אם צפורה ליבני היתה קרוצה מחומר של מנהיג בעל שעור קומה היתה לה הזדמנות להוכיח זאת ערב ראש השנה. לא ב-3 לפנות בוקר אלא כל שעות הבוקר והצהריים. בעקבות הראיון הניבזי של אהוד אולמרט ל"ידיעות אחרונות",בו הצהיר על נכונותו לסגת לגבולות 67.

היא היתה יכולה לקום ולומר לעם בישראל:"אזרחים יקרים. אני רוצה להודיע בזאת שדבריו של אולמרט לא מחייבים אותי ולא יחייבו את הממשלה שאקים. אולמרט הוא מנהיג מושחת, שקיבל שוחד והפקיר את האינטרסים החיוניים של האומה משך כל שנות שלטונו כראש ממשלה ובכל כהונותיו הקודמות. הכרזתו היא אולי ניסיון להביא להקלה בעונש המגיע לו על מעשיו הנפשעים, על הולכת השולל, על החורבן שהוא מותיר אחריו".

ציפי לבני 2008 (ויקיפדיה אנגלית)

 

 

 

הבת והאב. איתן ליבני כלוחם צעיר באצ"ל)

אך צפורה שתקה ובכך חשפה את ערוותה. מיס קלין, שבניקיונה המדומה טיהרה את השרץ אולמרט בתקופה הארוכה שישבה לימינו, מכסה עכשיו את ערוות עצמה בשתיקה שפרושה:  אני ממשיכה במורשת אולמרט. איני שונה ממנו. ביום ראשון, כמה שעות לאחר פרסום טור זה,  נזכרה ליבני להצהיר משהו מגומגם שבהרבה מאמץ הצליחו פרשנים לפרשם כרבע ביקורת ושמינית הסתייגות מדבריו של אולמרט.

להמשיך לקרוא ←

 

הקורא אדם קלר מחולון  מערער על התפיסות שהובעו ברשימתי על כאוס פלדנקרייז וקליאופטרה.
וכך הוא כותב:

האף לא השפיע

בזמנם של מרקוס אנטוניוס וקליאופטרה, האימפריה הרומית כבר הייתה קיימת לפחות מאתיים שנה, אם כי עדיין לא עמד בראשה קיסר. היא כבר קיימה שליטה בלתי מעורערת בכל רחבי הים התיכון וסביבו. המלחמה של מרקוס אנטוניוס הייתה על השאלה מי ישלוט באימפריה הקיימת, ולא אם תקום אימפריה. יהודה כבר הייתה מדינת חסות רומית עשרות שנים לפני שפרצה המלחמה הזאת. לא חשוב מי היה מנצח, סביר שהתהליכים הפוליטיים והחברתיים שהובילו את היהודים למרד חסר תקוה נגד הרומאים היו מתרחשים ובית המקדש היה נחרב בכל מקרה.

מלבד יופי וקסם נשי היה לקליאופטרה הרבה מה להציע. בהיותה מלכה של ממלכה גדולה ועשירה יכלה להציע לבעל בריתה כוחות צבא ומימון בשפע. אילו היה אפה של קליאופטרה קצר יותר, הכי סביר שההיסטוריה הייתה כמעט בדיוק אותו דבר, עם אותה מלחמה ואותה תוצאה סופית. מלבד העובדה שבמקרה זה היחסים בינה לבין מרקוס אנטוניוס היו אולי פחות רומנטיים ויותר פרגמטיים.

מסע תעמולה מוצלח

הדגש על הקסם הנשי שקליאפטרה כביכול הטילה על גברים רומאים והשפעתו האדירה על ההיסטוריה נובעת בעיקר ממסע התעמולה המוצלח שניהל אוקטביוס (אח"כ אוגוסטוס) נגד מרקוס אנטוניוס, כדי להציג אותו כמי שנפל ברשתה של "מכשפה אוריינטלית" ולכן אינו מתאים להנהיג את הרומאים. זה היה אחד הגורמים שסייעו לאוקטביוס לנצח במלחמה ולהפוך לקיסר. אם כי ספק אם זהות המנצח במלחמה היתה באמת משנה את מהות האימפריה הרומית שעוצבה בהמשך. בלז פסקל עדיין הושפע מהתעמולה הזאת אחרי 1500 שנה וזה באמת מעיד על האפקטיביות שלה.

תשובת זאב גלילי

הניתוח ההיסטורי של אדם קלר נכון ומדוייק. אך הוא חוטא בהבנת תורת הכאוס במדעי הטבע והשלכותיה על העולם האנושי.

לומר שאפה של קליאופטרה לא שינה את ההיסטוריה דומה לטענה שיש הרבה פרפרים בסין המניפים כנפיהם והדבר אינו גורם לסופות טייפון בברזיל. אכן, לא כל פרפר גורם לסופת טייפון ולא כל אף משנה את מהלך ההיסטוריה. ייתכן שאילו אפה של קליאופטרה היה כאורך אפו של פינוקיו (שהתארך בכל פעם שאמר דבר שקר גדול) או שהיתה מכוערת כמכשפה לא היה הדבר משנה את מהלך ההיסטוריה.

השפעת הגורם השולי

אבל מה לעשות ומהלך ההיסטוריה, כמו העולם הפיסי, מושפעים לטווח רחוק מגורמים קטנים ושוליים, שאין ביכולתנו לאתר, או לדעת על קיומם ולחזותם. גבולות היכולת שלנו לחזות את מזג האוויר (לטווח רחוק) על פי הנתונים שבידינו היום ועל פי התנהגות מזג האוויר בעבר אינה שונה מיכולתנו לצפות את מהלך ההיסטוריה. החוקים הדטרמיניסטיים של ניוטון-דקארט אינם קיימים לא כאן ולא כאן.

האמירה המפורסמת של בלז פסקל על אפה של קליאופטרה נועדה להמחיש את התפיסה שהמציאות הכאוטית של מדעי הטבע קיימת גם בחברה האנושית. היא היתה תשובה לאמירה של המתמטיקאי פייר סימון לפלס, שטען כי אם נדע איפה נמצא כל אטום ולאן הוא זז ובאיזו מהירות ביקום נוכל בעזרת חישובים לחזות הכל.

