בכתב העת " טבע הדברים" הופיע מאמר מערכת של העורך, אודי רן, בו נאמר: " …רק דבר אחד העיב על הסיום המוצלח של העימות ( הגרוש והחורבן של גוש קטיף – ז.ג.). תושבי הישובים שהיו עסוקים כל כך במאבק שכחו את אלה שהיו אתם במשך כל הזמן ונטשו אחריהם כלבים, חתולים חזירוני ים ובעלי חיים אחרים" .

דברים אל קוממו את הקוראת בת שבע דור מירושלים שכתבה לעורך מכתב בו נאמר:

" במקום להזדעזע על עשרת אלפי יהודים שנשארו ללא קורת גג, מפורקים נפשית ופיזית, קרועים בליבותיהם על אובדן בתיהם, קהילותיהם ומשאת נפשם, עיתונכם בוחר לרחם על חיות נטושות. בעיניכם החיות יותר חשובות כנראה מהאנשים.

כמה רוע יכול להיות באלה שמאשימים את הקורבן שגורש מביתו בגסות רוח. אשרי שאין חלקי עימכם" .

על מכתב זה השיב העורך במכתב ציני:

" ליבי עם עקורי גוש קטיף שנאלצו לעזוב בתים מפוארים על חוף ימה היפה של עזה, בין מיליוני פלסטינים, ולחזור לארץ ישראל, אל בין אחיהם שנותרו מאחור, בבתי דירות ענקיים, חלקן בנות חדר, אחרות בנות שניים.

" לבי עם 8000 המשפחות שנעקרו מבתיהם בשנה האחרונה לאחר שכל חטאן היה שלא היה להן 300 ש"ח כדי לשלם את המשכנתא, והמדינה האהובה (באמצעות הבנקים שבבעלותה) שלחה אותם לישון במרתפים, מקלטים, ואת האחרים בגנים ציבוריים.

" למזלם של תושבי הגוש הם לא נותרו ללא קורת גג, אלא יקבלו חלופות בכלל לא רעות מהמדינה (להבדיל ממגורשי משכנתא)" .

על מכתב זה השיבה בת שבע דור:

" …סוף סוף פרצופכם האמיתי התגלה… אני קוראת לכל מי שהזדעזע מדבריך להצטרך לחרם צרכני על כתב העת שבעריכתך. הגיע הזמן שחברי ואני נפסיק להבליג על רמיסת כבודנו" .

ראה

ההסתה שהכשירה את חורבן גוש קטיף

=================================================================

אחד מסיפורי חז"ל שהכי אהבתי בילדותי היה " פרה שומרת שבת" . הסיפור הופיע אז ברוב המקראות לבתי הספר, ומאוחר יותר ב"כה עשו חכמינו" הנפלא (פרי עטה של יוכבד סגל) שמתוכם קראתי לילדיי ולנכדיי.

זהו הסיפור (הלקוח מפסיקתא רבתי – י" ד ב) על יהודי שנאלץ למכור את פרתו לנוכרי וזה ביקש להעבידה בפרך גם בשבת. הפרה, שהייתה מורגלת לנוח בשבת, סירבה לעבוד והנוכרי ביקש להחזירה ליהודי. הפרה חזרה לעבודה רק לאחר שהיהודי לחש באוזנה כי בגלל מצוקתו נאלץ למכור אותה ועתה היא בידי נוכרי שאינו שומר שבת. בהשפעת המעשה הזה החליט הנוכרי להתגייר ונקרא שמו בישראל יוחנן בן תורתא. גלומר: יוחנן בן השור.

וזהו נוסח הסיפור (בקיצורים קלים) כפי שהוא מופיע במקורות:

יוחנן בן תורתא

אמרו רבותינו מעשה היה בישראל אחד שהיה לו פרה אחת חורשת, נתמעטה ידו ומכרה לו לגוי אחד, כיון שלקחה הגוי וחרש עמה ששת ימים של חול, בשבת הוציאה שתחרוש עמו, ורבצה לו תחת העול, היה הולך ומכה אותה והיא אינה זזה ממקומה, כיון שראה כן הלך ואמר לאותו ישראל שמכרה לו, בא טול פרתך שמא צער יש בה שהרי כמה אני מכה אותה והיא אינה זזה ממקומה, אותו ישראל הבין שהייתה למודה לנוח בשבת. אמר לו: בוא ואני מעמידה. אמר לה באזנה: "פרה פרה" את יודעת כשהיית ברשותי היית חורשת ימי החול ובשבת היית נינוח. עכשיו, שגרמו עוונותיי ואת ברשות גוי בבקשה ממך עמדי וחרשי. מיד עמדה וחרשה. אמר לו אותו הגוי: איני מניחך עד שתאמר לי מה עשית לה באזנה. אני נתייגעתי בה והכיתי אותה ולא עמדה. התחיל אותו ישראל מפייסו ואומר לו: לא כשוף ולא כשפים עשיתי, אלא כך וכך הסחתי לה באזנה ועמדה וחרשה, מיד נתיירא הגוי. אמר: ומה אם פרה שאין לה לא שיחה ולא דעת הכירה את בוראה ואני שיצרני יוצרי בדמותו ונתן בי דעת איני הולך ומכיר את בוראי? מיד בא ונתגייר, ולמד וזכה לתורה והיו קוראים שמו יוחנן בן תורתה. ועד עכשיו רבותינו אומרים הלכה משמו,–
והיו קוראים את שמו יוחנן בן תורתא. ומשום שהפרה גרמה לו להתגייר, נקרא כמו בנה, יוחנן בן תורתא. ורק בגיורו, זכתה הפרה להמשיך בשמירת השבת.
פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא יד – פרה

