ארכיון פוסטים מאת: זאב גלילי

תופעת מדונה והקבלה

ראה גם מלכת אסתר או מלכת הקבלה

http://www.zeevgalili.com/?p=3841

העיר תל אביב צהלה ושמחה – מדונה מלכת הקבלה הגיעה לארוויזיון בישראל – מאי 2019]

הזמרת מדונה כמלכת אסתר [יולי 2004]

העיר ניו יורק צהלה ושמחה וליהודים הייתה אורה ושמחה. וכי דבר קל הוא בעיניכם? נס פורים בחודש תמוז. מלכת הפופ, מדונה, הפכה למלכת אסתר. הכוכבת הנערצת, שנשאה עד כה את שם אמו של "אותו האיש" , הכריזה כי מעתה ייקרא שמה בישראל אסתר. היא תהיה בשר מבשרנו ועצם מעצמנו. והרי אין כמו השם אסתר מתאים למי שהייתה מדונה. מדונה, כמו אסתר, היא, כמאמר חז"ל, "ירקרוקת וחוט של חסד משוך עליה" . מדונה-אסתר גם צנועה כאסתר המלכה, שעליה נאמר כי שבעים וחמש שנים לא הסתכלה בפני גבר, חוץ מפניו של מרדכי. והרי עצם שמה מעיד, כפי שנאמר בספר הזהר הקדוש, שהיא נסתרה מעיניו של אחשוורוש.

מדונה. צילום: David Shankbone (ויקישיתוף)

וכמו אסתר, המשולה ללבנה המאירה לישראל בחשכה, אף אסתר שלנו מביאה אורה ליהודים. ואולי שינוי שמה של מדונה מבשר את בוא הגאולה. שהרי קבעו רבותינו שאסתר המלכה משולה לאילת השחר. מה אילת השחר, כשאורה בוקע הוא בא קמעא קמעא, כך גם אסתר שבמגילה, שהביאה גאולתם של ישראל. ולכן אין להאיץ בה במדונה-אסתר שתבוא לארץ, כי רק עם הגאולה תבוא, קמעא קמעא. ועל אסתר זו שלנו אפשר לומר כי היא אהובה על כל אחיה, שלא כמרדכי היהודי שהיה רצוי רק לרוב אחיו.

אבל לאחר השמחה הגדולה של היהודים באו הרהורי ספק. והיו שנזכרו במאמר חז" ל שקבע כי עם אסתר שבמגילה בא " סוף כל הניסים" . כי אחרת איך להסביר את העובדה שמדונה-אסתר מסתפחת אל עם ישראל לא כרות המואביה, שאמרה עמך עמי. ללא טבילה כדת. ללא גיור כהלכה.

זאת ועוד. איך עוברת מדונה-אסתר על איסור מפורש של " כתובת קעקע לא תתנו בכם" ולא עוד אלא שהיא מקעקעת בבשרה את אחד משמותיו של הקדוש ברוך הוא ועוברת אל " לא תשא" . ואם לא די בכך מניחה מדונה-אסתר תפילין, כאילו בעקבות בתו של רש" י, שהייתה מנחת תפילין. אך מדונה, אוי לאותה בושה, מניחה תפילין בלבוש לא צנוע. והש" בתפילין שהיא מתעטרת בהן איננה נכרכת על גב כף ידה אלא על קיבורת זרועה.

עד כאן הקפה א", לכבוד פורים דתמוז.

גאונית בשיווק

ועכשיו נעבור לדון ברצינות בתופעה הזו הנקראת מדונה והקבלה. וראשית כמה מילים על מדונה ועל הדרך שעשתה עד שקראה לעצמה אסתר.

אין ספק שמדונה היא גאונית שיווק. הכוכבת בת ה-46 – שהחלה דרכה בראשית שנות השמונים כזמרת להיטים קלילים – הפכה בתוך עשרים שנה לאלילה ולאייקון תרבותי. אלילה שאנשים מוכנים לשלם 7000 דולר לכרטיס כדי לראות אותה. לשלם 24 אלף דולר במכירה פומבית לאספנים, עבור חזייה שלה. היא הגיעה למעמדה ללא ספק בזכות כישרונותיה המוסיקליים, אך גם, ואולי בעיקר, ביכולתה לשווק עצמה בפרובוקטיביות ובתעוזה.

דוגמא, אחת מרבות, לשיטות השיווק של מדונה: קליפ שבו היא מצולמת כצ'ה גווארה, מדגמנת במדים צבאים על מסלול דוגמניות, זורקת רימון לעבר הנשיא בוש. הקליפ הופק לפני המלחמה בעיראק ומדונה החליטה שלא לשדרו ("אני לא נגד בוש אני בעד השלום" ) אבל הקליפ שלא שודר כבר עשה את שלו.

" למות ביום אחר"

לענייננו שייך הקליפ " למות ביום אחר" , שהפיקה מדונה ובו היא משלבת מוטיבים קבליים על רקע סרט של ג'יימס בונד. בקליפ נראית מדונה כשעל זרועה מקועקעות האותיות לא"ו, שמסמלות אחד משמות הקדוש ברוך הוא לפי המסורת היהודית. הסצינה מתרחשת במחנה שבויים בו עוברת מדונה עינויים. במקביל מתנהל דו קרב בין מדונה לבנה למדונה שחורה.

מדונה הלבנה מנצחת את יריבתה השחורה בכוח התפילין (מתוך הקליפ)

הסצינה מתרחשת באולם בו אביזרים השייכים לסרטי ג'יימס בונד ההולכים ונהרסים. בסצינת העינויים, במהלך המאבק שלה עם שוביה, כורכת מדונה רצועת תפילין סביב זרועה. היא מצליחה להשתחרר משוביה, המדונה הלבנה מנצחת את המדונה השחורה.

הכיסא החשמלי שבגבו אותיות הכוללותאת שם ה' (מתוך הקלים)

על הכסא החשמלי שעליו התכוונו השובים להושיב את מדונה מופיעות האותיות לא"ו.

האם זה רק  גימיק שיווקי

פניתי לד" ר בועז הוס מן המחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון, המתמחה בקבלה בת ימינו, וביקשתי ממנו הסבר לתופעה " מדונה והקבלה" . ד" ר הוס נשא הרצאה בנושא זה לפני שבועיים, במוזיאון היהודי בברלין. ההרצאה נדפסה בספר הקטלוג של תערוכה העוסקת במשמעותם של מספרים ביהדות.

האם הקליפ שאתה מתאר במאמר שלך איננו חלק מגימיק שיווקי, כמו גימיקים רבים אחרים של מדונה, שאין להם שום קשר לקבלה.

 

ד" ר הוס: " הוידאו קליפ משתמש באופן מפורש במוטיבים יהודיים וקבליים. השימוש בגימיקים שיווקים בתוצרים תרבותיים הוא מאפיין מובהק של התרבות הפוסטמודרנית" .

האם מדונה בקיאה בספרות הקבלה? האם יש לה ידע כלשהו ביהדות?

ד" ר הוס: " מדונה למדה קבלה במכון ללימודי הקבלה של הרב שרגא ברג. אני מניח שהיא בקיאה בתורות ובספרות הקבלית של הרב ברג. אני מניח שבאמצעות כתביו של ברג והלימודים שלה במכון ללימודי הקבלה היא רכשה ידע מסוים ביהדות (לצד ידע כללי על היהדות כפי שהוא נפוץ בעולם המערבי). ידע זה משתקף בוידאו שלה, כמו גם בספרי הילדים שלה. אינני סבור שהיא מכירה ספרות קבלית או מושגים ביהדות שלא דרך התיווך של ברג והמכון" .

ד"ר בועז ההוס

איזה קשר אתה מוצא בין הופעות מדונה לבין מה שאנו מכנים קבלה?

ד"ר הוס (במאמר שפרסם בנושא): "בפרשנויותיו לספרות הקבלית הקנונית, הרב אשלג (שהרב ברג הולך בעקבותיו) פיתח שיטה קבלית חדשנית ומורכבת, שביסודה עומדת הבחנה בין שני עקרונות יסודיים  ומנוגדים  של ההוויה –   ה'רצון לתת', הפרינציפ האלוהי הנמשך מן האין סוף כ'יש מיש'  והרצון לקבל הנברא 'יש מאין' קבלה פוסט-מודרנית.
המשמעות של האותיות לא"ו, על פי  המרכז לחקר הקבלה, מאפשר לנו לקרוא את סרטון הוידאו 'למות ביום אחר', כטקסט קבלי ברגיאני. הכוח של השם לא"ו מציל את מדונה, בסצינת מחנה שבויים, מן הכאב והסבל שמטילים כוחות הרע. הניצחון על כוחות הרע החיצוניים –  כך אנו לומדים מסצינת הדו-קרב, וממילות השיר – תלוי בנצחון במאבק פנימי כנגד האגו – נצחון המדונה הלבנה (האור האלוהי, הרצון לתת) על המדונה השחורה (האגו, הרצון לקבל) –  נצחון, שכפי שמלמד הרב ברג, ניתן להשיג בעזרת כוחו של השם לא"ו…
מן הראוי אם כן, לקרוא את 'למות ביום אחר' כמטה-טקסט פוסטמודרני…
האם יש בכלל קשר בין התופעות הקרויות  "קבלה בת זמננו" למה שאנחנו מכירים במושג " קבלה" ההיסטורי.

ד" ר הוס: " יש קבוצות רבות העוסקות בקבלה בימינו והן מקיימות זיקות מסוגים שונים לתופעות קבליות מתקופות היסטוריות קודמות. הזיקה היא בעצם הגדרת הפעילות והתוצרים התרבותיים של הקבוצות הללו כ"קבלה", כמו גם בשימוש במושגים קבליים, בלימוד ובפירוש טקסטים קבליים ובשימוש בפרקטיקות קבליות (תיקונים, כוונות, מדיטציות קבליות וכיו" ב)" .

מה הוא הקף התופעה של " קבלה בת זמננו" ?

ד" ר הוס: " לא מדובר בתופעה אחת, אלא במגוון רחב של תופעות. החל משנות השמונים, ובעיקר בשנות התשעים והאלפיים, ישנה פעילות נרחבת של קבוצות קבליות במגזרים שונים. כמו גם של יחידים המתעניינים בקבלה, לומדים וכותבים ספרי קבלה. ישנה פעילות נרחבת של הדפסה מחודשת של ספרי קבלה מסורתיים, כמו גם של חיבורים קבליים חדשים. הפעילות מתקיימת בחוגי לימוד, קורסים, ישיבות, ברדיו – ובמידה רבה ביותר, באינטרנט. ההתעניינות המחודשת בקבלה מאפיינת את מרבית המגזרים בחברה הישראלית היהודית – חרדים, דתיים לאומיים מסורתיים וחילוניים. עניין רב בקבלה ובחסידות מאפיין גם קהילות יהודיות בחוץ לארץ, בעיקר בארה"ב. יש לציין גם את העניין הרב בקבלה בחוגים בעולם המערבי, לא רק בקרב יהודים" .

מה לדעתך מושך אנשים בימינו לעסוק בקבלה או במה שהם חושבים שזה קבלה.

ד"ר הוס: " התערערות המודרניזם בעולם המערבי ושל ההגמוניה התרבותית החילונית ציונית (שהיא בעיקרה מערבית-אשכנזית) בארץ, הביאו לעניין במסורות שנדחו לשוליים של התרבות המערבית המודרנית. העניין בקבלה משתלב בעניין במסורות מזרחיות, ילידיות, מיסטיות ואוקולטית בעולם המערבי כולו. בחברה הישראלית, העניין בקבלה נבנה גם מכך שהקבלה הייתה נדבך מרכזי בעולמם של הקבוצות המסורתיות שנדחו לשולי החברה הישראלית – החרדים המזרח אירופים והמזרחים יוצאי ארצות האסלאם"

עצות למאזינים

המראיין: יש כמה ערוצי רדיו שבהם מופיעים כל מיני "מקובלים" , הנותנים עצות למאזינים. השאלות והתשובות נשמעות כך:

המאזין: אתה חייב לעזור לי. אני לא מצליח למצוא עבודה, אשתי רוצה להתגרש ממני, אבא שלי חלה בסרטן, אחד הילדים שלי מתמכר לסמים. מה עוויתי ומה פשעתי שמענישים אותי כך.

" המקובל" : האם חלמת באחרונה חלום קשה? (המאזין: כן הרבה חלומות).

המקובל: תנסה להיזכר האם לא נדרת איזה נדר בחלום שלך?

המאזין: אולי, אני לא יכול להיזכר אבל יכול להיות.

המקובל: זו בטח הסיבה לכל המכות שהוכית. וחוץ מזה יש עליך כנראה עין רעה. אבל אל דאגה הכל אפשר לתקן בקבלה.

אמור לי את שמך, את תאריך ושעת הלידה שלך. עכשיו בחר מספר בין אחת לעשר ובין 10 למאה. אמור לי את שם אמא שלך. עכשיו תמתין ואבדוק ואמצא מזור לצרותיך.

לאחר הפסקה מוסיקלית ה"מקובל" נותן את הרצפט: אכן בדקתי בספרים ומצאתי שנדרת נדר בחלום והפרת אותו. התיקון שלך יהיה אם תשנה את שמך ואתה צריך לעשות את זה מהר. אחר כך תיקח את האבקה שלנו תערבב טוב ביין. תשפוך קצת יין בכניסה לבית זה טוב לפרנסה. תטביל אצבע ביין ותסמן על המשקוף מול המזוזה. חוץ מזה תקבל כאן קמיע טוב. תעשה זאת ותזכה לחיים ארוכים לבריאות טובה לפרנסה ולנחת.

שאלתי את ד" ר הוס: מה דעתך על דו שיח כזה (שמורכב מהרבה שאלות ותשובות ששמעתי והקלטתי).

ד" ר הוס: עצם הפרקטיקה של מתן תיקון על עוון מסויים, היא גלגול של תופעה שמקורה בקבלת האר"י (ואולי עוד קודם לכן). התיקונים של האר"י  אמנם שונים, הם מורכבים בעיקר מאמירת פסוקים וצרופי אותיות, אבל בפרקטיקה עצמה – פנייה למקובל, אבחון החטא על ידו, ומתן "תיקון" לעוון ולסבל של החוטא, יש דמיון.

שאלה: איך אתה מבחין בין תופעות אמיתיות לבין תופעות שרלטניות.

ד" הוס: " שרלטן לדעתי הוא אדם המתיימר להיות בעל מקצוע, מבלי שיהיו לו הכשרה ומיומנות במקצוע זה. בגלל שלא ברור מה היא ההכשרה והמיומנות של "מקובל", אי אפשר לקבוע מי הוא מקובל שרלטן ומי הוא מקובל אמיתי. הרושם שלי הוא שמרבית האנשים המגדירים עצמם כמקובלים בימינו עושים זאת מתוך כנות ושכנוע עצמי" .

" שרלטניות, שטחיות ומסחריות"

התלמידה המפורסמת ביותר של " המרכז לחקר הקבלה" של הרב שרגא ברג היא מדונה הקתולית. על גישתו של המרכז אומר ד"ר הוס במאמר שפרסם כי המרכז אינו מבחין בין דתיות לחילוניות. לפי תפיסתו הקבלה פתוחה לאנשים מכל הדתות והיא מערערת על החלוקה המודרנית של הדת ליחידות דתיות המובחנות זו מזו. כמו גם על התפיסה הלאומית של גרשום שלום, שראתה בקבלה את כוח החיות של העם היהודי.

" המרכז ללמוד קבלה מעורר התנגדות עזה, הן בקרב חוגים מסורתיים, הן באמצעי התקשורת והן בקרב חוקרי היהדות באקדמיה" כותב ד"ר הוס,  "בעוד שהחוגים המסורתיים יוצאים כנגד החריגה של המרכז מן הנורמות המקובלות, בעיקר בקשר להוראת קבלה והפצתה, הרי שאמצעי התקשורת וחוקרי האקדמיה מאשימים את המרכז ללמוד קבלה בשרלטנות, שטחיות ומסחריות (במילה אחרת – בפוסטמודרניות), כמו גם בשטיפת מוח ושימוש לרעה בכוח" .

================================================

 

ננו טכנולוגיה: ”שמים חיידק בתוך שבב אלקטרוני ושואלים אותו: אתה מרגיש טוב?” ולפי תשובתו יודעים אם המים מורעלים

yosi-shacham

"זה נשמע כמו מדע בידיוני" פרופסור יוסי שחם (צילום: זאב גלילי)

פרופסור יוסי שחם מאוניברסיטת תל-אביב מפתח מכשיר שנועד לאתר במהירות פיגוע לא קובנציונאלי במאגרי מים * המכשיר מבוסס על שילוב בין חיידקים הרגישים לרעלים לבין מערכת ננואלקטרוניות * בשלבי פיתוח של מדעני הננו: תרופה שתפעל כטיל מונחה להשמדת תאים סרטניים * " אבל שמיכת התקציב למחקר מלאה חורים"

" תאר לך" , אומר לי פרופסור יוסי שחם, " שאתה קם בבוקר, מצחצח שיניים ומפעיל את מד הסרטן שלך. המכשיר מגלה שיש לך אירוע סרטני. אתה הולך לסופרמרקט, קונה תרופה ובולע. התרופה הזו היא בעצם טיל מונחה המשוטט בגופך, מאתר את התא הסרטני ומשמיד אותו" .

להמשיך לקרוא

כשיהודי עזה סייעו למתנחלי רוחמה

תולדות הישוב היהודי בעזה

עזה ניתנה נחלה לשבט יהודה יחד עם בנותיה: באר שבע, אשדוד, דימונה וחצור * מלכי בית חשמונאי כבשו את העיר והתנחלו בה * הישוב היהודי בעזה התקיים משך כל ימי הביניים עד ראשית המאה העשרים * לידיעתו של שר הבטחון שאול מופז

שר הבטחון שאול מופז לא נכח כנראה בשיעור היסטוריה, שבו למדו על תולדותיה של עזה. אחרת אי אפשר להסביר את הצהרתו כי " עזה מעולם לא הייתה חלק מארץ ישראל" .

להרחבת השכלתו של השר מובאות כאן העובדות הבסיסיות, הקשורות בתולדותיה של אחת הערים היהודיות העתיקות בעולם.

