הקורא אדם קלר מחולון  מערער על התפיסות שהובעו ברשימתי על כאוס פלדנקרייז וקליאופטרה.
וכך הוא כותב:

האף לא השפיע

בזמנם של מרקוס אנטוניוס וקליאופטרה, האימפריה הרומית כבר הייתה קיימת לפחות מאתיים שנה, אם כי עדיין לא עמד בראשה קיסר. היא כבר קיימה שליטה בלתי מעורערת בכל רחבי הים התיכון וסביבו. המלחמה של מרקוס אנטוניוס הייתה על השאלה מי ישלוט באימפריה הקיימת, ולא אם תקום אימפריה. יהודה כבר הייתה מדינת חסות רומית עשרות שנים לפני שפרצה המלחמה הזאת. לא חשוב מי היה מנצח, סביר שהתהליכים הפוליטיים והחברתיים שהובילו את היהודים למרד חסר תקוה נגד הרומאים היו מתרחשים ובית המקדש היה נחרב בכל מקרה.

מלבד יופי וקסם נשי היה לקליאופטרה הרבה מה להציע. בהיותה מלכה של ממלכה גדולה ועשירה יכלה להציע לבעל בריתה כוחות צבא ומימון בשפע. אילו היה אפה של קליאופטרה קצר יותר, הכי סביר שההיסטוריה הייתה כמעט בדיוק אותו דבר, עם אותה מלחמה ואותה תוצאה סופית. מלבד העובדה שבמקרה זה היחסים בינה לבין מרקוס אנטוניוס היו אולי פחות רומנטיים ויותר פרגמטיים.

מסע תעמולה מוצלח

הדגש על הקסם הנשי שקליאפטרה כביכול הטילה על גברים רומאים והשפעתו האדירה על ההיסטוריה נובעת בעיקר ממסע התעמולה המוצלח שניהל אוקטביוס (אח"כ אוגוסטוס) נגד מרקוס אנטוניוס, כדי להציג אותו כמי שנפל ברשתה של "מכשפה אוריינטלית" ולכן אינו מתאים להנהיג את הרומאים. זה היה אחד הגורמים שסייעו לאוקטביוס לנצח במלחמה ולהפוך לקיסר. אם כי ספק אם זהות המנצח במלחמה היתה באמת משנה את מהות האימפריה הרומית שעוצבה בהמשך. בלז פסקל עדיין הושפע מהתעמולה הזאת אחרי 1500 שנה וזה באמת מעיד על האפקטיביות שלה.

תשובת זאב גלילי

הניתוח ההיסטורי של אדם קלר נכון ומדוייק. אך הוא חוטא בהבנת תורת הכאוס במדעי הטבע והשלכותיה על העולם האנושי.

לומר שאפה של קליאופטרה לא שינה את ההיסטוריה דומה לטענה שיש הרבה פרפרים בסין המניפים כנפיהם והדבר אינו גורם לסופות טייפון בברזיל. אכן, לא כל פרפר גורם לסופת טייפון ולא כל אף משנה את מהלך ההיסטוריה. ייתכן שאילו אפה של קליאופטרה היה כאורך אפו של פינוקיו (שהתארך בכל פעם שאמר דבר שקר גדול) או שהיתה מכוערת כמכשפה לא היה הדבר משנה את מהלך ההיסטוריה.

השפעת הגורם השולי

אבל מה לעשות ומהלך ההיסטוריה, כמו העולם הפיסי, מושפעים לטווח רחוק מגורמים קטנים ושוליים, שאין ביכולתנו לאתר, או לדעת על קיומם ולחזותם. גבולות היכולת שלנו לחזות את מזג האוויר (לטווח רחוק) על פי הנתונים שבידינו היום ועל פי התנהגות מזג האוויר בעבר אינה שונה מיכולתנו לצפות את מהלך ההיסטוריה. החוקים הדטרמיניסטיים של ניוטון-דקארט אינם קיימים לא כאן ולא כאן.

האמירה המפורסמת של בלז פסקל על אפה של קליאופטרה נועדה להמחיש את התפיסה שהמציאות הכאוטית של מדעי הטבע קיימת גם בחברה האנושית. היא היתה תשובה לאמירה של המתמטיקאי פייר סימון לפלס, שטען כי אם נדע איפה נמצא כל אטום ולאן הוא זז ובאיזו מהירות ביקום נוכל בעזרת חישובים לחזות הכל.

מ"גוש שלום" למרכס

ולבסוף אני חייב להתייחס לאדם קלר האיש, למרות שאני מקפיד לגעת בגופם של דברים ולא בגופם של אנשים. אדם קלר מפורסם בציבור מזה שנים כאיש השמאל הקיצוני וכיום הוא איש "גוש שלום". לשאלתי איך הגיע לטור שלי אמר לי דברים מחמיאים. הוא נטל על עצמו משימה לקרוא דברים שנכתבים על ידי חוגי הימין והדבר מעורר בו התנגדות רבה.  אבל "אני שמח להגיד שהמאמרים שלך, גם אם אני מתנגד לחלוטין לעמדות הפוליטיות המובעות בהם, הם בין היוצאים מהכלל הבודדים".

 

אני שמח שאדם הנמצא במרחק רב מעמדותיי הפוליטיות קורא את דבריי. אך המחמאה שהעניק לי אינה פוטרת אותי מלבקר את דבריו.

התפיסה המרכסיסטית

איני מכיר את אדם קלר אישית אך מכתיבתו ניכר כי הוא אדם משכיל ורחב דעת. אני מניח כי כמו כל איש שמאל, בתשתית התודעתית שלו הוא מרכסיסט, או לפחות מושפע מן התפיסות המרכסיסטיות. והדבר ניכר בכתיבתו ובנאומיו.
המרכסיזם נחשב בקרב חסידיו לא כפילוספיה, או כעמדה הגותית אלא כמדע מדוייק המנסח את חוקי ההיסטוריה האנושית  כמו חוקי הפיסיקה. המרכסיזם מנתח את העבר וצופה את העתיד בוודאות המזכירה את התפיסה הניוטונית בניסוחו של דקארט לגבי המציאות החומרית. כשם שגילוי המציאות של הכאוס ערערה את המדע הניוטוני כך המציאות הפוסטמודרניסטית ערערה  לחלוטין את התפיסה המרכסיסטית. ראה מה קרה בברית המועצות. אין פלא שאדם המושפע מן התפיסות המרכסיסטיות לא יקבל עמדה שמהלכים היסטוריים ענקיים מושפעים לעיתים מגורם כאילו שולי כמו אפה של קליאופטרה, או נאומו של כרושצ'וב, או אפילו שיכרותו של  בוריס ילצין. הכרה במציאות הזו מוציאה את הרוח ממפרשיהם של כל השואפים לשינויים חברתיים ולמה שקוראים "קידמה".

ולסיום אני חייב להודות שמשפט אחד ברשימה שלי לא היה מוצלח. נאמר שם כי בעקבות אפה של קליאופטרה קמה האימפריה הרומית ואדם קלר צודק באומרו שזו היתה קיימת מכבר. להגנתי אומר שהדברים שכתבתי היו ציטוט של המרצה שהיה למעשה פליטת פה שהיתה ראויה לעריכה.

ראה האם אורך אפה של קליאופטרה משפיע על חיינו

מאז גילה קולומבוס את אמריקה בשנת 1492 אין לך אדם שאיננו מגלה איזו אמריקה משלו, שנתגלתה מזמן על ידי אחרים. החדווה שבגילוי כזה אינה נופלת מזו של המגלה הראשון. גילוי כזה נפל בחלקי בימים אלה – מאכל תאווה לחיך ובריא לגוף הנקרא קינואה. מי שכבר גילה את האמריקה הזו יכול לוותר על המשך הקריאה.

הקינואה הוא צמח שהיה קיים הרבה לפני שנתגלתה אמריקה האמיתית. הוא גדל בהרי האנדים ושימש מקור מזון עיקרי לתושבי היבשת משך 6000 שנים.

בני האינקה שגידלו את הצמח לתזונתם, התייחסו אליו כאל צמח קדוש שהיה קשור בפולחנים שונים. כשכבשו הספרדים את דרום אמריקה ניסו בני האינקה למנוע מן הספרדים את הצמח המקודש. אך אלה הצליחו להשיג את זרעיו והפכו אותו מספוא לבהמותיהם.

אלינו מגיעים זרעי הקינואה, שהם גרגרים קטנטנים שגודל כל אחד מהם כעשירית מגודלו של גרגר אורז. הם נמכרים בחנויות טבע ובסופרמרקט. הקינואה מכילה ערכים תזונתיים של דגנים ושל קיטניות אף שהיא עצמה איננה לא דגן ולא קטניה. הקינואה עשירה בכל חומצות האמינו החיוניות לגוף האדם ואיכות החלבון בה גבוהה במיוחד. הקינואה עשירה גם בזרחן, בברזל ובמגנזיום וכן בסיבים תזונתיים.

