ארכיון תגיות: וינוגרד

כש"יקה" נבחר לועדת חקירה

מוכרי נקניקיות "יקים" בשנות השלושים בתל-אביב. בין נקניקיה לנקניקיה  קראו את כתבי ניצ'ה

על מקור הכינוי "יקה"

http://www.zeevgalili.com/?p=211

לפרופסור יחזקאל דרור מגיע צל"ש * בפליטת הפה שלו חשף מה שניחשנו כולנו * ועדת וינוגרד לא היתה אלא ספין של אולמרט * בין הדו"ח החלקי לדו"ח הסופי הצליח אולמרט להפוך עצמו לאתרוג, גם בעיני הוועדה * יחזקאל דרור הוא "יקה" שאינו יודע חכמות ופשוט אמר את האמת

ערב הקמתה של ועדת וינוגרד כתבתי את הדברים הבאים על פרופסור יחזקאל דרור:
"בין כל המועמדים לוועדת הטיוח שמבקש אולמרט להקים, היחיד שראוי לאמון הוא פרופסור יחזקאל דרור. הוא איננו מנכ"ל של מפעל בטחוני ממשלתי, איננו נציג חברת ענק המספקת ציוד למשרד הביטחון וגם איננו שואף להיות שופט בבית המשפט העליון (כפי שהיו כמה מועמדים שבחר אולמרט ונפסלו). ככל הידוע לי הוא גם לא חבר של אולמרט. פרופסור דרור הוא חוקר והוגה דעות בתחום מינהל ומדיניות, אולי החשוב והמעמיק ביותר בתחום זה. הוא יועץ בעל שם עולמי בקביעת מדיניות ותיכנון אסטרטגי…

"יחזקאל דרור מתריע עשרות שנים על כשלי ההתנהלות של המדינה, כפי שנחשפו במלחמה. מעל לכל: יחזקאל דרור הוא בראש ובראשונה יהודי-ציוני, החרד לגורל העם ולעתיד המדינה. הוא יכול לא רק לבדוק את מכשלות העבר אלא גם להתוות דרך לעיצוב העתיד".

להמשיך לקרוא

דון אולמרט איש המאפיה

הדברים שנכתבו ב-2008 מקבלים עתה משמעות חדשה עם חידוש משפטיו של אולמרט בפרשת טלנסקי ויתר הפרשיות [ספטמבר 2014]

ועדת וינוגרד חיפשה את כשליו של אולמרט ב-60 השעות האחרונות של המלחמה * היא היתה צריכה לחפש אותם בתקופה שבין עליית שרון להקמת "קדימה" * תקופה בה שחיתות המערכת האזרחית, חילחלה גם אל המערכת הצבאית * מינויים של חביבי שרון, ובראשם מינוי הרמטכ"ל, הפכו את צה"ל לצבא החורבן לישראל * מדוע לא בדקה הוועדה את השפעת ההתנתקןת על סרוס צה"ל ולמה לא שמענו את המלה שחיתות מפי השופט וינוגרד

מי שרוצה להבין את הדרך בה הצליח אולמרט לשרוד, עד וינוגרד ועד בכלל, צריך לקרוא שוב את הספר "דון קורליאונה איש המאפיה" של מריו פוזו.

 הספר הזה, ושלושת הסרטים שהופקו על פיו על ידי פרנסיס פורד קופולה, זכו להצלחה היסטרית. עשרות מיליוני קוראים וצופים בכל העולם.

פרנסיס פורד קופולה מפיק הסנדק ויקישיתוף

משפחה של רוצחים

לא פוזו ולא קופולה התיימרו לתאר מצב ריאלי של משפחת מאפיה אמריקנית. להפך: בהשפעת הספר והסרטים התחילו הגנגסטרים האמיתיים לחקות את המניירות של גיבורי הספר וסידרת הסרטים. המוסיקה שליוותה את הסרט הפכה להיות המוסיקה המנוגנת בשמחותיהם של המאפיוזי.

מה הפך סיפור על משפחת מאפיה – בסך הכל משפחה של רוצחים – לסיפור ולסידרת סרטי פולחן?

