הציבור היהודי מממן כל תינוק מוסלמי שנולד ב – 3000 דולר לשנה * ב-2003 נולדו בישראל 35 אלף תינוקות ערביים * הריבוי הטבעי של מוסלמים מגיע ל-3.5 אחוזים לשנה – פי אחד וחצי מהריבוי היהודי * בקצב הזה המדינה לא תוכל לספק שרותי חינוך, בריאות ותברואה * ראיון פסימי עם ד" ר יצחק רביד, מומחה טילים שהתמחה בדמוגרפיה

ד" ר יצחק רביד הוא מומחה לטילים. אבל כשהוא מדבר על הבעיה הדמוגרפית מתברר לך כי זו סכנה חמורה יותר מסכנת הטילים. זו איננה סכנה המאיימת עלינו ממרחקים, היא נמצאת ממש בפתחנו, כאן ועכשיו. ולא רק בעזה, או ביהודה ושומרון, אלא בתוככי מדינת ישראל. הדבר החמור בסכנה הזו הוא שכולם עוצמים עיניים בפניה ומתבססים על הנחות שגויות ועל אשליות. מבחינה זו, אומר ד" ר רביד, אין הבדל בין בנימין נתניהו ומישה ארנס לבין דוברי השמאל ומועצת יש" ע.

מן הניתוח המבהיל של ד" ר רביד עולה כי גם אם יבוא שלום מלא בינינו לבין הפלשתינאים ובינינו לבין כל מדינות ערב. גם ללא זכות השיבה ובגבולות כאלה או אחרים – תקרוס מדינת ישראל, חברתית וכלכלית. את ניצני הקריסה אנחנו כבר רואים היום. בעתיד הלא רחוק לא תוכל המדינה לספק לנו שרותי חינוך ובריאות, ואפילו שרותי ביוב ברמה של מדינה מערבית.

כל זה יקרה בגלל הריבוי הטבעי הגבוה של המוסלמים בתוככי מדינת ישראל. ההנחה שריבוי זה יקטן ככל שתגדל רמת ההשכלה בקרב המוסלמים היא שקר מוסכם, שאין לו שום בסיס במציאות. (ראה מסגרת)

הריבוי הגדול בעולם

הריבוי הטבעי של המוסלמים, ברוב ארצות המזרח התיכון ובישראל בכלל, הוא הגבוה בעולם. בישראל חיים יותר ממיליון מוסלמים, שהריבוי הטבעי שלהם הוא 3.4 אחוז לשנה. כמעט פי שניים וחצי מהריבוי הטבעי של היהודים בישראל – 1.4 אחוז לשנה. בישראל חיים 450 אלף ילדים מוסלמים – אחד מכל ארבעה ילדים הוא מוסלמי. בשנת 2020 יגיע שעור המוסלמים באוכלוסייה ל-20 אחוזים.

כיום מגיע הפיריון (מספר הילדים לאשה) אצל המוסלמים בישראל ל-5, ואצל הבדואים בנגב ל-9. לעומת 2 אצל יהודים (לא חרדים) או אצל ערבים נוצרים. גם אם באורח נס תחול ירידה במספר הלידות לאישה יימשך הריבוי הטבעי הגדול של האוכלוסייה המוסלמית עוד דור אחד, בגלל " המומנטום הדמוגרפי" (ראה מסגרת).

לרמת החינוך וההשכלה של ערביי ישראל אין שום השפעה על הריבוי הטבעי ולא חל בו שום שינוי מאז 1985. לכן, כשאמר בנימין נתניהו בכנס הרצליה האחרון כי שיפור מערכת החינוך הערבית תביא לירידה בילודה הוא טועה ומטעה. ועדת אור – שקבעה כי מצבם הכלכלי של ערביי ישראל נובע מכך שהם סובלים מקיפוח – גם היא טעתה והטעתה. הסיבה העיקרית למצב המגזר המוסלמי הוא הריבוי הגבוה שלהם.

אוכלוסייה נתמכת

הסכנה המיידית הנובעת מן הריבוי הטבעי המוסלמי בישראל איננה פוליטית או בטחונית אלא חברתית כלכלית, אומר ד" ר רביד. כיום, כל ילד מוסלמי שנולד בישראל נתמך על ידי האוכלוסייה היהודית בסכום של 3000 דולר בשנה. זה פי שלושה מן התוצר לנפש בירדן או במצרים.

כיצד הגיע לנתון הזה?

