"מעשה ישורון" – סיפור נורא על עלילת דם
– הביא והוסיף הערות והארות דן ירדני –
בספרייתי מצוי ספר בעל שם מוזר: "ספר שמן הטוב, על הראש שיורד על הזקן, זקן אהרון". הספר נדפס בשנת 1657 בוונציה. בסופו מצורף קונטרס המספר על אירוע נורא שחווה המחבר, אהרון בן דוד הכהן. המחבר היה ילד בעת הארוע שהתחולל בעיר מולדתו ראגוזה, היא דוברובניק בקרואטיה של ימינו. רישומו של אותו ארוע נותר בו עד סוף חייו והוא העלה אותו על הכתב.
קורא עברית בן ימינו יתקשה לא מעט להבנת הטקסט. המחבר נזקק לתבניות לשון ומובאות ממקורות שאינם שגורים בעולם הדימויים שלנו. הרבה מהן מהתנ"ך. הלשון העברית שנהגה במאה ה17 נראית תכופות כמשובשת מבחינה דקדוקית. שכיחה בה החלפת מינים בין שמות עצם זכריים ונקביים. גם הזכרת ההתערבות האלוהית בכל התרחשות ומפנה במהלך העלילה אינה תואמת את דרך הסיפור המקובלת עלינו היום. לכן שילבתי הערות נחוצות להבהרת הדברים בסוגריים מרובעים [ —- ] ופה ושם השלמתי מילים ואותיות בסוגריים רגילות ( ….).
הקורא בוודאי ישים את ליבו כי לא מספר מקצועי כתב את הדברים. ניסיונו של אהרון לנסח את הסיפור בלשון נקייה ויבשה, מתחלף עד מהרה בסגנון שבו מילה רודפת מילה, מאוחר בא לפני מוקדם ודברים חוזרים על עצמם. לכן הרשיתי לעצמי לקצר. עם זאת, שמרתי על עיקרי הדברים שנכתבו בדם ליבו של המחבר. כותרות הביניים הן שלי, להקלת הקריאה.
ארמון ספונצה וארמון הרקטור בדוברובניק
וזה סיפור המעשה:
"עיר קטנה ואנשים בה מעט מהיהודים, כמו עשרים בתים ושמה ראגוזה, והיא שררה בפני עצמה.
[עיר בעלת שלטון עצמי, מאורגנת כרפובליקה בנוסח הוונציאני של המאה ה-17].
ויהי בשנת חמשת אלפים ושלש מאות ושלשה ושמונים לבריאת העולם [היא שנת 1622], ביום הראשון לחג הסוכות, נשמע קול בעיר שנאבדה בת גוי אחד מסוחרי העיר, ויבקשוה ולא נמצאת. ובו ביום, לעת ערב, יצא קול אחד שנמצאת. וישמע הדבר לאביה, והוא עומד עם גויים אחרים ועמהם גם יהודי אחד. ויען אחד מהגויים שם ויאמר בפני היהודי: "טוב הוא לכם שנמצאת, שאילו לא נמצאת, עליכם ליתן את הדין, שמא הרגתם אותה לחגכם". והיהודי לגלג עליו. ויעבור היום, והנה חושך ואפילה והנערה לא נמצאת, כי אותו הקול שנשמע שנמצאה, לא היה אמת.
להמשיך לקרוא ←