צורך אנושי ב"דון"

התשובה לשאלה נעוצה בעובדה שאף שהיצירה הזו אינה מתארת מציאות ריאלית, היא משקפת צורך אנושי אמיתי. הצורך ב"משפחה" שתגן עליך וב"דון" שיפתור את בעיותיך.

מרלון ברנדו ה"דון", שאב את כוחו מן המציאות של חברת מהגרים, שכללי המשחק הדמוקרטי פועלים תמיד נגדה. הם אינם מאמינים במשטרה, במערכת המשפט, בפוליטיקאים, בעיתונאים – כולם מושחתים. הדון פותר להם בעיות קיומיות. אם אנסו את בתך וריסקו את פרצופה ומערכת המשפט המושחתת מוציאה את הפושעים לחופשי הדון ידאג שהם יבואו על עונשם ומישהו ירסק את עצמותיהם. אם בתך התאהבה במהגר לא חוקי ורוצה להינשא לו, הדון יסדר לו גריו קארד.

מרלון ברנדו 1963 ויקישיתוף

הדון נחן ביכולות נפשיות המקנות לו את כוחו. הוא יודע לזהות חולשות אנוש, לאתר מוקדי כוח ונקודות תורפה. ואת כולם הוא מגייס לטובת ה"משפחה", הכוללת לא רק את משפחתו הקרובה אלא היא מושג רחב של כלל נאמניו.

עד כאן דון קורליאונה איש המאפיה של המציאות האמריקנית.

הנוסח הישראלי של המאפיה

כאן התפתחה המאפיונריות בכיוון הפוך. לא פושעים קטנים הצוברים כוח ומתחברים לשלטון, אלא שלטון המנצל את כוחו להשגת טובות הנאה ובעת הצורך נעזר גם בשיתוף פעולה עם גורמים פליליים.

פעם קראתי לזה "האוליגרכיה של להרים טלפון". זוהי משפחה הכוללת אלפי אנשים,אולי רבבות. אתה הקורא יכול לבחון אם ובאיזו מידה אתה חלק מן המאפיה הזו, או נהנה מכוחה.

האם אתה יכול בהרמת טלפון להשיג את היעדים הבאים: לבטל דו"ח חניה; להשיג רישיון לקיוסק, דוכן פיס, וכו'; להגיע מיידית לרופא מומחה שתור ההמתנה הרגיל שלו הוא חצי שנה; כנ"ל להגיע לחדר ניתוח; להשיג למישהו מבני משפחתך ג'וב טוב (חברת חשמל, תעשיה אווירית, מועצה דתית, עוזר פרלמנטרי, עובד משרד ממשלתי בלי מכרז); לקבל אישור לעוזרת פיליפינית גם אם יש לך כושר קרבי ; לרשום את בנך או בתך למחלקה נחשקת באוניברסיטה (מדעי  המחשב, רפואה), גם אם יש לו 500 בפסיכומטרי; לזכות בביקור מהיר של המשטרה ובטיפול בתלונתך   גם אם זו סתם פריצה (אזרח רגיל לא נענה גם אם הוא מתלונן על איום ברצח); להתמנות לדירקטור בשכר של חברה ציבורית; לקבל מיליונים מתקציב במדינה ל"מפעל מאושר" (למרות שמומחים לא אישרו את ההקצאה); לזכות במכרז בעיסקת ענק, גם כשההצעה שלך היא היקרה ביותר. ואם אתה ממש חבר בכיר במאפיה אין לך לחשוש מאימת החוק, גם אם אתה פושע בצווארון כחול או לבן. מערכת משומנת היטב של פרקליטים , יחצנים, ספינולוגים ואסטרטגים ,הנתמכים על ידי תקשורת מושחתת, תוציא אותך זכאי, או בעיסקת טיעון, בשימוע, או שסתם ימסמסו את התיק שלך עד שיישכח. אל תתפלא אם יש עד מרכזי להגנתך הוא לפתע ישכח הכל, או ייפצע באיזו תאונה או יירצח; ולבסוף העיקר: תוכל לקבל דרגת רב אלוף או אלוף, גם אם אתה לא האיש הכי מתאים  לתפקיד. כמובן שרק אתה וחבריך יוכלו להיות שרים וראש ממשלה.

