מה יקרה אם הירי יימשך?
אם למשל תיפול רקטה אחת בחצר בית "ידיעות אחרונות" ואחריה אחת בבית "מעריב" ואפילו "הארץ" לא ייצא נקי, (כי גם בעזה אין הרבה קוראים לעיתון החשוב לאנשים החושבים). שלא לדבר על כך מה יקרה אם יפלו רקטות באולפני הטלוויזיה.
משגרי רקטו גראד
תשובה על כך כבר נתן המשורר, נתן אלתרמן, בטור השביעי שלו בשנת 1955.
גינטר גראס [מימין] וצלב קרס על זרועו
ITAMAR YAOZ-KEST
תרגום השיר לאנגלית ולגרמנית ונוסח שירו של גראס
בתשובה לשיר שפרסם הסופר הגרמני גינטר גראס, איש הוואפן ס.ס. , בו אמר כי "לישראלים יש כוח גרעיני המסכן את השלום העולמי השברירי" פירסם המשורר איתמר יעוז-קסט, ניצול ברגן בלזן, את תשובתו המובאת כאן.
איתמר יעוז-קסט [צילום:זאב גלילי
דוכיפ ויקיפדיה יוצר Luc Viatourr
גם במסורת היהודית לא נפקד מקומם של השדים. באנציקלופדיה דעת אנו מוצאים כי :
אברהם שלונסקי
– מאת יונתן שלונסקי –
הדבר ניכר כמעט בכל ספר מספרי שיריו. שלונסקי נתן ביטוי לשורשיו הרוחניים בדברים הבאים : "זוכר אני, כי בהיותי לבר-מצווה, השתתפו בחגיגה שני הרבנים של העיר [יקטרינוסלב] – הרב גלמן [מתנגד] והרב שניאורסון [חב"ד]. מהראשון קיבלתי במתנה את שיריו של אד"ם הכהן ומהשני את ה'תניא' – סמל הנטיות שבנפשי, שהיתה מבושמת משני עולמות".*
טוביה וציפורה – אבא ואמא של אברהם ודב שלונסקי
בתכנית "המקור" בערוץ 10 אמר זך את הדברים הבאים:
"קם הרעיון הזה לקחת אנשים שאין להם שום דבר משותף. אלה באים מהתרבות הגבוהה ביותר – התרבות המערב אירופית – ואלה באים מהמערות".
כששאל אותו המראיין, עופר שלח, מאיזה תוקף הוא קובע מהי התרבות העליונה השיב: "אני מלמד בשלוש אוניברסיטאות".
בלי לזלזל באופי הגזעני של דברי זך, אני חייב לומר כי המהומה שהקימו רבים שנפגעו מדבריו (פטיציות, שירים, מחאות וטוקבקים למכביר) הייתה מיותרת. נתן זך איננו גזען אלא נרקיסיסט.
נתן זך 1991 ויקישיתוף
זוהי הפרעת אישיות של אנשים שמאפייניה הם שאפתנות חסרת גבולות, הערכה עצמית מופרזת, אמונה בחשיבותם ובכך שהם ראויים להערצה, יהירות, שתלטנות, וחוסר אמפתיה לזולת. לכל זולת.
נרקיסוס המאוהב בעצמו מתבונן בדיוקנו עד מוות.על פי הסיפור מהמיתולוגיה היוונית - ויקישיתוף
שם ההפרעה מבוסס על המיתולוגיה היוונית המספרת אודות הנסיך נרקיסוס, שהיה כל כך מאוהב בעצמו עד שהסתכל ללא הרף בדיוקנו הנשקף במי הביצה, בלי יכולת להינתק עד שגווע למות.
זיכרון הציבור קצר והסערות בתקשורת חולפות מהר. אך בדיקה ארכיונית מלמדת שזך אמר דברים דומים בעבר לא רק על יוצאי ארצות ערב ("שבאו מהמערות") אלא גם על עולים מברית המועצות, שהם צחורים כשלג ואולי בילו ביערות כפרטיזנים אך לא במערות.
בדיון ב"פופוליטיקה", שהתקיים בינואר 2003, עורר זך סערה כשאמר כי לא ראוי שיהודי ברית המועצות יקבלו אזרחות ישראלית.
בעקבות הסערה שהתחוללה וטענתו כי דבריו הוצאו מהקשרם הוא פרסם מאמר הסבר בו נאמר בין היתר:
* האליטות של היום זה לא "אנחנו", אלא אנשי ש"ס ועולים מרוסיה. "אנחנו" הפכנו לישראל השנייה.
* "אנחנו" חשבנו שיצרנו כאן תרבות חדשה מדינה חדשה. לא ידענו שידחקו אותנו על ידי גלי עליה. ל"אנחנו" הזה שייכים חיים חפר, דן בן אמוץ, מתי כספי ושלום חנוך.