מ"גוש שלום" למרכס

ולבסוף אני חייב להתייחס לאדם קלר האיש, למרות שאני מקפיד לגעת בגופם של דברים ולא בגופם של אנשים. אדם קלר מפורסם בציבור מזה שנים כאיש השמאל הקיצוני וכיום הוא איש "גוש שלום". לשאלתי איך הגיע לטור שלי אמר לי דברים מחמיאים. הוא נטל על עצמו משימה לקרוא דברים שנכתבים על ידי חוגי הימין והדבר מעורר בו התנגדות רבה.  אבל "אני שמח להגיד שהמאמרים שלך, גם אם אני מתנגד לחלוטין לעמדות הפוליטיות המובעות בהם, הם בין היוצאים מהכלל הבודדים".

 

אני שמח שאדם הנמצא במרחק רב מעמדותיי הפוליטיות קורא את דבריי. אך המחמאה שהעניק לי אינה פוטרת אותי מלבקר את דבריו.

התפיסה המרכסיסטית

איני מכיר את אדם קלר אישית אך מכתיבתו ניכר כי הוא אדם משכיל ורחב דעת. אני מניח כי כמו כל איש שמאל, בתשתית התודעתית שלו הוא מרכסיסט, או לפחות מושפע מן התפיסות המרכסיסטיות. והדבר ניכר בכתיבתו ובנאומיו.
המרכסיזם נחשב בקרב חסידיו לא כפילוספיה, או כעמדה הגותית אלא כמדע מדוייק המנסח את חוקי ההיסטוריה האנושית  כמו חוקי הפיסיקה. המרכסיזם מנתח את העבר וצופה את העתיד בוודאות המזכירה את התפיסה הניוטונית בניסוחו של דקארט לגבי המציאות החומרית. כשם שגילוי המציאות של הכאוס ערערה את המדע הניוטוני כך המציאות הפוסטמודרניסטית ערערה  לחלוטין את התפיסה המרכסיסטית. ראה מה קרה בברית המועצות. אין פלא שאדם המושפע מן התפיסות המרכסיסטיות לא יקבל עמדה שמהלכים היסטוריים ענקיים מושפעים לעיתים מגורם כאילו שולי כמו אפה של קליאופטרה, או נאומו של כרושצ'וב, או אפילו שיכרותו של  בוריס ילצין. הכרה במציאות הזו מוציאה את הרוח ממפרשיהם של כל השואפים לשינויים חברתיים ולמה שקוראים "קידמה".

ולסיום אני חייב להודות שמשפט אחד ברשימה שלי לא היה מוצלח. נאמר שם כי בעקבות אפה של קליאופטרה קמה האימפריה הרומית ואדם קלר צודק באומרו שזו היתה קיימת מכבר. להגנתי אומר שהדברים שכתבתי היו ציטוט של המרצה שהיה למעשה פליטת פה שהיתה ראויה לעריכה.

ראה האם אורך אפה של קליאופטרה משפיע על חיינו

חייל יקר. אם במהלך שרותך הצבאי לא אנסת אף פלסטינית אחת לפחות זה לא אומר שאתה אדם הגון, בעל ערכים, שומר על צלם אנוש * להפך: זהו עוד סימן לגזענות הישראלית, לנזקי הכיבוש, לדה הומניזציה של הפלסטינים בעיני הישראלים * אתה בעצם פושע מלחמה * כך קובע מחקר של תלמידה לתואר שני באוניברסיטה העברית,שאף זכה בפרס.

מי שעוקב אחר פרסומים מסויימים של חוקרים ישראליים ותלמידיהם, עשוי להגיע למסקנה שבאקדמיה הישראלית הולכת ומתחברת גרסה מודרנית של הפרוטוקולים של זקני ציון. מה לא הוציאה האקדמיה הישראלית בעשרים השנים האחרונות כדי להכפיש את ישראל ואת העם היהודי. חוקר אחד "הוכיח" שיש אכן משהו בעלילות הדם שהאשימו את היהודים בשימוש בדם ילדים נוצרים להכנת מצות לפסח. חוקר אחר גילה טבח שלא היה ולא נברא בטנטורה. שורה של היסטוריונים חדשים ומחודשים מאשימים את ישראל בחטא הקדמון של גרוש ה"ילידים" הפלסטינים מארצם ורואים בציונות אם כל רע. פרופסורים ישראלים נוסעים בעולם, משמיצים את המדינה וקוראים להטיל חרם על המוסדות האקדמיים המשלמים את משכורתם.

"נדירות האונס הצבאי"

המוצר החדש מבית היוצר של הפרוטוקולים של זקני האקדמה הישראלית הוא מחקר הנושא את השם "גבולות הכיבוש – נדירותו של אונס צבאי בסכסוך הישראלי פלסטיני". זהו מחקר שנעשה לתואר שני על ידי טל ניצן במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של האוניברסיטה העברית בהנחייתם של פרופסור אייל בן ארי וד"ר עדנה לומסקי פדר. עצם נושא המחקר אומר דרשני. מדוע נדירותו של אונס הוא נושא למחקר? מדוע הוא קשור לגבולות הכיבוש?כמו הרבה עבודות אקדמיותבתחום מדעי הרוח והחברה יש כאן ברבור ארוך:מה זה אונס ומהו אונס צבאי והבחנה בין סוגי אונס. יש אונס צבאי מכוון שהוא "אקט שנועד להשיג מטרות פוליטיות… ומתבצע בסיועה או הנחייתה של יד מכוונת". מן האשמה הזו פוטרת אותנו בעלת המחקר. כלומר: במטה הכללי של צה"ל אין עדיין פיקוד אינוס ואין פקודות מטכ"ל מתי ואת מי יש לאנוס ולאלו מטרות.