הדבר החשוב ביותר הקשור לקינואה, בעיני לפחות, הוא הערך הגילקמי הנמוך שלה – 35 בלבד. וזו הסיבה שהחלטתי לספר על גילוי אמריקה הזה.

מהו האינדקס הגליקמי

האינדקס הגליקמי נתגלה על ידי מדענית אוסטרלית ושני מדענים אנגלים לפני כעשרים שנה. הם בדקו באורח שיטתי את השפעת סוגי מזון שונים המכילים פחמימות על עליית רמת הסוכר בדם אצל אנשים בריאים. הם גילו שאותה כמות של פחמימות שבאה ממקורות שונים משפיעה באורח שונה על רמת הסוכר. יש פחמימות המעלות את רמת הסוכר בבת אחת לגובה רב ורק אחר כך מתחילה הירידה האיטית. לעומת זאת פחמימות אחרות, באותה כמות, מעלות את רמת הסוכר באורח איטי ורמת הגלוקוז בדם אינה מגיעה לערכים גבוהים.

הם בדקו מספר רב של חומרי מזון על קבוצות גדולות של אנשים וקבעו טבלה כשנקודת המוצא סומנה ב-100 שהוא האינדקס הגליקמי של סוכר טהור. וכך גילו שהאינדקס הגליקמי של תפוחי אדמה אפויים ושל באגט הוא 95; אורז – 90; קורן פלייקס ופופקורן – 85; מלון -75; בננה – 70 ; בייגל לבן -72; לחם מקמח מלא – 50; לחם שיפון – 64; בטטה – 50; שעועית – 40; יוגורט – 35; תפוז – 35; אשכולית – 25 ; תפוח עץ – 30; גרגרי חימצה (חומוס) – 30; דובדבנים 22 ; בוטנים -20.
הרשימה ארוכה וכוללת את כל סוגי המזון. ניתן למצוא בקלות טבלאות באינטרנט באמצעות גוגל. תרשום Glycemic Index
ותקבל אלפי אתרים ובהם טבלאות מסודרות בשיטות שונות.

מן הראוי לציין כי הרפואה הרשמית לא אימצה עדיין את עקרון האינדקס הגליקמי. זאת, משום שבניסויים מסודרים מקבלים תוצאות שונות – הן בגלל השוני ביבולים מארץ לארץ והן משום שאותו סוג מזון עצמו משפיע אחרת על בני אדם שונים. מסיבה זו ניתן למצוא באינטרנט טבלאות רבות שאינן זהות אף שהמגמה אחידה.

סכנת הסוכרת
דבר זה אין בו כדי למנוע מאתנו להעזר באינדקס הזה שהוא חשוב במיוחד לחולי סוכרת. הקפדה על אכילת פחמימות שהאינדקס הגליקמי שלהם נמוך מבטיח שמירה על רמת סוכר נמוכה בדם. דבר שאינו פוטר כל חולה מלבדוק אישית את השפעת הפחממות השונות על גופו.

אך גם לבריאים או החושבים עצמם בריאים לא יזיק להעזר באינדקס הגליקמי. ההנחה המקובלת על האגודה ישראלית לסוכרת ועל גורמים אחרים היא שמספר הסוכרתים הידועים והמטופלים בארץ נע סביב 250,000 וקיימים עוד כ- 150,000 שלא אובחנו ואינם מודעים למצבם . כלומר – בסך הכל כ- 400,000 סוכרתים. בעולם רואים בסוכרת מחלה מגפתית שמספר הלוקים בה מוכפל כל עשר שנים.

מה שברור לגמרי שכוס אחת של קינואה מספיקה כדי לשמש תוספת פחממות לכל ארוחה (בשרית או צמחנית) ל-4 אנשים והיא בוודאי בטוחה יותר ובריאה יותר לחולים כמו לבריאים מאשר תפוחי אדמה ואורז שכמוהם כמעט כסוכר טהור.

ההרזיה כרווח צדדי

רווח צדדי לא פחות חשוב מהקפדה על מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך הוא ירידה במשקל. מניסיון שלי, של בני משפחתי ושל כמה ידידים שנקטו את הדיאטה הזו משך כמה שנים, ניתן לומר שחלה ירידה במשקל עד 20 קילו, שהירידה עקבית ויציבה, שהדיאטה אינה נותנת תחושת רעב כלשהי. בדיקות דם מוכיחות גם תוצאות טובות בכל הפרמטרים. גלוקוז, כולסטרול, טריגליצרידים וכדומה. החשוב ביותר הוא לא לסטות מן הדיאטה אף כמלוא הנימה – אף לחם, פרט לפרוסת לחם מלא אמיתי אחת ליום. אף חתיכת עוגה, אף פרי אסור. אפשר לחיות עם זה ולחיות טוב.

הנושא רחב מכדי להסבירו במסגרת קצרה ואני ממליץ על שני ספרים שירחיבו את השכלתו של הקורא

SUGAR BUSTERS
שני הספרים ניתנים לרכישה באמצעות AMAZON.
באינטרנט יש לחפש באמצעות מנוע חיפוש על פי GLYCEMIC INDEX GLUCOSE REVOLUTION

כמובן שכל הנאמר למעלה איננו בחזקת ייעוץ רפואי ויש לפנות לרופא לפני כל דיאטה.

כיצד מכינים את הקינואה?

קל להפליא – כמו אורז. בסיס של בצל מטוגן, שתי כוסות מים על כל כוס קינואה. מעט מלח ופלפל שחור וכפית מרק פטריות. לפני הבישול חייבים להשרות את הקינואה במים למשך שעה שעתיים ולשטוף היטב. רצוי להמתין עד שהגרגרים יתייבשו ואז לקלות אותם קלות על מחבת ללא שומן. תוספת של פיטריות ובטטות לתבשיל יוסיפו גם לטעם.

ולבסוף: אין כמו קינואה כדי להשביע גם בפסח.  למרות שמדובר בקיטניה היא כשרה לפסח גם לאשכנזים.

 

 

גדי אלכסנדרוביץ', סטודנט לתואר שני במדעי המחשב בטכניון העלה השגות על המאמר שפרסמתי כאן בשבוע שעברעל כאוס ופלדנקרייז .

ואלה דבריו:

יש לי השגות על הקשר שקשרת בין "אירוע קטן שולי" ובין "בלתי רציונלי", והגזירה שגזרת מכך – המציאות אינה רציונלית.

מהי רציונליות
אין דבר בכאוס שגוזר מציאות שאינה רציונלית. הרציונליות פירושה שניתן להבין דבר מה בכוח ההיגיון. העובדה שאותו דבר מושפע מפרטים קטנים שהמעקב אחריהם קשה, ואולי אף בלתי אפשרי (עקב הדיוק המוגבל של מכשירי המדידה שלנו והעובדה שלא ניתן למדוד דבר מה בלי להשפיע עליו באופן כלשהו) לא הופכת את הכללים שקובעים כיצד יתנהג לבלתי רציונליים. מציאות רציונלית מתיישבת יפה עם תורת הכאוס; רק יכולת החיזוי סופגת מכה אנושה (ומכה אנושה עוד יותר היא ספגה הרבה קודם לכן מתורת הקוואנטים, שהכניסה מימד אי דטרמיניסטי למציאות).

התורות האזוטריות
הדבר השני שיש לי השגות עליו היא המסקנה שהגעת אליה לבסוף – המדע עוסק רק בודאי, ואילו מה שכינית "התורות האזוטריות" עוסקות באי-ודאי. בפרט: המדע מסתכל על "התמונה הגדולה" ומבצע שינויים וניסויים רק על ידי הבנה מוחלטת של המודל, בעוד שה"תורות האזוטריות" מנסות לבצע שינויים "קטנים" ולהפיק מכך את התוצאות, הלא-ודאיות. למיטב הבנתי (שהיא מוגבלת למדי, שכן אני עוסק במדעים ה"מדוייקים" – מתמטיקה ומדעי המחשב – ולא במדעי הטבע), דרך העבודה המדעית אינה שונה כל כך – גם היא מבוססת על הרבה נסיונות "קטנים" ובדיקת תוצאותיהם, ולבסוף ניסיון לנסח את הפרשנות הכללית לתוצאות אלו (שאינה מצריכה הבנה שלמה של כל התהליך).

הרפואה ופלדנקרייז
אפילו מדע הרפואה, למיטב הבנתי, רחוק מלהיות בעל הבנה שלמה של האופן שבו תרופות משפיעות על הגוף; תרופה מפותחת על ידי בדיקה של חומרים רבים ושונים, עד אשר מתגלה שאחד מהם משיג את התוצאות הרצויות.