איפה חיפשה ועדת וינוגרד

ועדת וינוגרד, מהופנטת מאור הזרקורים של תקשורת מושחתת, חיפשה את אשמתו של אולמרט ב-40 השעות האחרונות של מלחמת לבנון הכושלת. היא חיפשה את המטבע מתחת לפנס. את חיפושיה היתה צריכה למקד ב-65 החודשים שבין ה-7 במרץ 2001 בו נבחר שרון לראש הממשלה ועד יולי 2006, יום פרוץ מלחמת לבנון השניה.

מדינה בשלטון המשפחה

הדבר היחיד שניתן לומר לזכותו של אולמרט הוא, כמו בבדיחה היהודית הידועה על הרשע של העיירה שמת ואיש לא רצה להספיד אותו. עד שמישהו מצא הספד הולם: היית רמאי, גנב, עושק אלמנות ויתומים אך היית צדיק גמור לעומת אביך.

שרון היה "דון" פוליטי מובהק. הוא נבחר תחת הסיסמה שהוא יביא "שלום ובטחון". הוא העלה לדרגת אמנות את הספינולוגיה הפוליטית. הקים את "צוות החווה" המפורסם, שבנה את תדמיתו כאבא טוב ורחום, שידאג לכל עם ישראל. בפועל זו היתה משפחת קורליאונה ישראלית. מיליונים זרמו לחווה וטובות הנאה חולקו על ימין ועל שמאל.

גם אולמרט הוא צדיק גמור לעומת אביו הפוליטי, אריאל שרון שהמשפחה המאפיונרית שלו השחיתה את המדינה והרקיבה גם את צה"ל, הרבה לפני מלחמת לבנון השניה.

בין האי היווני והקסדות

ב-18 באוגוט 2006, זמן קצר אחרי מלחמת לבנון השניה פרסמתי מאמר תחת הכותרת "הקשר בין 'האי היווני' והמחסור בקסדות" כתבתי אז בין היתר (ההערות בסוגריים נכתבות כתוספת של היום) את הדברים הבאים:

"קיימתי השבוע שיחות עם שני אישים שיצאתי מהן בדיכאון עמוק. השניים קשורים בדרך זו או אחרת במוסדות העוסקים שנים רבות בביקורת ציבורית בתחום האזרחי והצבאי.

השאלה שהצגתי לשניים היתה: מה קרה לצה"ל?
ואלה עיקרי הדברים ששמעתי:

מדינה של עולם תחתון

"אנחנו מדינה מושחתת מזה שנים רבות. אך מעולם לא היתה ממשלה מושחתת כמו זו העומדת היום בראש המדינה. זו ממשלת המשך לממשלת שרון, אך המשך משודרג. זו ממשלה שחלק משריה מתרועעים עם אנשי העולם התחתון. איש מרכז הליכוד, שהורשע בקשירת קשר לזיוף דולרים, שהיה קשור למשפחת הפשע האלפרונית. היה ראש המטה של אהוד אולמרט בגוש דן. הוא נמנה עם חבריו הטובים עד היום. הוא קשור כנראה לפרשת 'האי היווני', אך שומר על זכות השתיקה.

החברים של אולמרט

"חבר טוב אחר של אולמרט הורשע בפרשת החשבוניות הפיקטיביות ממנה יצא אולמרט בעור שיניו. הוא נאשם יחד עם דוד אפל בתיקי השוחד והמרמה הקשורים באדמות לוד. כל החברים הללו והדברים המיוחסים להם רשומים בדוח היועץ המשפטי לממשלה. אל החברים הטובים הללו אפשר להוסיף את יו"ר הקואליציה החשוד בפלילים בעניין חמור. ושר האוצר הנגוע בפרשת "עמותה לחיים". (הכוונה לשר אברהם הירשזון שפרש בינתיים לאחר שנחשד במעילה במיליונים)