"אונס סימפטומאטי"

הסוג השני של אונס צבאי אומרת המחברת הוא "אונס צבאי סימפטומטי". מאחורי הביטוי המפוצץ הזה מסתתר המונח הפשוט אונס של אדם שגבר עליו יצרו והוא מנצל את מעמדו וכוחו כדי לאנוס נשים באוכלוסיה הנתונה למרותו. ובלשון המחברת "אקט שנועד להשגת מטרות אישיות ומתבצע כסימפטום של חולשת גבולות חברתיים ויכולת פיקוח". ובכן גם מקרי אונס כאלה אינם מתרחשים בשטחים.

אז מה נותר לחקור?ממה יתפרנסו אבירי האקדמיה הישראלית?כיצד ימצאו עוד משהו להכפשת ישראל?מסתבר שיש ויש מה לחקור ויש גם מסקנות מדוע אתה החייל לא עלה בדעתך לאנוס פלסטינאית.

"נאנס במקום אונס"

למרות הלשון המעורפלת אני מביא כאן את המסקנות האוויליות של בעלת המחקר, מדוע אין "אונס צבאי סימפטומטי". וכך היא כותבת: "העדרות מוצהרת של אונס צבאי סימפטומטי משיגה את המטרות הפוליטיות שהעדר אונס מכוון משיג. מאחר ואונס צבאי מכוון הוא רתימת התנהגותו של היחיד לצורכי הקולקטיב אזי אי אונס סימפטומאטי מהווה צעד נוסף בהכפפת היחיד לצורכי החברה. זוהי למעשה היכולת לחדור לגופו של היחיד ולחקוק בו דחייה מפעולות שהוא עשוי לבצע למען עצמו, כיוון שהן אינן עולות בקנה אחד עם האינטרסים של הקולקטיב". אם נתרגם את הלשון הפלצנית הזו ללשון בני אדם אומרת כאן בעלת המחקר כי החייל שאיננו משתתף באונס שתוכנן על ידי המדינה הוא עצמו נאנס על ידי המדינה שלא לפעול בחופשיות כדי לספק את יצריו המיניים.

אי אונס כפשע מלחמה

ובין יתר מסקנותיה של החוקרת המהוללת:

·החיילים חוששים לאנוס כי "התינוק ייחשב כפלסטיני".

·הפלסטיניות לא נאנסות מפני ש"עברו תהליך של דה הומניזאציה" .

·"אין זה אפשרי לאנוס את מי שאינה אנושית".

·חיילי צה"ל גזענים. "הגברים היהודים מכוננים את זהותם הייחודיתכלא-אנסים, כלא-מתבוללים, כלאום מובחן וייחודי בחיק האלוקים"

·"אונס ואי-אונס … הם שני צדדים של אותו המטבע, שבסיטואציות שונות השימוש בכל אחת מהן מוביל לאותם התוצרים".

·ב"אותם התוצרים" מתכוונת החוקרת להשוואה שהיא עושה לפשעי המלחמה הסרביים שהגדירו את לאומיותם על ידי אונס נשים בוסניות. כלומר: חיילי צה"ל מואשמים בעצם בפשעי מלחמה על כך שאינם אונסים.

לי בא להקיא כשקראתי את המחקר הזה. אבל באקדמיה חושבים אחרת. המחקר זכה לאות הצטיינות מטעם האגודה הסוציולוגית הישראלית. ולחשוב שמן המיסים שלנו משלמים להם את משכורותיהם המנופחות.

אפריל 2015

מנחה המחקר אייל בן ארי הורחק לצמיתות מן האוניברסיטה בגלל התנהלותו המינית כלפי סטודנטיות

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/265/516.html

 

(ראה המאמר  "מורה דרך לקידום באקדמיה הישראלי").

ראה "גם אני גזען לא אנסתי פלסטיניות"

תוספת 26.6.13

לא ייאמן, הפרופסור שהנחה את המחקר שקבע כי חיילי צה"ל גזענים כי לא אנסו פלסטיניות הורחק מן האוניברסיטה  תנחשו למה. הוא הוכיח שלפחות כלפי יהודיות אין לו יחס גזעני.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/265/516.html

 ראה גם קישור לאתר הסטודנטים

http://forum.bgu.co.il/index.php?showtopic=326000

קישורים

1. אתר ביקורת על השמאלנות באוניבריסטאות

http://www.israel-academia-monitor.com/index.php?new_lang=he

2. הנוסח המלא של המחקר בקובץ PDF

אונס צבאי

3. המחקר הופיע גם בדפוס

בכל זאת היה חייל אחד שהורשע באונס

 

קריאתם ההזויה של כתריסר "אנשי רוח וסופרים" לקיים משא ומתן עם אש"ף מזכירה לי את משל הטלה והזאב של קרילוב.

 

מעשה בטלה, שניגש לשתות מים בנחל. למזלו הרע פגש בזאב רעב. ביקש הזאב לשבור את רעבונו בבשר הטלה אך כדי "לשוות לארוחה צורה חוקית כהלכה" (כך בתרגום הפז של חנניה רייכמן) – פתח במו"מ עם הטלה.
והטלה כמובן נענה להצעה לפתוח בתהליך מדיני, כי הרי רק עם אויבים עושים שלום ואתם צריך לדבר.
הזאב: (פותח בצרחה) כיצד אתה מעז ללכלך את הנחל. "על חוצפה כזאת אמלוק ראשך".
הטלה מנסה להתגונן: הרי הנחל זורם למטה ואני שתיתי ממימיו "ממקום כבודך ומטה".
הזאב: אתה מכנה אותי שקרן? וחוץ מזה לפני שנתיים גם כן פגעת בכבודי.
הטלה: "טעות בפיך הרי עוד לא מלאה שנה להיוולדי".
הזאב: אז זה היה אחיך.
הטלה: אין לי אחים.
הזאב: אולי דוד, או גיס, או מחותן – כולכם ממררים לי את החיים.
אבל מה חטאי שלי שואל הטלה
והזאב משיב: "כלום יש לי פנאי לבחון מה עוונך טפשון? די בשבילי גם העוון שבי עוררת תאבון"
ונעץ שיניו בטרף.