לסיכום, איני חושב שפלדנקרייז, או כל שיטה אחרת, אינה ניתנת לחקירה ובדיקה מדעית. אתה מביא דוגמאות ל"סיפורי הצלחה" של הפלדנקרייז. אפשר לבדוק, מדעית, את האחוז היחסי של הצלחות, ואת התלות שלהן בפרמטרים אחרים (מוצא, אורח חיים כללי, וכדומה). הרי אין ספק שקיימת תמיד האפשרות של אדם בריא ביותר למרות שכל עיסוקו הוא פלדנקרייז, כשם שקיימת אפשרות של תצפית אסטרולוגית עובדתית שמתאימה בתכלית הדיוק לאדם כלשהו – זה בדיוק המשל הישן על השעון העומד שמדייק פעמיים ביממה. השאלה החשובה באמת היא האם השעון נע.

הפרפר בל"ג בעומר

הערה אחת לסיום – עד כמה שהבנתי תמיד את "אפקט הפרפר" אינו אומר שהפרפר עצמו הוא הגורם לסופה; על הסופה משפיעים אלף ואחד פרמטרים שונים, שכל אחד מהם הכרחי לקיומה. משק כנפי הפרפר הוא פשוט דוגמה לשוני הקטן בתנאי ההתחלה של המערכת שגורמים לה להתפתח בכיוונים שונים; היינו, לתוצאה שונה של פעולת הגורמים ה"גדולים". למה הדבר דומה? לחבורת נערים שסוחבת עץ למדורת ל"ג בעומר. החבורה מורכבת רובה ככולה מבריונים, וגם מנער צנום וקטן אחד. כולם נושאים בעול הכבד, ואם הנער הקטן היה עוזב את העץ ולו לרגע, הבריונים היו קורסים תחת משאו. האם נכון לומר שהנער הוא זה שסחב את העץ? לדעתי מדוייק יותר לומר שהוא היה חלק במערכת שהייתה מתפתחת באופן שונה בלעדיו, אך גם כל מרכיביה האחרים קריטיים.

תגובת זאב גלילי

המעניין בתגובתו של הקורא גדי אלכסנדרוביץ' הוא שאף שהוא כאילו חולק על חלק נכבד מן הדברים שכתבתי אני מסכים לרוב דבריו. נקודת המחלוקת היא במקום אחר.

החשיבה הרציונלית
נדון בשאלת הרציונליות. האדם מסוגל לחשיבה רציונלית. המתמטיקה היא שפה שהמציא האדם שנותנת ביטוי ליכולת הרציונאלית שלו. בלי המתמטיקה לא היינו יכולים להבין את תנועת הכוכבים או לבנות רקטות המגיעות לירח. היוונים הקדמונים האמינו שהמציאות עצמה היא רציונלית שהמתמטיקה נובעת ממנה. שהרציונאליות טבועה כאילו ביקום. ששפת המתמטיקה איננה שפה אנושית בה אנו בוחנים את העולם אלא שכאילו העולם עצמו מתגלה לנו דרך המתמטיקה.

גילוייו של ניוטון
תפיסה זו קיבלה חיזוק עם גילוייו של אייזיק ניויטון (שבעצמו לא האמין בכך כי היה אדם דתי, עסק באסטרולוגיה, באלכימיה ועוד) ונוסחה על ידי הפילוסוף הצרפתי רנה דקארט.

לפי תפיסה זו העולם בנוי כמו שעון שכל אחד מגלגליו מניע גלגלים אחרים ושניתן לחזות את התנהגותו לא פעמיים ביממה אלא כל היממות כולן לנצח נצחים. והצלחת האסטרונומיה לחזות תנועת כוכבים כאילו הוכיחה זאת. ההנחה היתה שכל מה שהמדע לא גילה הוא עתיד לגלות במתודה שכבר הוכיחה עצמה ואין לכך גבול.

התפיסה הזו החלה להתערער בעשרות השנים האחרונות כאשר נתברר שיש תופעות שכבר ברור לגמרי שהשיטות המדעיות הישנות אינן יכולות להתמודד עמן. הדוגמא של הקורא ממדורת לג בעומר היא דוגמא טובה. הנער הצנום לא סחב את העץ אך העץ קורס כשהילד עוזב את העץ ולעולם אי אפשר לחזות את הארוע השולי הזה שגרם לקריסת העץ. אנחנו אומרים שהקש שבר את גב הגמל אף שלא הקש שבר אותו אלא המשא שהיה על גבו עד הקש. אך הקש הזה שנפל עליו במקרה שלא ניתן לחיזוי ערער את כל המבנה של הגמל הנושא משא. והעובדה שקיימים ביטויים כאלה מלמדת שבאינטואיציה אנשים חשו עוד לפני הגילויים האחרונים שהעולם איננו מתנהג בדיוק לפי הכללים הניתנים לפיענוח במתודה המדעית.

המחשב לא פרץ
דווקא הולדת המחשב שכאילו פרץ דרך חדשה לחישובים שאי אפשר היה לחלום עליהם לפניו חשף את מוגבלות יכולתו של המדע במשמעות הישנה. משק כנפי הפרפר בסין הוא ביטוי.  אמנם גם אלף פרפרים שנכוון אותם לא יוכלו לגרום אפילו לרוח קלה, אך לא נמצא וכנראה לא תימצא שיטה שתוכל לחזות מזג אוויר ליותר מיומיים שלושה כי כל שינוי קטן בתנאים בעוצמה של משק כנפי פרפר אכן משנה את מזג האוויר. וכך גם קורה בעשרות תופעות מורכבות שהן העולם בו אנו חיים.

מדע ופלדנקרייז

נחזור לפלדנקרייז, דיקור סיני וכו'. אילו ניתנו להחקר במתודה המדעית כבר מזמן היו נכללים באחת הדיסציפלינות המדעיות. המדע לא הכיר במרדיאנים הסיניים ולא ברפלקסולוגיה ולא ביוגה ולא באמנויות לחימה אבל כולנו מכירים אנשים המתאמנים בפרקטיקות הללו ומוצאים מרפא במקומות שהרפואה הקונבנצינאלית אינה מצליחה.
והרפואה אינה מצליחה כי הגוף האנושי הוא מערכת כאוטית שיכולתנו לחזות את התנהגותה אינה עולה בהרבה על יכולת החיזוי של מזג האוויר.

ומדוע אני אומר שאין בעצם חילוקי דעות ביני לבין הקורא?
כי בכל אחד מאיתנו מתרוצצות שתי נשמות. נשמת המדען מן העידן הניוטוני, המאמין ביכולתו, ונשמת השכל הפשוט המכיר בכך שהעולם הוא בעצם כאוס. כולנו היינו רוצים שהעולם יתנהל כשעון שנוכל לחזות הכל מראש ולתכנן את חיינו בהתאם. בפועל אנחנו יודעים ששום תיכנון אינו יוצא אל הפועל כפי שרצינו. שיש בעולם עשירים ועניים וכל התיזות החברתיות על שוויון קרסו. שהבורסה עולה ויורדת בלי שיש לנו הסבר ממשי לכך. שםפורצות מלחמות בסידרה ארוכה  לאורך כל ההיסטוריה ולעולם איננו יודעים איזה גפרור קטן, איזה ארוע שולי מחולל אותה. הקורא אלכסנדרוביץ' כמו מדענים רבים עדיין לא השתחרר להערכתי מתפיסות שהמדע מחזיק בהן כשלוש מאות שנים אף שהמציאות טופחת על פנינו השכם והערב.

 

הרפואה המודרנית אינה מסוגלת להתמודד עם הבעיות שנגרמו עקב אורח החיים המודרני: כאבי גב, כתף, ברכיים ועוד צרות רבות * אמנות לחימה סינית עתיקה ושיטת טיפול מקורית של גאון ישראלי יכולות להעמיד אותך על הרגליים * סיפור של התנסות אישית המבשר: יש תקווה

 

לפני כעשר שנים נתקפתי כאבים עזים בגב תחתון. אחר כך הופיע כאב עז יותר בכתף. כאבי הגב הגבילו מאד את יכולת התנועה שלי וכאבי הכתף הפכו אותי ממש לנכה. לא הייתי מסוגל להרים יד, לחגור חגורה, לגרד את אוזני. גם הוגבלה יכולתי להקליד על מקלדת שממנה הוצאתי את פרנסתי.

לרפואה אין פתרון

האורטופד הציע כמה אלטרנטיבות, כל אחת גרועה מחברתה: משכך כאבים, פיזיותרפיה, זריקת קורטיזון, ניתוח. הוא לא העלים ממני שאין לו ערובה שאחת התרופות ממש תחלץ אותי מן הכאבים.

החלטתי לנסות פיזיותרפיה. הסתמכות על הסל הרפואי נתגלתה עד מהרה כבלוף. המתנה ארוכה וטיפולים קצרים. מצאתי פיזיתרפיסט טוב, הפועל במסגרת פרטית. תמורת תשלום צנוע של 300 ₪ לטיפול נתן לי עיסוי טוב, אולטראסאונד, חשמל, חימום, קרור. כמה טיפולים כאלה הביאו אכן לשיכוך הכאבים, במקביל לעליית האובדראפט בבנק. במהלך הזמן ניסיתי שיטות טיפול אחרות שחוללו נפלאות: כירופרקטיקה, רפלקסולוגיה, דיקור, טווינה, שיאצו, עיסוי שוודי הוליסטי, עיסוי באבנים חמות, ארומותרפיה, הידרותראפיה, ועוד. ככל שהדבר נוגע לי אף אחת מן השיטות לא הוכיחה עצמה כפתרון ארוך טווח.

