. ד" ר יוסי לשם.(צילום: זאב גלילי)

יוסי לשם מכיר אישית כל אחת מחמש מאות מיליון הציפורים הפוקדות מדי שנה את הארץ * עבודת הדוקטור שלו על מסלול הנדודים של הציפורים חסכה לחיל האוויר חיי טייסים ונזקים של מאות מיליוני דולרים * ד" ר לשם הפך את תחביבו ומקצועו מנוף לתכנית חינוכית * אהבת ארץ ישראל ממעוף ציפור

תת אלוף (מיל.) ישראל בהרב הוא אחד מאלופי ההפלות של חיל האוויר. במהלך שירותו הפיל בהרב 12 מיגים. הוא הופל רק פעם אחת. לא בידי מטוס אויב אלא על ידי עוף דורס שפגע במטוסו וריסק אותו.

לימים סיפר תא" ל בהרב: " היה זה עוף ענקי… מעצמת ההתנגשות, המטוס ממש הזדעזע. המנוע השמיע רעשי גריסה איומים, חריקות וחרחורים…"

האירוע הזה התרחש לפני כעשרים שנה. באותה תקופה חשבו בחיל האוויר כי התנגשות בציפורים היא מכת טבע בלתי נמנעת. הנזקים שגרמו ציפורים לחיל האוויר הגיעו להיקף כזה שהנושא היה מסווג.

הפיל 12 מיגים והופל על ידי ציפור. תת-אלוף (מיל.) ישראל בהרב. ( באדיבות יוסי לשם)

הבעיה החמירה לאחר הנסיגה מסיני, כששטחי האימונים של חיל האוויר הצטמצמו לגבולות ארץ ישראל הישנה. בין השנים 1972 ו-1982 ארעו מאות תאונות כתוצאה מהתנגשויות בציפורים. 35 תאונות היו חמורות או חמורות מאד. חמישה מטוסים התרסקו. בשנת 1974 נהרג הטייס, רב סרן ספי לוין ז" ל, שמטוסו התנגש בשקנאי. בשנים 1970-1984 הגיע הנזק הכספי השנתי שנגרם לחיל האוויר עקב תאונות עם עופות נודדים לסכום ממוצע של 3.2 מיליון דולר בשנה. זו הייתה תקופה שבה מטוסי חיל האוויר (מיראז", סקייהוק) היו זולים יחסית.

החל משנת 1989 הצטמצם מספר התאונות הנגרמות על ידי בעלי הכנף החולפים בשמי ארצנו ב-88 אחוזים. במחירי המטוסים של היום פירושו מניעת תאונות שנזקן האפשרי נאמד בכ-600 מיליון דולר. הדבר הושג תודות לד" ר יוסי לשם, המשוגע מספר 1 בישראל לציפורים.

טיולים בכרמל

פגשתי ביוסי לשם בסדנה ל" מדע טכנולוגיה ובטחון" שקיימה אוניברסיטת תל-אביב. בין המדענים המעונבים בלט לשם בפשטות הליכותיו. נראה יותר כמדריך בני עקיבא מאשר כאיש אקדמיה.

יוסי לשם נולד לפני 56 שנים להורים יוצאי גרמניה שהתגוררו בהדר הכרמל. לצבא התגייס במסגרת גרעין של בני עקיבא. הלך לקורס קצינים ועשה הסבה לתותחנים. את שירותו הצבאי סיים כסמג" ד בתותחנים. (במילואים עלה לדרגת סגן אלוף וכיום הוא עושה 45 ימי מילואים בשנה בחיל האוויר בהתנדבות).

לאהבת הציפורים נתפס לאחר שירותו הצבאי, אך הוא מייחס את אהבתו לטבע " לקילומטראז" שהייתי עושה עם אמא על הכרמל בכל יום שישי" .

אחרי הצבא הלך ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים ואחר כך בתל-אביב. עשה תואר ראשון, התחתן, עבר להתגורר בהר גילה, התחיל לעבוד בחברה להגנת הטבע והמשיך בלימודיו לתואר שני.

הדוקטוראט שנכחד

בשנת 1979 החל לשם, בעבודת דוקטור. הנושא היה על אוזניית הנגב, שהייתה אז בסכנת הכחדה. הוא השקיע 14 חודשי עבודה ואז נתברר שסכנת ההכחדה התממשה. בכל הארץ נותר רק זוג אחד של אוזניות הנגב ואי אפשר היה לסיים את העבודה. " לא רק העופות הוכחדו אלא גם הדוקטוראט שלי" , אומר לשם.