ואם מדברים על טלאים וזאבים נדמה לי שפענחתי את סוד הכבשים השמאלניות העוטים מדי פעם עור זאב ימני.
כל ימות השנה הם חיים בעולם ההזוי של "תהליך השלום" ו"צריך לדבר עם האוייב" ו"די לכיבוש" ו"המתנחלים אשמים". מדי פעם הם נתקלים במציאות האמיתית, לא זו שבהזיותיהם. זה יכול להיות פיגוע ליד ביתם. או סתם אירוע שמערער את ביטחונם לגבי ודאותו של העולם המדומה שבנו.
ואז נדמה לך שהם נגמלו מסם הזיות השלום. השמאלן לשעבר כבר מדבר על כך שבאמת אין עם מי לדבר.

אך די בקצת שקט, או שמישהו יכין עצומה חדשה, ועור הזאב נושר מפניו של השמאלן והוא הופך להיות טלה שמאלני למהדרין,המתחנן למשא ומתן עם הזאב

ראה השמאל מת מזמן

 כך התגשם החזון של מזרח תיכון חדש

http://www.zeevgalili.com/2007/07/446

 

ראה גם ללמד את הנכבה או לאסור אותה

עם הפלסטינים האלה רוצים לעשות שלום

אחמד טיבי משבח את השהידים

התלמידים הערביים אינם זקוקים לשרת החינוך כדי ללמוד על האסון שפקד אותם ב-1948 * בעיניהם מדינת ישראל היא האסון * את המידע הם שואבים מתעמולת הרשות הפלסטינית והחמאס * בקרוב יהיו לנו מתאבדים מתוצרת הארץ

החלטתה של שרת החינוך, יולי תמיר, להכליל את לימודי ה"נאכבה" בתכנית הלימודים של בתי הספר הערביים בישראל תביא לתוצאה אחת: היא רק תעצים את התחושה הערבית שישראל היא תופעה זמנית ונמצאת בנסיגה.

פרוש המלה "נאכבה" היא אסון. את המונח טבע פרופסור באוניברסיטה האמריקנית בביירות, קונסטנטין זורייק, שכתב ב-1948 ספר בשם זה. הספר התייחס לאסון שפקד את ערביי ארץ ישראל בעקבות המלחמה שהם פתחו בה נגד ישראל. במלחמה זו נהרסו או נמחקו כ-400 עד 500 כפרים, ערים ורבעים ערביים. מתוך 750,000 התושבים הערבים שישבו בשטח שהפך למדינת ישראל נשארו רק 160,000. כל היתר הפכו לפליטים.

למה הם ברחו?

התעמולה הערבית מציגה את הבריחה הזו כתוכנית שתוכננה מראש על ידי ישראל ל"טהור אתני". היא קיבלה גיבוי על ידי "היסטוריונים חדשים" שמאלנים כמו ברוך קימרלינג, אילן פפה, שמחה פלפן, אבי שליים ובני מוריס (שחזר בתשובה והודה שלולא הסתלקות הערבים מתחום המדינה לא היה יכול להיות לה קיום).

מחקר היסטורי אובייקטיבי, כמו זה של פרופסור יואב גלבר, מלמד שהבריחה הערבית התחילה בעריקה המונית של המנהיגות ושל השכבות העשירות.  הבריחה נמשכה בעקבות תעמולת הזוועה של כלי התקשורת הערביים על מעשי טבח יהודיים והושלמה על ידי גרוש ממש, שלרוב נעשה בשל כורח צבאי.
ההיסטוריונים השמאלניים נאחזים במה שנקרא "תכנית ד'", שתכליתה לדעתם גרוש האוכלוסייה הערבית. בפועל קבעה תכנית ד' שבשלב בו עברו כוחות ישראל להשתלט על שטחים "במקרה של התנגדות – השמדת הכוח המזויין וגירוש האוכלוסיה".

כשהערבים אומרים "נאכבה" הם אינם מתכוונים רק לאסון שקרה להם. הם מתכוונים לכך שעצם קיומה של ישראל הוא "אסון". ואת התפיסה הזו הם יונקים עם חלב אמם. את התפיסה הזו הם שואבים מתחנות השידור של הרשות הפלסטינית והחמאס. גם בתי הספר הערביים שמדינת ישראל מממנת מהווים ביצה שורצת של שינאת ישראל. בעבר הונהג פיקוח של השב"כ, לבל יסתננו גורמים עויינים לבתי הספר הערביים. הפיקוח הזה הוסר מזמן ודור המורים הצעירים – רובם בוגרי אוניברסיטאות ישראליות – מטיפים אותה תורה שמטיפות תחנות השידור של הרשות ושל החמאס.

קשה אולי לדרוש משרת חינוך שהיא פרופסור להכיר במציאות הנוגדת את השקפת עולמה השמאלנית. אבל אפשר להציע לה לקרוא את שירו הידוע של נתן אלתרמן "ארץ ערבית" .

קידום ערביי ישראל

בעת הקמת המדינה היה שעור האוכלוסייה הערבית בישראל 13.6 אחוזים. אך במרוצת השנים – למרות זרם העולים היהודים לישראל – גדל שעורם באוכלוסייה ליותר מ-20 אחוז, בשל הריבוי הטבעי הגבוה (4.2. אחוזים).

בתקופה זו גם חלה קפיצה ענקית ברמת החיים שלהם. שעורי התמותה של תינוקות צנחו מ-56 לאלף לידות ל-7.6. תוחלת החיים עלתה ל-76 (שהיא הגבוהה ביותר מכל מדינות המזרח התיכון). שעור האנאלפאבתיות ירד מ-53 ל-6.2 אחוזים. שעור הערבים שסיימו לימודים אקדמיים גדל פי 15 משנת 1960 לשנת 1992. ל-86 אחוזים מבתי האב הערביים יש דירות של שלושה חדרים ויותר. כל אלה לא הפכו את ערביי ישראל לאוהב ישראל.

מנין השינאה הזו?

ערביי ישראל נהנים מרווחה כלכלית, חרות דמוקרטית וזכויות שאין לאף ערבי באף מדינה ערבית. אף על פי כן הם מתייחסים למדינה כאל מציאות חולפת רוצים בחורבנה וחלק גדל והולך מהם אף תורם לכך בפועל.