הפניה לטאי צ'י

מישהו הציע לי לנסות טאי צ'י, אמנות לחימה סינית עתיקה, המתוארת כשילוב של פילוסופיה, מדיטציה ואמצעי לשיפור הבריאות על פי הרפואה הסינית.

אימון הטאי צ'י מתקיים בקבוצות בהדרכת מדריך. האימון נעשה בדממה מוחלטת. הוא כולל: חימום, קאטה, וסאן צ'ואן. הקאטה, שהיא לב השיטה, כוללת שרשרת של 99 תנועות מורכבות למדי, שדומה כי הן מגיעות לכל שריר, לכל גיד ולכל עצב בגוף. הסאן צ'ואן שבסיום כולל עמידה בחמישה מצבים שונים תוך השתקעות עמוקה ונשימות.

האימון הקבוצתי השבועי אורך כשעה וחצי ואינו כרוך בקושי פיסי. הקושי היחיד הוא לבצע את התנועות בדייקנות רבה מאד ולזכור את הסדר הנכון. תהליך הלימוד של קאטה נמשך כשנה. כדי לעמוד ברמה חייב אדם להתאמן מדי יום ביומו בין חצי שעה לשעה.

מאסטר כריזמאטי

קיימות בעולם כמה אסכולות של טאי צ'י. האסכולה הרווחת ביותר בישראל היא זו שהביא לארץ מאסטר ניר מלחי, לשעבר חבר קיבוץ ולוחם בשייטת 13. הוא שהה שנים רבות במזרח, למד אמנויות לחימה רבות, שהה במנזר שתקנים עד שהגיע לוונג פו לאיי, המאסטר הסיני שלימד אותו את התורה אותה הביא לארץ. מלחי הוא גם חוזר בתשובה. חובש כיפה שחורה וציציותיו בחוץ. מקפיד על הפרדה באימונים בין גברים ונשים ואי פעילות בימי חג ומועד. כאדם בעל צרוף נדיר של יכולת גופנית, כריזמה אישית ותבונה עיסקית הקים כאן ארגון שבמסגרתו התאמנו אלפים.

צעירים וקשישים

חברי הקבוצה אליה הצטרפתי היו בגיל ממוצע של כמחצית מגילי. התנחמתי בכך שבקבוצות המתקדמות יותר נמצאו אנשים מבוגרים ממני ב-20 שנה, שלאחר אימון של תריסר שנים ויותר נראו צעירים ממני בעשר שנים.

האימון לא היה כרוך במאמץ קשה. הקפדתי לעשותו כמבוקש, ובאורח הדרגתי חשתי בשינוי המתחולל בגופי. בתום השנה הראשונה לאימון ידעתי את כל הקאטה על פה. הליכתי נעשתה זקופה, עמידתי איתנה, וכאבי הגב והכתף נעלמו כלא היו. מכאן ואילך המשכתי באימון באדיקות של יהודי המניח תפילין כל בוקר וכך זה נמשך עד לפני כשנתיים.

הפסקת האימון

נזקקתי לניתוח קטן ולא חשוב שנסתיים בסיבוכים. נזקקתי לניתוח נוסף שהצליח. אך התקופה המצטברת של חוסר פעילות נתגלתה כקטלנית. על הטאי צ'י ניתן לומר מה שנאמר על תלמוד תורה, להבדיל. יום תעזבנה יומיים תעזבך. כל הכאבים של העבר הופיעו מחדש ונוספה עליהם ברך פגועה. לאימוני טאי צ'י לא יכולתי לחזור עם ברך דפוקה , כי כל אימון מתקיים בעמידה.

הפניה לפלדנקרייז

מישהו הציע לי לנסות טיפול בשיטת פלדנקרייז הנעשה בשכיבה על הגב. לאחר הרבה חיפושים מצאתי את אחד המעולים בתחום, עודד אופיר, שבתוך כמה שבועות, ממש הוקוס פוקוס, החזיר אותי לכשירות מלאה. מאז יכולתי לחזור לטאי צ'י. לתפריט הפעילות היומי שלי נוספו גם תרגילי פלדנקרייז.

עודד אופיר הוא גבר בן 50, רזה ותמיר, בעל מאור פנים. ישבתי עמו בגינת קפה "ארקפה" שבכניסה לקניון גבעתיים וניסיתי לפענח את סודו. הסוד שפולה בן גוריון כינתה "הוקוס פוקוס" לגבי משה פלדנקרייז. הסוד שמכוחו הפך אותי (ועוד כמה מידידיי ובני משפחתי) מחצאי נכים לאנשים חיים ופעילים.
שאלתי אותו מה זה כאב בכלל. איך הוא יודע מה לעשות כדי שהכאב יחלוף. איך הגיע לעיסוק הזה. אני מביא כאן את דבריו כמונולוג, שהוא קטע ממונולוג ארוך בן כמה שעות. אפס קצהו של עולם שכדאי שאנשים יידעו שהוא קיים. שיש תקווה.

חשיפה מקרית

נחשפתי לשיטת פלדנקרייז, באורח מקרי, מספר עודד אופיר. הייתי בן 24 ובאתי למקום בו התקיים שעור שחשבתי שהוא שעור התעמלות. מהר מאד נתברר לי שזה משהו אחר לגמרי.

המדריך הורה לשכב על הצד, לפתוח ולסגור את כף היד מאד בעדינות. אמרתי לעצמי מה השטויות האלה. אבל המשכתי להשתתף בשעור וגיליתי דבר מוזר. כשאני פותח וסוגר את היד באיטיות האצבעות שלי נעות בקפיצות ולא בתנועה חלקה. אחר כך הבחנתי שאיני מסוגל להניע את כולן בו זמנית ועוד ראיתי שכשאני עושה את התנועה מאד מאד לאט יש איזה תחום שהתנועה אפשרית ואחר כך יש כאילו קיר שאני צריך להפעיל מאמץ יותר גדול כדי לפרוץ אותו.

התגובה הזו של אצבעותיי מאד הפתיעה אותי. מקטנות הייתי בעל ידי זהב. ידעתי תמיד לתקן הכל ולבנות. ניגנתי בחלילית ובכינור ופתאום אין לי שליטה על האצבעות. וכאשר צריך היה לשכב על הגב גיליתי שאני כאילו שוכב על מדרכה מצד ימין ועל הכביש מצד שמאל. נעמדתי על הרגליים ונתברר שכל היציבה שלי השתנתה. אותו שעור חולל מהפך בחיי.

קורס של 4 שנים

התחלתי להתעמק בנושא. השתתפתי בשעורי פלדנקרייז במסגרות שונות והתחלתי לקרוא את הספרים. כששמעתי שנפתח חוג למורים של פלדנקרייז בניהול, חווה שלהב, אחת מ-13 המופלאים של תלמידי פלדנקרייז, הלכתי להשתתף בו. זאת, מתוך החלטה ברורה שלא אעבוד בזה אף פעם. רציתי רק להתעמק בשיטה בשביל עצמי.

הקורס נמשך ארבע שנים, בסך הכל כ-800 שעות. זה לא קורס עיוני. אלה תהליכי למידה שהמשתתפים עוברים ומתפתחים במהלך הקורס. הזמן דרוש כדי לאפשר את ההפנמה של השינויים החלים בך.

ככל שהתעמקתי הרגשתי שאני נהיה בן אדם יותר טוב ויותר מלא. לא במובן המוסרי, אלא במובן זה שאני מאורגן יותר טוב, מכיר יותר את עצמי ומשכלל את היכולות שלי.

נשאבתי לתוך המקצוע, למרות תכניותיי לפנות לאלקטרוניקה, מחשבים ומתמטיקה. התגלגלתי לארצות הברית ושם עשיתי הסכם בארטר עם צלם שתמורת צילומים שנזקקתי להם קיבל ממני טיפול. השפעת הטיפול על עבודתו היתה מדהימה. 45 דקות טיפול שינו את כל היציבה והיכולת המקצועית שלו. ואחריו הגיע לטיפולי זמר. אני, שלא היה לי מושג בזמרה ולא בפיתוח קול, רק סייעתי לו לעמוד ביתר קלות. והנה כל יכולתו המקצועית השתנתה. והגיעה בחורה, אדריכלית נוף, שעברה תאונה קשה ואיבדה את היכולת לנהוג ולתפקד. ואחרי טיפול חזרה לה מלוא יכולתה ואף הפכה משחיינית חובבת לשחיינית מקצועית. חשתי לפתע כאילו קיבלתי לידי מכשיר בעל פוטנציאל לחולל שינויים עצומים אצל בני אדם.

