ארכיון חודשי: פברואר 2014

האם לומדי תורה פטורים מלעסוק בפרנסתם?

הוויכוח בנושא זה החל עוד במאה השניה לספירה * ר' ישמעאל סבר כי יש "לנהוג כמנהג העולם, ולהקדיש זמן גם לעבודה וגם לפרנסה * ר' שמעון בר יוחי טען: בזמן שישראל עושין רצונו של מקום [ולומדים תורה] מלאכתן נעשית על ידי אחרים * הרמב"ם פסק: תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה * רש"י קבע  שאם תבוא לידי צורך הבריות, סופך ליבטל מדברי תורה

                                                                 – מאת דו ירדני –

לפני שנים רבות התחלנו, אני עם שני חברים, ללמוד שעור שבועי אצל רב בישיבת פוניבז' בבני ברק. אין ספק שהרב קיווה בכל לב להחזירנו בתשובה, אך גם כשהתברר לנו ולו, שמטרתנו היא לימוד לשמו בלבד, לא חדלו השעורים והרב, על אף שהצענו לו, לא הסכים לקבל כל תשלום.

השעורים השבועיים האלה התקיימו כ-30 שנה בכל יום שני בשעה 22:00 בלילה ונמשכו עד לאחר חצות. הם חדלו רק עם מותו לאחרונה של אחד מחבורתנו.

ישיבת פוניבז' ויקיפדיה יוצר מיכאלי

ישיבת פוניבז' ויקיפדיה יוצר מיכאלי

להמשיך לקרוא

המסע בעקבות סבתא בארץ ישראל 1911

מה הניע את סבתא שלי לצאת בגיל 48 למסע ארוך ומסוכן ממטולה לירושלים* איך שרדה בדרכים המשובשות בלי פרוטה בכיסה * חודשיים בהם נשרף ביתה, התאלמנה אך הצליחה להשיא את בתה ולא איבדה את אמונתה * פרק נוסף בסיפור משפחה

למחרת חג הפסח שנת תרע"א [18.4.1911] ארזה סבתא כמה מחפציה, רכשה מעט צידה לדרך ויצאה מבית המשפחה במטולה למסע ארוך בארץ ישראל.
היא חזרה מן המסע חודשיים לאחר שיצאה. הבית במטולה לא היה קיים עוד, כי נשרף ערב פסח. היא הגיעה לצפת ביום ה-30 למות סבא, באסון המפולת במירון [17.5.1911].

 

מטולה בראשיתה צילום ליאו קהאן

מטולה בראשיתה צילום ליאו קהאן

להמשיך לקרוא

כלים חדשים לשיפור הקריאה וההפצה של "היגיון בשיגעון"

קורא יקר,
איש בשורה אני היום לקוראים הקבועים של אתר זה, למנויים וגם לקורא המזדמן.
לאתר נוספו כמה כלים, שנועדו לסייע בנוחות הקריאה, לאפשר לשתף את חבריכם בפייסבוק ולשלוח טור שמוצא חן בעיניכם לחברים ולבני משפחה.
ואלה הסימונים של הכלים החדשים, מתחת לכותרת המאמר.

הסימונים לפי הסדר מימין לשמאל- פייסבוק, טוויטר, הדפס, דואר אלקטרוני.

להמשיך לקרוא

המפות שכל תלמיד ישראלי חייב להכיר

תכנית החלוקה [ויקיפדיה]

תכנית החלוקה [ויקיפדיה]

המפות שבאתר זה אינן מוכרות בציבור הרחב וככל הידוע לי גם אינן נלמדות בבתי הספר. אלה מפות הישובים היהודיים בארץ ישראל בתקופה שבין  חורבן הבית [70 לספירה] לבין הכיבוש הערבי [640 לספירה]. נוספו להן מפת ההתישבות הערבית 1871 עד 1948 [אפריל 2016] שבאה בעקבות ההתישבות היהודית בעליה הראשונה והשניה. וכן מפת ישובי העליה הראשונה והשנייה.

כמה יהודים היו בארץ ישראל

המפות כאן לקוחות ממסמך חשוב אשר מן הראוי שיילמד בכל בית ספר ישראלי ויוצג בכל דיון בינלאומי. שם המסמך "תזכירים היסטוריים על צפיפות האוכלוסייה וכמות". המסמך הוא ספר המחזיק 84 עמודים וכולל מפות רבות, טבלאות סטטיסטיות ועובדות מחקריות על הישוב היהודי מאז החורבן ועד מועד כתיבת המסמך בחודש מרץ 1946.

 המפה המוכיחה כי מן החורבן ועד לכיבוש הערבי היה ישוב יהודי פורח בארץ

המפה המוכיחה כי מן החורבן ועד לכיבוש הערבי היה ישוב יהודי פורח בארץ

  להמשיך לקרוא