מה ההסבר לכך?

ראשי התנועה הציונית מראשיתה הביאו בחשבון שהמדינה תכלול תמיד מיעוט ערבי שיהיה שותף מלא בחובות ובזכויות. הם היו משוכנעים שהקידמה שיביאו היהודים יהפכו את הערבים לאסירי תודה.

אפילו דוד בן גוריון סבר כך עוד לפני ה"נאכבה". לחבריו בצמרת מפא"י באותה תקופה אמר שהלא-יהודים במדינה היהודית "יהיו אזרחים שווים, שווים בכל דבר בלא יוצא מן הכלל, כלומר המדינה תהיה גם המדינה שלהם".

זאב ז'בוטינסקי הכריז בשירו "שתי גדות לירדן" " שם ירווה לו משפע ועושר בן ערב בן נצרת ובני". וכאשר ניסח ב-1934 את חוקת המדינה היהודית שתקום קבע שערבים ויהודים יהיו שווים גם בזכויות וגם בחובות ו"בכל ממשלה שבראשה עומד יהודי, יוצע תפקיד הסגנות לערבי, ולהיפך". לשבחו של ז'בוטינסקי ייאמר שהוא הכיר בעוצמה של רגשות לאומיים והזהיר מפני אשליה שהערבים יוותרו על שאיפותיהם הלאומיות בתמורה לרמת חיים גבוהה יותר.

הההנחה שהערבים מתנגדים לציונות בגלל תחושת קיפוח חברתית וכלכלית התגלתה כמוטעית. בארץ ישראל ובמדינות רבות בעולם לא העניים והמדוכאים הנהיגו מהפכות ויזמו טרור. המנהיגים באו משכבות חברתיות אמידות ובעיקר משכילות. כאלה היו כל משתתפי הפיגוע של ה-11 בספטמבר בניו יורק, כאלה הם עד היום ראשי אש"ף וכאלה הם המנהיגים המיליטאנטיים ביותר של ישראל. והדוגמא הבולטת לכך הוא עזמי בשארה, בוגר מערכת החינוך והאקדמיה הישראליים שהגיע עד לכדי בגידה במדינה ושיתוף פעולה ישיר עם אויביה.

אבל איש לא לומד מאומה מן ההיסטוריה וישראל היא אלופה באי לימוד זה. אין לך כמעט מנהיג, מימין ומשמאל, שאיננו קורא ל"שוויון זכויות" לערביי ישראל כאמצעי לחבב עליהם את המדינה. בפועל נהנים אזרחי ישראל הערבים מחלק גדול יותר מן העוגה הלאומית לעומת תרומתם ועל חובות כמו שרות צבאי או לאומי אין מה לדבר. הגילוי האחרון של אשליה הרסנית זו הוא החלטת בג"ץ להגדלת ההקצבות לישובים ערביים שבעקבותיה עומדים לפטר אלפי מורים יהודיים.

ערביי ישראל והטרור

החלק הגלוי והחוקי של האיבה שמגלים אזרחי ישראל הערבים זוכה לפרסום רב. הם מפרסמים חוקה וחזון שמשמעותם ביטול המדינה היהודית. הם מקיימים – בסיוע נדיב של גופי שמאל ישראליים – פעולות שתכליתן פלסטינזציה של ארץ ישראל. גופים כמו "זוכרות" "גוש שלום" ואחרים עוסקיםבהנצחת כפרים ערביים שנהרסו על ידי שילוט. פעולות הזוכות לתמיכה ולגיטימציה של הבג"ץ.

אך בשיח הציבורי ובאמצעי התקשורת נדחקת מתחת לשטיח הפעילות ההולכת ומתעצמת של ערביי ישראל בסיוע לטרור הערבי. היא מוצגת לרוב כמעשים של קיצונים בודדים.

מאז שנת 2000 היו ערבים ישראליים מעורבים בעשרות מעשי פיגוע: סיוע בהסעת מפגעים מתאבדים, מסירת אינפורמציה (גם לחיזבאללה), העברת נשק לארגוני חבלה ועוד ועוד. בפיגועים אלה נהרגו עשרות יהודים ונפצעו מאות. בין הפיגועים: הדולפינריום בתל-אביב (21 הרוגים 106 םפצועים); באוניברסיטה העברית ובקפה מאמנט (35 הרוגים ו-200 פצועים); מדרחוב נוה שאנן ( 5 הרוגים 38 פצועים); תחנת הרכבת בנהריה (3 הרוגים 92 פצועים); קניון השרון נתניה (5 הרוגים 135 פצועים); רצח חמישה יהודים בקיבוץ מצר; הפיגוע בתחנה המרכזית הישנה בתל-אביב (23 הרוגים ); קרית מנחם בירושלים (12 הרוגים); הפיגועים בקו 6 ובקו 14 בירושלים ( 23 הרוגים ו-125 פצועים); הפיגוע בקו 4 בתל אביב (6 הרוגים 84 פצועים); פיגוע התאבדות במסעדת מצא בחיפה. המתאבד היה ערבי אזרח ישראל תושב ג'נין.

לאלה יש להוסיף עשרות ניסיונות פיגוע ותכניות שסוכלו.

על אליעזר סודיט "קבצן" ראה קטע שני

במסגרת שבוע הספר מפיץ " שלום עכשיו" מילון מושגים* אריאל היא מכשול לשלום, אנחנו אשמים בכשלון אוסלו, וזכות השיבה מקבילה לתביעת המתנחלים " לשוב למולדת הישנה" * ולמה הם בחרו בחיה המבחילה כשם לפרסום הזה

לפני כמה שנים הצליח עכברוש לחדור לדירתנו. תקופה ארוכה מירר את חיינו – חיטט בארונות, כירסם מזונות בגדים וספרים, השאיר גללים בכל פינה. התחושה שיצור זר ומבחיל משוטט בביתך ועושה בו כבתוך שלו היתה איומה.