"מלמד יעילות"

אם אתה שואל אותי מה סוד הטיפול וכיצד אני כאילו מרפא אנשים מכאבים אומר לך ראשית שאיני מטפל ואיני מרפא. אני רק מלמד. מילת המפתח של הלימוד היא: יעילות.
הסתכל על הבנינים שמסביבנו. יש כאלה שיגידו על חלקם שהם יפים ואחרים יגידו שהם שיקוצים. כל אחד וטעמו. אבל לא תמצא איש מכל היושבים כאן בגינה, ולא תמצא אדם בעולם מאיזו תרבות שלא תהיה, שיתבונן בנמר הולך, רץ או מטפס ולא יגיד: הוי כמה זה יפה.

למה? כי הנמר הוא התגלמות היעילות. אין בו שום דבר מיותר. את היעילות הזו מזהה מערכת העצבים שלנו. היא מזהה את מה שחסר לנו כבני האדם.

מערכת העצבים שלנו יודעת לזהות ולהעריך יעילות. וכשבא אלי אדם הסובל מכאב אני מלמד אותו לייעל את פעולותיו. והלימוד איננו בדרך השכל אלא בשפה שהגוף מבין ולומד. אני מדבר אל גופו של האדם ברכות ובלי כאב. כאשר אתה לא יעיל, עודף האנרגיה מתבזבז כי אתה מתנגד לעצמך. הוצאת יותר אנרגיה משחיתה ומזיקה.

"תרבות מטומטמת"

אנחנו תוצרים של התרבות המערבית המטומטמת והדפוקה. איבדנו את היכולת להקשיב לעצמנו, להבחין בדברים שקורים לנו. כשקצת כואב אנחנו מתעלמים. כשכואב יותר אנו לוקחים משכך כאבים. תפקידו של הכאב הוא להתריע שמשהו לא בסדר אצלנו. זה כמו אזעקה של מכונית. נטילת כדור דומה לאדם השומע שהאזעקה במכוניתו מופעלת והוא מושיט יד למפתח ומפסיק את האזעקה. ובבוקר מגלה שהמכונית נגנבה.

בתרבות שלנו הכל צריך להיות אינסטנט. אנשים מעדיפים תרופה ולא לעבוד על עצמם. איבדנו את היכולת הנפשית והרגשית לעשות עבודה עצמית פנימית. צריך להיות מישהו שייתן לי כדור וזהו. כי אני רוצה להמשיך לחיות את החיים הנפלאים של לראות טלוויזיה ולקרוא עיתון וללכת לעשות שופינג.

מה זה כאב

כאב יכול להיווצר מגרוי בתוך מפרק, או על גיד או מלחץ שיש על שורש של עצב. תגובת הגוף לכאב היא שהוא מתכווץ. ההתכווצות הזו גורמת להתגברות הכאב והבן אדם מתכווץ עוד יותר. נוצר מעגל קסמים שקשה לצאת ממנו, במיוחד כשזה הופך לכרוני.

מערכת העצבים של האדם היא מערכת לומדת. וכשמתחיל כאב, הנגרם בעקבות פעולה מסוימת, (למשל כאב בכתף כשאתה מרים את ידך) מערכת העצבים לומדת שהכאב קשור להרמת היד. המערכת מצפה לכאב כשאתה רק מתכוון להרים את היד, עוד בטרם הרמת אותה. כלומר: הציפיה לכאב קיימת עוד לפני שנעשתה התנועה. לכן, כשאני רוצה לעשות תנועה ואני מצפה לכאב נוצרת התכווצות ואז הכאב יופיע לפני שהוא אמור להופיע.

חוויה מתקנת

זו אחת הסיבות שאני פועל כדי לנתק את האסוציאציה בין הכאב לבין הפעולה. כי אם אין אסוציאציה כזו אזי גם הפעולה עצמה לא צריכה לגרום לכאב. זה הכל ברמה הפיסיולוגית. אחת הדרכים לעשות את זה היא להביא את האדם למצב עד כמה שאפשר נוח ולהתחיל לעשות אתו תנועות ופעולות בתחום שהוא קל ונוח ולא כואב, כדי לעשות לו חוויה מתקנת. אפשר לעשות את החוויה המתקנת וליצור מצב פיסיולוגי אחר בפעולות קטנות. כשמתחילים לעשות תנועות קלות עדינות קטנות – לא דווקא באותם האברים שבהם סובל החולה מכאב – משתחררת האסוציאציה בין הכאב לבין התנועה. הבן אדם אומר כואב לי בכתף לא משנה מה אני עושה. ופתאום הוא רואה שיש דברים שהוא יכול לעשות תנועות בלי כאב. ואז התפיסה שלו על מה הוא יכול או לא יכול משתנה. פתאום יש פתח לתקווה. והתקווה, כמו בהרבה אסכולות אחרות, היא חלק חשוב מן הדרך ליצור מצב אחר.

ראה כאוס ופלדנקרייז

וראה גם העמיד את בן גוריון על הראש

מה בין פינוקיו לקליאופטרה

האם אורך אפנ שך קלירופטרה משפיע על חיינו

 באוקטובר 1955 רותק ראש הממשלה דוד בן גוריון למיטתו בגלל מחלה מסתורית. הוא נתקף סחרחורות קשות וכל עת שקם היה מאבד את שיווי משקלו. רופאיו קבעו כי סבל ממחלה נדירה שפגעה במרכז שיווי המשקל באוזניים. הרופאים הרימו ידיים ומישהו היפנה את בן גוריון למשה פלדנקרייז.

פלדנקרייז הקים את בן גוריון על רגליו ובעזרת תרגילים אינטנסיביים חידש ממש את נעוריו ואת כושרו הפיסי. בהדרכתו החל בן גוריון לצעוד יום יום כחמישה קילומטרים. כחלק מן הטיפול לימד פלדנקרייז את בן גוריון לעמוד על ראשו ותמונת בן גוריון העומד על הראש הפכה להיות המותג הבולט ביותר של פלדנקרייז עצמו, שהפך לדמות בינלאומית.

לפני שלוש שנים, כשמלאו מאה שנים להולדתו, נחגג האירוע סביב כדור הארץ. ראש עיריית ניו יורק, מייקל בלומברג, הכריז על מאי 2004 כעל חודש פלדנקרייז. באירופה בארצות הברית ובקנדה התקיימו עשרות כנסים לזכרו.

מה היה פלדנקרייז? קשה להגדיר אותו. כמו גאונים אחרים הוא יחידאי. מדען ורופא שאינו נמנה עם המימסד המדעי והרפואי; פילוסוף ששיטתו אינה מובעת במילים אלא בתנועות גוף; פסיכולוג שתורת הנפש שלו שואבת ממסורות עתיקות במזרח ומאינטגרציה עם המדע המודרנ; מרפא שאינו מרפא אלא מלמד איך להתרפא. כמו בן גוריון גם הוא היה יחיד בדורו.

הוא עלה ארצה מאוקראינה בשנת 1918 בגיל 14. הארוע שהביא את פלדנקרייז לפיתוח שיטתו היה פציעה קשה שנפצע בברכו, במהלך משחק כדורגל ששיחק בנעוריו. הרופאים המליצו לכרות את הרגל. פלדנקרייז סרב, סבל את הכאבים הקשים והמשיך בלימודיו בגימנסיה הרצליה. כשסיים בגרות נסע לפריז ללמוד הנדסת חשמל. זכה בתואר דוקטור בפיסיקה שימושית. בין היתר עבד עם, פייר קירי, חלוץ מחקר הרדיואקטיביות. בפרוץ המלחמה נמלט לבריטניה שם עסק בפיתוח שיטות לאיתור צוללות.

כאן שוב התחילה להציק לו הברך. פלדנקרייז החליט לרפא את עצמו. חקר את תנועת הברך, חיפש חלופות, שינה את היציבה ואת ההליכה, עד שלבסוף הברך ניצלה ללא ניתוח.

הוא חזר לארץ עם הקמת המדינה והצטרף לחיל המדע. פתח מכון לטיפול על פי שיטתו ובמהלך השנים טיפל באלפי אנשים בארץ ובעולם, ביניהם מדינאים ואישים בכירים: יהודי מנוחין, מרגרט מיד, לוי אשכול, משה דיין, נחום גולדמן, יצחק בן צבי ובטי פורד.

בתחילת שנות ה-60 פתח מכון ברחוב אלכנסנדר ינאי ושם היקנה את שיטתו ל-13 תלמידים שכל אחד מהם כבר הפך לאגדה בפני עצמה. הוא הספיק לחבר ולפרסם כ-20 ספרים בשפות רבות וגן פורסמו ספרים רבים של תלמידיו על שיטתו.
פלדנקרייז נפטר בשנת 1984. נועה אשכול, חברתו הטובה, שכבה לצידו ברגעיו האחרונים וליוותה אותו עד למותו.

