הדוקטורנט יאיר לפיד ממשיך להשמיע אמרי שפר * האחרונה שבהן: אם יהיה שר החינוך יבטל את כל בחינות הבגרות פרט לאנגלית, מתמטיקה והבנת הנקרא *  הסטיריקאי ב. מיכאל חשף שלפיד חסר תעודת הבגרות מטיף להבנת הנקרא אבל לא שולט כל כך בהבנת הנכתב * מגלה בורות בתולדות האמנות, בהיסטוריה וביהדות * וזו ההזדמנות לספר משהו על פיקו דלה מירנדולה

אם אומר כי מיכאל בריזון, הידוע יותר  בשם העט ב. מיכאל, איננו כוס התה שלי זה יהיה שיא האנדרסטייטמנט.  הסטיריקאי והפובליציסט ב. מיכאל מכה שנים בשבט לשונו כל  מה שנודף ממנו ריח של "התנחלות" ו"כיבוש". הוא אף חזה [במאמר ליום העצמאות בשנת 2004 ] את חורבנה של המדינה כתוצאה משליטת ישראל ביהודה שומרון ועזה.

למרבית הצער של חובבי ציון, בתוך ומחוץ לקו הירוק, הנבואה הזו לא התגשמה.

אבל באחרונה ממש התאהבתי בב. מיכאל שקרע לגזרים את יאיר לפיד. בשנינות  שבעבר הפעיל רק נגד הימין, הוא חשף גילויי בורות  בטוריו של לפיד בכל תחום כמעט.

להמשיך לקרוא ←

 

ישראל הראל ידידי עושה עבודת קודש. הוא מנצל בכישרון רב את הפינה הקטנה שמקציב לו עיתון "הארץ", כדי לנטרל מעט את הרעל הפוסט ציוני והפוסט יהודי הנוטף מרבים מעמודי העיתון הזה.

הטור של הראל חשוב במיוחד דווקא בעידן בו העיתונות הכתובה הולכת ומאבדת מכוחה. מעריב, ידיעות וישראל היום מתחרים זה בזה בצהובנותם. "הארץ" לעומתם – בגלל איכותו הבסיסית בכל התחומים שאינם קשורים לאג'נדה הפוליטית שלו – הולך והופך לבמה החשובה ביותר בשיח הציבורי בישראל.

להמשיך לקרוא ←

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים על תוחלת החיים של תושבי ערים שונות בארץ בשנים 1998-2000. מן הפרסום עולה כי בני ברק היא בין הערים בעלות תוחלת החיים הגבוהה ביותר – 78.4 שנים לגברים ו-81.6 שנים לנשים.  [אמנם קודמות לה ערים כרעננה ורמת גן אך בהן אוכלוסיית הילדים נמוכה בהרבה והרמה הסוציו אקונומית בהתאם]. 

נתונים אלו מחייבים הסבר. במיוחד לאור העובדה שלא מכבר הכתירה הלשכה לסטטיסטיקה את בני ברק כעיר הענייה ביותר.

כמי שהתגורר למעלה משלושים שנה בבני ברק (ומקווה שסגולת אריכות הימים עוברת עם ותיקי העיר גם כשהם עוקרים לעיר אחרת) יש לי הסבר לתופעה.

בני ברק היא עיר מכוערת שיש בה הרבה יופי פנימי. זו עיר שאין בה אפילו דיסקוטק או בית קולנוע אחד, אבל יש בה בתי כנסת על כל שעל, ואתה יכול למצוא מניין בכל שעה משעות היממה. בבני ברק אין אף ספרייה ציבורית אחת (של ספרים חילוניים) אך יש בה יותר ספרים לנפש מאשר בכל עיר אחרת. בבני ברק אינך זקוק לשעון וללוח שנה, כדי לדעת באיזו אשמורת אתה נמצא, אם יום חול הוא או שבת, מתי ערב פסח ומתי סוכות. די שתעיף מבט מבעד לחלון ותדע.

אבל מעל לכל בני ברק היא עיר של גמילות חסדים. זו עיר המקיימת במלואה את מצוות "כי ימוך אחיך". זו עיר המקיימת מסורת יהודית בת אלפי שנים של תמיכה בזקן, באלמנה, ביתום, בחלש, בעני. כי הרי הקהילה היהודית לדורותיה היתה מדינת סעד עוד בטרם הומצא המושג הזה בעולם. בקהילה היהודית לא נותר מעולם יהודי מבחוץ – ללא מזון, ללא מרפא, ללא מעון ללא מלמד.

