפה גם את ערוותה. את האנגלית המוגבלת שבפיה, את אי הבנתה מה קורה בעולם ועכשיו אפשר לומר גם את העדר חכמתה, בלשון המעטה.

ביום השלישי למלחמה כבר היתה לה תכנית של " מוצא מדיני" , כלומר כניעה מיידית לחיזבאללה. אך אולמרט אפילו לא הסכים להיפגש עמה. עכשיו, דווקא עכשיו, היא מכריזה שצריך לפנות מאחזים בלתי חוקיים. ביטוי לאובססיה של נסיכי חרות לשעבר שנהיו יותר שמאל מן השמאל.

אך כשהיא מדברת על התוכנית הסעודית כעל אופציה מדינית שתאפשר לנו לקיים ברית עם המדינות הערביות " המתונות" ועם ארצות הברית גם יחד נגד הטרור האיסלמי היא מתגלה כחסרת חכמה אם לא סהרורית.

מלכודת פתאים

סעודיה היא האם-אמא של הטרור האסלאמי. " תכנית השלום הסעודית" היא מלכודת שרק פתאים נופלים לתוכה.

המשטר הסעודי הוא משטר אסלאמי קיצוני, המדכא באכזריות את מתנגדיו. הוא גם משטר מסואב, המחלק את כספי הנפט בין משפחת המלוכה והמקורבים לשלטון. קיומה של סעודיה תלוי בהגנה האמריקנית – בעבר מפני סאדאם חוסיין ועתה מפני איראן ומפני חתרנים אסלאמיים, המבקשים למוטט את שלטון המלוכה.

הסעודים הם רק " כאילו" בעלי ברית של האמריקנים. מאפשרים להם להחזיק בסיסים על אדמתם אך אסרו עליהם להשתמש בבסיסים אלה נגד אפגניסטן ונגד עיראק. הם כאילו חלק מן החזית נגד הטרור, אך ממשיכים לשלם תמלוגי ענק לכל ארגוני הטרור בעולם, כדמי הגנה. מן האמריקנים הם מונעים מידע חיוני על הטרור.

תומאס פרידמן ויקישיתוף יוצר Charles Haynes

 שירת את התעמולה הסעודית. תום פרידמן.

עבדאללה מלך סעודיה ויקישיתוף

יוזם "התכנית הסעודית", יורש העצר עבדאללה.

מסע יחסי ציבור

אחרי ה-11 בספטמבר, כשנתגלה כי רוב הטרוריסטים בשלושת המטוסים המתרסקים היו סעודים, חלה התפכחות בארצות הברית מן האשליה שסעודיה היא בעלת ברית במלחמה בטרור. דבר זה הניע את הסעודים למסע אינטנסיבי של יחסי ציבור לשיפור תדמיתם.

" התכנית הסעודית" היתה חלק ממסע זה ומי שסייע להם בכך הוא הפרשן היהודי של ה" ניו יורק טיימס" תום פרידמן.

התכנית נולדה כאילו במקרה בסעודה אליה הזמין יורש העצר הסעודי עבדאללה את תום פרידמן.

פרידמן סיפר כי בשיחה עם יורש העצר, עבדאללה בן עבד אל-עזיז אל-סעוד (שהוא השליט דה פקטו של סעודיה) העלה בפניו פרידמן רעיון מקורי: יכריז יורש העצר כי אם תיסוג ישראל לגבולות 67 יסכימו חברות הליגה הערבית לכונן עמה יחסים דיפלומטיים ומסחריים מלאים ולספק לה ערבויות ביטחוניות.

ואז, מספר פרידמן , הסתכל בי יורש העצר בתדהמה ושאל: " האם פרצת את שולחן הכתיבה שלי?" . הוא הסביר כי ממש דברים ברוח הצעתו של פרידמן מוכנים בנאום כתוב שהוא מבקש לשאת.

העובדה שפרידמן אכל את הלוקש הזה עודדה את הסעודים והם ראו בה סדק דרכו יוכלו להשפיע על דעת הקהל האמריקנית. התוכנית צברה תאוצה, קרמה עור וגידים.