עוד על שיטת פלדנקרייז

כך קבעו מבקר המדינה והמשטרה. ליתר דיוק: קבעו שאין ראיות שנעשה כאן משהו בלתי חוקי כי מדובר בחילוקי דעות בין שמאים. החלטתי איפוא לבדוק אותו חלק של העיסקה שעשה אולמרט עם המיליונר דניאל אברהמס. לא, אינני שמאי, ולא איש נדל"ן. כל ניסיוני בתחום קשור בדירה שקניתי בזיעת אפינו, שלי ושל רעייתי.

זה המכתב שכתבתי ופרסמתי בשעתו ב"מקור ראשון":

מר אברהמס הנכבד.

שמעתי על העסקה המצוינת שעשית עם ממלא מקום ראש הממשלה, אהוד אולמרט. עכשיו, אחרי שמבקר המדינה קבע כי העסקה כשרה (הוא לא אמר כלום על הריח) אני רוצה להציע לך עסקה דומה.

 

לפי הפרסומים קנית את ביתו של אולמרט במחיר של 2.7 מיליון דולר ואתה מאפשר לו להמשיך לגור בבית שקנית ממנו תמורת שכר דירה של 2250 דולר לחודש.

סביבה לא יוקרתית

העסקה שאני מציע לך היא בהיקף קטן יותר. אני ובני משפחתי מתגוררים בדירה ברמת-גן, שקנינו לפני כעשר שנים בכ-200 אלף דולר. קומה חמישית שלושה כיווני אוויר, משקיפה אל תוך שדרת עצי אקליפטוס.

גילוי נאות מחייב להגיד לך שהדירה שוכנת בסביבה לא כל כך יוקרתית כמו דירתו של אולמרט. הקבלן שבנה את הבתים החדשים באזור מכנה את השכונה " רמת חן הצעירה" . העירייה מכנה את השכונה "רמת שיקמה" , על שם עצי השקמים, שהשכונה משופעת בהם. אך לנהג המונית שיסיע אותך לכאן, כדי לבדוק מקרוב את הנכס, אתה צריך להגיד את האמת. זו שכונת "סלמה ג"" . בעבר זו היתה שכונה מוכת עוני פשע וסמים. שכונה זו הייתה הפרויקט הראשון של שיקום השכונות שיזם בשעתו מנחם בגין.

היום זו שכונה נחמדה בהחלט שבה בניני מידות יפים ובסמוך לה הפארק הלאומי של רמת גן. תושביה, ותיקים כחדשים, נחמדים ונעים לחיות בה. אפשר בהחלט לטעון כי דירתנו שווה 270 אלף דולר, אם כי יש לי ספקות אם אצליח להשיג קונה במחיר כזה. אני נוקב מחיר זה רק לצורך המיקוח. אם תתעקש הרי יש על מה לדבר. המחיר גמיש.

לקנות בית טמפלרי

מה שמוצא חן בעיני בעסקה שעשית עם אולמרט איננו המחיר ששילמת בעד ביתו אלא שכר הדירה שאתה גובה ממנו. לפי חשבון זה אוכל להמשיך ולגור בדירתנו הנוחה תמורת 225 דולר לחודש. פחות ממחצית ממה שמשלם אחד מילדיי תמורת דירת חדר ומשהו בתל-אביב.

מה אעשה בכסף שאקבל ממך?

נורא מתחשק לי, כמו אולמרט, לרכוש איזה בית טמפלרי עתיק ולשפץ אותו. אך אני לא חושב שהכסף שלי יספיק. הריכוז הגדול ביותר של בתי הטמפלרים בגוש דן הוא בשכונת שרונה לשעבר שבקריה התל אביבית. אני בספק אם ראש העיר, רון חולדאי, יאשר לי שיפוץ בניה והריסה של מבנה כזה. לי אין קשרים טובים בעיריה כמו שיש לקונה שלך בעיריה שעמד פעם בראשה.

השקעה סולידית

גם לי, כמו לאולמרט, יש ילדים, ואוכל לחלק את הכסף ביניהם, אם אהיה בטוח שחוזה השכירות הוא לטווח ארוך. אם לא, אוכל להשקיע את הכסף ולהעלות את רמת החיים שלנו.

אם אקבל ממך את המחיר שאני דורש יהיה בידי (לפי השער הנוכחי לדולר  4.7) סכום של 1,269,000 שקלים. אם אשקיע את הכסף בתכנית הכי סולידית שאפשר, אקבל בערך 4.5 אחוז לשנה. בשקלים זה ייצא 57,105 שקלים לשנה, שהם 4758 ₪ לחודש. לך אשלם שכר דירה בסך 1058 ₪ כך שיישארו לי ביד 3700 ₪. סכום זה יביא לשיפור רמת החיים שלנו ויאפשר לנו גם לסייע במשהו לילדינו ולנכדינו. (יש לזכור שהמאמרנכתב במרץ 2006 ושער הדולר ורמת הריבית הם בהתאם).

לצערי אינני יכול להציע לך שום דבר בתמורה. אפילו לא קטע חיובי ב"היגיון בשיגעון" . אני שייך עדיין לדור הרואה עצמו כפוף לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות, האוסר קבלת טובות הנאה. אני אפילו לא יכול להציע לך ביקורת חיובית על ספרך (peace is possible) כי איני מאמין שהשלום אפשרי ואני גם לא מאמין שאולמרט שהמליץ על ספרך מאמין בכך.

אבל כפי שפורסם עשית את העסקה עם אולמרט ללא שום תמורה מראש הממשלה בפועל. כי אין לך בכלל עסקים בישראל. אז למה שייגרע חלקי?

=========================================

משורר ארץ ישראל

בימים אלה ימלאו 31 שנים למותו של נתן אלתרמן, המשורר שמשנה לשנה הופך להיות יותר ויותר אקטואלי. המשורר שהכריז כי " אין עם אשר ייסוג מחפירות חייו" . המשורר שהיה הרוח החיה בהקמת " התנועה למען ארץ ישראל השלמה" ואמר: " מי שיחזיר את חלקי הארץ הללו יצטרך לפני כן לכתוב תנ" ך אחר" . עד סוף ימיו טען כי אין ולא הייתה אומה פלשתינאית. הקרויים פלשתינאים הם חלק מן האומה הערבית, אמר. ברגע שהכרנו באומה נפרדת כזו איבדנו את הבסיס לצדקת הציונות והענקנו לגיטימציה לטרור.

קטונתי מלהביע דעה על שירתו הלירית של אלתרמן. אציין רק שיש הרואים בו את גדול המשוררים מאז ביאליק ואורי צבי. באומרי שאלתרמן נעשה אקטואלי יותר כוונתי לשירתו בז"אנר, שהמבקר דן מירון מכנה " תת תקני" . השירים שפרסם משך 22 שנים (1943-1965) ב" טור השביעי" בעיתון " דבר" .

על מידת הרצינות בה התייחס אלתרמן לחלק זה של יצירתו שמעתי מפי הסופר חיים באר, שעבד באותה תקופה ב" דבר" . אלתרמן נהג להגיע למערכת מבעוד יום עם כתב היד, יושב שעה ארוכה ומשכלל אותו, בודק את ההגהות ומכניס עוד ועוד שינויים, הטיפול בטור שלו היה סיוט לפועלי הדפוס ולעורכים.

במה אלתרמן אקטואלי היום?

ניתן לשירתו לדבר:

כה אמר השטן

" …אז אמר השטן: הנצור הזה

איך אוכל לו.

איתו האומץ וכשרון המעשה

וכלי מלחמה ותושיה עצה לו.

 

ואמר: לא אטול את כוחו

ולא רסן אשים ומתג

ולא מורך אביא בתוכו

ולא ידיו ארפה כמקדם,

רק זאת אעשה: אכהה מוחו

ושכח שאיתו הצדק.

כה דיבר השטן וכמו

חוורו שמים מאימה

בראותם את השטן בקומו

לבצע המזימה" .

 

(שיר זה לא פורסם בחיי המשורר. מצאה אותו בתו, תרצה אתר בעזבונו).

השלום כחומר נפץ

 

" …הדנים על שלום ברב-חפץ

חייבים לשנן וללמוד

כי שלום הוא אחד מחומרי הנפץ

היכולים להחריב עולמות.

 

ולכן הקמת השלום יש בה פחד

כי ארגז דינמיט הוא, ומי יחזיקנו?

ואמנם העמים מקימים אותו יחד –

ומיד מתחילים לתרחק ממנו

 

… כדי שאותו השלום בקומו

לא יבשיל מלחמה חדשה בשקט,

יש הכרח שיהיה השלום בעצמו

מלחמה בלתי פוסקת

 

מלחמה נגד כל השלמה ומורך,

נגד כל עיוות-דין של יהיר ועם,

ואפילו שמירת השלום, לעת צורך

משומרי השלום בעצמם"

נצחון המסלפים

בשירו " תחרות לניסיון" מתאר אלתרמן תחרות בין ארבע חרויות: חופש הדיבור, חופש הדת, חופש ממחסור וחופש מפחד. כשנעמדו המתחרים על קו הזינוק הצטרף לתחרות " חופש הסילוף" .