"ומי שותפיו של אולמרט לצמרת שהחליטה על המלחמה? אחד מהם הוא חיים רמון, הנמנה עם חבריו של מרטין שלאף המסתורי, שמערכת קשריו המסועפת עם שרון עדיין לא פוענחה. (זהו חיים רמון שהחדיר לשונו לפיה של עובדת לשכתו זמן קצר לפני ההחלטה על המלחמה, הורשע אך באורח פלא הוסר ממנו הקלון והוא חזר להיות יד ימינו של אולמרט )

הכי זכאי בארץ

ומה בדבר הקודקוד עצמו?
"אהוד אולמרט הצליח להחלץ מכל החשדות שהועלו נגדו בעבר. אפשר לומר עליו שהוא אחד האנשים הכי זכאים בארץ. אבל לפני בחירתו היתה עננה כבדה של חשדות. חשדות אלה לא נגוזו וביניהם פרשת הבית הטמפלרי שמכר ושכר מאיל ההון דניאל אברהמס ועוד ועוד.

נגנבים מיליארדים

"למדינה יש כסף לחלק לעבריינים, לתת טובות הנאה במכרזים ובהפרטות. מחלקים את אדמות המדינה הנשדדות לאור היום. מיליארדים מקופת המדינה נגנבים בידי כנופיות הקשורות לפוליטיקאים. אין כמעט מכרז בלי שוחד. אין כמעט הפרטה שבה אין איזו "טעות" בחישובים המכניסה מיליונים לכיסיהם של בעלי הון. (וכאשר ירון זליכה החשב הכללי חשף את כל מעשי השחיתות הללו הוא סולק מתפקידו והתקשורת המושחתת הפכה אותו לאוייב המדינה מספר 1).

חילחול השחיתות לצה"ל

"במדינה שבה הכל מושחת אין סיכוי שהשחיתות לא תחלחל לשורות הצבא. זה הגיע לשיא במינויו של הרמטכ"ל, דן חלוץ.
על מינויו של חלוץ החליט שרון, כי שרון חיבב את חלוץ, כי עומרי המליץ וכי חלוץ גייס את כל צה"ל לשנה של אימונים ותיכנונים והכנות מנטליות שתכליתן פינוי אלפי יהודים מגוש קטיף.

" זו היתה דרך חלקה להיפטר מיעלון עטור ההשגים שהתנגד להתנתקות. זה היה ספין של צוות החווה שיעץ לשרון כי זו הדרך היחידה להימלט מכתב האישום שכבר הוכן נגדו. זה יצליח, אמרו לו, כי התקשורת תהיה אתך. וכך אכן היה. מבחינה זו התקשורת מושחתת לא פחות מן המערכת הציבורית".
מלבד חלוץ מינה שרון שורה של אלופים: סגן הרמטכ"ל, משה קפלינסקי; אלוף פיקוד דרום יואב גלנט; ראש אגף מבצעים, גדי אייזנקוט. כל השלושה היו מזכירים צבאיים שלו. המזכיר הצבאי של אולמרט שהיה גם מזכירו של שרון גדי שמני, גם הוא זכה בדרגת אלוף. זו הפעם הראשונה בתולדות צה"ל שמשרתים ארבעה אלופים שבעברם היו מזכירים צבאיים של שרון".

ראה ש"ס דון קורליאונה והמאפיה


His Master's Voice

משמעות הכותרת והתמונה שלמעלה (הלקוחה מויקישיתוף האנגלית) היא "קול אדוניו". זה היה שמה של חברת תקליטים הזכורה לי מימי ילדותי הרחוקים. סמל החברה היה פטיפון עם רמקול ענק מופעל באמצעות מנוע קפיץ שאותו יש למתוח באמצעוצ ידית מיוחדת (מנואלה). ליד הפטםון היה מצוייר כלב. פטפון כזה היה בביתנו בצפת, בלי הכלב כמובן.