משך כל אותה תקופה, במקביל ללימודיו, המשיך לעסוק בציפורים. בחברה להגנת הטבע התקדם ממדריך למנהל בית ספר שדה ומנהל אגף שמירת טבע. . הקים מרכז מידע על עופות דורסים בהר גילה והתקבל למסלול של חצי מישרה חוקר וחצי משרה מדריך. במסגרת פעילותו הציע לפרוס מתנדבים בכביש חוצה שומרון ולערוך תצפית בציפורים הנודדות על מנת לעמוד על מספרם וסוגיהם. לא הייתה שום מטרה מעשית ליוזמה הזו פרט לסיפוק הסקרנות.

הפעילות של המתנדבים העלתה כמה תוצאות שלא היה להן הסבר. בשנה אחת ספרו חמש מאות אלף ציפורים ובשנה השנייה 700 אלף. הייתה השערה שחלק מן הציפורים טסות בגובה כזה שהצופים מן הקרקע לא רואים. ואז עלה הרעיון לפנות לחיל האוויר ולבקש את סיועו.

הבעיה של חיל האוויר

כשפנה לשם לחיל האוויר נתברר לו כי החייל הוא שזקוק לסיוע יותר מחובבי הציפורים. מפי ראש המדור לבקרת איכות טיסה (מבקא), אלוף משנה שלמה אגוזי, למד לדעת על הנזקים החמורים שנגרמים על ידי ציפורים. במיוחד מאז הנסיגה מסיני והצטמצמות שטחי האימונים והטיסה.

" שאלתי" , מספר לשם, " מה אתם עושים בנושא. ונתברר שאין להם פתרון. ואז עלה במוחי רעיון: לעשות עבודת דוקטור בנושא הציפורים הנודדות מעל ישראל ובדרך זו לסייע לחיל. הגשתי הצעה מסודרת ומפקד החייל דאז, אלוף עמוס לפידות, התלהב ואישר. זה היה בראשית 1983. שמחתי שקיבלו את ההצעה וביקשתי להתחיל מייד בעבודה. אבל נתברר שההצעה צריכה לעבור הליכי אישור ותקצוב שיארכו כמה חודשים. אמרתי להם אז כי בין ה-3 ל-18 במאי עובר בארץ גל של איות צרעים. זהו עוף דורס שבא בגל גדול ותוך עשרה ימים עוברים בארץ כמיליון איות, העלולות לגרום לתאונות קשות. השיבו לי: "תתאזר בסבלנות"" .

הסקייהוק שהתרסק

אך תוך זמן קצר הוזעק בדחיפות למטה חיל האוויר. " באתי ואמרו לי: לא תאמין. אבל הציפור הזו שדיברת עליה גרמה לנו לאובדן מטוס" .

התאונה ארעה באזור חברון. איה התנגשה מטוס סקייהוק שטס בגובה נמוך. היא חדרה לתוך תא הטייס פגעה בידית כיסא המפלט וכתוצאה מכך הטייס נפלט החוצה. מן החבטה נשברה חוליה בצוואר הטייס והוא צנח ארצה ללא הכרה. התאונה הזו האיצה את תהליכי אישור התקציב ולשם החל מיד במחקר. זה היה באמצע שנת 1983.

500 מיליון ציפורים

בראשית הדרך היו ששאלו את לשם אם אי אפשר לגרש את הציפורים מן הארץ. אלה לא ידעו שמדובר בחמש מאות מיליון ציפורים, מ-540 מינים שונים, העוברים את הארץ מדי שנה. צפיפות הציפורים בארץ ישראל היא הגבוהה בעולם – 16.9 לאלף קילומטרים מרובעים לעומת 2 באנגליה והרבה פחות מזה בארצות אחרות.

ארץ ישראל איננה היעד של הציפורים. יעדן של הציפורים היא יבשת אפריקה. " רובן עוברות כאן עם ויזה ללילה אחד" , אומר לשם. הן נוחתות בלילה וממריאות עם שחר. הסיבה שהן עוברות כאן היא שארץ ישראל מהווה צומת של שלוש יבשות. הן מעדיפות לנוע מעל יבשה תודות לזרמי האוויר החם העוזרים להן לדאות. מטרת המחקר הייתה, למפות את נתיבי הציפורים, כיוון וגובה, מועדי בואן והסתלקותן ואיתור הגורמים המשפיעים על תנועתם.

 

מתן תשובה לשאלות הללו חייב מבצע לוגיסטי רב ממדים וגם לא מעט תושייה ואלתור. המעקב אחר תנועת הציפורים נערך בשיתוף פעולה ותזמון של גורמים שונים: רשת צופים מן הקרקע של החברה להגנת הטבע, תצפית ממטוס קל, ראדאר, הפעלת מזלטים, שיוט עם הציפורים בדאון ממונע ועוד. לשם עצמו טס בדאון 1400 שעות וכיסה את הארץ בסיוריו לאורכה ולרוחבה.

