מזכירת המדינה האמריקנית היא ילדת הפלא של אמריקה * הגיעה לפרופסורה בגיל 27 * דוברת רוסית, צרפתית, גרמנית וספרדית* מומחית בהיסטוריה אירופית* אך שליח ישראלי שנפגש עמה מספר על בורות מדהימה בענייני המזרח התיכון – לא ידעה על המופתי ועל נאצר וחשבה ששמיר צריך לגלות קירבה לערפאת כי שניהם טרוריסטים – עוד פרשה משרשרת האסונות של המדיניות האמריקנית הכושלת
מי שקורא את הביוגרפיה של הגננת הלאומית שלנו, קונדוליסה רייס, לא יכול שלא להתפעל מן הדרך שעשתה מזכירת המדינה האמריקנית מבירמינגהאם אלבמה אל הבית הלבן.
היא נולדה שנה לאחר שבית המשפט העליון בארצות הברית אסר על הפרדה בין לבנים לשחורים בארצות הברית. אך גם אחרי פסק דין זה היתה שם אפליה גלויה וסמויה, במיוחד באלבמה בה נולדה קונדוליסה.
התקדמות מדהימה
ההתקדמות האקדמית שלה ממש מדהימה. תואר ראשון במדע המדינה בגיל 19, תואר שני בגיל 21, דוקטוראט בגיל 26 ופרופסורה בגיל 27. מי שנפגש עמה לא יכול שלא להתפעל מן ההשכלה הכללית הרחבה שלה ובמידה מסוימת. אומרים שהיתה לה השפעה מאגית על אריאל שרון. מעולם לא העז לחרוג ביוזמות הצבאיות נגד הטרור יותר ממה שהתירה לו. הוא יזם את חורבן גוש קטיף בתמיכתה הנלהבת. הפרשן המדיני של ידיעות אחרונות, נחום ברנע, כתב פעם כי "עבור שרון אין אלוהים מבלעדי בוש, וקונדוליסה נביאתו". אם יבוא אי פעם חורבן על מדינת ישראל בעקבות המחלה הממארת הקרויה אנאפוליס יהיה לה חלק מרכזי בכך. כי הרוח החיה מאחורי המפלצת הזו.
הפגישה בוושינגטון
ידיד ישראלי, שמילא שליחות בוושינגטון בין השנים 1989-1993 ונפגש עם קונדוליסה סיפר לי על התרשמותו:
"את הפגישה בינינו אירגנה אחת העוזרות של ג'ים בייקר, שהיתה ביחסי ידידות הדוקים עם קונדוליסה. אותה אשה נולדה בבירמינגהאם בירת אלבאמה בה נולדה רייס. היא בת לאחת המשפחות הכי עשירות באלאבאמה. בעוד שרייס היא בתו של כומר פרסביטריאני. השתיים התיידדו כאשר רייס, צורפה ב-1989 לממשל של בוש האב, כאחראית על תיק ברית המועצות ומזרח-אירופה במועצה לביטחון לאומי. (היתה האשה הראשונה שמונתה לתפקיד זה)
"מייד עם בחירתו של בוש ומינויו של בייקר לשר החוץ, פתחה ארה"ב במאמצים ליצירת 'תהליך שלום' במזרח התיכון. ההנחה היתה כי רצוי להשיג את תמיכת הרוסים במהלך, או לפחות שלא יפריעו. זאת, למרות התמוטטות הגוש הקומוניסטי ב-1989, רייס, בתוקף תפקידה, התעסקה גם בנושא זה. הבעיה שלה היתה – ולדעתי נשארה – שהיא לא יודעת הרבה על המזרח התיכון.
בורות מדהימה
"נפגשתי עמה במסעדה ידועה בוושינגטון, ליד הבית הלבן, ומצאנו שפה משותפת במהירות, בזכות המוסיקה. עד גיל 15, רייס חלמה על קריירה של פסנתרנית קונצרטים. היא ויתרה על החלום כשהגיעה למסקנה שהיא לא טובה מספיק, אבל עד היום היא ממשיכה לנגן להנאתה ולהנאת ידידיה. ההשכלה המוסיקלית שלה – קלאסית כמובן – עשירה ומרשימה מאוד, והיא שמחה לגלות שגם אני ניגנתי פנסתר עד גיל 16 וחובב מושבע של מוסיקה קלאסית.
"היא נתגלתה בשיחה כאשה מאוד אינטליגנטית, אבל חסרת ידע בסיסי בנושאים מזרח תיכוניים. היה מפתיע לגלות שהאשה הזאת, שיודעת רוסית, צרפתית, גרמנית וספרדית, והידע שלה בהיסטוריה אירופית מרשים ביותר, לא ידעה כמעט מאומה על תולדות הציונות. אני לא אומר שכל אמריקני צריך לדעת מי זה הרצל, אבל מי שעוסק במדיניות חוץ כן צריך לדעת. הוא צריך גם לדעת מי היה המופתי אל-חוסייני ומי היה נאצר (והיא לא ידעה).
"הפיכה צבאית בישראל"
"שאלה אחת שלה היתה מפתיעה במיוחד. היא שאלה אותי האם שמיר, בתור טרוריסט לשעבר (את זה היא כן ידעה אולי מתיקי מודיעין שקראה) לא חש הזדהות מסוימת עם הטרוריסטים הערביים שלוחמים על עצמאותם. הסברתי לה שמבחינת שמיר, הוא היה לוחם חופש לגיטימי, בעוד שהטרוריסטים הפלסטינים הם רוצחים שפלים. ציינתי, כמובן, את העובדה שללח"י היו כללי מלחמה שנשמרו בקפדנות, בעוד שלטרור הערבי אין שום מעצורים.
"היא רצתה לדעת הרבה על צה"ל ומערכת הביטחון. שאלה אם במצב מסוים יכולה להיות הפיכה צבאית בישראל. השבתי שהסיכוי לכך לא גדול מהסיכוי שזה יקרה בארצות הברית. הוספתי בלצון שהגנרלים שלנו לא צריכים הפיכה צבאית – הם פשוט מצטרפים למפלגות ונבחרים לממשלה. גם את זה היא רשמה בקפדנות בפנקס. בסך הכל היתה שיחה נעימה, אם כי היא לא אדם שהייתי מגדיר כלבבי או חם.
"ראיתי אותה אחר כך פעם בקבלת-פנים בקונגרס, ודיברנו עוד כמה דקות. זה היה בתקופה שאחרי 'התרגיל המסריח' ולאחר שפרס נכשל במאמציו להרכיב ממשלה ושמיר קיבל את המנדט. היא שאלה אותי אם שמיר יצליח, או שיהיו בחירות חדשות. אמרתי שלא תהיה לשמיר שום בעיה להרכיב ממשלת ימין, והיא אף לא ניסתה להסתיר את הבעת האכזבה על פניה (כל הממשל של בוש קיווה ששמיר ייכשל)".
לתגובות: