אחד השרים המקורבים לראש-הממשלה אמר, בעקבות יוזמת ברק ל"מהפכה חילונית", כי אהוד ברק "התחרפן". הלכתי למילונים כדי להבין לעומקו את משמעות המושג הסלנגי הזה. מסתבר כי זהו מושג שזכה לאריכות ימים, דבר די נדיר במונחי סלנג. מה שמעיד כנראה על חיוניותו בחיינו.
אהוד ברק ויקישיתוף
בעבר היתה משמעות המושג להתבטל, לא לעשות דבר. (אולי הוא בא מן הביטוי היידי חראפען שפרושו לנחור). הוא מצוי כבר במילון הסלנג של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה (כרך ב'), שם מובא הפרוש התבטל כפרוש הראשי "כל היום שוכב במיטה ומתחרפן, הפדלאה הזו". הפרוש השני והמאוחר יותר, ששרד עד ימינו הוא השתגע. "בהתחלה הוא עוד דיבר לענין אחרי זה התחרפן והתחיל לצעוק שטויות איומות". פרוש אחר שנותנים בן אמוץ ובן-יהודה הוא לאדם המשים עצמו כמשוגע. "הוא לא משוגע, הוא סתם מתחרפן". פרוש אחר הוא "התקלקל". והדוגמא שמביא בן אמוץ "כשעזר וייצמן הופיע פתאום צולע על הגבס, דיין נראה כאילו שכל הוויזיט של סאדאת התחרפן".
"לקסיקון הסלנג העברי והצבאי", המודרני יותר, מגדיר כך את המושג "להתחרפן": "לאבד את שיקול הדעת באופן זמני, להשתגע. ממתי שמים קומקום חשמלי על האש? התחרפנת לגמרי". ואילו מילון רב מלים של יעקב שוויקה, שיש בו הכל מכל, מפרש: "איבד את שיקול הדעת והתחיל לעשות שטויות, התחלק על השכל".
הקורא חיים איתן מירושלים מביע את הדעה כי מקור הסלנג התחרפן איננו כפי ששערתי בשפה היידית. לדעתו מקור המילה הוא בערבית שמשמעותה השתגע, התהולל, שוטה, זקן, פטפטן, חסר דעת.
מכירת חיסול
"התחרפן" בהחלט מתאר נכונה את מצבו של ראש הממשלה. אך לי נראה כי ביטוי מתאים יותר למצבו הוא "בעל הבית השתגע". אני אוהב לשמוע את הקריאה הזו, כשאני מטייל בשווקים המרחיבים את הלב ואת הדעת בצבעוניותם, בריחותיהם ובצליליהם. כאלו הם שוק הכרמל, שוק התקווה ושוק לוינסקי בתל-אביב והגדול מכולם הוא שוק מחנה יהודה בירושלים. כשאני שומע את הקריאה "בעל הבית השתגע" אני יודע שיש סיכוי למצוא מציאה של ממש.
מתי קורא הרוכל "בעל הבית השתגע"? – כאשר הוא מוכר סחורה בזיל הזול, ולרוב זה על באמת. אתה מתקרב לדוכן של "בעל הבית השתגע" ואתה מוצא גרביים מצויינות בחמישה שקלים הזוג, חולצות "טי שרט" בעשרה שקלים, אנציקלופדיה בריטניקה לנוער בחמש מאות שקלים, פחות ממחצית המחיר בחנויות וכל חפץ שרק עולה בדעתך. מקור הסחורה הזולה הזו הוא בדרך כלל ממכירות חיסול של עסקים שפשטו את הרגל. רוכלי השוק יודעים להריח מתי יש להם עסק העומד לפשוט את הרגל והם עטים עליו, מנפנפים מול פניו הרעבות של בעל העסק מעט מזומנים וקונים את הסטוק כולו באפס מחיר. אחרי כן הם יכולים לצעוק בקולי קולות " בעל הבית השתגע".
ערפאת כרוכל
הרוכל במקרה שלנו הוא יאסר ערפאת, שבהחלט יכול לצעוק "בעל הבית השתגע". ערפאת הריח מכבר כי אהוד ברק הוא פושט רגל הזקוק לתזרים של חמצן, למזומנים של איזה השג או כאילו השג. לכן יכול היה ערפאת ללכת לפיסגת קמפ דייויד שברק עצמו יזם ברוב יאושו. פושטי רגל הם תמיד היוזמים את המכירה. לכן יכול היה ערפאת להתמקח על המחיר כי ידע שליריבו אין כלום ואין ברירה. כבר בראשית המשא והמתן נדהמו האמריקנים לגלות שאהוד ברק מודיע מראש על כל הוויתורים שהוא מוכן לעשות. וברק עצמו הכריז "ירינו את כל התחמושת שלנו". וכך יכול היה ערפאת להתעקש ולהתעקש עד שפושט הרגל יסכים לכל התנאים שלו. הוא כאילו לא הסכים בפיסגה. אבל הוא יסכים לפני תום פגרת הכנסת שבסיומה יהפוך אהוד ברק לראש ממשלה לשעבר. פושטי רגל תמיד מסכימים לכל הצעה שנותנים להם.