 

צחקו הצופים. מה כוחו של חופש הסילוף מול כוחן של יתר החרויות קלות הרגליים. אך הנה זינקו החמישה ואז

 

" רחבו העיניים

אילמה כל לשון

הסילוף הפיסח

מגיע ראשון"

—

" ובמרכז הזירה התייצב הסילוף

ויקרא: לי הכתר, אני האלוף"

 

אלתרמן מסביר את הסיבות לנצחון הסילוף.

 

" הנותנים לו לגשת לשדה התחרות

מנחילים למפרע תבוסה לחרות" .

 

==========================================*

שומן ועצלנות סגולה לבריאות?

בימים אלה פורסמו תוצאות מחקר שקבע כי מזון דל שומנים אינו מפחית את הסיכוי לחלות במחלות לב. המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי של האיגוד הרפואי האמריקני. הושקעו בו 415 מיליון דולר והשתתפו בו 49 אלף נשים בגילאי 50 עד 79. המחקר העלה כי בקרב הנשים שצרכו מזון מופחת שומנים לא היו פחות מקרים של התקפי לב, שבץ מוחי, סרטן השד וסרטן המעי הגס – לעומת נשים שמילאו כרסן בשומנים למכביר.

עצלות לאריכות ימים

מחקר אחר שפורסם קובע כי סוד החיים הבריאים והארוכים הוא " עצלות חסרת תכלית" . בעל התיאוריה הוא חוקר גרמני, פטר אקסט, המסביר אותה בכך שיונקים הם בעלי כמות אנרגיה מוגבלת. מי שמבזבז אותה בפעילות ספורטיבית מקצר את חייו.

שום ספורטאי, אומר החוקר, לא הגיע לגיל מתקדם. הרץ הצ"כי האגדי אמיל זאטופק " הקטר הצ"כי" ), שהיה אלוף העולם בריצת מרתון, (והוא הזוכה היחיד מאז ומעולם במדליית זהב על ריצות 5000 ו- 10000 מטרים, מת מהתקף לב לאחר שהפסיק לרוץ. ומאידך מביא החוקר דוגמא מאיזה כפר איטלקי שתושביו מאריכים חיים מעבר ל-100 שנים הואיל ופעילותם מינימאלית והם מרבים בשינה.

ההרזיה מסוכנת

והנה עוד מחקר המפריך את הדעות המקובלות. חוקרים מהמכון לרפואה מונעת בקופנהגן טוענים כי הרזיה מסוכנת לבריאות. אנשים רזים מטבעם לוקים פחות בהתקפי לב, אך שמנים שרזו מפתחים בעיות אחרות, ההופכות את היתרון לטווח קצר לבעיה לטווח ארוך.

התאוריות החדשות הללו הזכירו לי טור שפורסם בשנות השישים בעיתונות הישראלית, שהיה חתום בידי דמות פיקטיבית, ד" ר חסיה ברזל. הטור הטיף לאכילת פירות וירקות, הימנעות מאכילת בשר, שומן מן החי וביצים. הטור נראה כמו חומר מערכתי. אך זו הייתה מודעה בתשלום שמומנה על ידי המועצה לשיווק ירקות ופירות. הטור נכתב בידי כמה עיתונאים ומטרתו היתה להגביר את צריכת הירקות והפירות. באותה תקופה הייתי צמחוני אדוק. לכן, כשנתבקשתי (על ידי מנהל פירסום " צח" , שהיה הפרסומאי של המועצה) לתרום את תרומתי לטור הזה נעניתי בשמחה. הייתה לי ספרות מגוונת בנושא ודליתי מתוכה סיפורים. מלחים שניצלו ממחלה קשה שנגרמה בגלל מחסור בוויטמינים על ידי אכילת בננות על קליפותיהם. טייסי בריטניה במלחמת העולם השנייה שגברו על הגרמנים תודות לגזר ששיפר את ראייתם בלילה ועוד.

הטור הזה של ד" ר חסיה ברזל הדמיונית עורר תהודה רבה. אפרים קישון, שהיה אז הסטיריקאן הפופולארי ביותר בארץ, כתב ב" מעריב" פיליטון שלגלג על ההטפה הצמחונית. הוא כתב שיש להיזהר מאכילת חסה וגזר כי אין כמוהם מזיקים לבריאות. שיש להיזהר מכל משמר מאכילת פירות וירקות כי הם כמו רעל לגוף. במקומם יש להעדיף סטייק של בשר אדום עסיסי, הרבה חמאה והרבה ביצים. על הרשימה חתם, ד" ר בסיה חרזל.

" מעריב" היה אז העיתון הנפוץ במדינה והארץ התגלגלה מצחוק. אנשים צחקו והמשיכו לאכול סטייקים כשהשומן זב מסנטריהם.

אך במרוצת השנים גדלה תמיכת הממסד הרפואי ועמדת הציבור, בישראל ובעולם, בתפיסות הצמחוניות. אין סוף מחקרים הראו כי צריכת מזונות עתירי סיבים – כמו ירקות חיים, לחם חי וקטניות, מקטינים את הסיכוי לחלות בסרטן ובמחלות לב. אכילת ביצים, שומן מן החי, בשר אדום הפכו להיות מוקצים בעיני החרדים לבריאותם.

שינוי דרמטי

בשנים האחרונות חל שינוי דרמטי במגמה וארצות הברית צועדת בראש השינוי הזה. המגמה החדשה היא שהסכנה המאיימת על האנשים בחברה המודרנית איננה מן הבשר האדום, השומן מן החי, הביצים, והחמאה. הישועה גם איננה במזונות ה" טבעיים" נטולי השומן הטבולים בסוכר. עכשיו האויב הם הפחמימות לכל צורותיהם. החל בסוכר, שכמוהו כרעל, דרך כל סוגי המאפה וכל סוגי הלחמים, אורז, תפוחי אדמה, תירס וגם פירות יבשים ופירות עשירים בסוכר כמו בננות, ענבים וכדומה.

הרקע למהפך הזה נבע מן העובדה ש" תעשיית הבריאות" לא הצליחה לפתור את בעיית הבריאות המרכזית של החברה המודרנית – בעיית ההשמנה. ההשמנה איננה רק עניין אסתטי. היא קשורה (כגורם או כתוצאה) בשורה של מחלות שהן מארת התקופה – לב וכלי הדם, סוכרת, לחץ דם וכנראה גם סרטן. עוד נתגלה כי חלק נכבד מ" מזונות הבריאות" למיניהם מכילים סוכרים או תחליפי סוכר, שכאילו לא מזיקים (לקטוז, מלטוז, סורביטול) אף החמירו את מצב הבריאות של צרכניהם.

==========================================

למות עם מקדונלדס

אחד הביטויים לתפיסות החדשות בנושא מזון ובריאות היה הסרט " לאכול בגדול" (SUPER SIZE ME ) של הבמאי מורגן ספרלוק. הסרט מספר את ספורו של צעיר בריא לחלוטין המחליט לבדוק איך תשפיע על בריאותו דיאטה המבוססת על אכילת מקדונלדס 3 פעמים ביום משך חודש.

הסרט עוקב אחר מצבו של הצעיר. מלחץ דם תקין של 120/80 הוא עולה ל-160/90 הכולסטרול הרע עולה מ-186 ל-226. הרופא מאתר קשיים בתפקוד הכבד ומזהיר את הצעיר כי אם ימשיך כך יחלה במחלה רצינית.

במהלך הסרט מגלים לנו מפיקיו כי רוב האמריקנים אוכלים 40 אחוז מארוחותיהם בחוץ, דהיינו צורכים מזון זבל. 17 מיליון אמריקנים סובלים מסוכרת מסוג 2 ולפי התחזיות אחד מכל שלושה ילדים יחלה בסוכרת במהלך חייו. הסרט מצביע גם על שטיפת המוחות שעושות חברות המזון ועל כך שהבעיה איננה רק בהמבורגבר השמן אלא בעיקר בלחמניות העשויות קמח לבן, בצ"יפס רווי השמן, במשקאות הקלים המזריקים מנות ענק של סוכר לדם ובגלידות הנאכלות כקינוח במנות הולכות וגדלות.

איך צריך אדם נורמלי, המבקש לשרוד וגם לחיות חיים איכותיים להתייחס למחקרים השונים והמנוגדים? על כך נדון באחד הטורים הבאים.

בשנות השישים פורסם בכמה עיתונים ישראליים טור קבוע שהיה חתום בידי ד"ר חסיה ברזל. הטור הטיף לחיים על פי הטבע, אכילת פירות וירקות, הימנעות מאכילת בשר, שומן מן החי וביצים. על פניו נראה הטור כמו חלק מן החומר המערכתי. למעשה זו היתה מודעה בתשלום שמומנה על ידי המועצה לשיווק ירקות ופירות. הטור נכתב בידי כמה עיתונאים, כשהמטרה היתה לעודד את הציבור להגביר את הצריכה של ירקות ופירות ולהגביר את מודעותו לאורח חיים ותזונה בריאים.