* התרבות העברית שהייתה מזוהה עם מפא"י והקיבוצים הפכה עכשיו למיעוט קטן, שק החבטות של מאות אלפי עולים שלא יודעים מה זה ישראל.
* העולים מרוסיה, לחלקם יש אינטליגנציה גבוהה. אבל רק שני אחוזים מהם מצביעים למפלגת העבודה.
* העולים האלה הם לא הרוסים שבנו את מדינת ישראל שבאו בראשית המאה. אלה הרוסים שמייצגים סוג של אימפריאליזם. אימפריאליזם של רוסיה שהסתבכה באפגניסטן והחליטה להשמיד את צ'צ'ניה.
* נותנים לרוסים להצביע לפני שהם מבינים מה מתרחש כאן.
באותו מאמר לא חסך זך את שבטו גם מיוצאי המזרח ואמר בין היתר:
* אנשי ש"ס הם אלה ששולטים ומושכים בחוטים. הם שותים מים שיהפכו אותם לבורים לדורי דורות. מי שגמר את ש"ס לא יעבור למחשבים או להיסטוריה אירופית.
* הכוונה היא להתנתק מאירופה ולחיות על הזבל.
נתן זך ויקישיתוף
דן בן אמוץ 1946 ויקישיתוף
שלום חנוך ויקישיתווף
נתן שרנסקי ויקישיתוף
יהודיה ממרוקו בלבוש מסורתי בטרקלין ביתה בעיר פאס
באחד הפורומים באינטרנט פורסמה אז התגובה הבאה לדבריו של זך:
"אולי זה חדש למר זך אבל את רוב העלייה הרוסית קשה מאד לסווג כבורה וחסרת השכלה. כלולים בה למשל כארבעים פרופסורים וכמה רבבות מהנדסים מוכשרים. יש בה מוסיקאים ואנשי רוח,. כאלה הם גם הוריי.
"אני די משוכנע שבתחום התרבות הקלאסית ידיעתם גדולה בערך פי חמישה מזו של נתן זך. ואולי קנאה שחורה אוכלת את לבו של החרזן הלא מוכשר?
"כאחד מאותו מיליון הבורים אוכל להעיד על עצמי שאני בהחלט יודע מה שאני עושה כאן. מה שאיני יודע הוא מה עושה כאן נתן זך".
קטונתי מכדי להעריך את שירתו. כך, למשל, כתב בעיתון הספרותי "עיתון 77" את החרוזים הבאים:
"היועץ החצרוני מזוז,
הוא אדם זול שנקנה בזוז,
כאשר אפילו ההגדה החסכונית,
דורשת תרי זוזי בשביל גדי"…
את השיר הזה כתב זך בעקבות החלטתו של היועץ המשפטי מזוז לסגור את התיק של אריאל שרון בפרשת האי היווני.
מאוחר יותר בראיון עיתונאי חזר בו ואמר: "אני חוזר בי ומבקש את סליחתך. טעיתי ואני מצטער אם פגעתי בך. היית היועץ הטוב ביותר שיכול להיות בתקופה נוראה כזו"
בתגובה על הצהרותיו של זך כתב בשעתו הסופר אהוד בן עזר:
"ככל שהשירים שלו נעשים יותר ויותר קלושים, פוליטיים ופלקאטיים, וככל שהבהירות המחשבתית שלו מתעמעמת, כן כנראה קל לו יותר לעשות כותרות באמירת שטויות וגם לזכות בחשיפה מבישה בטלוויזיה".
אך מי שרוצה לרדת לתשתית של היחס השלילי לעליית ההצלה מארצות ערב ( עליית הצלה כי עולים אלה הצילו את מדינת ישראל) צריך לפשפש בעיתונים מתקופת העלייה הגדולה.
אפשר למצוא שם את מאמרו הידוע (למי שקרא אז עיתונים) של אריה גלבלום, עיתונאי בכיר ב"הארץ". גלבלום כבר אינו עמנו וימתקו לו רגבי אדמתו. הכרתי אותו אישית כאדם חביב ונאור ולדעתי התחרט כל ימיו על הדברים שכתב אז. אבל אלה הדברים.
בשנת 1949 הוא יזם מבצע עיתונאי יוצא דופן. הוא התחפש לעולה חדש ושהה תקופה ארוכה עם העולים במעברות. ב-21 באפריל 1949 הוא החל לפרסם ב'הארץ' סדרת מאמרים שנשאה את הכותרת 'הייתי עולה חדש'. הסדרה עוררה ויכוחים מרים וסערת רוחות. היא ללא ספק הטביעה את חותמה על החברה הישראלית לשנים רבות, הרבה אחרי שהיא עצמה נשכחה ורוב קוראיה כבר אינם בין החיים.להלן כמה קטעים מן הכתבה המדברים בעד עצמם.