  • · בעת כיבוש הארץ בידי בני ישראל נועדה עזה ל" נחלת מטה בני יהודה למשפחותיהם" . הנחלה כללה גם את " בנותיה וחצריה עד נחל מצרים" (יהושע טו מז): באר שבע, אשדוד, דימונה, חצור ועוד.
  • · ההתנחלות בעזה מומשה על ידי מלכי בית חשמונאי, שכבשו את העיר וסיפחו אותה.
  • · בעזה נמצאו שרידים רבים לעברה היהודי. מנורה וכתובת עברית חקוקות על עמוד הניצב במסגד הגדול. כן נמצאו מנורה וסמלים יהודיים אחרים חקוקים על שיש.
  • · שרידי בית כנסת עתיק נחשף בחוף עזה ובו פסיפס עליו חקוק שמו של דוד מלך ישראל.
  • · בעזה התקיים ישוב יהודי משך מאות בשנים, כמעט ללא הפסקה, עד ראשית המאה העשרים.
  • · על פי עדויות נוסעים שעברו בעיר בימי הביניים, עסקו היהודים בעזה במסחר ובחנוונות. הם שיווקו לחוץ לארץ שעורה שגידלו הערבים בסביבות עזה וכן אבטיחי בר שגדלו בנגב.
  • · בעת שעלו המתיישבים הראשונים באזור ג'ממה והקימו את רוחמה הייתה קהילה יהודית בעזה שסייעה למתיישבים.
  • · במהלך מלחמת העולם הראשונה נמלטו יהודי העיר בגלל הקרבות שהתנהלו בעיר ובסביבותיה. בתום המלחמה חזרו אליה. הם הקימו בית כנסת. גם סניף של בנק אפ" ק (לימים בנק לאומי) הוקם במקום.
  • · בשנת 1931 נותר בעיר רק יהודי אחד. כל היתר נמלטו ממנה בעקבות מאורעות הדמים של שנת 1929.

ראה מנורה שופר ולולב בעזה

חוות השיקמים של שרון הוקמה על אדמות רוחמה

===============================

כאשר קר בחוץ

מספרים על פרופסור אברהם הלוי פרנקל, מגדולי המתמטיקאים של האוניברסיטה העברית, כי היה נוהג לתקן לבני אדם התבטאויות חסרות היגיון.

 

 אברהם הלוי פרנקל

אברהם הלוי פרנקל

פעם נסע באוטובוס ביום חורפי גשום. אחד הנוסעים פנה אל הפרופסור וביקש: הואל נא לסגור את החלון, קר בחוץ.

שאל הפרופסור: ואם אסגור את החלון יהיה חם בחוץ?

נזכרתי בסיפור הזה כששמעתי ברדיו את עורך הדין רם כספי מגן בהתלהבות על תכנית ההתנתקות ונימק: כל רבע שעה נולד שם פלשתינאי.

ואני שואל את הפרקליט המלומד: ואם נתנתק מעזה לא ייוולד שם כל רבע שעה תינוק פלשתינאי?

==========================================================

מתקרנפי המאפיה

המאפיה האמריקנית פרסמה מכרז לתפקיד רואה חשבון.

למועמדים נערך מבחן קבלה, שכלל שאלה אחת בלבד: כמה הם שתיים ועוד שתיים.

ראשון המועמדים השיב שהתוצאה היא ארבע . הוא הוצא מייד להורג.

" הם ודאי רוצים לרמות את מס הכנסה, חשב המועמד השני. תשובתו הייתה: שתיים ועוד שתיים הם שלוש. גם הוא הוצא להורג. זה גם היה גורלו של השלישי שהשיב כי שתיים ועוד שתיים הם חמש.

לעבודה התקבל רק המועמד הרביעי. כאשר נשאל כמה הם שתיים ועוד שתיים השיב: כמה שאתם רוצים.

זו בדיחה, אבל היא משקפת מציאות אנושית. יש בה כדי להסביר כיצד תמיד יש מומחים המתגייסים להגן על כל דעה והיפוכה. על אלה ניתן לומר כי הם המתקרנפים של המאפיה.

ההתקרנפות היא תופעה אוניברסלית. כל משטר כוחני מעלה את החנפנים, חסרי עמוד שדרה, המיישרים קו עם העמדות של השלטון.

אך המומחה, המשנה פתאום דעותיו, איננו סתם קרנף. הוא דומה יותר לרואה חשבון שהתקבל למאפיה האמריקנית. כאלה הם אנשי מערכת הביטחון, משר הביטחון ומטה. אתמול הצהירו כי ההתנתקות היא רוח גבית לטרור, גורם להגברת הטרור, ניצחון לטרור. היום הם או שותקים, או מוצאים נימוקים טובים בעד ההתנתקות.

 

 עמוס מלכא

עמוס מלכא ויקישיתוף

כזה הוא ראש אמ"ן לשעבר, עמוס מלכא, שפתאום מגלה שכל ההערכות לפיהן ערפאת לא התכוון מעולם לעשות שלום אין להן בסיס במציאות.

בן גוריון ודאי מתהפך בקברו כשהוא שומע קצין בכיר בצה"ל מעיז להשמיע הערכות מדיניות, שרק מנהיג יכול ורשאי להעריך. מה פרוש " אין מסמכים המאשרים את התיזה שערפאת רוצה להשמיד את מדינת ישראל" ? איזה מסמכים יכולים להיות הוכחה למה שחושב מנהיג אוייב.

התפקיד של שרות מודיעין הוא להביא עובדות. למשל " קארין A" . היא עובדה. למשל, ה" תנזים" , שהוא זרוע של הפת" ח וקיבל את מימון הטרור הישיר שלו מערפאת, זו עובדה. למשל, אי הפעלת מה שקרוי " הבטחון המסכל" הפלשתינאי נגד החמאס והג"יהאד זו עובדה.

מה המשמעות המדינית והאסטרטגית של העובדות אין ביכולתו ואין זה מתפקידו של איש מודיעין להעריך. מה שמדאיג בכל הפרשה הזו של עמוס מלכא איננה ההתקרנפות שלו. אולי הוא בכלל לא מתקרנף אלא שמאלן שעם הסרת המדים יצא מן הארון.

מה שמדאיג הוא שמן הוויכוח בין עמוס מלכא לבין עמוס גלעד מתברר כי המדינאים לא טורחים כלל לקרוא חומר מודיעיני ולהסיק את המסקנות המדיניות. הם סומכים על הערכותיהם של אנשי צבא, שרוחב דעתם הוא כרוחב האתנח של הכוונת האחורית.

הקרנף

אנחנו עושים עוול למתקרנפים. כי הרי מי ששועט ובועט והורס ומחריב הוא הקרנף.

===================================================

מזבולון עד זבולון

שלושה דורות נדרשו לתנועה הדתית לאומית, בגלגוליה השונים, לעבור ממעמד מחלק התה ברכבת הציונית של מפא" י למעמד שותף בכיר בקטר המוביל של הליכוד.

שלושה שבועות נדרשו לזבולון אורלב כדי להחזיר את התנועה לקרון האחרון ברכבת הדוהרת של שרון.

האתנן שביקש אורלב משרון, בתמורה להישארות המפד" ל בממשלה, משקף את דמותה של התנועה היום: סמכויות במשרד הדתות; ביטול הקיצוץ למועצות הדתיות; השתתפות במינויים למועצות הדתיות; שמירת הסטאטוס ; ביטול הקיצוץ בתקציב הישיבות וכו".

בבחירות הבאות יוכל אורלב להצהיר בלב שקט: החזרנו עטרה ליושנה.

===============================================

הכרעת מזוז

ההכרעה איננה בשאלה אם יש מספיק ראיות להרשיע את שרון בקבלת שוחד. ההכרעה היא בשאלה מה עדיף: אי יווני אחד או 22 ישובים יהודיים.

===================================================

בג" ץ החתולים

בג" ץ מצא זמן ומחשבה לפסוק הלכה משפטית, שקבעה את מעמדם של חתולי הרחוב וזכויותיהם. הוא לא מצא לנכון להתערב בהחלטת ראש הממשלה לפטר שני שרים על מנת למנוע הצבעת רוב נגדו.

==================================================

האם הפאשקוויל מירושלים הטריף המים בניו יורק

ב-1 ביוני השנה הופיעה ב" ניו יורק טיימס" ידיעה בולטת שכותרתה: " יש משהו במים ומאד ייתכן שאינם כשרים למהדרין" .

כתב העיתון, מיכאל ברי, כתב בין היתר: " ניו יורק היא מקום טוב בשביל יהודי המבקש אוכל כשר. יש בה חנויות לאולטרה חרדים וגם ליהודים פחות דתיים. כל זה נכון כל עוד אינך צמא. כמה רבנים קבעו עכשיו שמי הברז בניו יורק אינם כשרים" .

" מים של הציונים"

לקורא יוסי קלבן מגינות שומרון, שקרא את הידיעה ב" ניו יורק טיימס" , הדברים נשמעו מוכרים. הוא נזכר כי לא מכבר קרא פאשקוויל, שהודבק על קירות שכונת " מאה שערים" , בו נאמרו דברים דומים על המים בירושלים.

באותו פאשקוויל נאמר בין היתר: " שמועה שמענו ותרגז נפשנו, הנה לאחר בדיקה יסודית במעבדות… נמצא שבכל המים שמספקים הציונים הכופרים ימ" ש (=יימח שמם), בין המים הנוטפים מן הברזים בין המים הזוחלים מן המעיינות, מסתתרות כמויות מחרידות של מזיקים קטנים ר" ל הנראים לעיני הדיין דרך המכשירים המכונים מיקרוסקאפען – אוי לעינים שכך רואות… ולכן פשוט וברור שקיים איסור חמור לשתות מים שלהם ח" ו" .

גם בידיעה ב" ניו יורק טיימס" ניתן אותו נימוק לאיסור לשתיית המים הניו יורקים: " הרבנים גילו באחרונה שבמים מצויים יצורים קטנים ממשפחת הסרטניים. אלה אינם מזיקים אך הם אינם כשרים" . הידיעה הופצה על ידי סוכנות איי.פי. והופיעה בכל אמצעי התקשורת האמריקניים.

" פאשקוויל פורימי"

האם יכול להיות שיש קשר בין הפאשקוויל מבני ברק לפסק ההלכה בניו יורק?

הצגתי את השאלה לידידי, פרופסור משה קופל, המוכר לי כמומחה לפאשקווילים. בפנייתי אליו חשפתי את הסוד כי את הפאשקוויל שהודבק על קירות מאה שערים, חיבר הוא עצמו יחד עם חברו, הרב דניאל קוטנמכר. הפאשקוויל הודבק בפורים והוא כמובן פורימי בתוכנו ובכוונותיו.

פרופסור קופל הוא מתמטיקאי, איש המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן. מה לפרופסור למתמטיקה ולכתבי הפלסתר המודבקים על קירות מאה שערים?

נגד " מניין מעורב"

התחביב של חיבור פאשקווילים החל עוד בחוץ לארץ, מספר פרופסור קופל. הוא וחבריו, תלמידי ישיבה לשעבר, נדדו בין האוניברסיטאות היוקרתיות של ארצות הברית (הרווארד, פרינסטון ועוד). הם חשו עצמם קצת לא שייכים ובאחד הימים, כמעשה קונדס, חיברו פאשקוויל בגנות מנין משותף של גברים ונשים בהרווארד.

שנה לאחר מכן עלה קופל לארץ יחד עם ידיד, הרב דניאל אריה גוטנמכר (כיום ר" ם). " היינו אז רווקים וחופשיים. הסתובבנו בסמטאות מאה שערים וקראנו פאשקווילים. כשהגיע פורים החלטנו שגם אנחנו יכולים" .

" נגד יציאת נשים"

אמרו ועשו. הפאשקוויל הראשון נכתב כהמשך לפאשקווילים אמיתיים, שקראו לנשים שלא לצאת לרחוב אלא בלבוש צנוע. קופל וחברו קראו לאסור על נשים לצאת לרחוב בכלל, גם בלבוש צנוע. " התעוררו ושובו סגרו דלתותיכם בעד נשותיכם" .

השניים הדפיסו את הפאשקוויל בבית דפוס של השכונה והדביקו אותם במו ידיהם על הקירות. מעטים מאד ניחשו שמדובר בסאטירה. " פעם ביקר אצל שכן שלנו יהודי, בן ישיבה מארצות הברית. הוא ראה את הפאשקוויל שלנו וכשנשאל לדעתו אמר: הדברים נראים לי קצת קיצוניים, אבל אם גדולי הדור פסקו כך יש לקבל זאת" .

לאחר הפאשקוויל הראשון הפכו השניים את כתיבת הפאשקוויל למסורת פורימית. בכל שנה המציאו חומרות, אזהרות ואלות חדשות. בשנה השנייה הזהירו מפני לימוד נביאים וכתובים. אחר כך קראו להטיל חרם על כסף ציוני והבטיחו להחליף את השטרות הטמאים בכסף שידפיסו. בפאשקוויל הבא קראו לטבילה המונית והטפת דם ברית בליווי תזמורת.

לא היה קץ לרעיונות של השניים. בפאשקוויל אחד קראו לבחורי ישיבה להתגייס, כדי שיוכלו לסרב לשרת מטעמי מצפון. ובאותה הזדמנות קראו לאיחוד דגל התורה עם רץ של שולמית אלוני. אחר כך הכריזו כי " מלך המשיח בא" . כשסערו הרוחות סביב כביש בר אילן קראו להעביר את הכביש לרשות הפלשתינאית.

האם מקור השראה?

פאשקוויל האיסור לשתות מים טמאים הוא האחרון בסדרה. האם הפאשקוויל הזה היה מקור השראה למה שהתרחש בניו יורק ?

פרופסור קופל אינו חושב שהיה קשר כזה. אבל במהלך השנים התייחסו אנשים רבים לפאשקווילים שלו כאל מסמכים אמיתיים. כשפורסם הפאשקוויל הקורא להחרים את הכסף הציוני פורסם תוכנו כידיעה בעיתון " דבר" . קופל וחברו מיהרו להעמיד את העתון על טעותו במכתב למערכת. הסופר חיים באר, שהיה אז בעל טור ב" דבר" , ביקש לברר מה אמיתי ומה בדוי, הפאשקוויל או המכתב.

אך כפי שמציין חיים באר במאמרו: " לפתחה של כל סאטירה רובץ איום המציאות" . אחרי שפרסמו את הפאשקוויל, הקורא לאסור יציאת נשים מהבית, פרסם אחד מרבני העדה החרדית פסק הלכה: " צריכה אשה להיות יושבת בתוך הבית ולא תצא לרחוב" .

אני יכול להוסיף כי הן מחברי הפאשקוויל והן אותו חכם מחכמי העדה החרדית לא חידשו דבר. לאחר שסבי נהרג בהתמוטטות מרפסת בעת הדלקת ל" ג בעומר במירון ( בשנת 1911) פסקו חכמי צפת כי הסיבה לאסון (בו נספו 21 אנשים) היא שנשים יוצאות מבתיהן אל השוק.


מה זה פאשקוויל

זו מלה ביידיש שמשמעותה כתב פלסתר. פי גרסה אחת נוצרה המלה משבוש של שתי מלים עבריות פתקי-עוול. בהברה אשכנזית ליטאית זה נשמע כמו " פשקי עוול" ומכאן זה הפך לפאשקוויל. לפי גרסה אחרת זהו שיבוש של צרוף המילים " פתק אווילים" .

לפי המילון הלועזי-עברי של אלקלעי מקור המילה " פסקויל" איטלקי. היא נקראת על שם פסקינו, פסל שבור ברומא שנתגלה ב-1501, שנהגו לכתוב עליו כתבי פלסתר. במילון הלועזי-עברי של פינס יש הסבר אחר: " בעל מלאכה ברומא, שהיה ידוע בחריפותו והיה נוהג לתלות על פסל עתיק כתבים עוקצניים" .

הפאשקוויל הוא אחד מאמצעי התקשורת המקובלים ביותר בקרב היהודים החרדים בירושלים ובבני ברק. כל הרוצה מדפיס מודעה ענקית עם אותיות גדולות יותר מאותיות קידוש לבנה ומדביק על הקירות. לרוב זהו כתב פלסתר אנונימי, שמטרתו להשמיץ אישיות או מוסד.

רבנים רבים גינו את התופעה ופסקו " ארור מכה רעהו בסתר" . דבר זה לא מנע את המשך הפרסום וההפצה של כתבי הפלסתר. לרבי מסאטמר מיוחסת האמירה כי בתי מאה שערים היו מתמוטטים מזמן לולא הדבק של הפאשקווילים הרבים שהודבקו עליהם.


מאמר מורחב בנושא המשקווילים

" מי באמת גנב לנו את הליכוד"

ראה "מי מפחד ממשה פייגלין"

http://www.zeevgalili.com/?p=902

1. השחיתות של מרכז הליכוד
2. מדוע הם שונאים מתנחלים ודתיים
3. "הייתי בין מייסדי ובוני כפר דרום"
4. מהי מהירות הקריאה של מזוז
5.. המתקרנפים של יונסקו ויאסר עראפת
6. מיצובישי
7. אמא יש רק אחת מר שי בזק

BOOK HIM .8

" חונכתי בבית" ר, גדלתי בתנועה, ואני מסתכל בראי ומתבייש * התנועה לא בגדה באידיאולוגיה שלה, כי כבר שנים שאין לה שום אידיאולוגיה * מרכז הליכוד הפך להיות איגוד לחלוקת טובות הנאה * שם המשחק הוא שחיתות" *מונולוג של חרות"ניק מתוסכל

הייתה לי השבוע שיחה עם אחד החרות"ניקים הוותיקים שבליכוד, הכואב את כאב הידרדרותה של התנועה. האיש ממלא תפקיד ממלכתי ולפיכך מבקש לשמור על עילום שמו. אני מביא את דבריו כלשונם, בקיצורים קלים:

" אבי היה באצ" ל, אני חונכתי בבית" ר והצטרפתי לליכוד בגיל צעיר. הייתי ילד כשאבי לקח אותי לכיכרות בהן נאם בגין. כשאני מסתכל בראי אני מתבייש. האם זו תנועת ז"בוטינסקי?