על התוכנית ברך בשעתו ערפאת וכמה מדינות ערביות, איך לא. גם שמעון פרס הגיב בהתלהבות ובשיחותיו באירופה קרא לאירופים לקדם אותה. אפילו הנשיא משה קצב, שאינו מחמיץ אף הזדמנות לומר משהו על כל נושא, הכריז כי " כל הצעה בעולם הערבי שרוצה לחיות איתנו בשלום, זו הצעה שצריך לעודד אותה" . לא ברור אם אמר את הדברים בין יחסיו עם א" ליחסיו עם ב" ג" או ד".

עכשיו הצטרפה ציפי לבני למצעד האיוולת הזה ורואה בתכנית בסיס לפתרון מדיני.

עוד על התכנית הסעודית

מדינות ערב הן המפגרות בעולם * השעור הגבוה ביותר של אנאלפבתיות וההשקעה הנמוכה ביותר בחינוך * אין אף אוניברסיטה ברמה בינלאומית * אין עיתונות חופשית, אין זכויות אזרח, מעט מחשבים, מעט אינטרנט * והם אוהבים את הרודנים שלהם (עד שכורתים את ראשיהם ומחליפים ברודנים אחרים) * מזרח תיכון חדש-ישן

מדינות ערב. מה שחסר להן זה השטח הקטן של ישראל (ויקישיתוף)

האירועים האחרונים – בטוניסיה, במצרים, בתימן ועכשיו בסוריה – עוררו תקוות כי הנה, או טו טו, הופכות מדינות ערב לדמוקרטיות. עיראק כבר " כזה כאילו" כמעט דמוקרטית. בעקבותיה יתמוטטו יתר הרודנויות הערביות כמגדל קלפים ומזרח תיכון חדש יפציע באופק.

חלומות באספמיה של המימשל האמריקני התמים ושל השמאל הישראלי ההזוי. אף אחת ממדינות ערב לא תהיה דמוקרטית. העם הערבי איננו עם אחד אלא מגדל בבל של שבטים העוינים אלה את אלה. הם אינם סובלים מיעוטים זרים בתוכם. בין אם אלה נוצרים, דרוזים או יהודים. השחיטה שם היא מחזורית.

כל המדינות הערביות והמוסלמיות – מאלג'יריה ועד טהרן – הן רודנויות, חילוניות או מוסלמיות אין הבדל. אין שום סיכוי שתהיינה דמוקרטיות.

מפגרות בכל

מה ששולל בעיקר כל סיכוי לדמוקרטיזציה ערבית הוא מצבן התרבותי והחומרי של המדינות הערביות.

שעור האנאלפאביתים במדינות ערב הוא הגבוה בעולם. ההשקעה בחינוך היא כעשירית מן ההשקעה במדינות המערב ובתוכן ישראל. התפוצה הממוצעת של ספר בכל מדינות ערב היא כאלף עד 3000 עותקים. אין במדינות ערב אפילו אוניברסיטה אחת בעלת רמה בינלאומית. מספר הפרסומים המדעיים מגיע לכ-2 אחוזים מכמות הפרסומים היחסית של פרסומים מדעיים במדינות מפותחות. שיעור ההשקעה במחקר ופיתוח הוא כ-0.2 אחוז מהתל"ג לעומת 2.35 בישראל ו-3 אחוזים ביפן. והתל"ג עצמו עלוב. והשכר לנפש כעשירית מן השכר הממוצע בישראל.

לא מייצרים כלום

מספר המחשבים במדינות ערב הוא 18 לכל 1000 לעומת ממוצע של 78 לאלף במדינות מפותחות. רק 1.6 אחוז מן האוכלוסייה מחוברים לאינטרנרט (לעומת כ-79 אחוזים במדינות מפותחות). אף מדינה ערבית איננה מייצרת אפילו מוצר אחד בעל איכות שניתן לשווקו בשוקי העולם.

אף מדינה ערבית אינה מכבדת זכויות אדם. באף מדינה ערבית אין תקשורת חופשית. באף מדינה ערבית אין מכבדים זכויות של מיעוטים ונשים.

אוהבים רודנים

למרות שמצבם הכלכלי של ההמונים הערביים הוא הירוד בעולם.  הערבים אוהבים את רודניהם. סאדאם חוסיין, גמאל עבדול נאצר, אנואר סאדאת, יאסר ערפאת, ואפילו המלך חוסיין היו שליטים אהובים בחייהם וגם לאחר מותם. למרות שכל אחד מהם, הרג יותר ערבים מאלה שנהרגו בכל המלחמות עם ישראל. למרות שהם דנים את עמיהם לפיגור נצחי, לרעב, לדיכוי ולבערות. גם את מובארק אהבו אך הוא לא הספיק למות או להרצח לפני שיפסיקו לאהוב אותו.

הפרשן האמריקני ראלף פיטרס הסביר פעם את התופעה הזו במאמר ב"וושינגטון פוסט" : " זהו סימפטום של רגשות התסכול של חברה שהייתה פעם תרבות גדולה ואשר נחרבה עד היסוד. חוסר היכולת של הערבים להתמודד עם המערב בתחום כלשהו הדורש מאמץ הוא בעל השפעה הרסנית על הפסיכולוגיה שלהם. הם מיואשים וזקוקים נואשות להאשים מישהו בעליבות שלהם. אילולא היה להם את ארצות הברית וכמובן את ישראל כדי להאשים היו צריכים לשאול עצמם איך קרה שהגיעו למצב עלוב כזה" .

והעיתונאי הערבי-נוצרי-אמריקני ג"וזף פארח אומר כי אין הבדל בין המשטרים המוסלמים הדתיים למשטרים הערביים החילוניים. המשותף לשניהם הוא אידיאולוגיה " איסלאמו פשיסטית" .

כל מה שנאמר על כלל מדינות ערב מתייחס גם לרשות הפלשתינאית ולמדינה שתקום שם חלילה. מפת הדרכים ותוכנית ההתנתקות מבוססות על חלומות באספמיה.

מאמר זה נכתב ופורסם במארס 2005  בעקבות המהפכה הכאילו דמוקרטית בלבנון. הוא עודכן בעקבות ארועי מארס אפריל 2011 ונשאר אקטואלי כמו בעת שנכתב

ז.ג.

========================================================

הרב שקיים ישיבה בגרמניה הנאצית

גירסה מורחבת של כתבה זו ראה

http://www.zeevgalili.com/?p=1666

אתר " אש תורה" :

(www.aish.co.il)

=========================================================

תכנית דוברת בעקבות צ'פלין

עברנו דירה. ראה

===========================================

יש אנשי דת מוסלמים הסבורים שלפי הקוראן עם ישראל הוא העם הנבחר ואללה נתן את ארץ ישראל ליהודים * הטרור הרצחני איננו נובע מן האסלאם אלא מן האסלאמיזם, שמקורו בסעודיה * חומר למחשבה ואולי גם לפעולה

הכרזתו של ההיסטורין האמריקני פרנסיס פוקויאמה (" קץ ההיסטוריה" ) כי לא האסלאם הוא מחולל הטרור העולמי אלא הערבים, הזכירה לי בדיחה ישנה.

מעשה במטרוניתא אחת ששמעה הרצאה של מדען על קץ היקום. הוא הסביר באריכות את התהליכים שהביאו להולדת השמש ויביאו בעתיד למותה ולכליון כל החיים על כדור הארץ. בתום ההרצאה נגשה הגברת למדען ושאלה אותו: בעוד כמה זמן אמרת שתתרחש השואה הזו? והמדען השיב: בערך מיליארד שנים. אנחת רווחה נמלטה מפי האישה. " ואני חשבתי שאמרת מיליון שנה" .

ובכן, גם אנו יכולים לפלוט אנחת רווחה. אין לנו עניין עם 1.9 מיליארד מוסלמים בעולם. רק עם 300 מיליון ערבים המקיפים אותנו. זו אולי לא נחמה גדולה אבל זו גם אינה בדיחה. עובדה היא שמול האסכולה הרואה באסלאם את האויב של כלל האנושות, אויב המוביל למלחמת עולם שלישית, יש אסכולה אחרת. האסכולה המבחינה בין האסלאם לבין האסלאמיסטים.

