פרופסור משה קופל מבר-אילן  חוקר מיליוני בלוגים בכלים מתמטיים *  הישראלים  מתעניינים יותר באהבה  ופחות במלחמה * על דת ופוליטיקה כותבים מעט * 32 אחוז מהבלוגים בעולם אנטישמיים  והמלה "כיבוש" מככבת שם * ואיך עזרה המתמטיקה לפיענוח חידה תלמודית

עכשיו אפשר לומר שיש לכך הוכחה מדעית. המלה "כיבוש" נמצאת  בבלוגים אנטישמיים, בצד ביטויים אחרים המשקפים שינאת ישראל. מסקנה זו  עולה ממחקרים שנעשו באחרונה על ידי צוות בראשות פרופסור משה קופל מאוניברסיטת בר אילן בנושא הבלוגים.

לקוראי טור זה מוכר פרופסור קופל מראיון שקיימתי עמו לפני כשנתיים. הוא סיפר אז על תוכנה שפיתח,  המסוגלת לגלות את זהותו של כותב טקסט – האם הוא גבר או אשה, מה גילו ושפת אמו. בטקסטים ספרותיים הצליחה התוכנה לזהות או להפריך זיהוי לא נכון של טקסטים היסטוריים וספרותיים  – כמו כתבי שקספיר ומארלו  ועוד.

המאמר הזה התגלגל בימים אלה לעורכי תכניתם של ירון לונדון ומוטי קירשנבוים בערוץ 10,  והם הזמינו את פרופסור קופל לראיון. לפי התגובות שקיבלתי הראיון היכה הדים.

זו היתה הזדמנות גם בשבילי לשמוע מה חדש בפי קופל ובעקבות שיחה שקיימתי עמו נתברר שיש אכן חדשות ונצורות.

מאז המאמר מלפני שנתיים  פיתח פרופסור קופל את שיטתו בניתוח טקסים ומיישם אותה בתחום חדש ומסעיר:  הבלוגוספירה.

מהי הבלוגוספירה

משמעות המלה בלוג ( (BLOG הוא צרוף שתי מלים באנגלית  LOG (יומן)  ו-web  (רשת). "בלוג" הוא יומן אישי המופץ באינטרנט ופתוח לקריאה למיליונים. הקמת בלוג היא פעולה פשוטה ביותר שכל אדם יכול לעשות בכל רגע, באמצעות תוכנה המסופקת חינם (על ידי גוגל למשל). הוא יכול גםלהצטרף לפורטלים קיימים, המקצים מקום לבלוגים (בארץ אלה פורטלים דוגמת "נענע", "תפוז") ועוד.

יש בעולם עשרות מיליוני בלוגים ומספרם הולך וגדל מדי יום.
זו תופעה חברתית תרבותית וסוציולוגית מדהימה בממדיה.
ניתוח אוטומטי

הרעיון של פרופסור קופל ואנשי צוותו  הוא ללמוד מן  האוקיאנוס הזה של מילים משהו על פני הדור. קובל ואנשי צוותו (אני מודה לדוקטורנט  יהונתן שלר שניתב אותי במבוך הנתונים) ערכו ועורכים שורה של מחקרים – רובם לגבי הבלוגרים בעולם הגדול וחלקם לגבי מה שנעשה בארץ.

ניתוח הטקסטים נעשה באורח אוטומטי כמו במחקרים הספרותיים שעליהם סיפרתי במאמר הקודם. בודקים  ידנית מדגם מייצג של טקסטים  ורואים איזה מילים מופיעות בבלוגים המעידים על התכנים שלהם – אהבה, פוליטיקה, דת, מקצוע, פחדים דכאונות וכו'. אחרי שייש בידינו מאפיינים כאלה ניתן לערוך בדיקה אוטומטית בכמות גדולה של מילים.

אותי עניין כמובן  קודם כל לדעת  מה מעסיק את הבלוגיסט הישראלי המצוי.
 
אהבה ולא מלחמה

שישה חודשים אחרי המלחמה מסתבר שהבלוגיסטים מעדיפים אהבה על  מלחמה.  רק 13 אחוזים כותבים על המלחמה. ואילו את המקום הראשון תופסת אהבה עם 25 אחוזים. עם זאת,  16 אחוז  מדברים על תחושות רעות (כאב, מוות, דיכאון, פחד, עצב) . 10 אחוזים  מדברים על החיים (רגש, חלומות, חברה), 6 אחוזים מתעסקים בבעיות משפחה (ילדים, הורים)  4 אחוזים עוסקים באושר,  2 אחוזים בלבד  עוסקים בפוליטיקה.

הבדיקה בישראל נעשתה בבלוגים שנכתבו בפורטלים "תפוז" ו"נענע". המחקר נערך רק בבלוגים של מבוגרים. עם זאת אין זה מן הנמנע  שלמחקר מסתננים בלוגים של ילדים. (הנכדים שלי, בני 13 12 ו-8  כבר כתבו כמה אלפי מילים בבלוגים שלהם). 