מפקד חוליית נ"ט
להלן כמה עובדות (כולן פורסמו בתקשורת ולא הוכחשו) המוכיחות את התיזה הזו:
- * יוזמת ברק ל"מהפכה החילונית" לא היתה פרי מחשבה מתוכננת אלא תגובה מבוהלת בעקבות הדברים הקשים מאד שאמר עליו סגן מנהל לישכתו, שמעון בטאט, בראיון לבן כספית ב"מעריב".
- בטאט, לשעבר פיקודו של ברק בסיירת מטכ"ל וכיום סגן אלוף במילואים בסיירת, אמר בין היתר את הדברים הבאים:
- *היינו אמורים להפוך את לישכת ראש הממשלה לסיירת מט"ל קטנה. אבל ברק, במקום להיות מפקד סיירת מטכ"ל נראה היום כמו מפקד חוליית נ"ט בצבא השחרור האפגני".
- * ראש הממשלה מתקרב לסחרור. עוד מעט הוא יישאב למערבולת ממנה לא ייצא.
- * לא יכול להיות ברדק כזה. אי אפשר לפעול רק על פי סקרים ומחקרים.
- * אחד מבכירי הלישכה של ברק אמר שלא היה ממנה את רוני בונדי, היועץ הפוליטי של ברק, להיות עוזר רס"ר בפלוגה שלו.
- * יש לו חמישה יועצי תקשורת. עם כל אחד הוא צריך לסגור נושא אחר. כשהוא מגיע ליועץ השלישי הוא כבר מבולבל… כל הישיבות האינסופיות נגמרות עם
- 'המשך בישיבה הבאה'. שום דבר לא נחתך. שום דבר לא קורה באמת. כולם מיואשים מסביב.
- * כשמדיניות המסרים משתלטת על המדיניות בפועל אנחנו בצרות.אין לי בעיות אם המדיניות מייצרת מתוכה מסרים. אבל כשהמסרים מייצרים מדיניות זה מסוכן. אי אפשר ללכת ולעשות כל ערב מה שהסקרים הראו שהעם רוצה בבוקר.
עד כאן דברי בטאט. את התוצאות של מה שקורה בלישכתו ראינו בקמפ דייויד, אנו רואים ב"מהפכה החילונית" ועוד נראה בהסכם חפוז שברק ודאי יחתום עם ערפאת ברגע האחרון.
"התנהגות אסונית"
בכיר אמריקני אמר כי נדהם מהצורה הלא בוגרת שבה התנהל ברק מול ערפאת. "זה נראה לנו לעיתים התנהגות אסונית, לחשוף את כל הקלפים בהתחלה ואחר כך לשבת ולהמתין במשך ימים לתגובתו של ערפאת".
ואילו ברק אמר בימים אלה לשרים: "תעשו מה שתרצו, רק תביאו הסכם".
הוא אשר אמרנו: בעל הבית השתגע.
את מי מבקש ברק להפחיד
ברק השמיע אזהרה מפני כוונת הפלסטינים להכריז חד צדדית של מדינה פלסטינית..
בדברי אזהרתו אמר בין היתר: "אני מקווה שהם ישנו את דעתם. נקיטת צעדים חד צדדיים שיחייבו צעדי נגד תקיפים מצידנ, לא תשרת את עניין השלום ותפגע באינטרסים של שני הצדדים. מצב כזה טומן בחובו סכנה של הידרדרות לאלימות שאי אפשר לחזות את ממדיה. הידרדרות שכזו תפגע בראש ובראשונה בפלסטינים, אך אני מודע לכך שהיא עלולה להזיק גם לנכסים שהשיגה ישראל, וביניהם ליחסים עם ירדן, מצרים מדינות ערביות ואיסלמיות אחורות. אסור להגיע למצב כזה".
כשקראתי טקסט זה בפעם הראשונה חשבתי שיש להכתיר את הקטע במילים "איפה השכל". אם ברק רוצה להזהיר את הפלסטינים מה טעם שהוא נותן בידיהם נימוק שיצפצפו עליו. כי הרי ברק אומר שגם אנחנו עלולים להינזק ואפילו לאבד את הסכמי השלום עם מצרים ועם ירדן.
אך לאחר קריאה מדוקדקת של הטקסט, ובהנחה שאהוד ברק איננו אומר דברים ללא מחשבה באתי למסקנה שבדברים אלה ברק לא מתכוון כלל להזהיר את הפלסטינים. האזהרה מופנית כלפי אזרחי מדינת ישראל, כדי להכין אותם לכך שהוא ישלים עם הכרזה של ערפאת. אחרת אוי ואבוי.
ראה מילון בשיטת תזארוס ומילונים אחרים