סילוק המחבל הזה לא היה קל. הוא התייחס בזלזול לגרגרי הרעל שפיזר מומחה להדברה. עקף בחכמה מלכודות ואף הצליח להסיר מהן פרוסות נקניק ולחם מרוח בחמאת בוטנים בלי שנלכד. לבסוף נפטרנו ממנו. אך מאותה תקופה נותרה בי איבה, ממש אישית, לכל העכברושים למיניהם.

" עכבר" הפנאי

נזכרתי בעכברוש המנוול ההוא כשקיבלתי לידי ב" שבוע הספר" חוברת של " שלום עכשיו" , הנושאת את השם " עכבר ההתנחלויות" . קהל היעד של " עכבר ההתנחלויות" הוא קהל היעד של " עכבר העיר" , מוסף הפנאי של " הארץ" . יש במוסף מידע על כל הבילויים שהם הכי " אין" : מסעדות, בתי קפה, הצגות, סרטים, תקליטים, מועדוני לילה, פאבים. מקומות מפגש ל" גאים" ולסטרייטים. מקומות הפתוחים כל הלילה. שירותים עד הבית – מפיצה חמה בשעות הקטנות ועד לתרופה נגד איידס. בקצרה: מכל טוב הארץ, אם ארץ זה השטח שבין הירקון לאיילון.

" עכבר ההתנחלויות" החוברת

מהו העכברוש

הדחייה שאני חש כלפי עכברושים למיניהם נובעת מאופיים של אלה. איני מתכוון לעכברוש במובן הזואולוגי של המילה. כוונתי לעכברוש במשמעות האתימולוגית העממית.

הבלשן יצחק אבינרי הביא כמה השערות לגבי מקור המלה. יש סברה שהביטוי הוא שיבוש של " אך בראש" – נוסח הדיוט קופץ בראש.

אבנרי עצמו סבור כי הביטוי נוצר מצרוף של המילים עכבר ורשע, על פי מאמר חז" ל " עכברי רשיעי" הנמצא בירושלמי. " ומכאן" – אומר אבינרי – " הן לגבי אדם רשע והן לגבי עכבר גדול שרשע הוא יותר מן הקטן" .

נראה לי שההסבר הזה הולם את " עכבר ההתנחלויות" של " שלום עכשיו" . שהוא מוצר של רשעות.

העולם כבידור. " עכבר העיר"

" כמו באפרטהייד"

כמה פנינים מתוך המסמך:

· " אריאל מהווה מכשול מרכזי להקמת מדינה פלסטינית בעתיד" .

· " בנטוסטנים. מקור המלה מתקופת שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה… מושג זה מוזכר לעתים בהקשר של מדיניות ישראל …"

· " הסכם אוסלו… שני הצדדים פגעו בסיכויי ההסכם להצליח" .

· " ולרשטיין פנחס… ירה למוות בנער הפלסטיני … ונידון ל-4 חודשי עבודות שירות בלבד" .

· " זית, עץ, אחד מסמלי השלום… עקירת עצי זית… המעשה הברוטאלי נועד לחסל את מקור הפרנסה של החקלאים הפלסטינים…"

· " זכות השיבה…יש בעולם למעלה משלושה מיליון פליטים או צאצאי פליטים… לפי טענת הפלסטינים יש לאותם פליטים זכות לשוב לאדמותיהם שנמצאות היום בתוך מדינת ישראל… זכות השיבה היא גם הזכות שתובעים המתנחלים… "

על הביטוי " עכברי רשיעי" מצאתי את אחד הפרשנים כותב דברים היפים גם לימינו. העכברים הרשעים, אומר הכותב, קמים על עם ה" ורוצים לעקור הקערה ולהפכה על פיה. אבל ה" יתברך " ירחם על שארית פליטת עמו להפר עצת הרשעים ויכלם וישפילם…"

נוברים בהתנחלויות. " צוות מעקב התנחלויות של " שלום עכשיו" בסיור באחד הישובים עם שרת החינוך יולי תמיר. (צילום מתוך החוברת)

============================================

" קבצן" הוא אליעזר סודיט גיבור אצ"ל

אליעזר סודיט (שרון) הוא גיבור ילדותי. על מעשי הגבורה שלו במחתרת שמעתי בצמא מפי אחי ואחותי הבוגרים שהיו לוחמים באצ" ל. בתקופה מאוחרת יותר הפך להיות בן משפחה ושמעתי עליו סיפורים אינספור. בצד סיפורי הגבורה סיפרו איך היה מסיע את דודו הישיש למקווה. איך דאג לבני המשפחה במסירות נפש אינסופית. איך היה מופיע בתחפושות שונות ונעלם. איך באו חבריו למחתרת, לאחר מעצרו, ורוקנו מן הבית את כל תמונותיו (והתמונה למטה היא היחידה ששרדה מאותה תקופה).

 

אנחנו הכרנו אותו בשם " קבצן" (במלעייל בהטעמה יידית). לפי האגדה הוא זכה לכינוי הזה בעקבות פעולת החרמה של אצ" ל מאחד הבנקים. לפי הסיפור, לאחר שהוצאו שקי הכסף הגדול, הוא חזר לבנק כדי לאסוף את הפרוטות שנשארו על הדלפק.

" קבצן" עמד בראש קבוצת לוחמים שניסתה להחרים כסף מבנק " עותמן" ביפו. הפעולה נכשלה והמוני ערבים עמדו לעשות שפטים בלוחמים. הפעם נתגלה סודיט כפזרן ולא קבצן – פיזר שטרות כסף כדי להסיט את הרודפים מעליו. הוא הצליח להימלט מן הערבים אך נעצר על ידי הבריטים ונידון ל-15 שנות מאסר. ברח לאחר שנה מבית הכלא בירושלים, מחופש לשוטר וחזר להילחם.

לאצ" ל הצטרף בשנת 1940, והוא אז בן 15 בלבד. השתתף בעשרות פעולות בהן גילה תושיה, אומץ ויכולת הישרדות נדירים. לאחר " אלטלינה" עלה לירושלים פיקד כמפקד פלוגה על הגדוד הירושלמי של האצ" ל ובין היתר השתתף בכיבוש הכפר הערבי מלחה.