בגין באספת בחירות. ברקע ציור ארץ ישראל משתי גדות לירדן

בגין באספת בחירות. ברקע ציור ארץ ישראל משתי גדות לירדן

" אי אפשר להבין את הדררותה האידיאולוגית של התנועה, שחרטה על דיגלה את "שתי גדות לירדן", אלא על רקע השחיתות שפשתה בה" .

ההלם של 1977

" תהליך ההידרדרות של התנועה החל מיד לאחר המהפך ב-1977. דור הוותיקים, חוט השדרה האידיאולוגי והאנושי, כבר היה זקן מכדי לתפוס את השלטון. אבי, למשל, כבר היה אז על סף פנסיה. אילו היה צעיר יותר יכול היה לקבל תפקיד בכיר.

" שלושים שנות ישיבה באופוזיציה, תחת מנהיגותו של בגין, לא הצמיחו כישרונות ארגוניים וניהוליים גדולים. לליכוד לא היו עתודות של אנשים צעירים ומוכשרים שיכולים לנהל מדינה. כתוצאה מכך התנהלה המדינה על-ידי מפאיניקים. כשבגין נכנס ללשכתו הוא השאיר על כנם את כל העוזרים המפאיניקים של יצחק רבין ז" ל (פרט לאחד). פשוט לא היו מועמדים משל הליכוד. ואם היו כאלה הם היו מן הזיבורית. אלפי ג"ובים חשובים נשארו בידי מפאיניקים. רבים מהם היו אולי מוכשרים ויעילים, אך לא חשבו בראש אחד עם השלטון החדש. הם נהגו לתקוע יתדות בגלגלים, לעכב, לדחות. זה היה שלטון ימני עם ידיים שמאליות. הראש של הליכוד נשען על רגליים מפאיניקיות.

" האופורטוניסטים"

" המצב הזה שאב לתוכו אלפי אופורטוניסטים, שמעולם לא הזדהו עם הליכוד לפני עלייתו לשלטון. ראשית, מפני שזה לא היה כבוד גדול. שנית, משום שזה לא היה משתלם בכלל. פתאום נוצרו אלפי הזדמנויות חדשות לאלפי אנשים שאמרו: אני אגיד שאני ליכוד ואקבל ג'וב.

" האופורטוניסטים הללו הפכו להיות בעלי תפקידים בכירים בתוך תקופה מאד קצרה. מדובר באנשים שבדרך הטבעית לא הצליחו להסתדר. אנשים מוכשרים, שהיו להם משרות טובות, לא חיפשו ג'ובים פוליטיים. רק מובטלים ובטלנים, מפאת חוסר כשרון וחוסר יכולת, פנו לערוץ הזה. בתעשייה האווירית היה איזה פקידון, שהיה אחראי למשכורות או משהו כזה. הוא מצא דרך לעלות למעלה בהצהרה "אני ליכוד". תוך כמה חודשים הגיע לתפקיד מרכזי. ומקרים דומים היו למאות ולאלפים בתפקידים קטנים וגדולים: ראשי דירקטוריונים, מנכ"לים של חברות ממשלתיות, מנכלים של משרדים ממשלתיים, סגניהם ועוזריהם.

" הגל הזה נעצר קצת בתקופת ממשלת האחדות של שמיר רבין ופרס (85 עד 90). גם מפני שמפא"י חזרה לחלק שלל, כמו במשרדו של פואד בן אליעזר למשל.

" הסכרים נפרצים"

" עם עלייתו של נתניהו לשלטון עלה גל נוסף וגדול מקודמיו של השתלטות כדאיניקים על משרות ציבוריות באמצעות הליכוד. כל העסקנים כבר למדו את מפת הג'ובים. ידעו איפה יש דירקטוריון ואיפה יש חברה ממשלתית. כל הסכרים נפרצו. במהלך הבחירות פנימיות בליכוד כתב שר בכיר לבוחרים מכתב, בו נאמר כי הצליח להכניס 80 חברי מרכז למשרד שלו.

" מרכז הליכוד, שהתנפח לממדים מבהילים של יותר מ-3000 חברים, הפך לארגון הנאבק להשגת טובות הנאה לחבריו.

" נוצר מצב שרבים מחברי מרכז הליכוד, מספרם מגיע אולי לאלף או אלפיים, מתפרנסים מחברותם במרכז. ואפילו לא טורחים להסתיר את זה. כמו המקרה של אותו חבר מרכז התובע 300 אלף דולר מחברה המייצרת את טנק המרכבה. זאת, בתמורה לכך שסידר לנציגי החברה פגישה עם שר הביטחון בנושא התכנית לבטל את ייצור המרכבה.

" המנכ" ל צריך למהר"

" סיפר לי איש עסקים ידוע, שפנה למנכ" ל חברה ממשלתית באיזו הצעת עסקה. הדיון היה כללי ללא החלטה. שעה לאחר מכן, כך סיפר לי אותו איש עסקים, הגיע אליו שליח מטעם אותו מנכ"ל וביקש תמורה לכך שיסדר את העסקה. המנכ"ל הסביר כי הוא יודע שלא יהיה בתפקיד תקופה ארוכה והוא צריך למהר.

" ואין גבול לטובות ההנאה, גלויות ונסתרות, חוקיות ובלתי חוקיות. הנה קראתי היום בעיתון כי חילקו את הזיכיונות של שמונה מרחבים של מפעל הפיס לשמונה אנשים חדשים. זיכיון של מפעל הפיס פירושו מכונה המדפיסה בשבילך כסף בלי שאתה זז ממקומך.

" הגונב מגנב פטור"

" אינני חסיד של "מנהיגות יהודית" ושל מה שקוראים "הפייגלינים". אבל כשאומרים שהם "גנבו" את הליכוד אפשר רק לומר שהגונב מגנב פטור. הם לא המציאו את השיטה שאין קשר בין מספר המתפקדים לבין מספר המצביעים לליכוד. קח לדוגמה את רמת-גן. בעיר זו היו פריימריס שבהם הצביעו כ-10,500 מתפקדים לליכוד ורק כ-6000 מהם הצביעו בעד נציג הליכוד בבחירות לעירייה.

" כולם שוכחים שבפריימריס של הליכוד היו כשלוש מאות אלף מתפקדים. אבל בזמן שחלף מאז נשרו כמאה אלף מתפקדים ובמשאל על ההתנתקות היו רק כמאתיים אלף מתפקדים. ההסבר לכך פשוט. לפריימריס התפקדו אנשים שמישהו שילם בשבילם את דמי החבר. אחר כך לא היה חשוב לא להם ולא למי שגייס אותם אם הם חברי ליכוד.

" אני כבר לא מדבר על שוחד ושלמונים שמשלמים בכירי הליכוד לחברי מרכז בכל מיני צורות. למשל מתנות לבר מצוות ולשמחות. השתתפות באירועים כמו פתיחת חנות.

" מה שמאפיין את המציאות הזו בליכוד הוא שאבדה כל בושה. הנה באחרונה הגישו חברי הכנסת גלעד ארדן וגדעון סער הצעת חוק שתאפשר הגדלת מספר המינויים הפוליטיים על חשבון עובדים מדינה מקצועיים ללא מגבלות.

================================================

2. מדוע הם שונאים מתנחלים ודתיים

השאלה שבכותרת איננה מתייחסת לשמאל הפנאטי, שכבר שכח מזמן מה זה להיות ציוני. השאלה היא מה מביא אנשים, מימין ומשמאל, הרואים עצמם ציונים רציונאליים, לייחס את כל הצרות של מדינת ישראל למתנחלים ולדתיים.

מה משותף ליוסי שריד ולדן מרידור, ליוסי ביילין ולציפי לבני.

הנימוקים, המעשיים כאילו, שמביאים בעלי תפישה זו עומדים על כרעי תרנגולת.

השורשים של התפישה הזו הם עמוקים יותר מן הנימוקים שמביאים המצדדים בה. המניע העיקרי נעוץ לדעתי בחשש שמא הציונות הייתה מוטעית מעיקרה, וכי היא "החטא הקדמון" עליו מבוססת מדינת ישראל.

נדמה לי שפרופסור זאב שטרנהל הוא דוגמא טובה לבעלי תפישה זו. במאמר שפרסם ב" הארץ" , בעקבות אירועי רפיח, הוא חוזר על מכלול הנימוקים לגבי נזקי "הכיבוש" . אבל הוא חושף את המניע העיקרי של מי שרואה עצמו ציוני, ובעצם סבור כי הציונות לידתה בחטא קדמון (אף שהוא מכחיש זאת).

וכך הוא כותב בין היתר: " כפי שאפשר היה לצפות, סופו של הקולוניאליזם ההתנחלותי שיערער את אושיות הציונות… מלחמת העצמאות הייתה פסגתו של תהליך הכיבוש, שבא לענות על צורך קיומי ובכך הייתה הצדקתו המוסרית. לפיכך, לא בחמישים השנים שקדמו למלחמת העצמאות טמון החטא, אלא ב-37 שנות הקללה שבאו אחרי מלחמת ששת הימים… ההבדל בין שתי התקופות הוא הבדל של מהות. ההתנחלות היא שמטשטשת גבול זה, ובכך חותרת תחת הלגיטימיות המוסרית של הישגי הציונות…" .

הטיעון של פרופסור שטרנהל מבוסס על כשל לוגי. מדוע כיבושי מלחמת העצמאות שונים מהותית מכיבושי ששת הימים? מה ההבדל בין התנחלויות חניתה, דגניה וכפר דרום של המאה העשרים, לבין דוגית, נצרים וכפר דרום של שנת 2004 ? האם מישהו בעולם מקבל הבחנה כזו?

כרוז נאצה אנטי דתי שהופץ בכפר סבא

כרוז נאצה אנטי דתי שהופץ בכפר סבא

==================================================

3. "הייתי בין מייסדי ובוני כפר דרום"

הקורא משה נחום שטרנברג מירושלים כותב לי:

" נולדתי בשנת 1928. הייתי בין מאה הצעירים האחרונים שהגיעו ארצה מאירופה בעליית הנוער ב-1943.

" במוצאי יום הכיפורים של שנת 1946 הייתי בין מייסדי ובוני כפר דרום. אחר כך הייתי חבר משק בני דרום לשם עברנו ובנינו אותו לאחר מלחמת השחרור.

כפר דרום ביום העליה  לקרקע 1946

כפר דרום ביום העליה לקרקע 1946

" ברצוני להסב את תשומת ליבם של המצדדים בהתנתקות לתוצאה הדסטרוקטיבית של מעשה כזה. אם חלילה יפנו את גוש קטיף מתושביו היהודים, מיום זה והלאה אף אדם נורמאלי במדינתנו לא יתנדב עוד להתיישב במקום כלשהו. פרוש הדבר שלא יהיו עוד חלוצים בישראל. כי מי יהיה מוכן לסכן עצמו ובני משפחתו ולהשקיע את כל משאביו במקום חדש כאשר קורות גוש קטיף לנגד עיניו?

================================================

4. מהי מהירות הקריאה של מזוז

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שוקל אם להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה. ואני תמה כיצד שוקלים.

יש להניח כי תהליך השקילה כולל קריאת החומר הנוגע בדבר. כמה זמן צריך בשביל זה? מחקרים העלו כי מהירות הקריאה של אדם בוגר, משכיל ואינטליגנטי, מגיעה ל-280 עד 300 מילים בדקה. היועץ המשפטי משכיל ואינטליגנטי. בהנחה שהוא בוחן כל פרט בקפידה, אפשר להניח שמהירות הקריאה שלו מגיעה ל-250 מילים בדקה, לפחות. כלומר 15 אלף מילים בשעה. אם הוא מקדיש לפרשת שרון ארבע שעות ביום הוא מגיע לתפוקה של 60 אלף מילים ביום.

מזוז התמנה לתפקידו ב-25 בינואר. אם ננכה שבתות וחגים ועוד עשרה ימים להתאקלמות נותרו למזוז מאה ימי עבודה מלאים. אם ניצל 4 שעות ביום לקריאה יכול היה לקרוא בפרק זמן זה 6,000,000 מילים.

האם זה לא מספיק כדי להגיע להחלטה? מדוע צריך לחכות עד סוף יוני?

==============================================

5. המתקרנפים של יונסקו ויאסר עראפת

בשנת 1959 עלתה בפריז הצגת הבכורה של " קרנפים" , פרי עטו של יוג'ין יונסקו. המחזה טבע מושג חשוב, בעל משמעות חברתית ופוליטית – " התקרנפות" .

עלילת המחזה פשוטה: בישוב כלשהו מתחיל פתאום להסתובב קרנף. לא רואים אותו בתחילה. רק שומעים את הרעש שלו – ריצה כבדה וקולות נחירה. כשהוא רץ ברחובות, הוא מעלה ענני אבק, פוגע באנשים, דורס אותם והורג כמה מהם.

בתחילה, האזרחים מזועזעים וכועסים, ומנסים לחשוב איך להיפטר מן הצרה. אבל הקרנף ממשיך להסתובב, ולפתע אתה שומע דעות שאולי בעצם הקרנף הזה טוב, אולי הוא ממלא תפקיד חיובי. אולי הוא בכלל צודק. אנשים גם מתחילים לדבר בהערצה על כוחו הגדול, וכעבור זמן מה, אחד מהמעריצים הופך בעצמו לקרנף. אט אט הופכים כל התושבים, פרט לאחד, לקרנפים.

הפרשנות טענה שזו סאטירה שמשקפת את מה שקרה לעם הצרפתי בעת הכיבוש הנאצי. יונסקו, בראיונות, לא שלל את זה לגמרי, אבל רמז שהמחזה נכתב יותר כאזהרה לעתיד. הוא גם אמר שלימין אין מונופול על התקרנפות, וזה יכול לקרות גם בשמאל, וכמובן שעל כך זכה לביקורת שוצפת מן השמאל בצרפת.

מהו הנמשל במקומותינו? מכירים קרנף ששמו יאסר ערפאת? זוכרים כמה מתקרנפים קיפצו ויש עדיין מקפצים סביבו?

כמו כל יצירה גדולה גם " הקרנפים" איננו חד ממדי. ערפאת כבר לא רלבנטי. אך האיש שהפך אותו לא רלבנטי ממלא את תפקיד הקרנף. ותראו כמה מתקרנפים יש סביבו – בליכוד, בשמאל, בתקשורת.

=================================================

6. מיצובישי

לידיעת המתקרנפים, העריקים והמתנדנדים למיניהם: מיצובישי כבר לא IN. מאז קנה רבין את הצבעתו של אלכס גולדפרב תמורת מיצובישי, המכונית הזו כבר לא מי יודע מה. באחרונה נתגלה פגם בטיחותי במערכת הבלימה של המכונית שהוסתר משך שנים מבעלי המכוניות. כדאי לבקש מכונית אחרת.

===============================================

7. אמא יש רק אחת מר שי בזק

שי בזק היה יועץ התקשורת של בנימין נתניהו ונעלם מן המרקעים כשזה הובס על ידי ברק. בשבוע שקדם למשאל ההתנתקות הייתה לבזק עדנה תקשורתית. הוא הוזמן לראיונות על כל גבעה תקשורתית רמה ומתחת לכל עץ רענן. והייתה לכך סיבה טובה. שי בזק הטיף להתנתקות למרות שהוא עצמו גדל בנוה דקלים ואמא שלו מוסיפה להתגורר בישוב המיועד לעקירה.

היה קשה מאד להזיל דמעה לשמע דברי בזק. להפך. למראה הצהרותיו החגיגיות שנאמרו בחיוך רחב הוא הזכיר לי כל מיני בדיחות. למשל על אותו איש שרצח את אמו וביקש מבית המשפט להתחשב בעובדה שהוא יתום. או אותו איש מבדיחה אחרת שרצח את אמא בגלל שקל אחד. וכששאל השופט האם בשביל שקל רוצחים אמא השיב: אדוני השופט אני אדם חסכן, שקל פה ושקל שם מצטבר לסכום גדול.

שי בזק מבין בתקשורת ואת התפקיד שעשה בשרותו של נתניהו מילא בהצלחה רבה. אפשר להבין אותו על שלא עמד בפיתוי לנצל את ההזדמנות ולחזור למרקעים. הרי איש לא היה מקדיש לבזק שנייה אחת של טלוויזיה אילו היה מתנגד להתנתקות, או אילו התגוררה אמו ברמת-גן. אבל בן המוכן לעשות טרנספר לאמא שלו זה סיפור ולא איש כשי בזק יחמיץ אותו.

הבעיה של שי בזק היא שאמא יש רק אחת ואת הסחורה הזו כבר לא יוכל למכור שוב.

וזה שוב מזכיר לי בדיחה.

מורה מבקש מתלמידיו לכתוב חיבור בנושא "אמא יש רק אחת" .

רוב הילדים כתבו משהו כמו: הייתי חולה מאד אמא טיפלה בי במסירות ובאהבה, אמא יש רק אחת.

מוישל'ה כתב משהו אחר: באתי הביתה ונורא התחשק לי משהו מתוק. אמא אמרה לי: גש למקרר יש שם שתי חפיסות שוקולד. נגשתי למקרר פתחתי ואמרתי: " אמא, יש רק אחת" .

===============================================

BOOK HIM  .8

ידיד מארצות הברית המבקר בארץ צפה בטלוויזיה במרואן ברגותי המרים את ידיו הכבולות מעל לראשו ומסמן באצבעותיו את סימן הנצחון הצ"רצ"יליאני V.

הידיד שאל אותי: "מה קרה לכם. האם כבר לא מציגים כאן סדרות פשע בטלוויזיה. האם קציני המשטרה שלכם אינם רואים כיצד כובלים חשודים ונאשמים בארצות הברית? שם מעולם לא יכבלו עציר או אסיר כשידיו מלפנים. צורת כבילה כזו נחשבת מסוכנת. בעבר, כשנהגו לכבול כך, היו מקרים שאסירים תקפו את שומריהם, חנקו אותם ונמלטו. אצלנו כובלים אדם רק מאחורי גבו. זה אולי נוגד את כבוד האדם וחירותו. אבל אם אתם מעדיפים לתת כבוד לרוצח המתועב הזה אתם אולי יודעים מה שאתם עושים" .