ומה קורה בעולם

כאן נעשו מחקרים בהקף גדול יותר (עניין של תקציב).  נבדקו כמאה אלף בלוגים שנכתבו מסוף 2004, שכל אחד מהם מחזיק  20 קטעים בני 200 מילים בממוצע. כלומר בסך הכל נסרקו כארבעים מיליון מילים.

מסתבר שמרבית הבלוגרים, כ-40 אחוז, הם בגילאי 16 עד 25.  בגילים שבין 13-17 שני שלישים מן הבלוגרים הם בנות . בגיל 18 עד 22  מספר הגברים והנשים זהה ומגיל 23 ומעלה שני שלישים מהבלוגרים הם גברים.

מילים של אנטישמים

אותי עניין לדעת כמה מן הבלוגים מבטאים השקפות אנטישמיות. 

הבדיקה  העלתה כי ב-32 אחוזים מן הבלוגים יש ביטויים המעידים על נטיות אנטישמיות. ביטויים אנטי אריקניים יש בשיעור גבוה יותר: 35 אחוז.  ביטויים אנטי איסלאמיים  20 אחוז.

איזה מילים מזהות כותב אנטישמי (או אנטי ישראלי שזה כנראה אותו הדבר)?

מסתבר שבבלוגים שבהם מופיעה פעמים רבות המילה  JEW
הם בלוגים אנטישמיים. וכך גם המילים שואה, אושוויץ,  ציוני, דיכוי, אינתיפאדה, אפרטהייד, התנגדות, בולדוזרים, הורסים, זקיף (במחסום?), אשמים, לאומנות, אויבים, משיחיות, ג'נוסייד, שרון, אויבים  ועוד. כמובן שלא חסרים ביטויי שינאה כמו: להקיא, אנשי שטן, מחלה, ביוב, זבל.  המילה החביבה על האנטישמיים היא כאמור "כיבוש". 

המסכת המתמטית

משה קופל הוא אמנם פרופסור למתמטיקה אבל הוא לא פחות מזה תלמודיסט. הוא נושם תלמוד מאז היותו ילד בבית הוריו (חסידי גור חרדים) בניו יורק. לפי עדותו, עד שקיבל דוקטורט והיה לחבר במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון, "לא פתחתי ספר חולין לפני זמן מנחה".

הוא נעזר בידע המתמטי שלו כדי לפענח את מסכת קינים שהיא אחת הקשות בתלמוד הבבלי,

התורה מצווה כי אשה יולדת תביא קרבן. אם אין ידה משגת להביא כבש היא צריכה להביא  זוג גוזלות – בני תור  או בני יונה – האחת לקרבן חטאת והשני לקרבן עולה.  האשה רשאית להחליט מראש איזה גוזל יוקדש לחטאת ואיזה לעולה. היא יכולה גם לתת לכהן זוג גוזלות והוא המחליט איזה גוזל יוקרב לאיזה קורבן. מן הרגע שהוחלט  – אין להחליף בין הגוזלות  הואיל והטיפול בהם בעת הקורבן שונה.

אם החליטה האשה מראש איזה גוזל הוא לחטאת ואיזה לעולה  ולא סימנה אותם  ואלה התערבבו. במקרה זה  אין הכהן יודע איזה גוזל נועד לאיזה קורבן. ואז, לאשה ברירה אלא ללכת ולקנות זוג גוזלות חדשים.

הבעיה מסתבכת אם ביום אחד באות לכוהן  שתי נשים שכל אחת מהן ילדה שלישיה. היא מסתבכת עוד יותר   אם ביום אחד באות שלוש נשים – האחת ילדה תאומים, השניה שלישיה והשלישית רביעיה. ונתערבבו העופות.

ברור לגמרי שהשאלה הזו היפותטית. וכדי להמחיש עד כמה היפותטית היא מביאים חז"ל מקרה שאשה ילדה 100 תינוקות בבת אחת והביאה 200 גוזלות.

"המסכת הזו לא דנה איפוא במשהו שעשוי לקרות במציאות", אומר פרופסור קופל, " חז"ל רצו ללמד אותנו פרק במתמטיקה".

"מצאתי שהמשנה בנויה ממש כמו ספר מתמטי. כל משנה בונה על בסיס המשנה הקודמת : אכסיומות, משפט עזר קצר ואחר כך משפט יותר מסובך. "השתמשתי איפוא בכלים מתמטיים, קומבינטוריקה, והראיתי את הפתרון לכל אחד מן המצבים. מצאתי שהפתרון של חז"ל הוא מתמטי טהור. התכלית ההלכתית היא למנוע תקלה שגוזל מקבוצת חטאת יוקרב כעולה או להפך. וכן לגרום מינימום נזק מן האמהות הוולדניות. אבל חז"ל בעצם מלמדים אותנו במסכת זו פרק במתמטיקה.