" השינאה אינה בקוראן"

דוד בנטאטה

נושא הדגל של אסכולה זו בישראל הוא דוד בנטאטה, מהנדס יליד אלג'יריה בן 74. הוא למד הנדסה הידראולית בצרפת, עלה לארץ בשנת 1970 ועבד בתה"ל כמהנדס בכיר. לאחר שפרש לגימלאות החליט להתמסר לחקירת שנאת הערבים לישראל ושורשי הפונדמנטליזם הפלסטיני. הוא צלל לתוך הקוראן, למד את התיאולוגיה האסלאמית, קשר קשרים עם אנשי דת אסלאמיים ועם חוקרים בכל העולם. הוא הגיע למסקנה חד משמעית ומצא שותפים לדעה זו בקקרב אנשי דת מוסלמים: שנאת הזרים ושנאת היהודים אין מקורה בקוראן. יש להבחין בין אסלאמים לבין אסלאמיסטים שסילפו את האסלאם המקורי והם שורש הרע. התקווה היחידה להצלת העולם היא לשכנע את הרוב האסלאמי השפוי. מזה שנים מנסה בנטאטה לשכנע מנהיגים ישראליים מימין ומשמאל ללמוד את הנושא ולהשתמש במידע זה כדי לנהל את מאבקה של ישראל. עד כה העלה חרס בידו. איש הציבור היחיד שהאזין והסכים לו לדבריו היה רחבעם זאבי הי"ד.

המקור בסעודיה

שוחחתי  עם מר בנטאטה ואלה דבריו:

" חשוב להבחין בין דת האסלאם לבין האסלאמיזם, מונח אותו טבע הפרופסור המוסלמי חאליד דוראן מאוניברסיטת פילדלפיה. בני דת האסלאם נקראים מוסלמים. בני דת האסלאמיזם נקראים אסלאמיסטים או פונדמנטליסטים איסלאמיים.

" פרופ" דוראן כותב: "האסלאמיזם הוא סוג של טוטליטריזם שהתפשט בסוף המאה ה-20. הוא מקביל למשטרים פשיסטים וקומוניסטים… זו תפיסה החותרת בשיטות מתוחכמות, לשליטה על העולם".

" זרם האסלאמיזים נולד בסעודיה לפני יותר מ-250 שנה ונקרא וואחאביזם (על שמו של המייסד עבד אל-וואחאב). הוא התפרץ מחוץ לגבולות ערב הסעודית, בעיקר בשלושים-ארבעים השנים האחרונות, הודות לפטרודולרים ששימשו למימון פעולותיו.

" האסלאמיסטים מפרשים את הקוראן באופן שונה מהמוסלמים, וטוענים כי האסלאם הוא "דת שלטון" שתכליתו להשתלט על העולם.

" האם הפרשנות האסלאמיסטית של הקוראן, היא פרשנות לגיטימית בהתאם למסורת האסלמית? התשובה היא שלילית. זוהי פרשנות מסולפת.

כך מסולף הקוראן

" די להמחיש את פרשנותם נבדוק את הפסוקים המפורסמים בקוראן שהם כאילו אנטי יהודיים:

" אנשי עם-הספר [=יהודים ונוצרים], האם אתם מתנקמים בנו משום שאנו מאמינים באללה ובמה שהוריד לנו ולכם ? או משום שרובכם חוטאים? האם אבשר לכם על העונש הצפוי לכם … והוא עונשם של אלה אשר קללת אללה עליהם והם כקופים כחזירים וכעובדי אלילים …" (סורה 5, פסוקים 64,65)

" הפרשנות האיסלאמיסטית לסורה זו היא: " היהודים, כולם, הם חזירים וקופים: זה כתוב" .

" בביטוי "אנשי עם-הספר" מתכוון הקוראן ליהודים ולנוצרים. האיסטלמיסטים מתעלמים ממשמעות זו מטעמים טקטיים. בשלב זה אינם רוצים להתעמת בגלוי עם הנוצרים. מטרתם היא לדחוף את מאמיניהם לשנאה כלפי היהודים.

" על כך שהכוונה ב"עם הספר" היא גם לנוצרים אפשר להבין מן הפסוקים הבאים: " לו האמינו אנשי עם-הספר, היינו סולחים להם על חטאיהם ומכניסים אותם לגנות נעימים, ולו קיימו את התורה ואת הברית החדשה ומה שהורד עליהם מריבונם, היו מקבלים בשפע מטוב השמים וממשמני הארץ" . (סורה 5, פסוק 70)

" לא מדובר כאן בפרשנות, אלא בזיוף ובסילוף הכתובים. זיוף המאפשר להם להתיר את הרסן ולגרום לשינאה, לקנאות ולאלימות.