כיתוב לצילומים

" הייתי ילד כשאבי לקח אותי לאספות של בגין" . בגין בנאום בחירות בראשית שנות החמישים. בכרזה ציור ארץ ישראל משני גדות לירדן והכתובת " מולדת וחרות" .

" קח את מפעל חייך וברח" . סטיקר אינטרנטי נגד תכנית ההתנתקות.

" אולי הקרנף דווקא צודק?" . יוג'ין יונסקו.

ראה הליכוד ושס ראשיתה של מהפכה

" במדינת היהודים" רעש מהומה

הסדרה המצוינת על תולדות הסאטירה של מודי בראון מתעדת גם את תולדות המדינה * סיפורה של ישראל, המידרדרת מחברה מגובשת המאמינה ביעדיה לחברה שסועה שאיבדה את דרכה * מ" המטאטא" ועד " מלכת האמבטיה" * והאם דן אלמגור היה מקור ההשראה לגוש אמונים

ייאמר מייד: סדרת " במדינת היהודים" של מודי בראון, המשודרת מזה כמה חודשים בערוץ הראשון, היא אחת מתכניות התעודה הטובות ביותר שהפיקה הטלוויזיה. הסדרה, המתעדת את הסאטירה הישראלית מראשיתה ועד ימינו, עשויה מצוין. אין פלא שהיא זוכה לרייטנינג גבוה, על רקע הצחיחות המוחלטת של הערוץ הראשון וההידרדרות לתת רמה של יתר הערוצים.

מודי בר און (תמונת מסך מהסידרה)

יש בסדרה הזו כל מה שאפשר לצפות מסדרה תיעודית טובה: תחקיר יסודי, איסוף קטעי ארכיון נדירים, תסריט מצוין, חיתוך מצויין, שילוב נבון של שחקנים המשחזרים אירועי בידור מן העבר והגשה נהדרת של מודי בראון.

 

הסדרה מתחילה מבראשית, מן התקופה של טרום מדינה. המדינה הייתה בדרך אבל הסאטירה צעדה לפני המחנה. לצופים של 2003 צריך להסביר מה מצחיק בהצגות של " הקומקום" ו" המטאטא" . אך מתוך קטעי ההומור המיושן בלטו קווים של תרבות גבוהה (הסופר אביגדור המאירי הוא שכתב את הטקסטים ל" המטאטא" ) ובלטה גם האהבה לארץ והנאמנות לרעיון הציוני, שאפיינו את התקופה. כזה גם היה הפרק על התיאטרון היידי, שבמרכזו דמותם המדהימה של דז"יגאן ושומאכר. שני קומיקאים בעלי שעור קומה שהצחיקו דור שלם של דוברי יידיש. אבל הם גם נאלצו להיאבק נגד החוק הלא ייאמן, שאסר הצגות יידיש במדינת ישראל.

ככל שהסדרה התקרבה לתקופתנו כן היה צריך להסביר פחות את ההומור. הפרק שהוקדש לאפרים קישון ודן בן אמוץ – שני עולים, האחד המציא עברית חדשה והשני המציא את הצבריות – הוא ממש יצירת מופת. גם בפרק זה עדיין מילאו ההומור והסאטירה את תפקידם הלאומי: להצחיק, לבקר אבל באהבה. באותה תקופה דן בן אמוץ עדיין לא התהלך יחף, עדיין לא היה לבוש כפייה ולא היה עטוף בצעיף בצבעי אש" ף.

הפרק על הגששים הוא אולי השיא של הסדרה. אין ספק שהלהקה הזו היא היצירה הישראלית האוטנטית ביותר. יצירה משותפת של שייקה אופיר, יוסי בנאי וניסים אלוני ובראש כולם פשנל, המפיק האגדי. המערכונים קלעו בול לקונסנזוס הישראלי. הם ביקרו וצחקו אבל מעולם לא ערערו על אמיתות היסוד של חיינו. וכאשר פעם, באיזו תאונת עבודה, השתתפו במסע הבחירות של מפלגת העבודה מיהרו לתקן את הדבר במערכון בו הסבירו כי הם אמנם אנשי מערך אבל מצביעים רק ליכוד. המערכונים של הגששים מצחיקים עד היום גם למי ששמע אותם מאה פעמים. אולי מפני שהבידור השתנה אבל לא הקונסנזוס.

הסדרה מתעדת את הסאטירה הישראלית, אבל ככזו היא בעצם מתעדת את מה שקרה לעם הזה בשנות המדינה. הבידור והסאטירה משקפים אולי יותר מכל תחום אחר את התהליך שעברה החברה הישראלית. מאמונה תמימה, מהסכמה לאומית רחבה בצדקת הדרך, מחיי צנע והסתפקות במועט – לנהנתנות, לאובדן דרך ולאובדן ערכים, לקרע עמוק.

שנות השישים התאפיינו בהתפרצות מופעי בידור שמילאו אולמות. יוצאי להקות צבאיות המשיכו דרכם לבמה האזרחית ומילאו קופות וכמוהם מגוון מופעי בידור מקומיים ומיובאים. מודי בראון לא יכול היה לעמוד בפיתוי של אופנת זמננו לייחס את כל צרותינו למלחמת ששת הימים, לגנרלים, ל" שיכרון האימפריאליזם הישראלי" שהוביל למלחמת יום הכיפורים להתנחלויות וכו" וכו".

דוגמא לכך הוא הקטע על " איש חסיד היה" , פרי עטו של דן אלמגור ובהפקתו של יעקב אגמון. מדובר בהצגה שזכתה להצלחה רבה. היא התחזתה לאוסף סיפורי חסידים אבל לטעמי הייתה קיטש זייפני, חיקוי של הצגת פרינג" אמריקנית על חיי הכושים.

גם הסיפור על הצגה תמימה ובלתי חשובה זו נוצל לניגוח " המתנחלים" . וכך אומר דן אלמגור בראיון עמו: " בחוגי גוש אמונים, בעיתון "נקודה" שלהם, חגי סגל, מנאשמי המחתרת היהודית כתב מאמר גדול הפותח במילים "דן אלמגור הוא בעצם מאבות גוש אמונים. ההצגה הזו סללה לנו את הדרך לחברון כי את השירים האלה שרנו והנוער החילוני התחיל לדבר אתנו" .

ויעקב אגמון מוסיף: " אם אני הייתי יודע שזה ייתן תמריץ לגוש אמונים לא הייתי מעלה את ההצגה" .

שאלתי את חגי סגל על העניין והוא השיב לי: אני אהבתי מאד את ההצגה הזו אותה ראיתי כנער צעיר מאד. לפני שש שנים, במוסף לכבוד יום העצמאות החמישים של מדינת ישראל, הוזמנו כמה כותבים לכתוב כל אחד על " שיר כלבבו" .

אני כתבתי על השיר אי די די די די די די מהמחזמר "איש חסיד היה". כותרת המאמר הייתה " הסיסמא הסודית של גוש אמונים" .

כתבתי בהומור, שהפזמון היה אות פתיחה מוסיקלי של כניסתו של דור הכיפות הסרוגות לזירת ההתרחשויות הישראלית. כתבתי שהעובדה שלשיר הזה לא היו מילים עלתה בקנה אחד עם הסודיות שאפפה את הגוש במהלך מבצעיו הראשונים בשומרון. עוד ציינתי שהשיר זומזם בסניפי בני עקיבא, כור מחצבתו של גוש אמונים, שבהם לא הייתה הקפדה על הפרדה בין המינים, כמו שבמחזמר הזה שבו היו שחקנים ושחקניות.

ועוד כתבתי כי בסופו של דבר בסבסטיה לא שרו את אי די די די

אלא את "עוצו עצה ותופר" הישן והפרובוקטיבי. אבל אני זוכר כמו היום שהוא התנגן אז ברקע ההתרחשויות.

המשך סיפורה של הסאטירה הוא סיפורה של החברה הישראלית המידרדרת מחברה מגובשת המאמינה ביעדיה לחברה שסועה שאיבדה את דרכה. חנוך לוין מנסה להעלות את " מלכת האמבטיה" בקאמרי, אך הקהל מוריד בכוח את ההצגה. אבל החנוך לוניזים מחלחל אל רקמות החברה הישראלית. באוניברסיטה העברית בירושלים מתגבשת קבוצה של כותבים הכוללת את חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון וב. מיכאל. הם ממשיכים את הקו הלויני, תחילה בבטאון הסטודנטים אחר כך בביטאונים אחרים, מגיעים ל" העולם הזה" מעלים הצגות קברט והופכים לצוות הכותבים של " ניקוי ראש" . מכאן ואילך סיפורה של הסאטירה, הוא סיפורה של הפתולוגיה הרוחנית של החברה הישראלית.

איש הציפורים מהר גילה

" אני בא עם משהו משוגע לגמרי" . ד" ר יוסי לשם.(צילום: זאב גלילי)

. ד" ר יוסי לשם.(צילום: זאב גלילי)

יוסי לשם מכיר אישית כל אחת מחמש מאות מיליון הציפורים הפוקדות מדי שנה את הארץ * עבודת הדוקטור שלו על מסלול הנדודים של הציפורים חסכה לחיל האוויר חיי טייסים ונזקים של מאות מיליוני דולרים * ד" ר לשם הפך את תחביבו ומקצועו מנוף לתכנית חינוכית * אהבת ארץ ישראל ממעוף ציפור

תת אלוף (מיל.) ישראל בהרב הוא אחד מאלופי ההפלות של חיל האוויר. במהלך שירותו הפיל בהרב 12 מיגים. הוא הופל רק פעם אחת. לא בידי מטוס אויב אלא על ידי עוף דורס שפגע במטוסו וריסק אותו.

לימים סיפר תא" ל בהרב: " היה זה עוף ענקי… מעצמת ההתנגשות, המטוס ממש הזדעזע. המנוע השמיע רעשי גריסה איומים, חריקות וחרחורים…"

האירוע הזה התרחש לפני כעשרים שנה. באותה תקופה חשבו בחיל האוויר כי התנגשות בציפורים היא מכת טבע בלתי נמנעת. הנזקים שגרמו ציפורים לחיל האוויר הגיעו להיקף כזה שהנושא היה מסווג.

הפיל 12 מיגים והופל על ידי ציפור. תת-אלוף (מיל.) ישראל בהרב.

הפיל 12 מיגים והופל על ידי ציפור. תת-אלוף (מיל.) ישראל בהרב. ( באדיבות יוסי לשם)

הבעיה החמירה לאחר הנסיגה מסיני, כששטחי האימונים של חיל האוויר הצטמצמו לגבולות ארץ ישראל הישנה. בין השנים 1972 ו-1982 ארעו מאות תאונות כתוצאה מהתנגשויות בציפורים. 35 תאונות היו חמורות או חמורות מאד. חמישה מטוסים התרסקו. בשנת 1974 נהרג הטייס, רב סרן ספי לוין ז" ל, שמטוסו התנגש בשקנאי. בשנים 1970-1984 הגיע הנזק הכספי השנתי שנגרם לחיל האוויר עקב תאונות עם עופות נודדים לסכום ממוצע של 3.2 מיליון דולר בשנה. זו הייתה תקופה שבה מטוסי חיל האוויר (מיראז", סקייהוק) היו זולים יחסית.

החל משנת 1989 הצטמצם מספר התאונות הנגרמות על ידי בעלי הכנף החולפים בשמי ארצנו ב-88 אחוזים. במחירי המטוסים של היום פירושו מניעת תאונות שנזקן האפשרי נאמד בכ-600 מיליון דולר. הדבר הושג תודות לד" ר יוסי לשם, המשוגע מספר 1 בישראל לציפורים.

טיולים בכרמל

פגשתי ביוסי לשם בסדנה ל" מדע טכנולוגיה ובטחון" שקיימה אוניברסיטת תל-אביב. בין המדענים המעונבים בלט לשם בפשטות הליכותיו. נראה יותר כמדריך בני עקיבא מאשר כאיש אקדמיה.

יוסי לשם נולד לפני 56 שנים להורים יוצאי גרמניה שהתגוררו בהדר הכרמל. לצבא התגייס במסגרת גרעין של בני עקיבא. הלך לקורס קצינים ועשה הסבה לתותחנים. את שירותו הצבאי סיים כסמג" ד בתותחנים. (במילואים עלה לדרגת סגן אלוף וכיום הוא עושה 45 ימי מילואים בשנה בחיל האוויר בהתנדבות).

לאהבת הציפורים נתפס לאחר שירותו הצבאי, אך הוא מייחס את אהבתו לטבע " לקילומטראז" שהייתי עושה עם אמא על הכרמל בכל יום שישי" .

אחרי הצבא הלך ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים ואחר כך בתל-אביב. עשה תואר ראשון, התחתן, עבר להתגורר בהר גילה, התחיל לעבוד בחברה להגנת הטבע והמשיך בלימודיו לתואר שני.

הדוקטוראט שנכחד

בשנת 1979 החל לשם, בעבודת דוקטור. הנושא היה על אוזניית הנגב, שהייתה אז בסכנת הכחדה. הוא השקיע 14 חודשי עבודה ואז נתברר שסכנת ההכחדה התממשה. בכל הארץ נותר רק זוג אחד של אוזניות הנגב ואי אפשר היה לסיים את העבודה. " לא רק העופות הוכחדו אלא גם הדוקטוראט שלי" , אומר לשם.

משך כל אותה תקופה, במקביל ללימודיו, המשיך לעסוק בציפורים. בחברה להגנת הטבע התקדם ממדריך למנהל בית ספר שדה ומנהל אגף שמירת טבע. . הקים מרכז מידע על עופות דורסים בהר גילה והתקבל למסלול של חצי מישרה חוקר וחצי משרה מדריך. במסגרת פעילותו הציע לפרוס מתנדבים בכביש חוצה שומרון ולערוך תצפית בציפורים הנודדות על מנת לעמוד על מספרם וסוגיהם. לא הייתה שום מטרה מעשית ליוזמה הזו פרט לסיפוק הסקרנות.

הפעילות של המתנדבים העלתה כמה תוצאות שלא היה להן הסבר. בשנה אחת ספרו חמש מאות אלף ציפורים ובשנה השנייה 700 אלף. הייתה השערה שחלק מן הציפורים טסות בגובה כזה שהצופים מן הקרקע לא רואים. ואז עלה הרעיון לפנות לחיל האוויר ולבקש את סיועו.

הבעיה של חיל האוויר

כשפנה לשם לחיל האוויר נתברר לו כי החייל הוא שזקוק לסיוע יותר מחובבי הציפורים. מפי ראש המדור לבקרת איכות טיסה (מבקא), אלוף משנה שלמה אגוזי, למד לדעת על הנזקים החמורים שנגרמים על ידי ציפורים. במיוחד מאז הנסיגה מסיני והצטמצמות שטחי האימונים והטיסה.

" שאלתי" , מספר לשם, " מה אתם עושים בנושא. ונתברר שאין להם פתרון. ואז עלה במוחי רעיון: לעשות עבודת דוקטור בנושא הציפורים הנודדות מעל ישראל ובדרך זו לסייע לחיל. הגשתי הצעה מסודרת ומפקד החייל דאז, אלוף עמוס לפידות, התלהב ואישר. זה היה בראשית 1983. שמחתי שקיבלו את ההצעה וביקשתי להתחיל מייד בעבודה. אבל נתברר שההצעה צריכה לעבור הליכי אישור ותקצוב שיארכו כמה חודשים. אמרתי להם אז כי בין ה-3 ל-18 במאי עובר בארץ גל של איות צרעים. זהו עוף דורס שבא בגל גדול ותוך עשרה ימים עוברים בארץ כמיליון איות, העלולות לגרום לתאונות קשות. השיבו לי: "תתאזר בסבלנות"" .

הסקייהוק שהתרסק

אך תוך זמן קצר הוזעק בדחיפות למטה חיל האוויר. " באתי ואמרו לי: לא תאמין. אבל הציפור הזו שדיברת עליה גרמה לנו לאובדן מטוס" .

התאונה ארעה באזור חברון. איה התנגשה מטוס סקייהוק שטס בגובה נמוך. היא חדרה לתוך תא הטייס פגעה בידית כיסא המפלט וכתוצאה מכך הטייס נפלט החוצה. מן החבטה נשברה חוליה בצוואר הטייס והוא צנח ארצה ללא הכרה. התאונה הזו האיצה את תהליכי אישור התקציב ולשם החל מיד במחקר. זה היה באמצע שנת 1983.

500 מיליון ציפורים

בראשית הדרך היו ששאלו את לשם אם אי אפשר לגרש את הציפורים מן הארץ. אלה לא ידעו שמדובר בחמש מאות מיליון ציפורים, מ-540 מינים שונים, העוברים את הארץ מדי שנה. צפיפות הציפורים בארץ ישראל היא הגבוהה בעולם – 16.9 לאלף קילומטרים מרובעים לעומת 2 באנגליה והרבה פחות מזה בארצות אחרות.

ארץ ישראל איננה היעד של הציפורים. יעדן של הציפורים היא יבשת אפריקה. " רובן עוברות כאן עם ויזה ללילה אחד" , אומר לשם. הן נוחתות בלילה וממריאות עם שחר. הסיבה שהן עוברות כאן היא שארץ ישראל מהווה צומת של שלוש יבשות. הן מעדיפות לנוע מעל יבשה תודות לזרמי האוויר החם העוזרים להן לדאות. מטרת המחקר הייתה, למפות את נתיבי הציפורים, כיוון וגובה, מועדי בואן והסתלקותן ואיתור הגורמים המשפיעים על תנועתם.

 

 500 מיליון ציפורים מגיעות לכאן עם ויזה ליום אחד (באדיבות יוסי לשם)

500 מיליון ציפורים מגיעות לכאן עם ויזה ליום אחד (באדיבות יוסי לשם)

מתן תשובה לשאלות הללו חייב מבצע לוגיסטי רב ממדים וגם לא מעט תושייה ואלתור. המעקב אחר תנועת הציפורים נערך בשיתוף פעולה ותזמון של גורמים שונים: רשת צופים מן הקרקע של החברה להגנת הטבע, תצפית ממטוס קל, ראדאר, הפעלת מזלטים, שיוט עם הציפורים בדאון ממונע ועוד. לשם עצמו טס בדאון 1400 שעות וכיסה את הארץ בסיוריו לאורכה ולרוחבה.