ד" ר רביד: " אני מסתכל על האוכלוסייה היהודית כעל משק ועל האוכלוסייה המוסלמית כמשק. האוכלוסייה היהודית היא חברה יצרנית שיש לה עודף. רק חלק קטן מן האוכלוסייה המוסלמית הוא יצרני. האוכלוסייה היהודית תומכת באוכלוסייה הערבית דרך תקציבי הרווחה, הבריאות, הסעד וקצבות הילדים. תנכה מזה את השתתפותם במיסים ותקבל את גודל ההעברה. החישוב שלי הוא בקרוב. בדיקה יסודית יותר תגלה לדעתי שהסכום גבוה יותר" .

המצב הזה רק ילך ויחמיר. כי הנשים הערביות אינן עובדות ותמשכנה לא לעבוד וריבוי הילודה מונע מן המשפחה הערבית להשקיע בילדיה את המשאבים הדרושים כדי להיות עובדי ייצור מודרניים.

מחיר עובד ייצור

כמה עולה " לייצר" עובד ייצור מערבי מודרני?

ליתר דיוק: כמה אנחנו צריכים להשקיע בכל אחד מילדינו, כדי להביא אותם לרמת השכלה ומקצועיות כזו שיוכלו להיות עובדים יצרניים במשק מתקדם. האומדן המקובל במדינות מערביות הוא רבע מיליון דולר. מחצית הסכום הזה אנחנו משקיעים מכספנו ומיגיע כפינו. את המחצית השנייה משקיעה המדינה מן המיסים שאנחנו משלמים.

מה קורה אם ההורים אינם יכולים להשקיע את חלקם בגידול ובחינוך הילד? ככל שמספר הילדים במשפחה גדול יותר כן יכולת ההורים לממן את חלקם בחינוך הילד הולך ומצטמצם. התוצאה הצפויה: דור נוסף וגדול יותר של אוכלוסייה נתמכת, שאין כל אפשרות להפוך אותה לאוכלוסייה יצרנית.

להבין את המציאות

מה הפתרון? והאם יש בכלל פתרון?

ד" ר רביד מדבר בשקט, לאט ובמתינות. את הדברים שהוא אומר היום כבר אמר בכל כנסי הרצליה לחוסן לאומי ומכל במה אפשרית. לרוב התייחסו לדבריו כמו לאמירות על מזג האוויר. וכשאני מבקש ממנו הצעות פתרון הוא איננו ממהר לשלוף שפן מן השרוול.

" קודם כל צריך להבין את המציאות" , הוא אומר. " ואם נבין אותה ונכיר את העובדות נוכל לשלול את פתרונות הסרק למיניהם" .

הוא רק מציג עוד שאלות, שמתוכן מסתמנות אולי התשובות.

מה חייבת מדינה

השאלה הראשונה היא האם מדינה דמוקרטית מערבית חייבת לספק שרותים חברתיים לאזרחיה. זה לא קיים בשתי הדמוקרטיות הגדולות בעולם – ארצות הברית והודו. זה קיים בחלק ממדינות אירופה, שבהן קיימת סולידאריות קהילתית, שהיא חלק אינטגראלי מן המדינה או שאף קדמה למדינה. זה לא המצב אצלנו. אצלנו אין סולידריות קהילתית בין כל חלקי האוכלוסיה.

" המאבק ההיסטורי שאנחנו מצויים בתוכו" – אומר ד" ר רביד – " איננו מאבק ישראלי פלשתינאי, שבו מצד אחד קיימת מדינת ישראל על אוכלוסייתה היהודית-ערבית לבין מדינה פלשתינאית. זה קודם כל המאבק היהודי-ערבי על ארץ ישראל. במאבק הזה ערביי ארץ ישראל נמצאים מן הצד השני של המתרס. ערביי ישראל פועלים במסגרת החוקים של מדינת ישראל ומנסים לשנות את אופייה של המדינה מתוך אינטרסים מובנים שלהם. זה לגיטימי, אך במסגרת המאבק הזה הם נמצאים בצד השני" .

בין המדינה לציונות

" השאלה שמתעוררת נוכח ניתוח זה" , אומר ד" ר רביד, " היא שאלת התייחסות המדינה כמדינה לציבור היהודי ושאלת השרות שהיא נותנת לרעיון הציוני. בתחום הביטחוני המדינה אולי משרתת את הציונות, אבל בחלק גדול מן התחומים המדינה אינה עושה זאת. למדינה יש אזרחים וברור שהיא צריכה לנהוג שיוויון ביניהם. כמדינה שרוצה לפעול לפי דפוסים שמקובלים במדינות המערב הדמוקרטי, המדינה מוצאת את עצמה מאד מאד מוגבלת בסיוע שהיא נותנת לרעיון הציוני" .