" דברים אלה לא אני אומר אלא שייך פרופ" עבדול חדי פלזי, אימאם איטליה, הקורא לאסלאמיזם " רדיקליזם פסבדו-אסלאמי" . ופרופ" דוראן מוסיף שמדובר ב" תנועה אפיקורסית" . על רקע זה ניתן להבין מדוע בזמנו של וואחאב, נידה המופתי של מכה אותו ואת התיאוריות שלו בפסק הלכה (FATWA)" .

יחס הקוראן ליהדות

" האסלאמיסטים מתעלמים גם באורח שיטתי מלהתייחס לאותם פסוקים בקוראן המכבדים את היהודים ואת היהדות. כמה דוגמאות ימחישו:

· קדושת התורה: " אנו [אללה] נתנו למשה את ספר התורה בשלמותו…ספר זה מבורך הוא" . (סורה 6 פסוק 155,156).

· העם היהודי הוא העם הנבחר : " לבני ישראל הענקנו את ספר [התורה] ואת כשרונות השפיטה והנבואה… וביכרנו אותם על פני כל העמים" . (סורה 45, פסוק 15).

· העם היהודי ו ארץ ישראל: " … אחר כך הורשנו לעם [היהודי] המעונה [ע" י פרעה] את הארץ הקדושה, את מזרחה ומערבה, והתקיימו כל ההבטחות של ריבונך לבני ישראל" . (סורה 7, פסוק 133)

" המנהיגים האסלאמיסטים אינם מצטטים אף פעם את הפסוקים האלה בדרשותיהם וההמונים אינם קוראים את הקוראן. ואם קורה שמישהו דורש הסבר עליהם, תשובתם היא שהם, דהיינו האסלאמיסטים הם היהודים האמיתיים של היום…

אין הבדל בין ערפאת לבן לאדן ולשייך יאסין

" קל להיווכח כי האסלמיזם אינו נובע מפרשנות של הקוראן אלא מסילוף שנועד להצדיק את מטרותיהם לשלוט על העולם דרך שנאה. הם מושכים את העמים שלהם על ידי התעמולה השקרית ומספקים להם את המניע לרצוח. מבחינה זו אין הבדל בין בן לאדן, ערפאת ויאסין.

" האמת הזאת לא הופנמה ע" י הישראלים שאינם מבינים את החשיבות של תעמולה נגדית המפריכה את השקרים והמלמדת את הקוראן כפי שהוא. ההסברה הכושלת נמנעת מכל תעמולה נגדית בתחום הדתי ועל ידי כך אנו משתפים פעולה עם האסלאמיסטים להסתרת האמת. (הציטוטים מן הקוראן על פי תרגומו של ד"ר אהרון בן שמש בהוצאת הקרן הקיימת לישראל).

 הקוראן אומר שארץ כנען נועדה ליהודים

אחד המוסלמים הבולטים בפעילותם למען האסלם השפוי הוא האימאם של איטליה, שייך עבדול מאדי פלאזי.

 

בכתב העת VIEWPOINT הוא כותב במאמר, תחת הכותרת " מה באמת אומר הקוראן" : " האלוהים ברך את אברהם בברכה כפולה באמצעות שני בניו יצחק וישמעאל. הוא ציווה שצאצאי ישמעאל יגורו במדבריות ערב וצאצאי יצחק בארץ כנען. הקוראן מכיר בכך שארץ ישראל היא מורשת של היהודים והוא אומר שלפני קץ הימים ישובו היהודים לארצם" . ובמקום אחר אמר פלאזי: " הטענה שהגירת יהודים לישראל היא פלישה מערבית קולוניאליסטית אין לה שום בסיס באמונה האסלאמית. המוסלמים אינם יכולים לטעון לבעלותם על ארץ קדושה כי לפי הקוראן אין בעלות אנושית על אדמה. האלוהים הוא הנותן את האדמה לבני אדם. ועל בסיס זה אין להעלות על הדעת למנוע מהיהודים להתפלל במקום הקדוש להם בהר הבית.