לאחר המלחמה התגייס לצה" ל ובקורס קצינים נפצע קשה. זמן מה עבר לעסקים פרטיים ומאוחר יותר גויס לשירותי הביטחון ועסק באירופה בפעולות שהשתיקה יפה להן.

בשבוע שעבר פורסם ב" הארץ" כי שלח חבילת נפץ לראש ממשלת גרמניה, קונראד אדנאואר, אם לא במטרה לחסלו הנה לפחות כדי למחות על הסכם השילומים. לפי הידיעה הוא עשה את הפעולה בידיעתו ובהסכמתו של בגין. מקורבי בגין מיהרו להכחיש.

אם אני צריך לשפוט למי להאמין (ואולי איני אובייקטיבי) אני מאמין ל" קבצן" , איש ישר דרך, שכל חייו לחם למען עם ישראל.

השאלה אם הפעולה הזו הייתה חכמה היא שאלה אחרת. הייתי ילד כשהופיע בגין בכיכר מוגרבי והרים יד בשבועה, יחד עם כל ההמון, לעשות הכל כדי למנוע את הסכם השילומים. גם אני הרמתי יד ונשבעתי. ואני יכול להבין את היוזמה לשלוח חבילת נפץ לאדנאואר.. אין לשכוח שגם דב שלנסקי, לעתיד יושב ראש הכנסת, הכין פצצה והניחה בפתח משרד החוץ, במחאה על הסכם השילומים.

החלטת בן גוריון לקבל שילומים מגרמניה עוררה אז התנגדות ציבורית חריפה ביותר, שבראשו עמד מנחם בגין. כשהובא הנושא לדיון בכנסת, ב-7 בינואר 1952, פרצו אלפי מפגינים נסערים שרשרת של מאות שוטרים שהגנה על הכנסת. 92 שוטרים ו-36 אזרחים נפצעו. ההפגנה פוזרה רק לאחר שהוזעקו למקום כוחות צה" ל.

בפרספקטיבה היסטורית אפשר לומר כי בן גוריון צדק ולא בגין. אין ספק שהשילומים סייעו לריהביליטציה של גרמניה ושל אדנאואר (שהחזיר לשלטון בעידוד האמריקנים נאצים ותיקים). אין ספק גם שהמדינה הושחתה עקב הסכם השילומים. הכספים שנתקבלו מגרמניה גם סייעו למפא" י לשלוט בכלכלת הארץ.

אבל השילומים הצילו את המדינה מקריסה כלכלית. קליטת העלייה ההמונית דלדלה את כל משאבי המדינה. משלוחי סוכר וכותנה שהגיעו לנמלי הארץ לא שוחררו, כי לא היה כסף לשלם תמורתם. אוניות חיטה שהגיעו לנמל לא הסכימו לפרוק את מטענן, אם לא יבוא נציג הממשלה ובידו מזוודות דולרים. הסכם השילומים הכניס למדינה משאבים בהקף של 750 מיליון דולר. כספים אלו שימשו בסיס להשקעות פיתוח – תחבורה, חקלאות, תעשייה, מערכת החשמל והביאו לצמיחה שאפשרה את קליטת העליה ההמונית.

=============================================

החכם הירושלמי שגילה את הגניזה

נפלאות הן דרכי הרוח בעם ישראל. ויעיד סיפורו של הרב שלמה אהרון ורטהיימר, חכם ירושלמי שבאמצעים דלים ובמסירות אין קץ, חשף ראשון את קטעי הגניזה הקהירית ופרסם אותם לפני שנודעו בעולם הגדול.

כשסיפרתי כאן את סיפור המפעל למחשוב הגניזה הבאתי בקצרה את ההיסטוריה של האוצר המופלא הזה, כפי שהיא מופיעה בכל הספרים והאנציקלופדיות.

לפי הסיפור הזה הגיעו שתי מלומדות סקוטיות בשנת 1896 לקהיר וגילו שם כמה דפים של כתב יד עתיק. הן הביאו את הדפים לפרופסור זלמן שכטר באוניברסיטת קיימברידג" וזה זיהה כי מדובר בנוסח עברי של ספר בן סירא שאבד. בעקבות הגילוי ארגן פרופסור שכטר בסוף שנת 1896 משלחת למצרים והוציא מן הגניזה רבבות כתבי יד אותם העביר בעשרים ארגזים לקיימברידג", שם מצוי האוצר עד ימינו.

בעקבות פרסום מאמרי התקשרו אליי שני ניניו של הרב אהרון שלמה ורטהיימר. שמות שניהם כשמו של הסבא רבא שלהם. האחד ירושלמי נושא גם את שם המשפחה של הסבא רבא ועיסוקו בתורה. השני מפתח תקווה, עורך דין במקצועו, ושם משפחתו לשם. בפי הנינים היתה קובלנה: כיצד זה העלמתי מקוראיי את העובדה שהסבא רבא שלהם הוא הראשון שגילה אחד מדפי בן סירא והוא פירסם קטעים מן הגניזה בספר " בתי מדרשות" , שנדפס בשנת תרנ" ג (1893) יותר משלוש שנים לפני ששכטר הגיע למצרים.

" אני הייתי אז הראשון אשר גיליתי אוצרות חושך מטמוני מסתרי כתבי יד" . שלמה אהרון ורטהיימר, סוף המאה ה-19