כשאנחנו מדברים על החוסן הלאומי, על איזה חוסן אנחנו מדברים? על החוסן הלאומי של המדינה או על החוסן הלאומי של היהודים?

ריבונות יהודית

" אולי הגיע הזמן" , אומר ד" ר רביד, " שהציבור היהודי יקיים דיון איך הוא שומר על ריבונותו במדינה היהודית. כי המדינה אינה ביטוי חד משמעי של העם היהודי. הכנסת איננה מוסד שבו העם היהודי, או הציבור הציוני, מתייעץ לגבי עתידו. הכנסת היא זירת התגוששות בין יהודים לערבים" .

================================================

התחנך בצופים והיה נציב בית" ר

ד" ר יצחק רביד נולד לפני שישים ושבע שנים למשפחה רביזיוניסטית מסורתית. הוריו, שעלו לארץ מלטוויה, היו מראשוני מעלה אדומים בתקופה שקדמה להקמת העיר. גדל בשכונת פלורנטין שבדרום תל אביב, למד בבית ספר ביאליק ואחר כך בעירונית א". בתקופת התיכון היה חניך בתנועת הצופים ועבר לבית" ר, יחד עם מי שהיה לימים השופט אורי שטרוזמן. סיים תיכון בגיל 17 והחל ללמוד בטכניון הנדסת חשמל. בצבא שרת בגרעין נח" ל שהתיישב באמציה. לאחר השרות חזר לטכניון ועבר ללמוד מתמטיקה, סיים תואר ראשון ועבר ללמוד פילוסופיה של המדע באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים 61-62 היה נציב בית"ר ארץ ישראל.בשנת 1963 התגייס לשרות קבע בחיל האוויר והיה ראש ענף חקר ביצועים. בין היתר היה שותף פעיל בתכנון המתקפה האווירית של חיל האוויר במלחמת ששת הימים. שרת 11 שנים בחיל האוויר וסיים בדרגת סגן אלוף.

כשפרש מחיל האוויר בשנת 1974 חיפש מסגרת בה ניתן יהיה ליישם את הניסיון שנצבר בחיל האוויר בתחום חקר ביצועים. זאת, על מנת להקים מוסד מחקר בכיר לתחום הצבאי. מנהל רפא" ל (הרשות לפיתוח אמצעי לחימה) דאז, זאב בונן נענה להצעה להקים את המרכז למחקרים צבאיים (מחצב) שישרת לא רק את רפאל אלא את מערכת הביטחון כולה.

לעיסוק בנושא הדמוגרפי הגיע בשנים 91-93 כשהושאל ממחצ" ב כדי לעמוד בראש הצוות לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה.

=========================================================

המומנטום הדמוגרפי

ריבוי טבעי הוא מספר הלידות מינוס מספר הנפטרים. אך גם באוכלוסיות שמספר הילדים בהן הוא 2 במשפחה, הריבוי הטבעי איננו אפס. זאת, בשל " המומנטום הדמוגרפי" . מונח זה פרושו שאם בדור הקודם היה ריבוי טבעי גבוה, הרי בדור הנוכחי יש מספר גדול של זוגות בגיל הפריון.

השכלה וריבוי טבעי

אין שום קשר בין השכלה ורמת חיים לריבוי טבעי, אומר ד" ר רביד. בסעודיה העשירה, שבה יש השכלה אוניברסיטאית חינם, הריבוי הטבעי גבוה. וכך גם בקרב ערביי ארץ ישראל שהבערות בהם נמוכה בקריטריונים בינלאומיים.

במצרים, הסובלת מעוני ובערות, חלה לעומת זאת ירידה משמעותית בריבוי הטבעי. זאת, תודות למדיניות שלטונית של תיכנון האוכלוסייה. במצרים מועסקים בתכנית הזו 20 אלף איש והיא נמשכת כבר שנים רבות. היא כוללת מסע הסברה, אספקת אמצעי מניעה ושיתוף אנשי הדת. התכנית הזו הצליחה להביא את מצרים לשיעור ריבוי של פחות משני אחוזים.