התוצאה הסופית של המחקר הייתה מפת אזור מוכה ציפורים (אמ" ץ) שבו נאסרה טיסה בגובה נמוך ונקבעו נהלים של מותר ואסור בתקופות שונות של השנה. השלב הבא היה הקמת " מוקד ציפורים" בחיל האוויר, המספק מידע שוטף על תנועת הציפורים בזמן אמיתי. מידע זה מאפשר לחייל להרחיב למכסימום את שעות הפעילות שלו, תוך סיכונים מינימאליים.

איך מחברים טנקים לציפורים

לשם סיים את עבודת הדוקטור שלו בשנת 1989 ויכול היה להתפנות ולעשות לביתו. אך קדחת הציפורים לא הרפתה ממנו. בצד עבודתו כמרצה וחוקר במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב יזם שורה של פעילויות חינוכיות, שבהן מעורבים עשרות אלפי תלמידים. הבולטת ביוזמותיו היא הקמת המרכז החינוכי באתר השריון בלטרון.

לשם: " חיפשתי מקום שיהיה במרכז הארץ, ששם עוברות הציפורים הנודדות, וחיפשתי אתר שמביא קהל מאד גדול. אתר השריון מושך ארבע מאות אלף איש בשנה. פניתי למנהל האתר, מוסה פלד. אמרתי לו: אני בא עם משהו משוגע לגמרי. לחבר ציפורים לטנקים. אתה מביא אנשים כדי לחנכם על מורשת הקרב וסיפורי העבר. אני בא עם סיפורי עתיד: היי טק, מחשבים, מכ" מ, לוויינים. ביקשתי עשרים דונם וקיבלתי" .

 

כך הוקם המרכז בלטרון המשותף לחברה להגנת הטבע, אוניברסיטת תל אביב וחיל האוויר. כיום יש שם מכ" ם, כיתת מחשבים המשמשת להשתלמויות מורים, מוזיאון ואכסניה. אבל זהו רק הגרעין. לשם כבר גייס כמה מיליוני דולרים, וכשיינתנו האישורים ייבנה שם מבנה גדול שישמש מרכז של מדע תיירות וחינוך.

לימוד עברית ברוסיה

היוזמות האלה של לשם מצליחות בין היתר תודות לכושר האלתור שלו. את המכ" ם הביא מדען עולה מברית המועצות בפרוטות ששולמו על ידי הקרן למדענים עולים. כיתת המחשבים מומנה על ידי האמריקנים שביקשו לעודד את שיתוף הפעולה האזורי שיזם לשם בנושא הציפורים עם ירדן טורקיה ויוון. מימון של ממשלת גרמניה לחקר לוויינים משמש לתכנית חינוכית " לטוס עם ציפורים" . במסגרת זו יעקבו תלמידים אחרי נדידת ציפורים באינטרנט באמצעות מידע המשודר במישרין מלוויינים. היוזמות החינוכיות של לשם הגיעו גם לסאן פטרבורג. בבית ספר של הסוכנות לומדים מאה תלמידים יהודיים על נדידת הציפורים כאמצעי ללימוד עברית.

 

איך בעל כנף יכול לרסק מטוס

התשובה היא פיסיקה פשוטה. עורב אפור, שמשקלו 450 גרם בלבד, הפוגע במטוס הנע במהירות של 800 קילומטרים לשעה יוצר פגיעה בעוצמה של יותר מ-15 טונות. ואילו עוף כבד כמו שקנאי, שמשקלו 7.5 קילוגרם הפוגע באותו מטוס יוצר עוצמת פגיעה של 100 טונות.

מדוע הן נודדות

הסיבה העיקרית לנדידת הציפורים היא חיפוש אחר מזון. בחצי הכדור הצפוני יש במהלך הקיץ שפע של מזון זמין לציפורים. בחורף, עם קפיאת הנהרות, מצטמצמת כמות המזון והציפורים נודדות דרומה. הן עוברות אלפי קילומטרים וחורפות באזורים החמים בהם הן מוצאות את מזונן.

איך הציפורים מנווטות דרכן

זהו אחד מפלאי הבריאה. בעלי הכנף למיניהן נודדות אלפי קילומטרים מגיעות ליעדן בדייקנות מרבית וחוזרות לקן שעזבו באירופה . היכולת הזאת צרובה במוחם של הציפורים. שכן, הן עושות את הדרך בפעם הראשונה מבלי לקבל הדרכה מהוריהן. נראה שהציפורים נעזרות בניווט באמצעים רבים: תודות לכושר הראיה שלהן. ניסויים הראו כי הציפורים מנווטות באמצעות גרמי השמיים, זווית השמש יחסית לאופק, השדה המגנטי של כדור הארץ זיהוי עצמים בולטים בשטח. כדי לנווט בדרך זו יש במוחן של הציפורים שעון פנימי המאפשר להן לקשר בין ציר הזמן לשינוי מקום העצמים.