התוצאה הסופית של המחקר הייתה מפת אזור מוכה ציפורים (אמ" ץ) שבו נאסרה טיסה בגובה נמוך ונקבעו נהלים של מותר ואסור בתקופות שונות של השנה. השלב הבא היה הקמת " מוקד ציפורים" בחיל האוויר, המספק מידע שוטף על תנועת הציפורים בזמן אמיתי. מידע זה מאפשר לחייל להרחיב למכסימום את שעות הפעילות שלו, תוך סיכונים מינימאליים.

איך מחברים טנקים לציפורים

לשם סיים את עבודת הדוקטור שלו בשנת 1989 ויכול היה להתפנות ולעשות לביתו. אך קדחת הציפורים לא הרפתה ממנו. בצד עבודתו כמרצה וחוקר במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב יזם שורה של פעילויות חינוכיות, שבהן מעורבים עשרות אלפי תלמידים. הבולטת ביוזמותיו היא הקמת המרכז החינוכי באתר השריון בלטרון.

לשם: " חיפשתי מקום שיהיה במרכז הארץ, ששם עוברות הציפורים הנודדות, וחיפשתי אתר שמביא קהל מאד גדול. אתר השריון מושך ארבע מאות אלף איש בשנה. פניתי למנהל האתר, מוסה פלד. אמרתי לו: אני בא עם משהו משוגע לגמרי. לחבר ציפורים לטנקים. אתה מביא אנשים כדי לחנכם על מורשת הקרב וסיפורי העבר. אני בא עם סיפורי עתיד: היי טק, מחשבים, מכ" מ, לוויינים. ביקשתי עשרים דונם וקיבלתי" .

 

 ללמוד ציונות דרך השמיים. צפרים עוקבים אחר תנועת ציפורים. (באדיבות יוסי לשם)

ללמוד ציונות דרך השמיים. צפרים עוקבים אחר תנועת ציפורים. (באדיבות יוסי לשם)

כך הוקם המרכז בלטרון המשותף לחברה להגנת הטבע, אוניברסיטת תל אביב וחיל האוויר. כיום יש שם מכ" ם, כיתת מחשבים המשמשת להשתלמויות מורים, מוזיאון ואכסניה. אבל זהו רק הגרעין. לשם כבר גייס כמה מיליוני דולרים, וכשיינתנו האישורים ייבנה שם מבנה גדול שישמש מרכז של מדע תיירות וחינוך.

לימוד עברית ברוסיה

היוזמות האלה של לשם מצליחות בין היתר תודות לכושר האלתור שלו. את המכ" ם הביא מדען עולה מברית המועצות בפרוטות ששולמו על ידי הקרן למדענים עולים. כיתת המחשבים מומנה על ידי האמריקנים שביקשו לעודד את שיתוף הפעולה האזורי שיזם לשם בנושא הציפורים עם ירדן טורקיה ויוון. מימון של ממשלת גרמניה לחקר לוויינים משמש לתכנית חינוכית " לטוס עם ציפורים" . במסגרת זו יעקבו תלמידים אחרי נדידת ציפורים באינטרנט באמצעות מידע המשודר במישרין מלוויינים. היוזמות החינוכיות של לשם הגיעו גם לסאן פטרבורג. בבית ספר של הסוכנות לומדים מאה תלמידים יהודיים על נדידת הציפורים כאמצעי ללימוד עברית.

 

 לימוד עברית באמצעות ציפורים ברוסיה

לימוד עברית באמצעות ציפורים ברוסיה (באדיבות יוסי לשם)

איך בעל כנף יכול לרסק מטוס

התשובה היא פיסיקה פשוטה. עורב אפור, שמשקלו 450 גרם בלבד, הפוגע במטוס הנע במהירות של 800 קילומטרים לשעה יוצר פגיעה בעוצמה של יותר מ-15 טונות. ואילו עוף כבד כמו שקנאי, שמשקלו 7.5 קילוגרם הפוגע באותו מטוס יוצר עוצמת פגיעה של 100 טונות.

מדוע הן נודדות

הסיבה העיקרית לנדידת הציפורים היא חיפוש אחר מזון. בחצי הכדור הצפוני יש במהלך הקיץ שפע של מזון זמין לציפורים. בחורף, עם קפיאת הנהרות, מצטמצמת כמות המזון והציפורים נודדות דרומה. הן עוברות אלפי קילומטרים וחורפות באזורים החמים בהם הן מוצאות את מזונן.

איך הציפורים מנווטות דרכן

זהו אחד מפלאי הבריאה. בעלי הכנף למיניהן נודדות אלפי קילומטרים מגיעות ליעדן בדייקנות מרבית וחוזרות לקן שעזבו באירופה . היכולת הזאת צרובה במוחם של הציפורים. שכן, הן עושות את הדרך בפעם הראשונה מבלי לקבל הדרכה מהוריהן. נראה שהציפורים נעזרות בניווט באמצעים רבים: תודות לכושר הראיה שלהן. ניסויים הראו כי הציפורים מנווטות באמצעות גרמי השמיים, זווית השמש יחסית לאופק, השדה המגנטי של כדור הארץ זיהוי עצמים בולטים בשטח. כדי לנווט בדרך זו יש במוחן של הציפורים שעון פנימי המאפשר להן לקשר בין ציר הזמן לשינוי מקום העצמים.

" לכל אדם יש חלום שהוא רוצה לעוף"

שאלתי את ד" ר לשם מה מושך אותו כל כך בעולם הציפורים. לשם: " אנחנו בני האדם מחוברים כל העת לקרקע. אין לך אדם שלא היה לו בשלב זה או אחר בחייו חלום לעוף. החלום הזה הוא חלום ההתנתקות מן הגשמיות. אני הוקסמתי במיוחד מן העופות הדורסים. יש בהם המון עוצמה וכוח. הם השליטים בשמיים. הם מסוגלים לצלול על טרפם במהירות של 300 קילומטר לשעה. עוף דורס קוטל את הטרף ברגליים. יש להם כוח עצום. בדקו ומצאו שלעיט הסלעים יש ברגליים כוח לחץ של 300 קילוגרם לסנטימטר מרובע. עיט הסלעים הזה היה סמלו של הלגיון הרומאי העשירי. לא פלא שעופות אלה היו סמלי ממלכות רבות: האשורים, המצרים, הרומאים, היוונים הקדמונים ועד האמריקנים בימינו.

מהי צפרות

זהו התחביב השלישי בפופולאריות שלו, אחרי גננות וספורט.
לפי סקר שעשה ה"אקונומיסט"  יש בעולם שישים מיליוןזנים של  ציפורים. הצפרות  מפותחת במיוחד באנגליה ובארצות הברית.  בגלל ייחודה של ישראל באים לכאן, ובמיוחד למרכז הבינלאומי לצפרות באילת,  אלפי צפרים. בפעולות החברה להגנת הטבע  משתתפים רבבות חובבי טבע.

"בדאון אתה מרגיש

כאילו היית ציפור"

"בטיסה בדאון", מספר לשם, "אתה מרגיש כאילו היית ציפור. המראה של ארץ ישראל מלמעלה הוא מדהים. הציפורים עצמן התרגלו לנוכחותנו. הדורסים כמעט לא התייחסו. לחסידות לקח זמן להתרגל.  רק השקנאים  היו בפאניקה כי חשבו שאני עוף טורף.  לכן היינו צריכים לטוס במרחק של כמאתיים מטרים מהן.  הייתי טס יום יום, עם הטייס,  מגבול הלבנון ועד מצרים.  הדאון היה מצוייד מנוע ובמיכל דלק רזרבי וכך הארכנו את זמן השהייה באוויר. השיא היה אחת עשרה וחצי שעות".

כושר הראיה של

העופות הדורסים

לעופות הדורסים יש כושר ראיה גדול פי עשרה משיש לבני אדם.  עיט סלעים  יכול לראות חוגלה ממרחק שלושה קילומטר. ראיה חדה פרושה כושר ההפרדה של העין. אדם  יכול לראות את מגדל עזריאלי ממרחק, אך העוף יראה גם את האנשים שבחלונות. עשו פעם ניסוי  והניחו חגב ירוק על רקע באותו צבע.  אדם לא מבחין בחגב ממרחק עשרים מטרים.  דורס ממרחק מאתיים מטר עט על החגב. במסכת חולין יש דיון בנושא האיה והדיה ונאמר שם כי האיה מסוגלת לעמוד בבבל  ולראות נבלה בארץ ישראל.

התנשמת כמדביר

ציפורים יכולות להיות גם ענף כלכלי חשוב. זאת מוכיחה התנשמת, שגויסה לשרות החקלאים. ישובי עמק בית שאן סבלו תקופה ארוכה ממכת מכרסמים, שכילו כל חלקה טובה. מישהו הביא מחוץ לארץ רעיון לגייס את התנשמת, הניזונה ממכרסמים. לשם נטל על עצמו לדחוף את הרעיון בארץ, יחד עם צוות חוקרים. בקיבוץ שדה אליהו נבנו עשרות תיבות קינון לתנשמות, שהוצבו בנקודות מפתח. זוג תנשמות אוכל כ-200 מכרסמים בשנה. בעקבות הצלחת המחקר נבנו תיבות כאלה גם בישובים אחרים באזור. גם לירדנים נמסר מידע בנושא במסגרת תכנית שיתוף הפעולה עמם.

תנשמת מביאה טרף לגוזליה. צילום: אמיר עזר באדיבות יוסי לשם

תנשמת מביאה טרף לגוזליה. צילום: אמיר עזר באדיבות יוסי לשם

 

 

עוד על חיל האוויר "השחמטאי שהמציא פצצות חכמות"

השחמטאי שהמציא פצצות חכמות

על חלוקת מזון לציפורים בשבת שירה

http://www.zeevgalili.com/?p=588

צטוס פ-15 נחת עם כנף אחת

http://www.zeevgalili.com/?p=8492

על הציפורים בחולה

http://www.zeevgalili.com/?p=248

" הלנצח תאכל חרב?" – כן, לנצח נחיה על חרבנו זו המציאות

 המופתי תכנן להביא לארץ את "הפתרון הסופי"

https://www.youtube.com/watch?v=ctUJb69cxoc

ראה גירסה מעודכנת לאוקטובר 2015 "הבטחתם יונה"

מנהיגי השמאל והימין גם יחד שותפים להסתרת האמת מן העם * והאמת היא שאין שום סיכוי לשלום בעתיד הנראה לעין * הערבים מעולם לא השלימו ולעולם לא ישלימו עם קיומנו כאן * כל ויתור רק מגביר את תאבונם ואת כוחו של הטרור הרצחני * זו אינה השקפה פסימית, זו המציאות
  בחודש נובמבר 1948, כחמישה חודשים לפני תום מלחמת השחרור, כינס דוד בן גוריון את מפקדי החזיתות והחטיבות של צה" ל ואמר להם את הדברים הבאים:

" קץ המלחמה. היהיה קץ – גם אם המלחמה תיגמר עכשיו? … ואם ייכרת שלום – האם יש מלחמה שלא היה לפניה שלום? יש לראות לא החלטות וניירות, אלא מציאות היסטורית. מהי מציאותנו? עמי ערב הוכו על ידינו. הישכחו זאת מהר? 700,000 איש היכו 30 מיליון. הישכחו עלבון זה? … היש בטחון שלא ירצו להתנקם בנו?…"

צילום נדיר של בן גוריון בעת ביקור בקיבוץ עין גדי ב-1970. באדיבות הצלם שבתאי לרנר

פרופסור שלמה אהרונסון, המביא את הציטוט מדברי בן גוריון בספרו על פיתוח הנשק הגרעיני בישראל (" נשק גרעיני במזרח התיכון" , אקדמון, 1994) אומר כי דברים אלה מקפלים בתוכם את מחשבתו הביטחונית של בן גוריון. הם הרקע ליוזמת פיתוח היכולת גרעינית שבה החל כבר אז.

על היכולת הגרעינית של ישראל ראה

לאיים במכת מנע גרעינית

"הערבים יקבלו אותנו בזרועות פתוחות"

בראשית הדרך הייתה לבן גוריון עמדה נאיבית ורומנטית כלפי הערבים. עמדה זו, שהייתה אופיינית לציונות בראשית דרכה, הניחה כי ההתיישבות הציונית תביא ברכה ליושבי הארץ הערביים, תעלה רמת חייהם ואת השכלתם. דבר זה יביא אותם להסכים למדינה יהודית שבה יחיו כמיעוט. בן גוריון חישב ומצא כי בשטח ארץ ישראל משני עברי הירדן יש מקום לשישה מיליון תושבים, יהודים וערבים. באותה תקופה אפילו ניסח תיאוריה שערביי ארץ ישראל הם בעצם צאצאי העברים הקדמונים. אבל על רוב יהודי לא ויתר.
בתקופה מאוחרת יותר נקט בן גוריון עמדה מרכסיסטית שלפיה יש ברית טבעית בין הפועל הערבי והפועל היהודי. הוא אף הציע להקים הסתדרות פועלים ערבית שתפעל בשיתוף עם ההסתדרות היהודית. לימים כתב בן גוריון כי הייתה אז אמונה "כי הערבים יקבלו אותנו בזרועות פתוחות".

בן גוריון בפגישות עם מנהיגים ערביים

בן גוריון בפגישות עם מנהיגים ערביים

התפכחות מרה

ראשית התפכחותו של בן גוריון באה בעקבות "מאורעות 1929" ,

שבמהלכן נרצחו 133 יהודים ומאות נפצעו – בחברון, בצפת, במשמר העמק, במוצא ובחולדה.

 

חברון אחרי פרעות 1929

אך בן גוריון לא אמר נואש מן הסיכוי להשיג הסכמת הערבים למטרות הציונות. משך שנות השלושים, בעיצומם של מאורעות הדמים, קיים בן גוריון שורה של פגישות עם מנהיגים ערביים. השיחות נמשכו עד כמעט ערב פרוץ המלחמה העולמית.

בתום הפגישות הגיע למסקנה כי הערבים לא יסכימו לעולם למדינה יהודית בארץ ישראל. כל מה שניתן להשיג מהם בהסכמה הוא שהיהודים יהיו מיעוט נצחי בארץ. המופתי הירושלמי, חאג' אמין אל חוסייני, קבע גם את המיכסה – 7 אחוז יהודים.
לימים נתגלה כי המופתי לא התכוון להשאיר אפילו יהודי אחד בארץ ישראל. המזרחן הנודע ברנארד לואיס מגלה בספרו "שמים ואנטישמים" , שהופיע ב-1986, כי מייד לאחר עליית היטלר לשלטון ב-1933 התקשר המופתי לקונסול הגרמני בירושלים. הוא החל לרקום אז את השתתפות הערבים בפתרון הסופי של הרייך השלישי, פתרון שנועד גם ליהודי ארץ ישראל.

המופתי חאג' אמין אל חוסייני

בן-גוריון לא ידע על היוזמה של המופתי בעת התרחשותה. אבל בכנס מפקדי צה"ל במוצאי מלחמת העצמאות, כבר ידע על חלקו של המופתי ברצח יהודי אירופה.

מה נשתנה מאז?

שום דבר לא נשתנה. " הערבים הם אותם הערבים והים הוא אותו הים" , כפי שאמר בשעתו יצחק שמיר. אפשר להוסיף כי גם היהודים הם אותם היהודים. ממשיכים באשליה של שלום ופשרה וויתורים. ואין להם מנהיג בעל שעור קומה כבן גוריון.

אליעזר לבנה, מגדולי אנשי הרוח של דורנו, היה אחד הראשונים שעמד על סכנת הנאציזם הערבי-איסלמי לאנושות כולה. הרבה לפני ה-11 בספטמבר הוא התריע מפני הטרור שמתנכל לישראל ועתיד להיפרע מן העולם כולו. בשנת 1974 פרסם מאמר ב"הארץ" בו כתב בין היתר:  "הטרור הקרוי פלסטיני הוא מהלך פוליטי כלל ערבי לחיסולה ההדרגתי של מדינת ישראל… העם היהודי חייב להעלות את מיטב כוחות ההסברה שלו, כדי לגלות את האמת, לחזור עליה ללא הרף ולהחדירה קבל עולם: אש"ף הוא בזוי במטרתו (הכחדתה של ישראל), מתועב באמצעיו… (רצח יהודים ללא אבחנה), מגונה בהרכב פעיליו (חלאת אדם מרחבי ערב)…"

אליעזר ליבנה ויקישיתוף

   ומה עשו היהודים? הביאו את אש"ף לתוככי ישראל ועכשיו מבקשים לצאת מעזה כפתרון לכל תלאותינו.

השלום עם מצרים

יאמרו האומרים יש שלום עם מצרים. שלום קר אבל שלום.

האמנם?

פרט לעובדה שאין יריות, מצרים מתנהגת כמדינת אויב. היא נלחמת נגד ישראל בכל במה בינלאומית. פועלת בשיטתיות לפרוק ישראל מנישקה הגרעיני. אמצעי התקשורת שלה מפיצים דברי הסתה בלתי פוסקים נגד ישראל."הפרוטוקולים של זקני ציון" ו"מיין קמפ" של היטלר בתרגום ערבי הם רבי מכר בקהיר. הזמר הפופולארי ביותר במצרים הוא שעבן עבד אל רחים והלהיט הגדול שלו הוא "אני שונא את ישראל" . 15 מיליון עותקים של השיר הזה כבר נמכרו ונמצאים כמעט בכל בית מצרי.
מצרים היא גם ספק הנשק העיקרי של הפלסטינים בעזה. אם לא במישרין אז בעצימת עין.

מייו קאמף בתרגום ערבי בהוצאה רשמית מצרית

פריל 2013 : ארועי "האביב הערבי" במצרים מוכיחים כי התתזית הזו שנכתבה לפני שמונה שנים התאמתה]. 

[יוני 2014 : אחרי מהפכת סיסי רואה גם מצרים סכנה בחמאס זברצועת עזה והרסה את המנהרות בהן הבריחו נשק. אך ביתר הנושאים מדיניות מצרים נשארה כבעבר]

י

מ"ברית שלום" עד " גוש שלום"

בשנת 1925 הוקמה בירושלים אגודה ששמה לה למטרה "לסלול דרך והבנה בין עברים לערבים" . עם מקימי האגודה ואוהדיה נמנו כמה מאנשי הרוח הבולטים של התקופה: הפרופסורים הוגו ברגמן, מרטין בובר וגרשום שלום; הסופר ר'בנימין; יהודה לייב מאגנס; ארתור רופין.