פלאזי מכהן גם כמזכיר של איגוד המוסלמים האיטלקים.

הצילומים: באדיבות דוד בנטאטה

דעה אחרת על האיסלם

 

 

======================================

הבנת הנקרא במשרד החינוך

גירסה מורחבת של מאמר זה רא <קישור>

חוה (אבלין) אוחיון מירושלים כתבה מכתב לשרת החינוך לימור לבנת בו מחתה נגד שתיקתה של השרה לבנת נוכח התכנית לטרנספר יהודים מחבל עזה.

במכתב כתבה בין היתר: " כאשר תרימי את ידך לפינוי הישובים לא יהיו לפנייך כמה תמונות של תושבי הגוש. חשבת למשל כיצד תביטי בעיניה התכולות ובפניה האצילות של מרים נ. מנוה דקלים, שעברה את גיל ה-80 , כאשר תפני אותה מביתה? מרים נ. ידעה על בשרה מהו "יודנריין", אבל זה היה בהונגריה. היא עברה את זוועות אושוויץ ובחסדי הבורא שרדה. עלתה לארץ ולפני שנים מספר קבעה את ביתה בנוה דקלים בקרבת נכדתה. וכאן היא מצאה רוגע ושלווה לנפשה. האם היא צריכה לעבור שוב טראומה ולהיזרק מביתה? כיצד תביטי בעיניה של גב" פנינה שלוה, שחגגה לא מזמן את יום הולדתה ה-90. גם אותה תזרקי מביתה?"

המכתב נשלח ב-10 בפברואר ותוך שבוע ימים קיבלה חוה אוחיון מכתב תשובה, חתום בידי שרת החינוך. " הנידון: פרס ישראל בפיסול" . מכתב ארוך ומנומק מדוע ואיך ולמה ומדוע קיבל יגאל תומרקין את פרס ישראל. אף לא מלה על הגרוש הצפוי מנוה דקלים.

מה קרה כאן?

מסתבר שבפתח מכתבה התריעה הכותבת בשתי שורות על החלטות שגויות שמשרד החינוך אחראי להן והזכירה את בירנבאום ותומרקין. אך עיקר המכתב נגע כאמור לטרנספר הצפוי מחבל עזה.

מתעוררות כמה שאלות. האם ייתכן ששרת החינוך קראה את המכתב ולא הבינה את תוכנו? לא מתקבל על הדעת. או אולי מישהו מעובדי המשרד קרא ולא הבין? או אולי מישהו קרא רק שתי שורות מן המכתב והניח שגם המשכו עוסק בתומרקין?

חידה היא. אבל הכותבת הטמינה מלכודת קטנה לצוות משרד החינוך. את כתובתה הירושלמית רשמה כך: " נוה דקלים והתנחלות פלמ"ח 42 ירושלים 92542" .

נוה דקלים רחוקה כמה עשרות קילומטרים מרחוב הפלמ"ח בירושלים שאיננו מוגדר עדיין כהתנחלות. אבל במשרד החינוך לא מבינים רמזים וכתבו, הן בגוף המכתב והן על המעטפה, את הכתובת בנוסח הזה.

בדואר ישראל יש כנראה יודעי קרוא והמכתב הגיע ליעדו ברחוב הפלמ" ח.

אז מה יש לנו כאן?

ודאי שיש רשלנות בקריאת מכתב ואולי גם קצת קשיים בהבנה.

============================================================

ממשלת בג"ץ

בית המשפט הגבוה לצדק החליט שעל הממשלה לנמק מדוע היא מקצצת את קצבות הילדים. בג"ץ לא הגיש משום מה תכנית כלכלית אלטרנטיבית לתכנית הכלכלית, שהקיצוץ נעשה במסגרתה.

בג"ץ מצווה על המדינה לנמק מדוע היא בונה גדר בטחון במקום זה או אחר, אבל בג"ץ איננו נוטל על עצמו את האחריות להגן על ילדינו מפני חדירת מחבלים במקומות שהגדר לא תיבנה.

בג"ץ מחייב את המדינה לשלם תוספת אקדמית לאלפי עובדי מדינה שקיבלו תארי אינסטנט באוניברסיטת לאטוויה, ולא מצביע על התקציב שממנו תשולם התוספת הזו. הוא גם לא מתנדב לקבל לשורותיו משפטנים שגמרו אוניברסיטה כזו.