" לכל אדם יש חלום שהוא רוצה לעוף"

שאלתי את ד" ר לשם מה מושך אותו כל כך בעולם הציפורים. לשם: " אנחנו בני האדם מחוברים כל העת לקרקע. אין לך אדם שלא היה לו בשלב זה או אחר בחייו חלום לעוף. החלום הזה הוא חלום ההתנתקות מן הגשמיות. אני הוקסמתי במיוחד מן העופות הדורסים. יש בהם המון עוצמה וכוח. הם השליטים בשמיים. הם מסוגלים לצלול על טרפם במהירות של 300 קילומטר לשעה. עוף דורס קוטל את הטרף ברגליים. יש להם כוח עצום. בדקו ומצאו שלעיט הסלעים יש ברגליים כוח לחץ של 300 קילוגרם לסנטימטר מרובע. עיט הסלעים הזה היה סמלו של הלגיון הרומאי העשירי. לא פלא שעופות אלה היו סמלי ממלכות רבות: האשורים, המצרים, הרומאים, היוונים הקדמונים ועד האמריקנים בימינו.

מהי צפרות

זהו התחביב השלישי בפופולאריות שלו, אחרי גננות וספורט.
לפי סקר שעשה ה"אקונומיסט"  יש בעולם שישים מיליוןזנים של  ציפורים. הצפרות  מפותחת במיוחד באנגליה ובארצות הברית.  בגלל ייחודה של ישראל באים לכאן, ובמיוחד למרכז הבינלאומי לצפרות באילת,  אלפי צפרים. בפעולות החברה להגנת הטבע  משתתפים רבבות חובבי טבע.

"בדאון אתה מרגיש

כאילו היית ציפור"

"בטיסה בדאון", מספר לשם, "אתה מרגיש כאילו היית ציפור. המראה של ארץ ישראל מלמעלה הוא מדהים. הציפורים עצמן התרגלו לנוכחותנו. הדורסים כמעט לא התייחסו. לחסידות לקח זמן להתרגל.  רק השקנאים  היו בפאניקה כי חשבו שאני עוף טורף.  לכן היינו צריכים לטוס במרחק של כמאתיים מטרים מהן.  הייתי טס יום יום, עם הטייס,  מגבול הלבנון ועד מצרים.  הדאון היה מצוייד מנוע ובמיכל דלק רזרבי וכך הארכנו את זמן השהייה באוויר. השיא היה אחת עשרה וחצי שעות".

כושר הראיה של

העופות הדורסים

לעופות הדורסים יש כושר ראיה גדול פי עשרה משיש לבני אדם.  עיט סלעים  יכול לראות חוגלה ממרחק שלושה קילומטר. ראיה חדה פרושה כושר ההפרדה של העין. אדם  יכול לראות את מגדל עזריאלי ממרחק, אך העוף יראה גם את האנשים שבחלונות. עשו פעם ניסוי  והניחו חגב ירוק על רקע באותו צבע.  אדם לא מבחין בחגב ממרחק עשרים מטרים.  דורס ממרחק מאתיים מטר עט על החגב. במסכת חולין יש דיון בנושא האיה והדיה ונאמר שם כי האיה מסוגלת לעמוד בבבל  ולראות נבלה בארץ ישראל.

התנשמת כמדביר

ציפורים יכולות להיות גם ענף כלכלי חשוב. זאת מוכיחה התנשמת, שגויסה לשרות החקלאים. ישובי עמק בית שאן סבלו תקופה ארוכה ממכת מכרסמים, שכילו כל חלקה טובה. מישהו הביא מחוץ לארץ רעיון לגייס את התנשמת, הניזונה ממכרסמים. לשם נטל על עצמו לדחוף את הרעיון בארץ, יחד עם צוות חוקרים. בקיבוץ שדה אליהו נבנו עשרות תיבות קינון לתנשמות, שהוצבו בנקודות מפתח. זוג תנשמות אוכל כ-200 מכרסמים בשנה. בעקבות הצלחת המחקר נבנו תיבות כאלה גם בישובים אחרים באזור. גם לירדנים נמסר מידע בנושא במסגרת תכנית שיתוף הפעולה עמם.

תנשמת מביאה טרף לגוזליה. צילום: אמיר עזר באדיבות יוסי לשם

 

 

עוד על חיל האוויר "השחמטאי שהמציא פצצות חכמות"

השחמטאי שהמציא פצצות חכמות

על חלוקת מזון לציפורים בשבת שירה

http://www.zeevgalili.com/?p=588

צטוס פ-15 נחת עם כנף אחת

http://www.zeevgalili.com/?p=8492

על הציפורים בחולה

http://www.zeevgalili.com/?p=248