ב-11 במאי אשתקד פרסמתי מאמר: "סכנה אסטרטגית ושמה איווט ליברמן". כתבתי שם כי ליברמן החליט להושיט גלגל הצלה לאהוד אולמרט באחת משעותיו הקשות. הוא העמיד לרשות המנהיג הכושל את סיעת 13 הגמדים שלו והפך אותם לעובדי קבלן של אולמרט. כאתנן קיבל את תפקיד השר לעניינים אסטרטגיים, שהוא המקבילה הימנית של השר לפיתוח אזורי שבו כיהן שמעון פרס. תרומתו של ליברמן לאסטרטגיה של ישראל אינה גדולה מן הפיתוח שהביא שמעון פרס לאזור. עכשיו כבר מלחשים מסביבו שהוא בכל זאת עשה משהו בתחום האסטרטגי. דברים שכאילו השתיקה יפה להם.
בפועל, כך אמר לי מקורב לנושא, לא היתה לליברמן שום אפשרות לקבל מידע אסטרטגי. ליברמן לא התקרב אפילו לכפתור האדום, אין לו יד ורגל לא בשאלה כמה טילים תייצר או תרכוש ישראל ומה תעשה כשאירן תתקרב לפצצה הגרעינית. ליברמן צריך להצדיק מה שאמר במאמר ב"מעריב" להצדקת כניסתו לממשלה: "המלחמה הבאה היא שצריכה להדיר שינה מעינינו ולא הבחירות הבאות".
השבוע פתאום השתנו הרגלי השינה שלו. לא המלחמה הבאה מדירה שינה מעיניו אלא הבחירות הבאות. הוא עזב את הממשלה שבועיים לפני שועדת וינוגרד תחשוף את מלוא אפסותו של אולמרט. אך בנאום הפרישה שלו לא החמיץ את ההזדמנות להחניף לאולמרט ולשבח אותו. הוא חזר על המנטרה שתהיה כנראה הספין הבא של שני האהודים, אלומרט וברק, הצורך בממשלה יציבה. ממשלה יציבה זו ממשלה הנהנית מ-2 אחוז אמון בראשה. היציבות העיקרית היא בסוג הדבק המדביק את חבריה לכיסאותיהם. הנזק האסטרטגי שגרם ליברמן למדינת ישראל איננו ניתן למדידה. בעקיפין הוא גרם להארכת כהונתו של ראש ממשלה מושחת וחדל אישים, שכל מה שעשה בתקופה שמאז מלחמת לבנון השניה היה להאבק על הישרדותו. למען הישרדותו הוא כבר ויתר על ירושלים ועל ישובי יהודה ושומרון. לא כל כך מזיז לו שתושבי שדרות נתונים במצב מלחמה מתמשך ואין מושיע. התקופה שמאז המלחמה בוזבזה לריק. ליברמן הפך פתאום למומחה צבאי כשהכריז שצה"ל של היום איננו צה"ל של ערב המלחמה. לא צריך להיות זבוב על קיר חדר הישיבות של הממשלה כדי לדעת שעם ראש ממשלה כזה רוב הזמן התבזבז על כלום. העורף איננו מוגן יותר, העניים יותר עניים, החינוך נהרס, ניצולי השואה מופקרים. אבל לאולמרט יש החוצפה להמשיך ולהנהיג את העם. למרות הנזק שגרם בהצטרפותו לממשלת אולמרט אי אפשר לקחת מליברמן השג אחד. הצלחתו להעלות על סדר היום הציבורי את בעיית ערביי ישראל. כל מנהיגי המפלגות שותפים להחנפה המתמשכת לקול הערבי. מעלימים עין מאלפי מבנים בלתי חוקיים, מחדירת שב"חים בזרם אדיר, מן העובדה שהכפרים הערביים הפכו מובלעות שהם מחוץ לתחום למשטרת ישראל ולמס הכנסה. רק השערים בפני הביטוח הלאומי פתוחים שם. עם זאת, הפתרון שמציע ליברמן – חילופי שטחים ואוכלוסין – אווילי לא פחות מאשר שטחים תמורת שלום. אם יתחיל בהעברת ואדי ערה למדינה ספלסטינית (אם אזרחי ישראל הערביים בכלל יסכימו לוותר על מנעמי החיים במדינה שנותנת להם הכל ולא דורשת מהם כלום) זה יימשך גם בגליל ובנגב.
להלן כמה קישורים למאמרים המאירים את הנושא שפרסמתי בתקופות שונות:
החזון של הפלסטינים הישראליםhttp://www.zeevgalili.com/?p=381
http://www.zeevgalili.com/?p=319
ילדה פלסטינית בהפגנה לרגל יום הנאכבה 2010 ויקישיתוף
אביגדור ליברמן ויקישיתוף
• 