נוכח החלטות אלה ורבות אחרות מתעורר הצורך להקים בג"ץ הבג"צים. איזו אינסטנציה עליונה שאפשר יהיה לפנות אליה כדי לערער על הבג"ץ המקורי. אבל נוכח ההתנגדות הנחרצת של הבג"ץ הנוכחי למתחרה כמו בית דין לחוקה, אולי אפשר להציע פתרון אחר. לעשות מה שהילדים קוראים "החלפות" . שהבג"ץ יהיה הממשלה והממשלה תהפוך לאיזה מין דרג יועץ, שופט ומפקח.

שהבג" ץ ינהל את כלכלתנו וימצא מקורות לכל הצווים שהוציא הבג"ץ בגלגולו הקודם, שיבטיח את ביטחוננו, יחנך אותנו על פי אמות המידה הנאורות ושלום על ישראל.

ראה מהפכת אהרון ברק

ומאמרים אחרים בקטגוריות "מערכת המשפט" ובג"ץ

============================================================

הוויכוח על תכנית ההתנתקות (בתל-חי)

" העזיבה והנסיגה הן המופת החותך של רפיוננו ואפסותנו"

הגיע לידי מסמך המדווח על דיון בתכנית ההתנתקות. בוויכוח הסוער השתתפו כמה מן האישים המרכזיים בתחום המדיני והביטחוני.

להלן ציטוטים מן הויכוח:

" השאלה היא רק ציונית … לנו ברור שצריך להגן על כל מקום בו (נמצאים יהודים)… אם נברח … נצטרך לעזוב את כל ארץ ישראל…

(זו)" איננה רק שאלה מקומית כי אם שאלה שיש לה ערך בשביל כל הארץ . אם ניפול שם ניפול עד המדבר"

" אנו עומדים בוויכוח ישן …. ויכוח שהטענות ההגיוניות אינן מכריעות בו… יש שהדבר הבלתי אפשרי נעשה לאפשרי… כי לא שאלה של חלקת אדמה וקצת רכוש יהודי כאן, כי אם שאלת ארץ-ישראל. כי העזיבה והנסיגה הן המופת החותך של רפיוננו ואפסותנו. וכי ההוכחה היחידה של זכותנו על ארצנו… היא בעמידה קשת עורף ונואשת מבלי הבט אחורנית.."

לא, זה לא הוויכוח על נטישת רצועת עזה. הויכוח היה אם לנטוש את תל חי ששכנה בתוך ים ערבי, או להמשיך ולהגן על הנקודה הצפונית של אצבע הגליל. הדיון התקיים ב-22 בפברואר 1920 בהשתתפות מנחם אוסישקין, זאב ז"בוטינסקי, דוד בן גוריון, יצחק טבנקין, ברל כצנלסון.

את הוויכוח נעל וסיכם אוסישקין. " הוחלט להגן על הגליל העליון, להגדיל את הכוחות, ולסייע באספקה, להטיל על כל הישוב חובה של מס עצמי לחיזוק הנקודות הישוביות בגליל" . פרטים מלאים על הדיון הזה ניתן למצוא בספר תולדות ההגנה.

=============================================================

כשזבוב נופל לקפה של פלסטיני

יש עידכון לבדיחה הזו.

בגירסתה הישנה:

האמריקני משליך את כוס הקפה עם הזבוב; האנגלי מוציא את הזבוב ושותה את הקפה; הסיני אוכל את הזבוב ושופך את הקפה; היפני שותה את הקפה ואוכל את הזבוב כבונוס; הישראלי מוכר את הזבוב לסיני ואת הקפה לאנגלי וקונה לעצמו כוס קפה חדש בלי זבוב.

התוספת היא מה עושה הפלסטיני.

הוא מאשים את הישראלי בכך שהטיל את הזבוב לקפה שלו; רואה במעשה חלק מן הכיבוש; דורש גינוי של מועצת הביטחון; מבקש מן האיחוד האירופי תמיכה כספית כדי לקנות כוס קפה ומשתמש בכסף למימון טרור.

=============================================================