יוחנן בן תורתא היה תנא בדור השלישי, בתחילת המאה השניה לספירה. חברו של ר' עקיבא.

בניגוד לר' עקיבא, שהיה דורש על בר כוכבא את הכתוב (במדבר כד: יז) 'דרך כוכב מיעקב', וחשב אותו למשיח, לא האמין בו ר' יוחנן בן תורתא, ואמר לר' עקיבא: עקיבא, יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא יבוא (ירושלמי תענית ד:ה).

 יחס ההלכה לבעלי חיים

נדמה לי שלא ארחק מן האמת אם אומר כי מי שלמד וחי במסגרת דתית ינק את המושג " צער בעלי חיים" עם חלב אמו. אתה לומד מילדותך כי יש איסור חמור לנהוג באכזריות בבעלי חיים שלא לצורך. שיש לסייע לחמור הרובץ תחת משאו גם אם החמור שייך לשונאך. ואסור לחסום שור בדישו, ומותר לומר לגוי לחלוב פרה בשבת, כי עטיניה המלאים גורמים לה צער. ואם נפלה בהמה באמת המים בשבת יש להביא לה מזון ולשים סביבה כסתות. וכששוחטים עוף למאכל יש להימנע מלמרוט את הנוצות שבצוואר, אם אפשר לשחוט בלי מריטה. וכששוחטים בהמה לצרכי מאכל יש להקל ככל האפשר בצערה. כי הרי מה איכפת לו לקדוש ברוך הוא אם נשחט את הבהמה מן הצוואר או מן העורף, אלא שלא ניתנו מצוות אלא לצרף בהן את הבריות. עם זאת למדנו שכל דבר שהוא לצרכי רפואה אינו נחשב לצער בעלי חיים.

גדוד מגיני הפרוות

אני נדרש לנושא זה בעקבות כמה אירועים שנתקלתי בהם באחרונה. לפני זמן מה התקיימה הפגנה של כמה עשרות צעירים מול חנות " קסטרו" בקרן הרחובות דיזנגוף המלך ג"ורג". הצעירים נשאו כרזות וקראו קריאות בגנות בעלי החנות המוכרים בגדים עשויים פרוות של בעלי חיים. נכנסתי לשיחה עם כמה מהצעירים והם העלו את הטענות הידועות בדבר אי המוסריות בניצול בעלי חיים להכנת פרוות. לדבריהם פושטים את עור החיות בעודן בחיים ותוך ייסורים קשים. הם אף נתנו לי תקליטור שהכיל סרט קשה, המתאר ניסויים שנעשים באוניברסיטה בשני קופים לצרכים מדעיים.

הצעירים הללו מצאו חן בעיניי. קבוצה איכותית של אנשים הנלחמים מלחמה ערכית. נכנסתי עמם לשיחה ובמהלכה ניסיתי לעניין אותם גם בצערם של הולכי על שתיים. שאלתי: אם אתם מפגינים בהתלהבות כזו למען בעלי חיים למה אינכם מקדישים ממרצכם לצערם של בני אדם, כמו למשל פליטי גוש קטיף?

תגובתם הזכירה לי תגובות דומות של אנשים המכורים לצער בעלי חיים. לא תמיד בני אדם מעניינים אותם.

===============================================================

בשבוע אחד צוין יום השנה להירצחם של יצחק רבין ורחבעם זאבי (" גנדי" ). יפי נפש לסוגיהם הביעו אי נחת מן האזכרה הממלכתית שנערכה לגנדי, שנשא את דגל הטרנספר. אבל עיון בתעודות שפרסם גנזך המדינה לא מכבר מגלה כי רבין לא היה רחוק כל כך בהשקפותיו מגנדי בנוגע לטרנספר.

המסמכים מתייחסים לתקופה של ערב מבצע קדש ב-1956.