מרטין בובר ויקישיתוף

הקבוצה דגלה בשיוויון זכויות מלא לערבים והייתה מוכנה להסכים להגבלת העלייה לארץ ישראל ולהסתפק בהקמת "מרכז רוחני" לעם היהודי. למרות נכונות הקבוצה לוויתורים על עיקרי המטרות הציוניות הם לא זכו לאוזן קשבת בצד הערבי.

הגלגול המודרני של "ברית שלום" הן תנועות "שלום עכשיו" ו"גוש שלום" . המשותף לשתיהן הוא האשמת ישראל ותביעה לויתורים כדרך להגיע להסדר. שתיהן תובעות נסיגה לגבולות 1967 ופינוי כל ההתנחלויות. "גוש שלום" , בראשות אורי אבנרי, תובעת גם החזרת כל הפליטים לשטח ישראל.

גבולות הארץ לפי בן גוריון

בשנת 1936 קיים בן גוריון שיחות עם ערבי נוצרי, אנטוניוס שמו, שנחשב המורה הרוחני של התנועה הלאומית הערבית בירושלים.

אנטוניוס שאל את בן-גוריון מה הם גבולות ארץ ישראל לדעתו. בן גוריון השיב: הים במערב והמדבר במזרח כולל הבשן והגלעד, סיני בדרום ומוצא הירדן בצפון.

ז'בוטינסקי שינה דעתו על הערבים

בהגותו המוקדמת שלו (1905) הייתה לזאב ז'בוטינסקי עמדה רומנטית כלפי ערביי ארץ ישראל. הטיף למשוך את ילדיהם לבתי הספר העבריים, קרא לנהוג בהם בכבוד ובצדק והאמין כי תרומת היהודים לקידומם הכלכלי והתרבותי תיצור בקרבם אהדה למפעל הציוני. כך נולד "שם ירווה לו משפע ועושר בן ערב בן נצרת ובני" (המנון בית" ר).

זאב ז'הוטינסקי במדי הגדוד העברי

זאב ז'הוטינסקי במדי הגדוד העברי

אך לאחר הכרות מעמיקה יותר של המצב בארץ שינה ז'בוטינסקי את דעתו מן הקצה אל הקצה. הוא שלל כל סיכוי לפתרון הקונפליקט במשא ומתן. וכך כתב: " על הסכם מרצון בינינו לבין ערביי ארץ-ישראל אי אפשר לחלום. לא עתה וגם לא בעתיד הנראה באופק… אין תקווה – תהיה הקלושה ביותר – להשיג את הסכמתם של ערביי ארץ יראל להפיכתה של פלשתינה לארץ בעלת רוב יהודי" . וכך נולד רעיון קיר הברזל. זאת, בתקווה שהערבים ישלימו עם קיומנו כשייווכחו שאין סיכוי להכחיד את המפעל הציוני.

 ראה סרט על הקשר בין הנאצים לבין המופתי חאג' אמין אל חוסייני

 http://www.youtube.com/watch?v=3b0wEuKVU6E

. הסרטון נמחק כאילו בגלל הפרה של זכויות יוצרים. ניתן לראות סרטונים דומים בחיפוש ביו טיוב "המופתי והנאצים".
ז.ג.

 קישורים

 פתאום קם אדם בבוקר ומתחיל לרצוח

http://www.zeevgalili.com/2012/01/16257

 פלסטינים רוצים קבר לבן לאדן

http://www.zeevgalili.com/2011/05/14981

 תרבות המוות הפלסטינית

http://www.zeevgalili.com/2011/04/14705

 ההסתה של הרשות הפלסטינית שהכשירה הרצח באיתמר

http://www.zeevgalili.com/2011/03/14314

 יום הנכבה וההונאה

http://www.zeevgalili.com/2010/05/8830

 הערבים יותר נאצים מהנאצים

http://www.zeevgalili.com/2008/01/590

 כך הומצא הטבח שלא היה בטנטורה

http://www.zeevgalili.com/2008/01/559

 הפלסטינים רוצים הכל –מירושלים עד עכו

http://www.zeevgalili.com/2007/11/522

 ההסתה בספרי הלימוד הפלסטינים

http://www.zeevgalili.com/2007/10/492

 חזון הערבים הישראלים לחיסול המדינה

http://www.zeevgalili.com/2007/02/381

 למה אין טרור במדינות ערב

http://www.zeevgalili.com/2008/02/610

 דמוקרטיה ערבית? אין חיה כזו

http://www.zeevgalili.com/2005/03/258

 אנחנו וערביי ארץ ישראל

http://www.zeevgalili.com/category/ערבים/page

 "הערבי הופך כל גן פורח למדבר"

http://www.zeevgalili.com/2000/08/5452

 למה אנחנו נכשלים בכל משא ומתן עם הערבים

http://www.zeevgalili.com/2012/12/17481



 

מ"ספר האגדה" לתלמוד הממוחשב של שטיינזלץ

עם המהדורה הממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ מתחיל עידן חדש במפעל, שפתח את התלמוד בפני דור שהתלמוד נמחק מן הזיכרון הקולקטיבי שלו * מפעלו של שטיינזלץ משלים את מפעלו של ביאליק ב"ספר האגדה" * שני ספרי יסוד שעיצבו את התרבות העברית החדשה

במאמרו "לכינוסה של האגדה" הסביר ביאליק את מטרת מפעלו (כינוס מדרשים בספר האגדה) במילים הבאות: "על ידי האגדה אדם נכנס לבית חייה הגמורים של האומה הישראלית ומסתכל ב'לפני ולפנים' שלה. מכיר הוא את ריבונה של האומה ומציץ בעולמה כמו שהוא…".

במאמר אחר ("הלכה ואגדה" ) מבהיר ביאליק שהלכה ואגדה אינן צרות זו לזו: "ההלכה והאגדה אינן באמת אף הן אלא שתים שהן אחת, שני פנים של ברייה אחת. היחס שבין זו לזו הוא כיחס שבין המלה למחשבה ולהרגשה, או כיחס שבין המעשה והצורה המוחשית ובין המלה" .

ביאליק כותב

ובאותו מאמר התריע ביאליק מפני ההסתמכות על האגדה בלבד, כבסיס לתרבותנו המתחדשת. הוא כתב דברים שכוחם יפה גם לימינו: "הנה הולך וגדל דור באוויר שכולו מימרות ופזמונים, ועל מיני דברים שכולם הבל פה ורוח שפתיים, הולכת ונבראת מין יהדות של רשות… תחיה, ספרות, יצירה, חינוך עברי, מחשבה עברית, עבודה עברית… כל הדברים הללו יפים ומועילים כשיש בסופם עשייה, עשייה קשה כברזל, חובה אכזרית".

והעשייה הקשה כברזל, בצד האגדה ("הרכה משמן" , בלשון הפז של ביאליק) נמצאת בתלמוד.

הספר החשוב ביהדות

מהו התלמוד? משיב עדין שטיינזלץ, בספר "התלמוד לכל" : "מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל…".

"התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור…".

דף ראשון בתלמוד המסורתי (דפוס וילנא)

"אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… עם ישראל ידע כי המשך קיומו והתפתחותו תלויים בלימוד התלמוד, וכך סברו גם שונאי ישראל לדורותיהם. הספר הושמץ, גונה ונשרף פעמים רבות בימי הביניים ובעת החדשה. לימודו נאסר על היהודים מתוך הידיעה הברורה כי אותה חברה יהודית אשר שוב לא תעסוק יותר בספר זה אין לה עוד סיכוי אמיתי של חיים…".

אם לסכם: התלמוד עיצב את רוחו של עם ישראל לא רק בדורות שבהם היה העם כולו עוסק בלימוד, אלא גם בדורות הבאים. ויעיד על כך השעור הגבוה של חתני פרס נובל יהודים בקרב מקבלי הפרס.

דור של עמי ארצות

הציונות מחקה את התלמוד מן הזיכרון הלאומי. הדור הראשון של מחוללי המהפכה הציונית בא ברובו מעולם התורה, תוך מרידה בו. המרידה כל כך הצליחה עד שברל כצנלסון קונן: רצינו לגדל דור של אפיקורסים וגידלנו דור של עמי ארצות.

מפעל התרגום והפרוש של הרב עדין שטיינזלץ (אבן-ישראל) החל בסוף שנות השישים. כשהופיע הכרך הראשון הוא היה בחזקת חידוש גמור. הטקסט התלמודי סודר מחדש באותיות גדולות מאירות עיניים. הטקסט מפוסק ומנוקד וראשי התיבות מפוענחות.

עיקר החידוש של התלמוד החדש היה ביאורו ותרגומו של הרב שטיינזלץ. וכך הוא תואר בכרך הראשון, מסכת ברכות: "פרוש חדש המבאר כל פרט שבתלמוד בהבנת המילים והתוכן, בהסברת דרך המשא והמתן התלמודי. בלוויית תרשימים וטבלות. בתוך הפירוש תרגום מלא, מילולי ותוכני, באותיות המיוחדות, של כל הארמית המצויה בתלמוד" .

בצד התרגום כלל התלמוד החדש מבואות וסיכומים; "עיונים" הכוללים שיטות פרוש נוספות, ברור מושגי יסוד ובאור דרכי המחשבה; "אורח הלכה", הכולל את מסקנות ההלכה בנושאים שבגמרא; שינויי גירסאות; אישים; לשון; ציורים ותרשימים להסברת הסוגיות, הסברים על בעלי חיים וצמחים; תאורים ותמונות של החפצים בהם השתמשו בתקופת התלמוד. ובסוף כל מסכת מפתח מפורט של אישים ונושאים.

כיבוש קהלים חדשים

כבר בראשית דרכו כבש התלמוד של שטיינזלץ קהל קוראים ולומדים שעד להופעת הפרוש לא ידע איך נראה דף תלמוד. לרבים נתברר כי מה שנחשב לספר אזוטרי, המובן רק לתלמידי חכמים, פתוח להבנתו של כל אדם. חלפו שנים, הכרכים הופיעו בזה אחר זה, וקם דור חדש של לומדים שתלמוד שטיינזלץ הוא התלמוד היחיד שהוא מכיר. קמו חוגי לימוד בכל חלקי הארץ (בהם נוטלות חלק גם נשים רבות) והתלמוד הפך בהדרגה להיות חלק מן המטען הרוחני של ישראלים רבים הרואים עצמם חילוניים. השפעתו של שטיינזלץ והמהפכה הרוחנית שחולל ממתינים עדיין לחוקר תרבות של החברה הישראלית.

דף ראשון בתלמוד המודפסשל שטיינזלץ

על מה שקרה מאז הכרך הראשון של מסכת ברכות ועד להופעת המהדורה הממוחשבת שוחחתי עם עורך המהדורה, מאיר הנגבי, ועם איש השיווק גרשון מורגנשטרן.

השתנות קהל היעד

מאז הכרך הראשון ועד היום הופיעו 3כמעט כל כרכי התלמוד. במהלך השנים נמכרו רבבות סדרות והמכירה נמשכת בקצב קבוע.

במרוצת השנים הלך קהל היעד ונשתנה. הגיע גם קהל של אנשים שהתלמוד בדפוס המסורתי נמצא בבתיהם. כאלה שזכו להשכלה תלמודית במסגרת כלשהי – בית ספר תיכון, ישיבה תיכונית, ישיבת הסדר וכו". אלה אנשים שתורתם אינה אמנותם וזמנם דחוק. בעזרת שטיינזלץ הם מסוגלים להתגבר על הקשיים הראשוניים – לשוניים, עניניים ואחרים. ללמוד בפחות זמן וללא קושי.

מהדורה במבנה חדש

מי שמשווה את הכרכים שיצאו בחמש עשרה השנים האחרונות לכרכים שיצאו בראשית דרכו של המפעל מגלה כי התלמוד של שטיינזלץ התקדם יחד עם לומדיו. הכרכים האחרונים כבר מכוונים גם לידענים ששבילי נהרדעא אינם זרים להם. וגם ליודעים שהתקדמו בלימוד לאחר שקנו את השכלתם התלמודית הבסיסית מכרכי שטיינזלץ הראשונים.

נוכח השתנות קהל היעד הוחלט לפני שבע שנים להוציא מהדורה במבנה חדש. במקום שני עמודים של שטיינזלץ לכל עמוד של ש" ס וילנא הודפס ש" ס וילנא במהרודה החדשה ומולו עמוד אחד של שטיינזלץ, שכולל את התרגום, הפרושים ויתר הנספחים. מבנה חדש זה (שכלל גם עריכה מסוימת של התרגום והפרוש שבכרכים הישנים) ענה לצורך של אנשים שלמדו בעבר בישיבות אבל לא עוסקים בזה יום יום. הם זקוקים לפרוש של שטיינזלץ אבל רגילים לדף של וילנא.

הרב עדין שטיינזלץ (צילום: ויקיפדיה)

בשלב זה נוסף קהל יעד חדש – תלמידי חכמים ממש ולא רק " בעלי בתים" . על קהל היעד הזה למד צוות העורכים (ליד שטיינזלץ פועל צוות של כ-15 איש) ממכתבים שמתקבלים מן הלומדים. " כותבים אלינו כל הזמן מכתבים וגם נפגשים ומדברים. אין יום שאין מקבלים מכתבים – מעירים, משבחים, מבקרים. ואנו מנסים לענות על צורכי הלומדים" .

גם החרדים מקבלים

עד כה נמכרו רק כמה מאות תקליטורים, אך כבר עתה ברור שמדובר בקהלים חדשים. אלה כוללים עורכי דין, מורים ואנשי עסקים. עורך דין יכול לאתר במהירות כל דף בתלמוד ולהבין מייד מה בתוכו. למורים מאפשרת המהדורה להכין שעור עם המקבילות והנספחים בלחיצת כפתור. אנשי עסקים בעלי מחשבים ניידים יכולים ללמוד דף יומי בכל מקום. במשרד בארץ, במטוס ובכל מקום בעולם.

קהל יעד לא פחות ואולי יותר משמעותי בא מן החוגים החרדיים. משך שנים רבות החרימו חוגים אלה את תלמוד שטיינזלץ. ניסיתי פעם לרכוש כרך של שטיינזלץ בחנות גיטלר, שהיא חנות מרכזית לכתבי קודש בבני ברק. המוכר הסתכל בי בתימהון, כאילו ביקשתי לרכוש ספר מינות. יש אומרים כי שטיינזלץ הוחרם בשל היותו מזוהה עם חב" ד (בין ההסכמות לתלמוד שלו יש הסכמה של הרבי מלובבביץ") ולפי השמועה הרב שך הצהיר פעם שהדת הקרובה ביותר ליהדות היא חב"ד.

למרות זאת תלמוד שטיינזלץ חדר לחוגים חרדיים וגם לתלמידי חכמים שבהם. אלו אינם מודים בכך בפה מלא ומחזיקים את הכרכים כשהם עטופים בנייר עיתון, כאילו מדובר באמת בספר מינות.

התלמוד הממוחשב מאפשר להחזיק את כל שטיינזלץ בתוך הזכרון של המחשב, בלי שהדבר ינקר עיניים ובלי שייחשף בארון הספרים המקודש.

כל התלמוד בדיסק

רכשתי את המהדורה הממוחשבת לפני כמה שבועות ואני יכול להעיד על יתרונותיה וחסרונותיה מניסיון אישי.

המוצר כולל את כל 37 הכרכים של שטיינזלץ שראו אור עד כה. מסכתות שטרם זכו לפירושו של שטיינזלץ מובאות בצילום של דפוס וילנא.

חיפוש דף נעשה בקלות. מקישים את שם המסכת ומספר הדף. הדפים מצולמים בפורמט ACROBAT READER שהוא נוח מאד לקריאה, להגדלה ולהדפסה. מכל נקודה בש" ס ניתן לדפדף קדימה ואחורה בקלות ובמהירות. לחיצה אחת ואתה מקבל על המסך את העמודים המקבילים לעמוד המוביל וכולם ניתנים כמובן להדפסה. ההחמצה הגדולה של התלמוד הממוחשב היא העדר אפשרות להגיע למקורות ההלכתיים שב" עין משפט" ו" נר מצווה" .

חיפוש ערכים ומפתחות

החסרון הגדול של התלמוד הממוחשב הוא העדר אפשרות לחפש מלה או קבוצת מלים בתלמוד. זאת, משום שדפי תלמוד שטיינזלץ אינם מובאים בו כקובץ אלא כצילומים.

אם תחפש, למשל, את המשפט המפורסם ממסכת אבות " אם אין אני לי מי לי" לא תמצא אותו בתלמוד הממוחשב, אבל מיד תמצא אותו במפעל השו" ת. מאידך, אם תחפש במפעל השו" ת את הביטוי " ירושלים של זהב" , לא תמצא אותו כי הוא לא נמצא בכל התלמוד בעברית אלא בארמית. אם תחפש צרוף מילים זה בתלמוד הממוחשב תמצא התייחסות אליו בשלושה מקומות בתלמוד.

איך מוצאים "גט"

המחשה להבדל בין שני המפעלים ניתן למצוא בערך כמו "גט".

חיפוש במפעל השו"ת נותן לנו 1069 מקומות שבהם מופיעה התיבה גט בתלמוד. תוצאה כזו אינה מאפשרת איתור פשוט של דיון בנושא המעניין אותנו. חיפוש אותו ערך בתלמוד הממוחשב נותן לנו 159 הפניות. אך הפניות אלה ממוקדות בנושאים ספציפיים הקשורים בגט: כתיבת גט, שליחות בגט, גט קודם מיתה ועוד. דבר זה מאפשר לאתר בדייקנות רבה את המקום בתלמוד בו נדון הנושא שמחפשים.

חיפוש הערך ירושלים במפעל השו"ת ייתן לנו 665 הפניות. בתלמוד הממוחשב אנו מקבלים 89 ערכים ממוינים לפי אנשי ירושלים, בונה ירושלים, בנות ירושלים, שערי ירושלים וכדומה.

