בעקבות מבצע "צוק איתן" הפציע שחר של אופק מדיני בחיינו * פתאום יש לנו בני ברית נאורים שאתמול רצו להשמידנו והיום הם הגשמת תקוותינו * מבוז'י ועד ציפי, מלפיד ועד זהבה, אנו שומעים דברי שבח ותהילה לממלכה הסעודית המתונה * אולי כדאי לקרוא את הסיפור הבא של התליין הסעודי כדי לדעת עם מי יש לנו עסק
מוחמד סעד אל באשי הוא בעל מקצוע מכובד בסעודיה. הוא כורת הראשים המלכותי.
מוחמד סעד אל באשי
בראיון שהופיע [בשנת 2003]בעיתון האינטרנט "ערב ניוז" סיפר אל באשי בגילוי לב על עבודתו. התפוקה שלו לא רעה. לפעמים הוא כורת עד שבעה ראשים ליום. האם הוא מקבל תמורה על פי גולגולת או שכר קבוע? זאת איננו מגלה. שכרו הוא סוד מדינה. אבל אפשר להבין שהמשכורת טובה לפחות מן העובדה שהוא מלמד את בנו בכורו את רזי המקצוע ומכין אותו ליום בו יוכל גם הוא להניף חרב ולכרות ראש באיבחה אחת. הוא מדגיש שהשכר לא חשוב כי הרי מה שהוא עושה זה מילוי מצוות האל. הוא מוכן לגלות רק שמכשיר העבודה שלו, החרב, שווה לא פחות מ-20 אלף ריאל סעודיים. אבל זהו רכוש המדינה. הוא רק דואג להשחיז אותה מדי פעם וגם לנקות אותה מכתמי הדם.
קידום מקצועי
אל באשי בן 42, נשוי, אב לשבעה ילדים וסב לנכד אחד. הוא החל את הקריירה שלו בבית הכלא בטאיף, שם היה שוליה של כורת ראשים. תפקידו היה לקשור את ידי הנידונים למוות ולכסות את עיניהם. בתקופה זו התעורר בו הרצון לקידום מקצועי והוא הביע את שאיפתו להיות כורת ראשים עצמאי. הוא הגיש את מועמדותו וקיבל את המשרה. בפעם הראשונה כרת ראשו של נידון למוות בשנת 1998 בג'דה. באיבחת חרב אחת כרת את ראש הנידון והראש התגלגל למרחק רב.
עשרה ראשים כרותים ביום
האם הוא התרגש כשעשה זאת? כמובן הוא אומר. היה לו פחד קהל. כי בכל הוצאה להורג יש צופים רבים. אבל אחרי שעבר את המבחן הראשון בהצלחה הוא איננו נרגש עוד. זה לא משנה כמה הוצאות להורג יש לו ביום, לפעמים רק שניים שלושה לפעמים אפילו עשרה. זה לא משנה כי הוא יודע שהוא עושה את רצון האלוהים. יש אנשים המתעלפים כשהם צופים בהוצאה להורג והוא לא מבין מדוע הם באים לצפות בארוע, אם יש להם קיבה רגישה.
ישן כמו תינוק
האם הוא ישן טוב בלילות? כמו תינוק, הוא משיב. נרדם מייד בלי בעיות. האם אנשים פוחדים ממנו? למה שיפחדו ממני הוא שואל? בארץ הזו האנשים מבינים שיש חוק אלוהי שאני מבצע אותו. אז מה יש לפחד? יש לי המון קרובי משפחה והמון חברים שאני נפגש עמם במסגד. אני חי חיים נורמליים לגמרי. אין לי שום בעיות חברתיות. אל באשי מתאר עצמו כאיש משפחה. הוא נשא אשה לפני שנעשה מוציא להורג ואשתו לא התנגדה לבחירה המקצועית שלו. לא, אינני חושב שהיא פוחדת ממני, הוא אומר בחיוך. אני מתייחס למשפחתי בעדינות ובאהבה. הם אינם חוששים ממני כשאני חוזר הביתה מן העבודה ואף עוזרים לי לנקות את החרב.
עריפה בסעודיה
הקושי בעריפת נשים
לפני כל הוצאה להורג הוא הולך למשפחת הקרבן ומקווה לקבל מהם מחילה שתציל את הנידון ממוות. הוא מקווה שתבוא מחילה כזו ממש עד הרגע האחרון שלפני ההוצאה להורג. הוא מוציא להורג גם נשים. ההבדל היחיד הוא שנשים מכוסות ברעלה המקשה על כריתת ראשיהן בחרב. לכן, לעתים, הוא מוציא אותן להורג ביריה. תלוי מה מבקשים ממנו. אבל לרוב הוא משתמש בחרב.
ככה ייעשה לאשה נואפת
גאוות אב
אל באשי מדבר בגאווה על בנו, מוסעד, שכבר התקדם בלימודיו וכבר אושרה מועמדותו לתפקיד כורת הראשים. תהליך ההכשרה כלל הנחיות על הדרך בה מחזיקים את החרב ומניפים אותה וכמובן נוכחות בהרבה הוצאות להורג.
אל באשי לא עוסק רק בהוצאה להורג. בסעודיה מקובלים עונשי כריתת יד או רגל על עבירות שונות. לעונשים אלו אינו משתמש בחרב אלא בסכין חד. כריתת היד נעשית במקום המיפרק. במקרה של כריתת רגל הוא מקבל הוראה מדויקת באיזה מקום יש לבצע את הכריתה.
ארץ כרותי הראש והידיים
• תרבותה של ערב הסעודית סובבת כמעט כולה סביב דת האסלאם.
• נאסר קיומם של בתי קולנוע ותיאטראות ברחבי הממלכה והתרועעות בין גברים לנשים פנויות אסורה.
• אסורה גם שתיית משקאות חריפים ואכילת בשר חזיר.
• נשים סעודיות נדרשות לעטות מלבושים שחורים (עביה) ורעלה (ניקב) ביוצאן מהבית.
• אסור להן לנהוג במכונית.
• החוק הסעודי נסמך על השריעה, מערכת המשפט המוסלמית.
• עונש מוות מקובל במקרים הנחשבים כחמורים, והוצאות להורג עשויות להתקיים גם באופן פומבי בפני קהל.
• לפי ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל" הוצאו להורג בסעודיה בשנת 2011 לפחות 82 בני אדם, רבים מהם באירועים פומביים שבהם נערף ראשם.
• בין העונשים בחוקה הסעודית, ניתן למצוא מלקות להומוסקסואלים, כריתת ידיים של גנבים, ועונש מוות למי שהורשעו ברצח, סחר בסמים, אונס, כישוף ושוד מזוין.
• מדי שנה מוצאים להורג בממלכה כמאה אנשים. • [עד כאן על פי ויקיפדיה. אך לפי עדות התליין המלכותי על כמות הראשים שהוא כורת נראה שמספר כרותי הראש בסעודיה גדול ממה שידוע במערב].
הערה: גירסה קודמת של מאמר זה פרסמתי במקור ראשון בשנת 2003,
ראה גם:
התכנית הסעודית
http://www.zeevgalili.com/2007/04/397
ציפי לבני והתכנית הסעודית