הדילמה שעמדה אז בפני ישראל הייתה כיצד להקדים את הערבים ולהביסם לפני שהם יפתחו ב"סיבוב שני" . היו אז ויכוחים אם עדיף לתקוף את מצרים שהייתה המיליטנטית ביותר מבין מדינות ערב, או לתקוף את ירדן שממנה נשקף האיום של החזית המזרחית. החשש העיקרי היה שירדן תתיר כניסת צבא עיראקי לשטחה. היו אז דעות בעד ונגד האופציות השונות. רבין צידד באופציה של תקיפת ירדן ושחרור השומרון.

בן-גוריון חשש מאד מפני שליטה ישראלית על אוכלוסייה ערבית גדולה. הוא שאל את רבין מה ייעשה באוכלוסיה הערבית הגדולה באזור שייכבש.

על כך השיב רבין, לפי המסמכים שפורסמו: "אני סבור שאת מרביתם אפשר להרחיק… זה לא יהיה צעד הומאני אבל מלחמה בכלל זה לא דבר הומאני" .

רעיון הגרוש לא היה זר לרבין גם כשהיה ראש ממשלה, בדצמבר 1992. לוחם משמר הגבול, רס"ר נסים טולדאנו, נחטף על ידי אנשי חמאס בדרך מביתו בלוד לבסיסו. זמן מה לאחר מכן נמצאה גופתו.

כשהגיעו צילומי הגופה לידי רבין הוא רתח מזעם. הוא כינס כמה מאנשי לשכתו כדי לטכס עצה. רבין ביקש הצעות לתגובה חריפה ויוצאת דופן. עוזרו, איתן הבר, הציע לגרש אנשי חמאס ללבנון. הוא האיץ ברבין להופיע מיד בתקשורת ולהודיע על כך כדי לשכך את הזעם הציבורי על המעשה.

רבין הביא את העניין לממשלה שאישרה אותה.

המעצר של המחבלים והסעתם לגבול לבנון בוצעו במהירות הבזק. אך העותרים נגד היו זריזים לא פחות. באישון לילה הביאו עתירה לביתו של מי שהיה אז השופט התורן, אהרון ברק.

מה הייתה דעתו של רבין על השופט ברק אפשר ללמוד מציטטות שמביאה העיתונאית נעמי לויצקי, בביוגרפיה המצוינת על אהרון ברק.

בין הדברים שאמר אז רבין: " אם בג"ץ לא יאשר את הגירוש שילכו הם ויסבירו לעם למה אין גירוש. שכל יפי הנפש האלה, שלא מוכנים להתייצב לפני הציבור, שהם יסבירו עכשיו למה לא מגרשים… בבית המשפט רק מפריעים לי.. איך אני יכול להבטיח ביטחון למדינה הזאת כשיש לי על הראש בית משפט כזה… נראה את הגיבור הזה ברק, נראה אותו פעם מסביר משהו לציבור, שיסביר למה הוא לא מאפשר לגרש" .

ההמשך ידוע. המחבלים גורשו אך הוחזרו לאחר זמן לארץ וידי רבים מהם מלאו בדם יהודי.

אתה חושב שאתה חי במשטר דמוקרטי שיש בו חוקים. ויש בתי משפט המפרשים אותם. ומשטרה האוכפת אותם. מדינה שיש לה צבא המגן עליך ומערכת בריאות הדואגת לבריאותך ומערכת סעד הדואגת לרווחתך. זו אשליה.

קורא יקר. אנא קרא בסבלנות את השאלון המצורף בזה. תשובה מדויקת על כל השאלות תסייע לך להבהיר את מצבך בחברה הישראלית ולהבין באיזה עולם אתה חי.

· האם עומד לרשותך רכב שלא רכשת מכספך, או שהחזקתו ממומנת על ידי גורם כלשהו?

· האם מישהו מממן לך נסיעות לחוץ לארץ? ארוחות במסעדות? בילוי במלונות?

· נפלת קרבן לעבירה פלילית – רכבך נגנב, פרצו לדירתך, איימו עליך, הכו אותך. האם אתה מטלפן למוקד 100 או שיש לך מספר טלפון של קצין משטרה בכיר שידאג שתלונתך תטופל.

· אתה זקוק לניתוח בדרגת תכיפות גבוהה. האם יש לך אפשרות לקבוע מתי והיכן יתקיים הניתוח, ומי ינתח אותך?

· האם ילדיך פטורים מתשלום שכר לימוד לאוניברסיטה?

· האם יש לך אפשרות לדאוג לכך שידיעה כלשהי שיש לך עניין בה תפורסם, או שיימנע פרסומה, באחד או יותר מאמצעי התקשורת?

· הסתבכת בבעיה משפטית, אזרחית או פלילית. האם יש לך אפשרות לשכור (במאות אלפי דולרים) עורך דין מן המעלה הראשונה שיוציא אותך מן הבוץ?