הסיבה להבדלים הללו הוא שבתלמוד הממוחשב ההפניות אינן למילים הנמצאות בטקסט אלא למפתחות שבסוף כל כרך. במפתחות אלה הושקעה מחשבה רבה וההפניות מתוכן ממוקדות ולא טכניות.

החיפוש אפשרי בחתכים שונים אבל לדעתי הוא מסורבל מדי, במיוחד למי שהתפנק על היעילות של מפעל השו" ת. הדבר בולט במיוחד בגירסה 12 של מפעל השו" ת שראתה אור בימים אלה. בגירסה זו יש קישורים בין כל הלכה של הרמב" ם למקורותיה בתלמוד; לכל עמוד בתלמוד יש קישור לפרושי הראשונים המופיעים במקומות אחרים בתלמוד; קישורים מכל פסוק בתנ" ך למדרשי חז" ל העוסקים בו ועוד.

אם לסכם: תלמוד שטיינזלץ הממוחשב הוא שלב מהפכני במפעל רב חשיבות. כי אין כמו המחשב ללימוד הספר שהמציא את ה" סבטקטסט" אלפיים שנה לפני שהומצא המחשב. אך השלב הזה עדיין בחיתוליו. השימוש בו יעיל במיוחד עם משתמשים בו במשולב עם מפעל השו" ת. יש לקוות שתימצא דרך לשלב בין שני המפעלים ולאפשר את רכישתם במחיר השווה לכל נפש.

ספר האגדה נכתב גם במהלך פוגרום

" ספר האגדה" מזוהה עם אישיותו של ביאליק. אך ביצירה זו נטל חלק מרכזי איש הרוח י.ח. רבניצקי, שמילא תפקיד חשוב בטיפוח כלל יצירתו של ביאליק. השניים החלו בכתיבה בשנת 1903 כשהמטרה הראשונית הייתה לפרסם לקט אגדות בשביל תלמידי בתי הספר. השניים התגוררו באותו בית, קומה תחת קומה, באודיסה. הם נהגו להיפגש יום יום בדירת אחד מהם וטרחו יחד על ליקוט האגדות מן התלמודים, ממדרשים ישנים ומספרים נדירים. תרגמו את הארמית, סידרו על פי נושאים, חיברו אגדות ממקורות שונים. כשפרץ הפוגרום באודיסה בשנת 1905 ישבו השניים בדירת רבניצקי. הם המשיכו בעבודה, אחוזי פחד, כשבחוץ השתוללו הפורעים שרצחו ופצעו מאות יהודים. הכרך הראשון נסתיים לאחר שתי שנות עבודה וביאליק טרח במציאת אותיות דפוס שלפי ניסוחו: " שמנות ולא כחושות ומוכות שחפת רעות תואר ודלות מראה" .

 

ביאליק ורבניצקי כותבים את ספר האגדה. (ציור)

הכרך הראשון זכה להצלחה רבה. עד שנת 1911 נדפסו עוד שני כרכים. שלושת הכרכים נדפסו ברבבות עותקים ונמצאו כמעט בכל בית עברי של אותה תקופה. המפעל שהחל באודיסה הושלם בארץ ישראל החל משנת 1930. ביאליק ורבניצקי הוציאו מהדורה מחודשת והוסיפו פרקים רבים . " ספר האגדה" – כותב שלמה שבא, בביוגרפיה של ביאליק "חוזה ברח" – " היה לספר יסוד של התרבות העברית החדשה" .

התלמוד נשרף בראש השנה

 

שריפת התלמוד

שריפת התלמוד המפורסמת ביותר נעשתה ביוזמתו של האפיפיור פאולוס הרביעי ( 1476 -1559). בתקופת כהונתו הוגלו אלפי יהודים מרומא. אלה שנשארו נצטוו לשאת טלאי צהוב, הודחו מפרנסותיהם, נסגרו בגיטאות ובתי הכנסת שלהם ננעלו. שריפת התלמוד בוצעה בשנת 1553, בראש השנה, " על מנת שהיהודים יחושו צער כפול ומכופל" .

אם מצאת עניין במאמר זה תמצא ודאי עניין גם במאמר

"ארון הספרים היהודי בקופסא קטנה".

===================================================

 

הפתולוגיה של הגרפיקה הישראלית

בתערוכה של כרזות ליום העצמאות מוצגת ישראל כמדינת דמים רצחנית * תערוכה אחרת מפארת את ואנונו כגיבור * אבל יש תקווה: הדור הצעיר של אמנים מתיכון עירוני א" מציג אמנות במיטבה

בימים אלה [2004] מוצגת במרכז עמיעד שביפו תערוכה תחת הכותרת 56×56. חמישים ושישה מעצבים גרפיים מציגים באולם לא גדול שבלב שוק הפשפשים כרזות לרגל יום העצמאות ה-56 של מדינת ישראל. אם אני אש"ף הייתי רוכש את רוב הכרזות שבתערוכה ומפיץ אותן בכל העולם. כי הכרזות האלה מציגות את ישראל כארץ רצחנית ואת אזרחיה כצמאי דם. אנחנו תוקפים במטוסים ילדים קטנים המתגוננים במקלע אבנים, אנחנו בונים חומה שתכליתה לכלוא ולדכא, אנחנו סדום ועמורה.

קשה למצוא בתערוכה כרזה שהיא ממש פרו ישראלית. כרזה המציגה את צדקת הציונות, את היותנו מדינה המותקפת ללא הרף מאז קמה, את הפלא שחוללו אודים מוצלים מן התופת של השואה, את חזון הדורות שהתגשם.

להלן תאור כמה מן הכרזות המוצגות:

· קצת דם לקינוח

כרזה המתארת משהו הנראה כמו ריקוד סביב עגל הזהב ובמרכזה הכתובת " קצת דם לקינוח…"

· סדום ועמורה

צילומי פרצופים ובמרכזם הכתובת " סדום ועמורה" . המצולמים הם מכל קצווי הקשת הפוליטית, הכלכלית, האמנותית והפלילית: בני אלון לצד אתי אלון, שאול מופז ליד נעמי בלומנטל, אודטה דנין ליד בנימין נתניהו, בוגי יעלון ליד שרי האריסון, צביקה פיק ליד איש העולם התחתון זאב רוזנשטיין, הרב עובדיה יוסף ליד דודי אפל וכמובן אריאל שרון ליד עמרי שרון.

· הסנדק

תמונת ראש הממשלה אריאל שרון ומתחתה הכתובת

THE GODFATHER.

· ארטיק עם דם

כרזה הנראית כמו פרסומת לשלגוני ארטיק אך במקום ארטיק כתוב אריק (שרון) והשלגון אדום כדם.

· נרות זיכרון

ילד יושב ליד נרות במקום הנראה כאתר זיכרון לפיגוע ועליו הכתובת " שתזכה לשנה הבאה" .

· מגילת העצמאות

הכרזה מתארת את המגילה כשהיא נפלטת ממכונה לגריסת נייר.

· DIE דיינו

זו הכתובת של כרזה על רקע שחור. הסברים מיותרים.

· סליחה

קיר מנוקב כדורים ועליו הכתובת " סליחה" .

· צלב קרס

כרזה שבה נראה המספר 56 כצלב הקרס.

מי שמחפש יכול למצוא שתי כרזות, שאולי אינן בדיוק ביטוי לחזון הדורות, אך מגלות איזו אמפתיה למדינת ישראל. האחת מציגה שני צילומים: טקס הכרזת המדינה ובית הדין הבינלאומי בהאג. במרכז הכתובת " 56 שנים של בדידות" . השנייה מציגה צילום של המוזיאון בשדרות רוטשילד 16 בתל-אביב בו הוכרזה המדינה.

להלן מבחר כרזות שהוצגו בתערוכה:

כדור בקוטר שנות המדינה

אריק שרון כסנדק של המאפיה

פלסטיני עם רוגטקה לוחם במטוסים

מדינת ישראל כסדום ועמורה

מדינת ישראל כבית כלא גדול

שלגון דם של אריק

מוזיאון הכרזת המדינה

דגל המדינה מוכתם בדם

עגל הזהב עם קצת דם לקינוח

צילומי התערוכה: זאב גלילי

כרזות היום ואתמול

נוכח שיטפון כזה של שנאה עצמית אי אפשר שלא להשוות את הגרפיקה הזו עם הגרפיקה שמשך עשרות שנים נשאה את הדגל הציוני. בכרזה של מפ"ם משנות החמישים נראים חלוץ וחלוצה נושאי נשק והכתובת " מגן למולדת – יישובי מפ"ם מבצרי עוז לגבולות הארץ" .

הישובים כמבצר לגבולות הארץ

הישובים כמבצר לגבולות הארץ

אז הישובים לא היו עדיין מכשול לשלום. כרזה של ההסתדרות משנת 1940 – ציור של המוני עולים והכתובת " לעליה ופדות במולדת" . כרזה של הקרן הקיימת מאותה שנה קוראת "התנדבות העם לגאולת הארץ" והאיור של איכר החורש את אדמתו. והכרזה מוסיפה: " האזינו, הסערה גם היא קוראת לנו: ההינו" . כרזה של קרן היסוד מכריזה בגאווה: תל אביב העיר העברית. אפילו איורי מודעות מסחריות מפגינות פטריוטיות: " חייל לדוגמא דוגמא לחייל" מכריזה מודעה של סיגריות "דוגמא" . והחברה המייצרת את סיגריות "מגדל" מציגה את מגדל דוד כמקדם מכירות.

כאמור יש בתערוכה גם כרזה שאפשר אולי לפרש כציונית. רואים בה צילום של מוזיאון תל-אביב בשדרות רוטשילד בו הוכרזה המדינה ב-14 במאי 1948. בשולי הכרזה מצאתי את הטקסט הבא: " מטרתם של סמלים היא לאגד את יחידי הקבוצה סביב מוקדי הזדהות משותפים… להוות מכנה משותף תרבותי פוליטי יסודי. סמלים מיתוסים וטקסים הם מכשירים לאומיים היוצרים זיקה בין חברי קהילה ורותמים אותם להגשמת מטרות משותפות לאורם של האידיאלים הקבוצתיים" .

אני מוכן לחתום על המילים הללו. אף אחת מן הכרזות שבתערוכה, פרט לזו האחרונה, אינה ממלאת את היעדים האמורים של הסמלים אלא להיפוכם.

מרדכי ואנונו כגיבור לאומי

בצד השני של העיר, ב"גלריית המדרשה לאמנות" , מתקיימת תערוכה שנושאת את השם " נשורת" . אני הייתי מכנה אותה " לתפארת הבוגד מרדכי ואנונו" . או אולי "נשורת של נמושה".

מרדכי ואנונו כגיבור

מרדכי ואנונו כגיבור

באולם קטן מוצגות כתריסר יצירות, שהמשותף להן הוא הפצצה הגרעינית וסכנותיה. יש כאן צילומים מתערוכת " מוזיאון הפצצה" בלוס אלמוס, אתר הניסויים הגרעיניים בארצות הברית: ילדים משחקים בפינת הפעלה של המוזיאון וזוג גמלאים יושבים ליד דגמי הפצצות שהוטלו על הירושימה ונגסאקי; יש ציור של הכור הפקיסטאני; דגם של כור גרעיני עשוי לגו ועוד. רק תמונה אחת בתערוכה היא דיוקן של ואנונו כאסיר מעונה.

אך עיקר המטרה של התערוכה היא לפאר את מעשהו של ואנונו. האוצרת גליה יהב אומרת זאת בפרוש בטקסט המחולק כאן. אין בטקסט הזה כל התייחסות ליצירות המוצגות אלא לתולדות חייו של ואנונו, מן הבגידה ועד לשחרור ולביקורת מדיניות העמימות של ישראל.

וכך אומרת האוצרת, בין היתר: " תערוכה קבוצתית זו עוסקת בנושא "העמימות" בכל הנוגע למדיניות הגרעין של מדינת ישראל… התערוכה באה להאיר נקודה מסוימת של תפישת הרצון לשלום, כפי שהיא באה לידי ביטוי באמנות – לא רק בעיסוק בכיבוש על נזקיו, לא רק יחסי ישראל פלסטין, אלא גם דרך הדיבור על החומרים המסוכנים, על הנשורת או הדליפה שלהם, על הרתעה, על הכחשה, על האפשרות של חומר (או ידע טכנולוגי מתקדם) לעבור מטמורפוזה ולשמש נשק, על הענשת מי שמפר את קוד השתיקה לגבי הנ" ל… התערוכה מעוניינת להדגיש סיטואציה מורכבת, בה סודות, הטעיות, חוסר באינפורמציה ודיסאינפורמציה משמשות בעירבוביה… זו סיטואציה שמי שהפך גיבור בעל כורחו שלה, מרדכי ואנונו, נתפש הן כ"מרגל האטום", כבוגד, והן כגיבור במובן הפשוט של המלה, כאסיר מצפון שהעז וחשף "תכניות שטניות"" .

בהמשך מפורטים את תולדות חייו של ואנונו מיום לידתו במרוקו ועד שחרורו מן הכלא.

באחרית דבר מוזכרת העלילה הבאה: " פברואר 2001. שימוש בנשק לא מזוהה ובגז מסוג חדש ברצועת עזה. עשרות אנשים סובלים מעוויתות ומאושפזים. ישראל מסרבת לבקשת שר הבריאות הפלסטיני , ד" ר מוחמד סלמה, לזהות את סוג הגז שהיה בשימוש על מנת לבדוק תסמינים ולבצע טיפול יעיל."

סמלי הדבר למה שקרה במדינה הזו מאז הקמתה הוא שגלריית המדרשה לאמנות שוכנת ברחוב דיזינגוף 34, מרחק שני בתים מדיזינגוף ,30 שהיה זירה של אירוע היסטורי. ב-27 בינואר 1942 פרצו בלשים בריטיים לדירה בקומה השלישית בה הסתתרו כמה מלוחמי לח" י. הם ירו ופצעו קשה ארבעה לוחמים, שנים מהם מתו מפצעיהם: אברהם אמפר וזליג ז"ק. התקפת הדמים הזו לא הכריעה את המחתרת וחבריהם של החללים המשיכו במלחמתם ואפשרו את הקמת המדינה, בה שוכנת הגלריה המפארת את בוגדיה.

פרץ כשרון של אמנים צעירים

את מי מייצגים ציירי הכרזות וחסידי ואנונו?

הם ודאי לא מייצגים את עם ישראל שחגג את יום העצמאות בהמוניו – למרות הכרזות, למרות ואנונו. אך נראה שהם גם לא מייצגים את קהיליית האמנים העתידית של ישראל. זאת ניתן ללמוד מתערוכה שלישית המוצגת במוזיאון תל אביב לאמנות שברחוב דובנוב.

כאן מוצגת תערוכת בוגרים של תלמידי המגמה לאמנות פלסטית של תיכון עירוני א" לאמנויות בתל-אביב. עשרים וכמה צעירים וצעירות מציגים מגוון מדהים של יצירות שיש בהן פרץ של כשרון והרבה תמימות, תהיות וחיפושי דרך. יש כאן אמנות במיטבה. לא פלקטים כמו בתערוכת הכרזות ולא אמנות פלקאטית כמו בתערוכת ואנונו. יש כאן ביטוי להרבה מצוקות וכאב (" כואב לי לכן אני קיים" כותב אחד האמנים הצעירים), אבל גם להרבה שמחת חיים, אהבה והומור.

בין היתר מוצג סרטון של דמויות פלסטלינה בשם " עקידת יצחק לפי הספר" . הגיבור, יואל גרינברג, שוכב על מיטה וקורא את " המשפט" לקפקא. פתאום הוא שומע קול של מישהו האומר שהוא מארגן איזו הפקה קטנה, קולנוע במיטבו. בעל הקול מציג עצמו כאלוהי אברהם יצחק ויעקב. " הזדמנות שלא תאמן אתה מקבל פה, להיזכר כמי שהפיק את הסרט הראשון של אלוהים" .אבל יואל גרינברג לא כל כך מאמין, הוא חושב שאם בעל הקול הקורא לו אינו יכול להשיג את סטיבן שפילברג הוא לא ממש רציני. יואל מזלזל בפונה ושואל: יש לך שחקנים? יש לך צוות? תסריט יש לך בכלל?"

ואז נוחת לרגלי מיטתו ספר תנ"ך ענקי. יוצרת הסרטון היא טופי סטולר.

אין בתערוכה התייחסויות פוליטיות מן הסוג הפלקטי אלא רמזים לפחדים ולמצוקה. יש בכניסה פסל הנראה כחייל קטוע ידיים ועל כל גופו תלויים צעצועים קטנים. אני הבנתי את הפסל כאמירה של צעירים שהם עדיין ילדים וצריכים להתעמת מול מציאות קשה. מוצג גם דגל ישראל שבו הפסים והמגן דוד צבועים אדום. ניתן להבין שהוא מבטא את ימי הדמים שאנו חיים בהם.

אחת האמניות הצעירות, מור שורץ, כותבת על יצירתה: " …אנו חיים כל הזמן על אותו גבול חמקמק שנראה נורמאלי ומנגד – מאיים. הסכנה אורבת לנו בפתח, גם בכניסות המזמינות ביותר וכל אדם יכול להיות מחבל ובזווית אחרת – משיח. העבודה עוסקת באותו מצב יומיומי תמידי על ידי סיטואציות מייצגות. מצד אחד נעים ומצד שני מפחיד" .כל הצילומים : זאב גלילי

 

 

משיחי השלום של השמאל וחמוריהם

השמאל בישראל נתון בהלם חורבן אמונותיו אומר להט גולן, דוקטוראנט בן 28, בספרו " הפיתוי המשיחי" * תהליך השלום לא היה מבוסס על חשיבה רציונאלית אלא על עמדה משיחית חילונית, שהתעלמה מן המציאות * ראשית ההתפכחות של השמאל מן הטרוף המשיחי של אוסלו

כמו החמור במסורת היהודית, המבשר את בוא המשיח, מילא חבר הכנסת אברהם בורג את תפקיד המבשר של עידן משיחיות השלום של השמאל.

 שער הספר "הפיתוי המשיחי"

שער הספר "הפיתוי המשיחי"

ימים ספורים לאחר החתימה על הסכם העקרונות שנתבשל באוסלו הוא הכריז מעל בימת הכנסת: " בימים אלה תם עידן ביהדות הדתית, תם עידן המפגש של משיח מבית הרב קוק ומשיח מבית לובביץ". בימים אלה חוזר העידן של היהדות הרציונאלית, שרגליה על הקרקע ואינן במחוזות הגאולה" .