שלמה אהרון ורטהיימר עלה לארץ ישראל מהונגריה בשנת 1872 והוא אז בן 5. למד בישיבת בית אל הספרדית ושם נתוודע לאוספים גדולים של כתבי יד שהיו בישיבה זו. בצד לימודיו ההלכתיים (הוא פרסם ספר ראשון בהלכה בהיותו בן 19 ) התמחה בפיענוח כתבי יד ועד מהרה יצאה השמועה בקרב סוחרים שורטהיימר מוכן לקנות הכל. אמצעיו היו דלים והוא חסך לחם מפיו ומפי בני משפחתו כדי לקנות כתבי יד. בדרך זו הגיעו לידיו כתבי יד שמקורם בגניזה הקהירית (אליה הצליחו לחדור סוחרי עתיקות שנים לפני בואו של שכטר). בין היתר הגיע לידיו דף מתוך ספר בן סירא וכן שורה של מדרשים שלא נודעו קודם או שנחשבו לאבודים. הוא היה הראשון לפרסם קטעים מן הגניזה יותר משלוש שנים לפני פרופסור שכטר ולאחר מכן פרסם עוד עשרות ספרים. באחד מהם,שפורסם בשנת תרפ" ד,כתב: " זה לי שלושים שנה מאז החילותי להאיר אור מדרשי חז" ל אשר היו בכתובים, אני הייתי אז הראשון אשר גיליתי אוצרות חשך מטמוני מסתרי כתבי יד עתיקים מתוך הגניזה הישנה שבמצרים ואני הייתי אז הראשון שהדפסתי מתוך הגווילים כתבי יד ההם ממדרשי חז" ל… ועל ידי זה נתפרסם בעולם מהות הגניזה ויבואו אחרי חכמים שונים וינצלו את מצרים ויוציאו לאור מהם דברים רבים וקנו להם שם עולם ואדם לא זכר את המסכן ההוא אשר מילט את העיר" .

צאצאיו של ורטהיימר חיים בתחושת העוול שנגרם לסבא רבא שלהם. הנין שלמה אהרון לשם נסע לקיימברידג" ולאוכספורד והשיג שם הוכחות בכתב לעובדה שהסבא רבא היה חלוץ הגניזה. מסתבר שכדי לממן את קניותיו נהג הסבא רבא למכור כתבי יד שפיענח ומכר אותם לקימברידג" לאוכספורד ולבריטיש מוזיאון כמה שנים לפני שיצאה המשלחת ש/ל שכטר.

למעלה: קטע מכרטסת של ספריית אוניברסיטת אוכספורד, המעיד על רכישת כתבי יד של הגניזה מוורטהיימר, ארבע שנים לפני גילוי הגניזה בידי שכטר. למטה: שני הנינים שלמה אהרון ורטהיימר) ושלמה אהרון לשם. (צילומים: זאב גלילי).

.מאמר מקיף על הגניזה ראה

http://www.zeevgalili.com/?p=216

*                   *                     *

זהירות: הונאות באינטרנט

לפני זמן לא רב קיבלתי באינטרנט סידרת תמונות מדהימה: צילום מקרוב של המעבורת המתפוצצת " קולומביה" (שבתוכה נמצא כזכור האסטרונאוט הישראלי אילן רמון). בכיתוב נאמר כי התמונה צולמה בידי לוויין ישראלי שעבר בקרבת המעבורת בעת התפוצצותה. ברור קצר העלה כי לא היו דברים מעולם. שום לוויין ישראלי לא צילם את המעבורת. סידרת התמונות הייתה עבודה בעיניים באמצעות תוכנה לעיבוד צילומים.

הצילום המזוייף של התפוצצות הקולומביה

התופעה הזו של מסרים הנשלחים באינטרנט, בלי שיש להם ידיים ורגליים, נפוצה מאד. רבים מנסים להוליך שולל, אך רבים יותר הפתאים שמאמינים למסרים וממשיכים בהפצתם. אני מציע לקבוע מונח חדש למסר אינטרנטי שאין לו אבא – " שתוקי" . ה" שתוקי" הוא מושג תלמודי שמשמעותו ילד שלא ידוע מי אביו. הוא נקרא כך משום שכאשר הוא שואל את אמו מי אבא היא משיבה לו " שתוק" .

יש " שתוקים" המבוססים על איזו עובדה נכונה ולכן מעוררים אמון. כזהו השתוקי שקיבלתי לפני זמן על דמות יהודית חשובה בהיסטוריה של ארצות הברית – חיים סלומון. לפי הסיפור שקיבלתי גייס חיים סלומון את הקהילה היהודית של ארצות הברית לעזרתו של ג"ורג" וושינגטון. לפי המסר הורה וושינגטון להנציח את תרומתו של סלומון בשטר הדולר האמריקני. זאת, על ידי סימון מגיני דוד מעל ראשו של הנשר ומתחתיו ציור מנורת שבעת הקנים. עוד נאמר כי בימים אלה הוקם לוח זיכרון לזכרו של סלומון בבית כנסת באקדמיה הצבאית האמריקנית ווסטפוינט. המכתב הזה התגלגל גם למדור המכתבים של " מקור ראשון" ונראה על פניו כמסמך אותנטי.

ביקשתי מידיד אמריקני לבדוק את העניין ונתברר כי סלומון היה אכן מממן חשוב של המהפכה האמריקנית ויש עליו שפע של חומר אמיתי באתרים רבים באינטרנט. אבל שטר הדולר הנוכחי עוצב בשנת 1956, שנים רבות אחרי המהפכה האמריקנית. הכוכבים שמופיעים בציור הם בני 5 קצוות (ולא 6 כבמגן דוד) ומנורת שבעת הקנים היא תשע נוצות של הנשר שבכנף. כל הסיפור אינו אלא אגדה.

יש שתוקים שפורטים על חרדותיהם של בני אדם. כזה היה המסר על ניסוי שנערך כביכול לגבי השפעת הקרינה של שני טלפונים סלולריים. השתוקי האלמוני שלח אפילו תמונה בה נראית ביצה המוצבת בין שני ניידים ונאמר שם כי לאחר שיחה של 65 דקות הפכה הביצה הטריה לביצה קשה.

והרשימה ארוכה: תמונה אותנטית כביכול של מוצב צה" ל ועליו השלט :" מחבל יקר, עקב המשחק יהיה הש.ג. סגור. מקרים דחופים יטופלו במחצית" . או תמונה בה נראית קבוצה של זקנות סביב מחשב לפטופ, או תמונה של מפגינים איסלאמיים הנושאים שלטים" אנחנו אידיוטים" , " הפציצו אותנו" ועוד.

ביצה שלוקה בפלאפון – לא היה ולא נברא

ראה מאמר מקיף על התופעה "הונאות ומתיחות באינטרנט"

---

"

9.