· האם יש לך אפשרות להשפיע על המקום בו ישרת בנך בצבא – ביחידת עילית מובחרת שיש לה ביקוש רב. או לחילופין קרוב לבית למרות שיש לו פרופיל גבוה. או ביחידה שמקנה מקצוע אזרחי חשוב (למשל מחשבים בממר" ם), או ביחידת כיף כמו גלי צה" ל, או בלהקה צבאית.

· האם אתה מקבל חשמל חינם? האם אתה מקבל פיצוי רטרואקטיבי על התקופה בה לא קיבלת חשמל חינם?

· האם יש לך משרה במפעל או מוסד שאי אפשר לפטר אותך ממנו, לפני שתגיע לגיל פנסיה (או לגיל 70) או אף פעם?

· האם אתה חבר מרכז של אחת המפלגות?

· האם אתה יכול לקבל הלוואה בסדר גודל של מאות אלפי שקלים בריבית נמוכה מאד, לזמן ארוך מאד, וללא בטחונות ממשיים ? האם מחקו לך פעם חוב שחבת.

· האם אתה חבר בדירקטוריון של חברה ממשלתית או חברה ציבורית?

· האם אתה מסוגל להשפיע על תוצאות מכרז או להשתתף במכרז שאתה יודע את תוצאותיו מראש?

· האם הרשות המקומית בה אתה מתגורר התעלמה מחריגות בניה שלך ? האם אתה מקבל הנחה גדולה או פטור מארנונה על רכוש גדול?

· האם מישהו סידר לך פטור מחובותיך על ערימת דוחות חניה שלא שילמת?

· האם אתה יכול לסדר עבודה לילדיך ולבני משפחה אחרים במקום העבודה המועדף בו אתה עובד?

· האם יש לך דרך לסדר שבנך יתקבל ללימודים במחלקה מאד נדרשת באחת האוניברסיטאות? ואם למד משפטים שיוכל להתמחות בפרקליטות, או אצל שופט בכיר?

· האם אתה מקבל, או יש לך סיכוי לקבל, פנסיה גבוהה מאד בגיל חמישים?

· הוריך זקוקים לסיעוד. האם אתה יכול לסדר להם בקלות מטפלת פיליפינית, או להכניס אותם למוסד סיעודי יוקרתי בלי שתתמוטט כלכלית?

· האם יש לך מטוס פרטי, יאכטה, וילה השווה יותר ממיליון דולר.

· האם יש לך בנק? חברה קבלנית גדולה? רשת מוצרי צריכה? מפעל תעשייתי?

· האם אתה ראש ממשלה? שר? חבר כנסת? מנכ" ל משרד ממשלתי? סגן או עוזר של אחד מממלאי התפקידים הללו?

ועכשיו לתוצאות. אם אתה משיב בחיוב על לפחות אחת מן השאלות מצבך טוב למדי, תלוי איזו שאלה. אם אתה משיב בחיוב על שלוש או ארבע שאלות, קרוב לודאי שתוכל להשיב על רוב השאלות בחיוב.

אם תשובתך על כל השאלות היא לאו מהסס או מוחלט אתה במצב רע. כמו מצבו של רוב העם החי בישראל היום. אתה חושב שאתה חי במשטר דמוקרטי שיש בו חוקים. ויש בתי משפט המפרשים את החוקים. ומשטרה האוכפת אותם. מדינה שיש לה צבא המגן עליך ומערכת בריאות הדואגת לבריאותך ומערכת סעד הדואגת לרווחתך.

זו אשליה. כי אתה לא יודע שאתה חי במדינת " מטריקס" .

מהי המציאות?

הסרט " מטריקס" , יצירתם של לארי ואנדי וושאבסקי, עלה לאקרנים בשנת 1999. על פניו זהו סרט מדע בדיוני רווי פעלולים ו" אקשן" . אבל זהו סרט פילוסופי, הבוחן את השאלה: האם מה שאנו רואים סביבנו היא המציאות, או שיש מציאות אחרת שאיננו מודעים לה.

הסרט מספר על עולם עתידני שבו כדור הארץ נשלט על ידי גורמים בעלי תבונת-על (רובוטים, מכונות, חייזרים?). השליטים משתמשים בבני האדם כמקור אנרגיה, מעין סוללות חשמל חיות. כדי שבני האדם לא יתמרדו וימשיכו בחיי השגרה הם פיתחו דרך להרגיע את מוחותיהם הסוערים. לשם כך בנו השליטים משחק וירטואלי ענקי, אותו משחקים בני האדם, בזמן שהשליטים משתמשים בהם כבמקור-כוח ושואבים מהם אנרגיה. המשחק שהאנשים משחקים הם החיים כפי שהם נראים לבני האדם בשנת 1999. שם המשחק הוא " המטריקס" .