חנוכיות דגמים מתקופות שונות [ויקיפדיה]

חנוכה מחג דתי לחג ציוני

http://www.zeevgalili.com/2000/12/65

כל מה שרצית לדעת על חנוכה
http://www.zeevgalili.com/2009/12/7916

לביבות מעופרת יצוקה
http://www.zeevgalili.com/2009/01/1123

מי באמת כתב את מגילות מדבר יהודה
http://www.zeevgalili.com/2007/01/37

מעוז צור ישועתי – מקור השיר ומשמעותו

http://www.zeevgalili.com/2013/11/18727

 נתניהו האכיל אותנו הרבה מרורים. הוא אכזב אותנו כמעט בכל תחום בו תלינו בו תקוות. מאז הסכם וואי ועד נאום בר-אילן. אף על פי כן אנחנו חייבים לבחור בו לראשות הממשלה.

סטיקר שהפיצה חב"ד בתקופת ההתמודדות בין נתניהו לפרס

ב"אנחנו" אני כולל את כל מי שהאמין וקיווה כי הוא יצליח לעצור את הסחף שהחל עם הסכם אוסלו ומוביל אותנו לתהום. ב"אנחנו" אני מתכוון לכל מי שראה בספרו "מקום תחת השמש" תכנית פעולה. תכנית האומרת לאו מוחלט למדינה פלסטינית. תכנית העוצרת גם את התהליך הפוסט-ציוני והפוסט-יהודי שעוברת החברה הישראלית.

למרות הכל אין ברירה אלא לבחור בו. בנסיבות הנוכחיות הוא הטוב ביותר.

להמשיך לקרוא ←

אם היה צורך בהוכחה נוספת לאופי התנהגותו של אהוד אולמרט, באו הקלטות שולה זקן השבוע והבהירו * לא מדובר בעבריין סתם, גם לא בעבריין סידרתי * ראש הממשלה אהוד אולמרט פעל בשיטות מאפיונריות *  כמו רוב ראשי המאפיות בעבר הצליח להימלט מעונש שנים רבות * האם הפעם ייכנס לכלא?

קריקטורה (2014) מאת ניסים חזקיהו, המתארת את אולמרט וזקן בין בנייני הולילנד [ויקישיתוף]

להמשיך לקרוא ←

הדרך הנאותה לנצור את "מורשת רבין" היא להנחיל את הלקח של הרצח הנורא על כל משמעויותיו. להקנות לו את המשמעות שהמסורת היהודית הנציחה ביום הצום שקבעה על רצח גדליה בן אחיקם * מאמר זה פורסם בשנת 2000 ונשאר אקטואלי גם היום

זמן קצר לאחר תבוסת המערך בבחירות 1977, פנה אלי עורך ׳יריעות אחרונות׳, דב יורקובסקי, וביקש שאפגש עם יצחק רבין, כדי לסייע לו בכתיבת סדרת מאמרים לעיתון.

נפגשתי עם רבין במשרד שנמצא באחד הצריפים של משרדי הממשלה בקריה בתל-אביב. בשער עמד שוטר, שאפילו לא טרח לבדוק את זהותי. משרדו של רבין היה כמעט ריק. שולחן פשוט, כורסת מנהלים פשוטה ושני כיסאות לאורחים. שום תמונה או קישוט על הקירות. במהלך שיחתנו, שארכה כשעה, לא צלצל הטלפון אפילו פעם אחת. רבין קיבל אותי בהבעת הפנים המבוישת שלו, והתייחס אלי בכבוד רב, אף שלא הכרנו קודם לכן.

יצחק רבין – ויקישיתוף

להמשיך לקרוא ←

קראתי את "אררט" פעמיים. עם סיום הקריאה שאלתי עצמי: האם זו ביוגרפיה של אברהם שלונסקי? האם זה סיפורה של משפחת שלונסקי ? האם זה סיפורו האישי של הסופר, יהונתן שלונסקי. או אולי זו תעודה היסטורית על התהוות הספרות והתרבות העברית החדשה בארץ ישראל?
כל אחת מן התשובות לשאלות הללו יכולה להיות כן. אך ב"אררט" יש עוד משהו, ההופך את מכלול המרכיבים ליצירה ספרותית.

אררט – שער הספר

להמשיך לקרוא ←

                                                       – מאת: יואל רפל –

מנין ומתי צמח המנהג שבו בשמחת תורה הילדים באים לבית הכנסת ודגל בידם. ולא רק דגל. מוסיפים לו גם תפוח (עץ או אדמה) ונר. הדגל מקושט ומאויר בכל צבעי הקשת ובציורים הנותנים ביטוי למהותו של החג. ויש בהם שהם אקטואליים לזמן ולמקום.

הקפות בבית הכנסת, ציור משנת 1937 לערך. ויקיפדיה

להמשיך לקרוא ←

 בימים אלה קיבלתי מסר חשוב מאליהו בחור. הוא הגיע אלי באינטרנט היהודי, הפועל זה אלפי שנים. בגלקסיה היהודית מתרוצצות מיליארדי מילים, העוסקות בנגלה ובנסתר, בהלכה ובאגדה, בפיוט ובתפילה, בהגות ובשירה. חלק גדול מן הטקסטים גלויים לעין. אך בין המילים הרבות גנוז מדי פעם מסר מקודד, שצריך מנוע חיפוש מעולה כדי לאתרו ולפצחו. גוגל לא יצלח למלאכה זו. רק תלמידי חכמים אוהבי ספר מסוגלים לאתר את הקודים הנסתרים המועברים אלינו ממרחק של מאות ואלפי שנים.

אחד ה"מנועים" הללו הוא ידידי, איש הספר דן ירדני, שכבר סיפרתי עליו כאן לא פעם.