גם האייטולות השתנו

איראן צועדת לקראת מעמד של מדינה מערבית במידה רבה תודות להצלחתה לצמצם את הילודה. לאחר המהפכה עודדו האייטולות את ריבוי הילודה והורידו את גיל הנישואין לילדות ל-12. בתקופה זו הגיע הריבוי הטבעי לשלושה אחוזים ויותר.

כרזה אירנית לריסון הילודה

בעקבות המלחמה עם עיראק הגיעו גם האייטולות למסקנה כי המשך הריבוי המופרז יביא את המשק האיראני לקריסה. הם שינו כיוון במאה שמונים מעלות ונקטו שורה של אמצעים, כולל הפסקת שרותי בריאות חינם החל מהילד השלישי. האייטולות במסגדים מטיפים לצמצום הילודה כחלק מן המאבק באימפריאליזם האמריקני. המומנטום הדמוגרפי קיים עדיין אבל התוצאה: שעור הפיריון ירד ל-2 והריבוי הטבעי ירד ל-1.5.

האפלייה והנחשלות

" האם ועדת אור צודקת בזה שקבעה כי המדינה מפלה את הערבים בתחומים מסוימים? יכול להיות שכן. אני טוען שגם אם כל האפליות האלה קיימות טועה הוועדה כשהיא אומרת שאפליות אלה הן הגורם הבסיסי למצב הנחשלות של האוכלוסייה המוסלמית" .

" הסיבה העיקרית למצבה הוא הריבוי הטבעי. הציבור היהודי איננו מפלה אלא להפך תומך" .

=========================================================

כבוד הנשיא

היו לנו שני נשיאים שהיו מדענים בקנה מידה בינלאומי (חיים ויצמן ואפרים קציר). היו לנו נשיאים שהיו תלמידי חכמים מובהקים (יצחק בן צבי ושניאור זלמן שזר). היה לנו נשיא שהיה בנו של רב גדול בישראל (חיים הרצוג). יצחק נבון היה עסקן פוליטי רב פעלים לפני ואחרי נשיאותו. עזר ויצמן היה לוחם מהולל שזקנותו ביישה את צעירותו.

מה ייחודו של הנשיא הנוכחי משה קצב?

בראש ובראשונה הוא הנשיא הראשון שלא היה מועמד של מפא" י אלא של הליכוד. אך דומה כי הדבר המייחד אותו מכל הנשיאים הוא גילו הצעיר. ויצמן נבחר לנשיא בגיל 74, בן צבי 68, שזר 74, קציר ונבון 57, הרצוג 65, ויצמן 69. משה קצב נבחר לנשיא בגיל 55.

כשיסיים את הקדנציה שלו יהיה נשיאנו בגיל בו אריאל שרון לא חלם עדיין להיות ראש ממשלה.

האם יהיה זה ניחוש פרוע להניח כי כבוד הנשיא קצב מכין עצמו להתמודדות על ראשות הממשלה לאחר שיסיים את תקופת נשיאותו?

אין דרך אחרת להסביר את הצהרותיו היומיומיות כמעט בכל נושא גדול וקטן. עד לנשיאותו של יצחק נבון שמרו הנשיאים על שתקנות מבורכת. הנשיא נבון היה הראשון שלא רק שדיבר אלא שנקט פעילות פוליטית כשהיה בין יוזמי ועדה לחקירת הטבח שביצעו הנוצרים בסאברה ושאתילה. הפעילות הזו הועילה לו לאחר שתמה תקופת כהונתו והוא חזר לפעילות פוליטית מלאה. זמן מסויים דובר בו ברצינות כמועמד לראשות ממשלה.

אם נחזור להצהרותיו של הנשיא קצב נראה שהוא הרחיק לכת משני קומדיו בתפקיד. הוא לא סתם מחווה את דעתו. הוא יוזם הצהרות שהן מעשה מדיני. נכונותו לבקר את ערפאת במוקטעה, הזמנת הנשיא אסאד, הצהרותיו בעניין גדר ההפרדה, שחרור המחבלים ועוד הן הצהרות של פוליטיקאי.

צריך איפוא לדעת שלא מדובר בסמל ולא באישיות מורמת מעם שצריך להתייחס בכבוד אל מה שהיא מסמלת. מדובר בפוליטיקאי המכין לעצמו את הג"וב הבא. ואולי הגיע הזמן לתקן את חוק הנשיאות ולהשאיר לו את הסמכות לאשר תחילתם של מצעדים.

.