"ביישוב האשכנזי ברובו, שררו ושוררים מושגים כלליים, שלפיהם פרנק הוא פרנק ונגמר, כלומר גזע נחות ו'האשכנזים', כלומר יוצאי אירופה, הם העילית…
"… לעומת זאת מוצג סימן שאלה רציני ומאיים על ידי העלייה מצפון אפריקה… לפנינו עם שהפרימטיוויות (כך אייתו אז – ז.ג.) שלו היא שיא. דרגת השכלתם גובלת בבורות מוחלטת. וחמור עוד יותר חוסר הכישרון לקלוט כל דבר רוחני. בדרך כלל הם עולים רק במשהו על הדרגה הכללית של התושבים הערבים, הכושים והברברים שבמקומותיהם; בכל אופן זוהי דרגה נמוכה עוד ממה שידענו אצל ערביי ארץ ישראל לשעבר… הם נתונים לגמרי למשחק האינסטינקטים הפרימטיוויים והפראיים. בכמה תקלות עולה, למשל, חינוכם של האפריקאים שיעמדו בתור לקבלת המזון בחדר האוכל ולא יקימו מהומה כללית. יהודי בולגרי אחד עמד וטען לפניהם על עמידה בתור, מיד שלף אחד אפריקאי סכין וגזר את אפו"…
"… בפינות מגוריהם של האפריקאים במחנות תמצא את הזוהמה, משחק הקלפים בכסף, שתייה לשוכרה וזנות. רבים מהם מוכי מחלות עיניים רציניות, מחלות עור ומין. כל זה בלי להזכיר פריצות וגניבות. אלמנט א-סוציאלי זה אין דבר בטוח מפניו ואין מנעול סוגר משהו 'ברצינות'. לא רק חפצי העולים אלא גם ציוד כללי של המחנה נעלמים. במחנה אחד פרצו, בימי שהותי בו, והריקו את המחסן הכללי. במחנה אחר, למשל, אירע מקרה מוות רגיל. בחדר שליד בית החולים נערכה טוהרת המת- והקברנים יצאו להלוויה. משחזרו- שוב לא מצאו את כלי הטהרה".
"… ואין פלא שגל הפשעים הכללי במדינה הוא במעלה. בכמה מחלקי ירושלים שוב אין זה בטוח לצעירה ואף לצעיר לצאת לבדו לרחוב לאחר שקיעת החמה. וזה עוד לפני ששוחררו הצעירים האפריקאים מן הצבא. אגב, הללו הבטיחוני לא פעם: 'משנסיים את המלחמה בערבים נצא למלחמה באשכנזים'. במחנה אחר 'תכננו מרד', שכלל תפיסת נשק הנוטרים ורציחת כל פקידי הסוכנות במקום… אבל, מעל כל אלה, קיימת עובדה יסודית… עצלות כרונית ושנאת העבודה. כולם, כמעט ללא יוצא מן הכלל, הם מחוסרי כל מקצוע"…
הפגנה של עולי מרוקו נגד האפליה בואדי סאליב שער "העולם הזה" 1959
"… בסך הכל יש בצפון אפרקה למעלה מחצי מיליון יהודים שכולם מועמדים לעלייה. הנתנו את דעתנו על כך, מה יארע למדינה זו, אם זו תהא אוכלוסייתה? והרי ביום מן הימים תתווסף עליהם עלית יהדות ארצות-ערב! מה יהיו פני מדינת ישראל ורמתה עם אוכלוסיות כאלה?… לגבי ילדיהם אין תקווה: להעלות את רמתם הכללית במעמקי ישותם העדתית, זה עניין לדורות! אין פלא שמר בגין ו'חרות' דורשים להעלות את כל מאות האלפים הללו מיד, כי יודעים הם שהמונים בורים, פרמיטיוויים ועניים הם חומר הטוב בשבילם, ורק עלייה כזו עשויה להעלותם לשלטון".
עד כאן דברי אריה גלבלום ז"ל, כל פרשנות מיותרת.
אריה גלבלום
את המילים כתב נתן יונתן ב-1944, ומי כתב את המנגינה?
מסתבר שזהו מלחין יהודי בשם לב שוורץ, שחיבר את המוסיקה לסרט סובייטי שנעשה ב-1938 על בסיס ספרו של מקסים גורקי 'ילדות' (Детство)
הסברים ומידע נוסף יש באתר זמרשת.
(כולל מאמר של צפירה יונתן המספרת את הסיפור מאחורי השיר)
הנה המיליםשל הבית הראשון:
דּוּגִית נוֹסַעַת, מִפְרָשֶׂיהָ שְׁנַיִם
וּמַלָּחֶיהָ נִרְדְּמוּ כֻּלָּם.
רוּחַ נוֹשֶׁבֶת עַל-פְּנֵי הַמַּיִם,
יֶלֶד פּוֹסֵעַ עַל הַחוֹף דּוּמָם.
וכאן אפשר לשיר יחד עם ליאור ייני.
http://www.youtube.com/watch?v=v1RLOntuCbo&feature=related
המאמר לקוח מאתר "עונג שבת"