מספר ירדני:

אליהו בן אשר הלוי, אליה לויטה בפי הנוצרים, המכונה אליהו בחור, היה גיבור תרבות ססגוני בתקופת הרנסנס. מגדולי המדקדקים של השפה העברית. בלשן, מורה, מתרגם, סופר ועורך, פולמוסן ומשורר, זמר והומניסט.

הוא נולד בגרמניה בשנת 1469 ומת ונקבר בוונציה בן 80 שנה, גיל מופלג מאד באותם ימים. במהלך חייו נדד בין ערים ומדינות, עבד בבתי דפוס רבים, בעיקר בתי דפוס נוצריים שהדפיסו ספרים עבריים. בין לבין חיבר קונקורדנציה למקרא, מילון ארמי עברי, מחקר על טעמי המקרא והניקוד (בו גילה שאלו אינם קדומים אלא הומצאו בתקופה מאוחרת). הוא גם חיבר מילון יידי עברי והיה חלוץ המחברים של ספרי יידיש חילוניים. "באבע בוך", שהיו חומר קריאה מרתק לנשים יהודיות.

דו ירדני מעיין בספר עתיק

להמשיך לקרוא ←

אין נער בישראל, שחונך בתנועת נוער, שאיננו מכיר את השיר "רב הלילה", שכתב יעקב אורלנד.

רב הלילה, רב שירנו

הבוקע לשמיים,

שובי שובי הורתנו,

מחודשת שבעתיים.

שובי שובי ונסוב,

כי דרכנו אין לה סוף,

כי עוד נמשכת השרשרת,

כי ליבנו לב אחד

מעולם ועדי עד,

כי עוד נמשכת השרשרת.

שרו אותו בבית"ר ושרו אותו ב"השומר הצעיר" ושרו אותו בבני עקיבא ובנוער העובד. שרו אותו בארץ ובגולה. במחנות העקורים ובאוניות המעפילים. בקיבוצים ובמושבים ובערים, בחתונות ובבר מצוות. והיינו רוקדים את ההורה הזו עד אור הבוקר. זה השיר שכולנו הרגשנו בנערותנו כי הוא המבטא, הן במילותיו והן במנגינתו [שאמרו כי היא "עממית"] את ארץ ישראל המתחדשת. את העם שקם לתחייה בארץ ישראל, זקוף קומה, "מתנער מרפש הגולה", אם להשתמש במילותיו של ז'בוטינסקי.

להמשיך לקרוא ←

  מהו מקורה של התכנסות יהודים ליד נהר או ים בראש השנה אחרי הצהרים? מניין צץ המנהג לנער  את כיסי המכנסיים ליד מקור מים? האם ניעור הכיסים הוא בקשת 'סליחה' או עשיית 'תשובה' ? מדוע עדיף מקור מים שחיים בתוכו דגים על דלי, גיגית, או בריכת שחיה הגדושים במים?                                        

                                                              – ד"ר יואל רפל –

מנהג בישראל הוא שביום הראשון של ראש השנה, בשעות אחר הצהרים, נוהגים ללכת אל מקום שיש בו מים (ים, נהר, באר, או מעיין), רצוי שיהיו בו דגים, ואומרים את תפילת התשליך. מה מקור המנהג ומה משמעותו?

למנהג זה אין מקור בהלכה. גדולי הפוסקים של ימי הביניים ובראשם הרמב"ם והרי"ף אינם מזכירים את המנהג.

יהודים מבצעים תשליך בראש השנה. ציור מאת אלכסנדר גרימסקי ויקיפדיה

להמשיך לקרוא ←

 "מלכות ישראל הייתה הנושא המרכזי בחיי יאיר היא גם היום במרכז חיינו" *  "יאיר צדק בהחלטה להמשיך במלחמה בבריטים שהיו שותפים לשואה" * "את מושג ארץ ישראל השלמה למדתי בהשומר הצעיר" *  "האמונה שבצד הערבי תהיה נכונות להגיע להשלמה הייתה אשליה" * מדינה פלסטינית היא סופה של מדינת ישראל" * "לספרות יש השפעה גדולה  על החיים" 

                                                          – מאת יוסף אורן –

בחודש מאי 2002 קיימתי שיחה מוקלטת בהופעה פומבית עם הסופר משה שמיר, בבית אריאלה בת"א, על ספרו "יאיר" – הרומאן האחרון שפרסם בחייו.
"יאיר" ראה אור בשנת 2001. הופעת רומאן חדש מפרי עטו של סופר ברמתו של משה שמיר הייתה מתקבלת בעבר כאירוע ספרותי חשוב. לא כך היה עם הופעת "יאיר". ברוב מוקדי הכוח של הספרות, במוספי הספרות ובכתבי העת הספרותיים, עדיין שלטו מתנגדיו הרעיוניים של משה שמיר. הם לא סלחו לו על התפנית שביצע בהשקפתו הלאומית אחרי מלחמת ששת-הימים.
מאז נטש את מחנה השמאל הסוציאליסטי, וייסד עם נתן אלתרמן את התנועה למען ארץ ישראל השלמה, שקדו יריביו האידיאולוגיים של משה שמיר להמעיט בערך יצירותיו. את יצירתו החדשה המיתו בשתיקה.
בעלותו לבמת האולם בבית אריאלה, קלט משה שמיר מיד שכשליש ממושבי האולם נותרו ריקים. שמיר התעלם, סקר בחיבה את הקהל שלו והתיישב להשמיע באוזניהם את תורתו הלאומית-חברתית ואת משנתו הספרותית.
עתה, במלאות עשור למותו של שמיר מן הראוי להביא את הדברים שאמר אז.

"יאיר" ספרו האחרון של משה שמיר

להמשיך לקרוא ←