למפעל הסעד הרפואי של הציבור החרדי נחשף הציבור החילוני מכבר, תודות למוניטין של ארגונים כמו "יד שרה", "עזר מציון" ודומים להם. הפעילות של ארגונים אלה מגיעה לממדים אדירים והיא כוללת סיוע רפואי מכל הסוגים – יעוץ, ציוד, מנות דם, הסעות לבתי חולים, אספקת מזון חם לחולים לקרוביהם, ועד להטסת חולים לחוץ לארץ.

תקופה ארוכה השתתפתי בלימודי דף יומי שהעביר הרב משה שציגל בבית הכנסת השוכן על גבעה הסמוכה לרחוב רבי עקיבא. מדי פעם היו באים אנשי גמילות חסד למשתתפי השיעור ומבקשים תרומה. זכורני שפעם בא מישהו וביקש תרומה שנדרשה לביצוע ניתוח מוח דחוף בחו"ל. דובר אז על 50 אלף דולר. חשבתי לעצמי מה יכולה תרומה של כמה עשרות או מאות שקלים ממשתתפי דף יומי לעזור. ונתברר שתוך שבוע נמצא הכסף. החולה הוטס לחו"ל וחזר בריא. דבר דומה היה כשנתבקשו לתרום לאשה צעירה שהתאלמנה ונותרה לבדה עם חמישה ילדים. תוך כמה שבועות נאסף כסף מספיק כדי לרכוש דירה לאשה.

היופי האמיתי של הקהילתיות היהודית בבני ברק טמון במאות ארגונים קטנים לגמילות חסד. בעצם לא מדובר בארגונים, בתקציבים ובכספים. הגמ"חים ברובם אינם אלא מספר טלפון ודירה פרטית של אנשים המוכנים להגיש סיוע בכל תחום. משפחת רוזן מוכנה לייבש כביסה ליולדת, ומשפחת בן שמעון מספקת משאבות חלב לנשים מניקות; משפחת ברסץ מוכנה לספק קפיץ סלילי לפתיחת סתימות; משפחת שלום מבצעת למענך צילום צבעוני במחיר עלות; משפחת אורבך תספק לך שואב אבק; משפחת גולדשמידט תעמיד לרשותך מלכודת עכברים; משפחת ברזל תספק לך ארבעס (חימצה בעברית), שנוהגים לאכול בשבת לאחר לידת בן זכר.

אין כמעט תחום שאין בו איזו גמילות חסד: איפור כלות, עששיות ומחזיקי נרות לחתונה, שמלות חופה, מאווררים, מזכירות אלקטרוניות, מחשבים, מצלמות, משקפיים, סולמות, ספרים, פלאפונים, צידניות, נרות שבת, ואפילו ניר טואלט חתוך לשבת וכבל מאריך.

ונחזור לסטטיסטיקה. יש בקהילה היהודית עוני אבל אין בה ניוול. יש בה מצוקות כבכל חברה אנושית. אבל אין בה את מצוקת הבדידות והנטישה. וזה אולי סוד אריכות החיים של תושבי בני ברק ואולי סוד אריכות החיים של העם היהודי.

קישורים למאמרים על חרדים

 הכה ביהודים החרדים והצל את המדינה

http://www.zeevgalili.com/2013/02/17660

 אם משה סילמן היה חרדי

http://www.zeevgalili.com/2012/07/17057

 מדוע קראו רבני צפת להחרים כתב עת ספרותי

http://www.zeevgalili.com/2012/07/1695

 דרכי החשיבה של הרב אלישיב

http://www.zeevgalili.com/2012/04/18019

 התלבטויותיו של חרדי שפוי

http://www.zeevgalili.com/2012/02/16339

 פשקווילים רציניים ומצחיקים

http://www.zeevgalili.com/2009/08/5986

 המתחבקים עם אחמיניג'אד אינם חסידי סאטמר

http://www.zeevgalili.com/2009/05/352

 עיתוני ירושלים במאה ה-19

http://www.zeevgalili.com/2009/05/3242

 הגירסה החרדית של יוסי ביילין

http://www.zeevgalili.com/2008/11/807

 כך ניצלנו מהטרפת כל החלב בארץ

http://www.zeevgalili.com/2007/11/515

 הפשקוויל שהטריף את המים של ניו יורק

http://www.zeevgalili.com/2007/11/514

 כך השליכו החרדים את אליעזר בן יהודה לכלא

http://www.zeevgalili.com/2007/11/495

  

הישראליזציה של החברה החרדית

http://www.zeevgalili.com/2007/06/429

 בין יהדות של מנהג ליהדות של הלכה

http://www.zeevgalili.com/2007/06/428

 ערב לזכרה של זלדה בצוותא

http://www.zeevgalili.com/2005/09/10581

 הסתה גזענית נגד חרדים

http://www.zeevgalili.com/2000/09/62