אולמרט ויקיפיה אנגלית
לאחר שנים של מעשי שחיתות שמהן הצליח אהוד אולמרט להימלט קבע השופט דוד רוזן: "היריעה הרחבה שגוללה על ידי עד המדינה חשפה מערכות שלטון מושחתות שהרקיבו לאורך שנים". ודן את אולמרט לשש שנות מאסר.
מצורפים קישורים לפרשיות אולמרט שפורסמו באתר זה במהלך השנים.
פירומן מסוכן
לאחר הגילויים החלקיים של שולה זקן צריך להפנים: בראש ממשלת ישראל עמד עבריין, מוקף עבריינים כמותו, מלחכי פינכה מושחתים.
הנשיא הראשון, חיים ויצמן, נבחר לתפקיד כתוצאה מטעות היסטורית * בן גוריון התנגד אך נכשל בניסיונו לתקן את הטעות על ידי מינוי "האישיות היהודית הגדולה ביותר על כדור הארץ" * מאז, הלך " מוסד הנשיאות" והידרדר – עזר ויצמן שפרש בקלון וקצב המרצה עונש בכלא * פרס המשיך בתפקידו כנשיא למלא את תפקיד "החתרן הבלתי נלאה" מתחת למדיניות נתניהו * ההמולה התקשורתית הנוכחית לקראת הבחירות לנשיאות מעוררת את השאלה: האם לא הגיע הזמן לסגור את בית הנשיא * זה יחסוך 57.5 מיליון שקל [שעלתה כהונת פרס בשנה האחרונה] * ואיזו דמות תהיה לנשיאות עם אישיות דגולה כדליה איציק
כשנפטר הנשיא הראשון של מדינת ישראל, חיים ויצמן, ב-9 בנובמבר 1952, החלה התרוצצות בין המפלגות למצוא יורש לנשיא המת.
ראש הממשלה, דוד בן גוריון, לא נטל חלק בהתרוצצות. הוא אמר כי צריך "לחפש את האישיות הגדולה ביותר שיש למצוא על כדור הארץ ולעשותה לסמל העליון של ישראל" . הוא החליט שאלברט אינשטיין הוא האיש הראוי והציע לו את המשרה הרמה. אינשטיין דחה את ההצעה ואז החל הסחר-מכר המפלגתי לבחירת נשיא חדש.
אהוד אולמרט הוא לא סתם עבריין אלא עבריין נמלט. כל אזרח אחר שהיה נחשד בחשדות המיוחסים לו, היה נכבל בידיו וברגליו. היה נשלח למעצר באבו כביר או במגרש הרוסים, עם עוד כמה עבריינים מחבריו ומבלה כמה ימים בחברת כמה סתם פושעים קטנים.
אהוד אולמרט ויקיפדיה גרמנית photo Antônio Milena ABr
הוא היה נחקר ברציפות תוך הפעלת לחץ פיסי מתון. היה מתנתק מכל קשר עם האנשים שעשויים לשמש עדים כנגדו. בלי יכולת להשפיע עליהם ולשבש את החקירה. בלי יכולת להבטיח להם או לאיים עליהם. קרוב לוודאי שכבר היה מוגש נגדו כתב אישום, עם דרישה להרבה שנות מאסר.
אך אהוד אולמרט הוא עבריין נמלט. הוא נמלט אל מאחורי החסינות שלו כראש ממשלה. הוא לא נלקח אזוק בידי החוקרים אלא נחקר בנוחיות בלשכתו, בזמן הנוח לו. על כורסא נוחה, עם מיזוג אוויר. הוא ממשיך לשחק עם פני הפוקר שלו, כאילו שום דבר לא קרה. כאילו עולם כמנהגו נוהג. ולאחר שסולק מראשות הממשלה הצליח להסתתר מאחורי סוללת הפרקליטים והיחצנים שלו.
– מאת ד"ר יואל רפל –
במקורות היהודיים תולים את מנהג התחפושות בפסוק ממגילת אסתר "אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב",
אך המחקר המודרני הוכיח כי ההתהוללות וההשתוללות בפורים מקורם בחג פרסי קדום ובקרנבלים ונשפי המסכות (כדוגמת זה בוונציה) של אירופה בימי הביניים.
האנציקלופדיה המקראית בערך "פורים" מסכמת באופן חד-משמעי:
"ההתחפשות במסכות ראשיתה באיטליה בשלהי ימי הביניים, בהשפעות חגיגות הקרנבל, החל סמוך לפורים".
מאפייניו של קרנבל הינם זלילה ושתייה, השתוללות, פריעת חוק וסדר, הפרת כללי ההתנהגות החברתית המקובלת, ולעיתים קרובות – היפוך או שינוי תפקידים, או לפחות טשטוש חברתי ומעמדי.
מקומו של הקרנבל הוא תמיד בחוץ – בכיכרות וברחובות והאווירה העליזה מציגה את החיים מכיוונם ההפוך.
סגירת מעריב היא יום עצוב לתקשורת ולדמוקרטיה בישראל * מעריב היה בעבר העיתון היומי היחיד, שעורכיו וכותביו היו בעליו ויכלו לכתוב על פי מצפונם * מעריב החופשי גסס כשנמכר לרוברט מאכסוול, וגסיסתו נמשכה למרות ניסיונות ההחיאה של הבעלים שבאו בעקבותיו * כמה קווים לדמותו של העיתון שהיה "הנפוץ במדינה" * וגם כמה הגיגים על השאלה "מה זה עיתון" ועל ההבדל בין עיתונאי לבין פועל בנין *ולמה עיתון איננו עיתון בלי עיתונאים ובלי עורך
בשנת 1951 הכריז ראש הממשלה, דוד בן גוריון, בכנסת: " מה זה עיתון? מי שיש לו כסף, עושה עסק, שוכר פועלים וכותב מה שהוא רוצה לכתוב".
בן גוריון זעם בעיקר על הביקורת שמתחו עליו העיתונים החופשיים [מעריב, ידיעות אחרונות, הארץ, העולם הזה].
בתגובה לדברי בן גוריון כתב אז עורך "מעריב", עזריאל קרליבך, את הדברים הבאים, במאמר שכותרתו " מה זה עיתון":
" אתה יכול לשכור יהודי שיניח לך לבנים בבניין או שיתקן לך נעליים… אבל למצוא יהודי שיחשוב כפי שאתה רוצה, לפי הזמנה, קשה מאד… נעשו ולא פעם אחת ניסיונות להוציא עיתונים זולים… המתפרנסים רק על גירוי יצרים ועל סודות מלוכלכים, מן החדר ומחדר השינה … עיתון שעיקרו בכסף ומטרתו בכסף בלבד, עיתון של שכירי מחשבה וכתיבה, עיתון ללא רעיון ואמונה שבלב – לא הולך".
.(הערה: מאמר זה נכתב עם בחירתו של אובמה לנשיאות הוא אקטואלי גם היום ]
ראה מאמר מקוצר באותו נושא
ברק אובמה ויקישיתוף
אובמה בעקבות צ'מברלין