" חלפו עשר שנים" – כותב גולן להט בספר " הפיתוי המשיחי – עלייתו ונפילתו של השמאל הישראלי" – " ורגליהם של אזרחי ותושבי ישראל אכן על הקרקע, ואולם לא על זו הרציונאלית מלאת התקוות, אלא דווקא על זו האלימה, המיואשת… קבוצת מצדדי אוסלו אולי סיימה את עידן המשיחיות מבית לובביץ/, אך החלה… את עידן המשיחיות המדינית של השלום" .

גולן להט, בן 28, דוקטוראנט לפילוסופיה מדינית באוניברסיטת תל-אביב, מגדיר עצמו כאיש שמאל. חבריו, הוא אומר, נתונים בהלם חורבן אמונותיהם, חורבן אותו הוא משווה להלם שהכה את הקומוניסטים בעולם עם היוודע פשעי סטאלין. וכמו הילד בסיפורו של אנדרסן אומר להם להט: המלך הוא עירום. טעיתם לאורך כל הדרך. אינכם רציונאלים מפוכחים הנטועים בקרקע המציאות. אתם מרחפים בהזיות שווא. אתם משיחיסטים. (הניסוחים שלי – ז.ג.)

 

חבריו מהשמאל, נתונים בהלם חורבן אמונותיהם. להט גולן

חבריו מהשמאל, נתונים בהלם חורבן אמונותיהם. להט גולן (באדיבות המצולם)

המשיחיות החילונית

במונח " משיחיות" אין להט מתכוון למשמעותו במסורת היהודית. הוא מתכוון למשיחיות ללא משיח. זוהי " משיחיות חילונית" , מושג שהתגבש בקרב היסטוריונים של העידן המודרני (שמייצגם הבולט בישראל הוא פרופסור יעקב טלמון). אלה מאפיינים את העידן המודרני באידיאולוגיות המעצבות חזון גאולה אנושי, שהוא תוצר האמונה ביכולתו של האדם לעצב את העולם ואת העתיד.

האידיאולוגיות שונות מן הקצה אל הקצה – מן הקומוניזם ועד הנאציזם. אך יש להן מאפיינים משותפים:

  • · שלילת המצב הקיים . החזון המשיחי פורץ אל תוך המציאות הקיימת ושולל אותה.
  • · גאולה. החזון המשיחי לא בא לתקן את המצב הקיים, לשנותו או לשפרו, אלא לשנות את פני המציאות.
  • · שינוי מהיר . הגאולה בחזון המשיחי חייבת להיות מהירה מיידית. קפיצה גדולה מן ההווה החשוך אל העתיד הגואל. " שלום עכשיו" .
  • · אמונה ודאית . המשיחיסט החילוני סבור כי יש לו ידיעה רציונאלית ודאית שאין להטיל בה ספק לגבי מה שצופן העתיד הגואל.

מנקודת מוצא זו בודק להט את דרכו של השמאל הישראלי מן החתימה ההזויה על הסכם אוסלו ועד הפיאסקו של אהוד ברק בשיחות קמפ דייויד. הוא בוחן את ההצהרות בכתב ובעל פה, את התנהלות המשא והמתן, את האשליות ולבסוף את השבר הנורא של אל השלום שהכזיב.

" שינוי ההיסטוריה"

מן המחקר מצטיירת דמותו של שמעון פרס כמשיח הראשי של משיחיות השמאל. בפסקת הפתיחה לספרו " בראשית חדשה" כותב פרס: " הרצף ההיסטורי של ההוויה האנושית עד כה נקטע, ומציאות חדשה הולכת ונרקמת לנגד עינינו… התמורה כה יסודית, שאפשר לומר כי אנו עומדים בפתחה של ראשית חדשה, של היסטוריה חדשה" .

וסביבו של פרס מתרוצצים המשיחונים הקטנים וחמוריהם. אריאל הירשפלד, מן התמהונים שהזו את אוסלו, אומר כי ההסכם " שינה למעשה את מהלך ההיסטוריה" . ורן כהן אומר : " אנו נוגעים במשק כנפי ההיסטוריה" . ושולמית אלוני אמרה בספטמבר 1993 כי " זהו מאותם הימים בהיסטוריה שמתחילה בהם ספירה חדשה" .

" קפיצה מעל לתהום"

ואמירות כאלה מלוות באיזו תחושה של ודאות ותחושת דחיפות כאילו פעלו הדוברים על פי ספר לימוד למשיחיות חילונית. " שלום עכשיו" מסתבר איננה רק סיסמה מוצלחת. היא תודעה של המימוש המיידי המשיחי. ושמעון פרס כרגיל ממריא על כנפי הפיוט כשהוא נותן ביטוי לתחושת הדחיפות: " מי שרוצה לדלג מעל פני תהום מן הדין שיעשה זאת לא בשני צעדים אלא רק בצעד אחד" (ציטוט שהוא מביא מצ"רצ"יל).

אחת מסיסמאות שחום עכשיו

אחת מסיסמאות שלום עכשיו

תחושת הוודאות מבוססת על אמונה בדבר חוקיות המבטיחה את המשך התהליך. חוקיות היסטורית, חוקיות הקידמה הטכנולוגית, חוקיות רציונאלית. וכל אלה מובילים למסקה ש" התהליך הוא בלתי הפיך" .

ושום דבר לא יכול לערער תחושת ודאות זו. ההצהרות הערביות הן " רק כלפי חוץ" . מעשי הטרור נועדו לעצור את התהליך הבלתי נמנע של השלום. אלף החללים הם " קרבנות השלום" .

הוויתור על העבר

להט איננו נכנס לעבי הקורה של מכלול הנושאים שהפכו את כל " תהליך השלום" לחסר סיכוי מראשיתו. הוא מתמקד בעיקר בשני נושאים מרכזיים – היחס אל העבר והיחס לגלובליזציה.

הצד הישראלי ערך " מסע נגד צללי העבר" עד כדי נכונות להתכחש לשואה, להתכחש למקורות הסכסוך היהודי ערבי, להתכחש להיסטוריה היהודית ולזיקה היהודית לארץ ישראל ולאתריה הקדושים. על בעיית ירושלים אמר יוסי ביילין כי היא " סימבולית ואמוציונאלית" .

אך הצד הפלשתיני סרב להתחיל בספירה חדשה של ההיסטוריה ולראות בירושלים בעיה סימבולית. הוא סרב לשכוח את ה" נכבה" , סרב לוותר אפילו על גרגר אחד מהר הבית ומירושלים.

המרוץ לגלובליזציה

הנושא המרכזי השני שהתפוצץ מול פניהם של המשיחיסטים של אוסלו ובמיוחד שמעון פרס היה החזון של " מזרח תיכון חדש" . משמעות החזון הזה הייתה למעשה לשלב את המדינה הפלשתינאית ואת מדינות המזרח התיכון כולן בתהליך הגלובליזציה. לצרף אותן לכפר הגלובלי. משיחי אוסלו כבר תכננו חיבור מיידי של רשת החשמל של כל מדינות האזור, בניית מסילות ברזל מנמלי ישראל אל כל מדינות ערב, תנועה בלתי פוסקת של סחורות, ידע והון. קהילייה אירופית לחופי הים התיכון.

אין זה מקרה, אומר להט, שלחזון הזה נדבקו הלאוטמנים וההורביצים. אנשי התעשייה וההון הגדול הריחו את פוטנציאל הרווחים העצום הטמון ב" תהליך השלום" .

החזון הדמיוני הזה לא הביא בחשבון את פיגורה של החברה הפלשתינאית והערבית כולה, את חששותיה (המוצדקות) מהשתלטות כלכלית ישראלית, את חוסר יכולתה לעבור תהליכי דמוקרטיזציה שהם תנאי למשק חופשי.

" על מול דרישות ההנהגה הישראלית" – כותב להט – " לשינוי פוליטי מהיר נוצרה הכרה כלל ערבית שלפיה קצב ההתקדמות המדינית מהיר מקצב היטמעותה בחברה הערבית" .

משיחוני אוסלו אטמו עיניהם ואוזניהם מללמוד את לקח השלום הקר עם מצרים ועם ירדן. את העובדה שמרבית האליטה האינטלקטואלית בשתי מדינות אלה (איגודי רופאים, מהנדסים, עיתונאים וסופרים) מתנגדים לתהליך השלום ומגלים עוינות לישראל.

ראה מאמרי גלובליזציה או כלכלה ציונית

http://www.zeevgalili.com/?p=329

ועדיין נשאר בשמאל

מי שמצפה למצוא ב" הפיתוי המשיחי" חשבון נפש נוקב המוביל לראשיתה של דרך חדשה עשוי להתאכזב. זה איננו " האל שהכזיב" של ארתור קסטלר; אין בו התפכחות נוסח משה שמיר או אמנון לורד. להט גם ממשיך לראות עצמו מחויב לשמאל. אך כל מה שיש לו להגיד על השמאל זה שהוא צריך לפעול למען " מציאות חיים הוגנת שפויה וראויה יותר" . במקום אחר הוא כותב שבשמאל ישראלי הוא מתכוון " לכל המצדד בפשרה טריטוריאלית מקיפה כבסיס להסדר קבע עם הפלשתינאים שבמסגרתו יפונו מרבית ההתנחלויות" . כלומר: לשמאל של הבחור הצעיר הזה אין שום מהות משל עצמו וכל קיומו מבוסס על שלילת ההתנחלויות.

התיאור שמתאר להט את המשיחיות היהודית ההיסטורית רדוד ולוקה בחסר. חמור מזה חוסר ההבנה שהוא מגלה במהותה של הציונות החילונית. הוא מזהה בה אמנם את הגורם המשיחי, שהיה הכוח המניע המרכזי שלה. אך הוא אינו תופס כי זו לא הייתה משיחיות חילונית נוסח האידיאולוגיות של המודרנה אלא משיחיות יהודית. ניכר בו שלא התעמק בכתבי ההיסטוריון בן ציון די נור ולא למד את הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

הוא גם מתעלם מכך שהמשבר של השמאל ושל הציונות החילונית בכלל לא החל עם תהליך אוסלו, אלא במפגש עם ארץ ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים. בהיחשפות לגורל היהודי, שהציונות החילונית הצליחה להסתירו משך שנות דור. שהמשבר הזה הוא פרי השקר הטבוע בציונות החילונית מראשיתה. השקר של הנורמליות – " שיבה להיסטוריה" ו" להיות ככל העמים" .

אין גם בספר התייחסות של ממש לשמאל היהודי הדסטרוקטיבי שמחוץ לציונות (הבונד, פ.ק.פ., מצפן) ובתוכה (השומר הצעיר, מפם, שיח, שלי, רץ). הוא גם איננו מאתר את השפעת המשיחיות הסטליניסטית על משיחיות השמאל של תהליך השלום.

למרות כל החסרונות הללו אין ספק שספרו של להט הוא ספר חשוב ביותר, שעשוי לתרום להתפכחות השמאל הישראלי.

ראה מאמר מורחב בנושא "השמאל מת"

http://www.zeevgalili.com/?p=1425

==========================================

" הפייגלינים"

כשעלה בגין לשלטון בשנת 1977 הוא לא היה מוכר בעולם. השבועון האמריקני האנטי ישראלי TIME פרסם אז כתבת שער ובו כתב ששמו של בגין מתחרז עם השם פייגין. זה היה יותר מרמז אנטישמי. כי חיים פייגין הוא הנוכל היהודי רודף הבצע, העומד בראש חבורת פושעים, ב" אוליבר טוויסט" .

בגין על שער ה"טיים". "מתחרז בפייגין".

בגין על שער ה"טיים". "מתחרז בפייגין".

אינני יודע אם שרת החינוך לימור ליבנת קראה את " אוליבר טוויסט" , ספרו הנודע של הסופר הבריטי בן המאה ה-19, צ"ארלז דיקנס. אבל את דברי בגין ודאי קראה ושמעה.

כשדברה לבנת בוועידת הליכוד על " הפייגלינים, המשתלטים על התנועה" , בנשימה אחת עם דיבוריה על גורמים פליליים, היא זיהתה את הפייגליניזם עם הפשע.

אם היה צורך בהוכחה לכך שלא רק פליטת פה כאן נתן אותה השבוע יועץ התקשורת של אריאל שרון, אייל ארד. בכמה ראיונות רדיו חזר ואמר ש" לפייגלינים יש המון כסף" . כל הכבוד לארד הממשיך לשרת את ראש הממשלה גם כשקופתו ריקה. טוב שלארד יש מקור הכנסה אחר.

כפי שפורסם בתקשורת מנהל ארד קמפיין תקשורתי ברומניה למען הלאומן הרומני קורנליו ואדים טודור, מנהיג מפלגת " רומניה מארה" , המתמודד על הנשיאות ברומניה. טודור התפרסם בהתבטאויות אנטישמיות ובהכחשת השואה. כשנשאל ארד איך הוא נותן יד לאישיות כזו השיב כי הוא מאמין שטודור חזר בו מהשקפותיו.

==============================================

חיכינו לנס וקיבלנו בוץ

לאחר נצחונו של שרון בבחירות האחרונות פרסמתי כאן את הדברים הבאים:

" קניתי ב"סופר" שקית קפה טורקי רג"ואן. 11.90 ש" ח למאתיים גרם. לא זול במיוחד. בשוק ניתן להשיג קפה מצויין, עם הל, בארבעה שקלים למאה גרם.

" קניתי את קפה רג'ואן כי, כמו כל עם ישראל, גם אני נופל מדי פעם קורבן למסעי פרסום. הסיסמה "קפה רג'ואן בלי גרגרים", שבה מפטמים אותנו בוקר וערב, חדרה כנראה להכרתי , או לתת הכרתי, ובלי לחשוב הרבה רכשתי את הקפה.

שקית קפה רג'ואן

שקית קפה רג'ואן

" בבית בחנתי את האריזה וחיפשתי בה את ההבטחה "בלי גרגרים". הייתי זקוק לזוג משקפיים ולזכוכית מגדלת כדי להבחין בכתובת קטנטנה המכריזה "חידוש בלעדי – ללא גרגרים צפים".

" אני אוהב טורקי קטן ובאמת לא משוגע על הגרגרים הצפים שברוב סוגי הקפה הנמכרים בסופר. בחנויות קפה טובות טוחנים לך את הקפה דק דק, אם אתה מבקש. מקבל תערובת מצוינת (קולומביה ואורוגואי אהובה עלי במיוחד) בלי אף גרגר צף. הפעם קניתי חתול בשק. אבל, כאמור, נפלתי קורבן למסע הפרסום ואני יכול לבוא בטענות רק אל עצמי.

" קפה טורקי טוב עושים בפינג"אן קטנטן. מרתיחים את המים ומטילים את כפית הקפה. בתנועת הנוער למדנו כי יש להרתיח שוב ושוב שבע פעמים. אך מניסיוני אני יכול לומר כי הדרך הטובה ביותר היא לערבב את הקפה במים מיד לאחר הרתיחה ולכבות את האש לפני שהקפה גולש.

" אבל למי יש זמן לבשל קפה? הדרך המהירה והפשוטה היא להכין קפה "בוץ". כפית אחת לתחתית הספל, מים רותחים, לערבב טוב ולהמתין עד שישקעו הגרגרים.

" כך גם הכנתי את קפה רג"ואן. אכן, לא היו הרבה גרגרים צפים. אבל למען האמת לא הרגשתי הבדל גדול בין הקפה הזה לקפה "עלית" למשל.

" היתה סיבה נוספת לכך שרכשתי קפה רג'ואן. בעצם סיבה תת הכרתית שהבנתי אותה לאחר מעשה. האיש שהמציא את הסיסמה "קפה רג"ואן ללא גרגרים צפים" הוא הפרסומאי ראובן אדלר. האיש שמכר לנו גם את אריאל שרון במסע הבחירות.

" עם הצלחה אי אפשר להתווכח ואדלר הוא האיש שעמד בראש מסע הבחירות בו הביס את היריב תבוסה חסרת תקדים. אהוד ברק אמנם עזר לו אבל הצלחה היא הצלחה.

" אך מה שמעניין אותי איננה ההצלחה בשיווק אלא מה טיב המוצר שקנינו. האם אריק שרון הוא אכן קפה בלי גרגרים צפים או שאיננו שונה ממתחרהו. בימים הבאים נדע אם אדלר מכר לנו מוצר מעולה, או שיש לנו שוב קפה בוץ רגיל. אם נתאכזב מקפה רג"ואן נוכל תמיד לחזור לקפה עלית. או אפילו לקפה נמס, נס-קפה בלשון העם. אבל מה יהיה אם אריק שרון יאכזב אותנו? נחזור לאהוד ברק? נמתין לנס? "

עד כאן הדברים שכתבתי אז.

מה נשתנה?

ירדתי למכולת וביקשתי קפה רג'ואן. המכולתניק הסתכל בי בתמיהה והשיב: " אין, זה לא הולך" .

אדלר הבטיח לנו כי שרון יביא שלום בלי טרור וקפה בלי גרגרים.

ומה יש לנו?

אמא שלי תמיד אמרה לי שלא לסמוך על פרסומת.

=================================================

מצעד ההתבהמות

בערב בו שידרו כל תחנות הטלוויזיה בעולם את סיפור חיסולו של שייך יאסין שידר ערוץ 10 ראיון עם המאהבת של שחקן הכדורגל הבריטי דייויד בקהם. היה לה דברים חשובים מאד להגיד לאומה. בין היתר שהיא מכירה כל חלק בגופו של השחקן כולל משהו שאיש לא יודע. חשוב מאד.

למסע ההתבהמות הזה הצטרף הערוץ השני. בתכניתו של יאיר לפיד. הסטנדאפיסט קיציס תיאר באומר ובצליל כיצד נראים יחסים בין שחקן הכדורגל והמאהבת יחד עם האביזרים המיוחדים הצמודים לחלקים הצנועים בגופם.

הערוץ הראשון הממלכתי לא נשאר מאחור. בתכנית פוליטיקה בהנחייתו של עודד שחר מצאו נושא חשוב לעסוק בו: חילופי זוגות.