האם נתניהו מנהיג? [יולי 2014]

הרמטכ"ל, רב אלוף בוגי יעלון, מזהיר: תכנית שרון לפינוי רצועת עזה תפיח רוח גבית בטרור.

ראש אמ"ן, זאבי פרקש, אמר בכנסת: הפלסטינים רואים בתכנית שרון ניצחון לטרור.

ראש השב"כ, אבי דיכטר, מתריע: הפינוי מסוכן.

שלוש ההצהרות הללו הן חמורות מאד. לא בשל תוכנן אלא בשל עצם העובדה שנאמרו, ובפומבי. כי ההצהרות הללו מעידות שאין מלך בישראל. הן סימפטום למחדל הצפוי אולי ממדיניותו של אריאל שרון.

על מנת להבהיר את הדברים מן הראוי להביא סיפור היסטורי קטן ששמעתי בימים אלה. סיפר לי אותו אלוף, שנכח בפגישת הפרידה שקיים דוד בן גוריון מצמרת צה" ל בעת שפרש לשדה בוקר בשנת 1963.

בין מודיעין למנהיגות

סיפר האלוף: " הפגישה התקיימה בבנין משרד הביטחון בקריה. האווירה היתה נרגשת ונישאו שני נאומים, האחד של יצחק רבין ז" ל, שהיה אז ראש אג" ם, והשניה של מאיר עמית שהיה ראש אמ" ן וכבר קיבל מינוי לתפקיד ראש המוסד.

" רבין דיבר על מבנה צה" ל, חימוש עתידי וכדומה. אני ישבתי במקרה ליד בן גוריון וכשרבין דיבר הוא נגע בברכי ואמר לי: תראה כמה הוא דומה לרוזה. רוזה הייתה אמו של רבין שבן גוריון זכר מנעוריו. הוא לא היה מודע לכך שאני צעיר מכדי לזכור את רוזה והייתי ילד בתקופה שבן גוריון זכר אותה.

" לאחר מכן דיבר מאיר עמית. הוא נשא נאום מבריק בו ניתח את כוחן של מדינות ערב והעריך את כוונותיהן. הוא אמר כי לדעתו לא צפויה מלחמה עם מדינות ערב בשנתיים הקרובות. בדיעבד נתברר שכל הערכותיו היו נכונות ומדויקות. כשסיים עמית את נאומו ביקש בן גוריון את רשות הדיבור.

" להפתעת כל הנוכחים מתח ביקורת קשה מאד על נאומו של מאיר עמית. לא על העובדות שהביא, אלא על כך שהוא נוטל על עצמו את התפקיד להעריך את הכוונות הצפויות של מנהיגי האויב.

" התפקיד שלך, אמר בן גוריון, הוא להביא עובדות והערכות לגבי הנתונים הנוכחיים. תפקידך איננו לנבא מה יהיה בעתיד. אתה אינך מסוגל להעריך מה יעשו קברניטי מדינות האויב. השיקולים שמביאים למלחמה אינם שיקולים שניתן לשקול אותם בשיקולי היגיון של אנשי מודיעין.

" מאיר עמית נפגע מאד מן הדברים של בן גוריון וכך גם חשתי אני כחברו. למרות שידענו שזו הייתה תמיד עמדתו של בן גוריון. הוא אמר וחזר ואמר שאין מומחים לעתיד, שזו אמנות המנהיגות"

עד כאן דברי האלוף.

כשאמ"ן יזם מדיניות

 

מאיר עמית לא מזכיר את הפרשה הזו בספרו " ראש בראש" . אבל הוא מביא אפיזודה דומה מן התקופה בה עמד בראש אמ" ן.

הדבר היה בנובמבר 1962. לגופי המודיעין הישראליים הגיע מידע על פעילות חתירה של מצרים בירדן וכוונה לרצוח את המלך חוסיין.