נזכרתי בפטיפון הזה ובתמונה הזו כשקראתי בשבת את מאמרו של נחום ברנע ב"ידיעות אחרונות" שנשא את הכותרת "הימים האחרונים".

מידע כמוס

בקריאה ראשונה עורר בי המאמר הזה התפעלות. נראה היה כי הפרשן הבכיר של "ידיעות אחרונות", חתן פרס ישראל לתקשורת, הצליח להגיע למידע הכמוס ביותר הקשור במלחמת לבנון השניה. במיוחד למה שאמור להיות הלוז של דו"ח ועדת וינוגרד שיפורסם ביום רביעי.

קריאת המאמר הזה יכלה לחסוך לקורא הפשוט את ההמתנה לדו"ח האמיתי, שיחזיק מאות עמודים. יש כאו הכל: דיווח מלא על הדיונים בממשלה; על שיחות שהתקיימו בארבע עיניים בין המעורבים;על כל דקה כמעט מן הדקות הגורליות שבהן הגיעו רמטכ"ל שלומיאל וראש ממשלה מופקר להחלטה לתקוף בעומק לבנון – החלטה שנתקבלה (כך נתגלה בתחקיר של אילנה דיין בטלוויזיה) בנוכחות יועץ הסקרים של אולמרט.

נאום הגנה

אך ככל שהתעמקתי בקריאת המאמר המתחזה להיות דו"ח וינוגרד אלטרנטיבי התעוררו בי ספקות לגבי שלמות הדיווח ומידת הדיוק של ים העובדות שנחשפו בו.
ליתר דיוק: ניכר במאמר כי זהו בעצם נאום ההגנה של אולמרט שכאילו הוכתב לנחום ברנע. למעשה אין במאמר גירסאות שונות מזו הידועה כגירסת אולמרט. אין מאומה על גירסת לבני ומופז. אין כלום על אזהרות שהזהירו את אולמרט מפני הצעד הנמהר אנשי בטחון מרכזיים.

ספין פוליטי

מה היא מטרת המאמר אפשר לדעת רק למי שהיתה סבלנות לקרוא את כל ארבעת העמודים.
השאלה לגבי אולמרט אומר ברנע איננה אם נהג בשיקול דעת בסבירות ובאחריות. או שש אלי קרב להקריב חיילים בשביל ספין פוליטי.
הרמטכ"ל לשעבר, בוגי יעלון, הוא שהאשים את אולמרט שכל היוזמה שלובימים האחרונים של המלחמה היתה ספין. ברנע רואה בדברים אלה "אמירה בלתי אחראית שנועדה להסיר מעצמו את האחריות למצב צה"ל ערב המלחמה"

ולהצדקת החלטתו הנלוזה של אולמרט מבקש ברנע להזכיר את כשלונות כל ראשי הממשלה שקדמו לו: בן גוריון בלטרון, לוי אשכול בתקופת ההמתנה (איזה כישלון היה שם? ההמתנה הביאה לנצחון בששת הימים – ז.ג.), גולדה ודיין במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים.

אולמרט בעקבות דיין

וכאן מגיע ברנע לעיקר. הנה דיין שנכשל ביום כיפור חזר לזירה המדינית כשר החוץ של בגין והביא את השלום עם מצרים. מדוע שלא יקרה כך עם אולמרט?

"ודאי שהוא אחראי", אומר ברנע ומוסיף "האם ההאחריות שלו מחייבת התפטרות? לאחר שנה וחצי של תיפקוד יותר מסביר כראש ממשלה? אני לא בטוח."

תיפקוד יותר מסביר? האם ברנע חי באותה מדינה בה אנו חיים? האם שמע על שחיתות, עוני, פשיעה, ניצולי שואה, מיגון העורף? טיפול בפליטי חורבן גוש קטיף? קסאמים? משא ומתן מופקר עם הבובה אבו מאזן?
ואז יוצא המרצע מן השק: "…נדמה לי שטוב יהיה אם נתניהו יחכה קצת. הוא כל כך מרוצה מעצמו בימים אלה ששכח כמה טעויות עשה כשהיה ראש ממשלה".