מישהו העלה רעיון ךנצךל אץ המידע כדי ליצור קשר הדוק עם המשטר הירדני . לירדן הועברה הצעה שעמית ייפגש עם ראש המודיעין בצבא ירדן וימסור לו את המידע.

המלך חוסיין השיב בחיוב, אך לא שלח את ראש המודיעין שלו אלא את נאמנו, אמיל ג"מיען, שהיה אז ראש לשכת החצר של המלך. התקיימו שתי פגישות ובפגישה השנייה נמסרו לירדנים שמות החתרנים המצרים. " ובכך נגמר העניין שתלינו בו תקוות וציפיות" , כותב עמית.

ניתן להבין כי הציפיות שהיו לעמית מן היוזמה הזו חרגו מן התחום המודיעיני הצר וגלשו אל התחום המדיני. ועל רקע זה יש להבין את תגובתו של בן גוריון, עליה מספר עמית: " …באתי אל בן גוריון לדווח לו על המפגש הראשון, כאשר שמע את השם אמיל ג"מיען, אמר: "חייב להיות ארמני", וכאן הופסק הדיווח שלי ושמעתי מפיו הרצאה ארוכה ומלומדת על המרד הארמני ועל רצח העם הארמני בידי הטורקים" .

את התגובה הזו של בן גוריון אפשר להבין על רקע תפיסתו שאת המדינאות מבצעים המדינאים לא אנשי המודיעין.

ומכאן לגדול המחדלים בתולדות המדינה.

המחדל של זעירא

אלוף אלי זעירא הוא האחראי לכאורה יותר מכל אדם אחר למחדל מלחמת יום הכיפורים. זעירא, אז ראש אמ" ן, הוא זה שקבע בנחרצות כי יש " סבירות נמוכה" לפריצת מלחמה. זעירא הוא האיש שאמר ביום שישי, ערב יום הכיפורים, ללו קידר, מזכירתה של גולדה מאיר: תגידי לבוסית שלך שאין שום סכנה למלחמה.

בספר הזכרונות שלו מונה זעירא שורה של כשלונות היסטוריים בהן לא הצליחו שרותי מודיעין להעריך את כוונות האויב והופתעו. זעירא טוען בספרו שהסיבה העיקרית לכישלונות החוזרים ונישנים היא שמנתחים מודיעיניים אינם מסוגלים " להיכנס לראש" של קברניטים מדיניים.

בשיחה עם עורך ספרו, רמי טל, הוא הביא לדוגמא את החלטת בן-גוריון להקים את המדינה. כל מנתח מודיעיני היה מעריך את הסבירות לכך שבן-גוריון יכריז על הקמת מדינת ישראל ב-15 במאי 1948, כ" נמוכה מאוד" . אדם המסוגל להבין את בן-גוריון ולנחש את כוונותיו, או את כוונות כל מנהיג אחר, לא היה הופך לאיש מודיעין אלא למנהיג.

בדבריו אלה הסיר מעצמו זעירא חלק מן האחריות. הוא בעצם אמר: גולדה היא המנהיגה היא הייתה צריכה להחליט ולא לסמוך על החיזוי שלי.

האם שרון מנהיג?

ומן הלקחים ההיסטוריים למציאות ימינו. החלטת שרון לפינוי רצועת עזה מצטרפת לשורה ארוכה של החלטות שקיבל – החל מן ההצהרה על ה" כיבוש" ועל נכונותו להסכים למדינה פלשתינית ועד שיחרור מאות מחבלים וההתנהלת סביב תוואי הגדר.

אריאל שרון הוא אולי גדול המצביאים שקמו לישראל בדור הזה.

השאלה היא אם הוא קברניט, המסוגל לנווט את ספינת המדינה, הוא שהוא מוביל אותה לאסון.

עוד מאמרים על ההתנתקות היכנס לקטגוריה "התנתקות".

השאלה היא אם נתניהו מנהיג [יולי 2014]

=====================================================================