הואיל ובאותה תקופה הייתי צמחוני אדוק ושמרתי, יחד עם בני משפחתי על קלה כחמורה, נתבקשתי (על ידי בעל פירסום "צח" שהיה היוזם של הטור) לתרום את תרומתי לטור הזה. היתה לי ספרות מגוונת בנושא ודליתי מתוכה סיפורים מסיפורים שונים – החל במלחים בריטיים במאה ה-19 שניצלו ממחלה קשה שנגרמה בגלל מחסור בוויטמינים על ידי אכילת בננות על קליפותיהם וכלה בטייסי בריטניה במלחמת העולם השנייה שגברו על הגרמנים תודות לגזר ששיפר את ראייתם בלילה.

אדם שמן. הגנרל הטוסקני, ציור מאת אלסנדרו דל בורו, המאה ה-17

 

באותה תקופה לא היתה הצמחונות והטבעונות מקובלים בארץ. אני זוכר שאחד מחבריי אז, בומבה צור, שעבד במכון ויצמן , שאל אותי מה יתרון יש באכילת לחם חי. הסברתי לו שכל כוח החיות שבנבט נמצא בקמח ממנו אופים את הלחם החי – הסבר מפוקפק שמצאתי באחת החוברות העוסקות בטבעונות. הוא גיחך נוכח ההסבר הפרימיטיבי הזה ואמר כי הוא מעדיף לאכול לחם לבן רך וטעים יותר.

 

הטור הזה של ד"ר חסיה ברזל הדמיונית עורר תהודה רבה. אפרים קישון, שהיה אז הפיליטוניסט הפופולרי ביותר בארץ, כתב ב"מעריב" פיליטון שלגלג על ההטפה הצמחונית. הוא כתב שיש להיזהר מאכילת חסה וגזר כי אין כמוהם מזיקים לבריאות. שיש להיזהר מכל משמר מאכילת פירות וירקות כי הם כמו רעל לגוף. במקומם יש להעדיף סטייק של בשר אדום עסיסי, הרבה חמאה והרבה ביצים. על הטור חתם "ד"ר בסיה חרזל".

"מעריב" היה אז העיתון הנפוץ במדינה והארץ התגלגלה מצחוק. אנשים צחקו והמשיכו לאכול סטייקים כשהשומן זב מסנטריהם.

תעשיית בריאות

אך במרוצת השנים השתנתה עמדת הממסד הרפואי ועמדת הציבור, בישראל ובעולם, כלפי התפיסות הצמחוניות. אין סוף מחקרים הראו כי צריכת מזונות עתירי תאית – כמו ירקות חיים, לחם חי וקטניות, מקטינים את הסיכוי לחלות בסרטן ובמחלות לב. כמו כן נמצא כי יש קשר בין כמות הכולסטרול בדם לבין שכיחות התקפי הלב שהיא גורם המוות הראשון בעולם. ומכאן המסקנה שיש לצמצם באכילת בשר אדום ושומן מן החי, חמאה וביצים (המכילים הרבה כולסטרול) ולהרבות באכילת ירקות ופירות. הלחם החי אכן עדיף על הלחם הלבן כי בגרעיני החיטה המלאה יש מינרלים שאין ערוך לחשיבותם לגוף.

יחד עם שינוי העמדה הרפואית והציבורית התפתחה תעשיית בריאות עצומת ממדים. תעשייה זו דחפה לשוק את דגני הבוקר הנאכלים עם חלב דל שומן, את שפע המוצרים דלי השומן והכולסטרול ועוד כהנה וכהנה.

שינוי דרמטי

בשנים האחרונות חל שינוי דרמטי במגמה הזו וארצות הברית צועדת בראש השינוי הזה. המגמה החדשה היא שהסכנה המאיימת על האנשים בחברה המודרנית איננה מן הבשר האדום, השומן מן החי, הביצים, והחמאה. והישועה איננה במזונות ה"טבעיים" נטולי השומן. עכשיו האויב הם הפחמימות לכל צורותיהם, כל סוגי המאפה וכל סוגי הלחמים, רוב סוגי הקטניות, החלב וכמעט כל מוצריו.

אפשר לומר כי לפי המגמה הנוכחית ניצחה בסיה חרזל את חסיה ברזל. ואם כך בארצות הברית קרוב לדואי שהאופנה הזו תפקוד במוקדם או במאוחר את מקומותינו.

האמריקנים השמנים

אחד החלוצים של המגמה הזו הוא ד"ר רוברט אטקינס שפירסם בראשית שנות השבעים תאוריה מהפכנית על בעיות ההשמנה.

כאן המקום לומר כמה מילים על השומן באמריקה. הדבר הבולט ביותר למי שמבקר באמריקה הוא מספרם הרב של האנשים שמגיעים לממדים ממש מפלצתיים. זו איננה הכרס הישראלית של הגברים בגיל העמידה. זו השמנה של כל חלקי הגוף המסתכמת ב-150 קילו ויותר. גברים וגם נשים, שאף אינם מתביישים בשומנם ומתהלכים במכנסיים קצרים ובחולצת מחשוף, למען יראו וייראו.

תעשיית הבריאות לא הצליחה לפתור את בעיית הבריאות המרכזית של החברה המודרנית – בעיית ההשמנה. ההשמנה איננה רק עניין אסתטי. היא קשורה (כגורם או כתוצאה) בשורה של מחלות שהן מארת התקופה – לב וכלי הדם, סוכרת, לחץ דם וכנראה גם סרטן. תעשיית הבריאות לא הצליחה למנוע את ההשמנה של מיליוני אמריקנים (ומיליונים אחרים ברחבי העולם המודרני). נתברר כי תעשיית הבריאות אינה מביאה בריאות כלל. היא רק הביאה להתפתחות של תעשייה לא פחות משגשגת – תעשיית ההרזיה. התעשייה הזו משגשגת בעיקר משום שרק 3 אחוז מן האנשים המצליחים לרזות מצליחים לשמור על משקלם וכל היתר חוזרים ומתנפחים כבלונים.

אין לך אדם שמן שלא ניסה במהלך חייו עשרות דיאטות שעיקרם זהה: תאכל פחות קלוריות, תוציא יותר קלוריות על פעילות גופנית, תמנע מאכילת שומן וכו' וכו'. מי לא מכיר את הסיפור הזה. מי לא יצא ממנו מתוסכל ושמן.

בא ד"ר רוברט אטקינס (ספרו הופיע גם בעברית – "הדיאטה המהפכנית החדשה של ד"ר אטקינס" בהוצאת מטר) והופך את הקערה על פיה. הבעיה אומר אטקינס, איננה בשומן שאנו אוכלים ואיננה בכמות הקלוריות שאנו צורכים. הבעיה היא בפחמימות. האמריקני הממוצע צורך 62 קילוגרם סוכר בשנה – בין במישרין ובין בעקיפין, כולל במאכלים תעשייתיים דלי קלוריות.

כל הפחמימות – ופרוסת לחם איננה טובה יותר מכמה כפיות סוכר – גורמות לעליית רמת הסוכר בדם, להגברת כמות האינסולין המוזרמת לדם, ולהפיכת הסוכרים שבדם לשומן. לעומת זאת אכילת חלבונים ושומן איננה מזרזת את זרימת האינסולין לדם ולא רק שאינם גורמים להצטברות שומנים אלא מביאים להורדת השומנים המיותרים מן הגוף.

 

הדיאטה המומלצת על ידי אטקינס היא ביצים מטוגנות, בשר, דגים וירקות. להיגמל לחלוטין מכל מוצר שמכיל סוכר. ולא ייאמן כמה מוצרים מודרניים מכילים סוכר – גומי לעיסה ואבקת מרק וסירופ נגד שיעול . וגם המוצרים "ללא סוכר" הם בעצם מוצרים שיוצרו באמצעות סוגים שונים של סוכרים וכמוהם כמוצרים עתירי סוכר. כל מי שמבקר בארצות הברית חייב לדעת: פרט לאוויר באמריקה הכל רווי סוכר. בגלל סיבות כלכליות והיסטוריות מרבה תעשיית המזון שם לצרוך כמויות ענק של תירס שהוא בעצם סוכר טהור. התוצאה: יש סוכר בכל מאכל כמעט – בגבינות, יוגורטים, חלב, לחם, אפילו בשימורי דגים. חולה סוכרת הבא לאמריקה מוטב שיסתפק באכילת ירקות בלבד. כל היתר יקפיץ את רמת הסוכר בדמו.

דיאטת אטקינס מצליחה ובארצות הברית יש אפילו חנויות מיוחדות המוכרות מוצרים נטולי פחמימות לחלוטין. מדובר בחטיפים הנראים כשוקולדים, במבה וכדומה אך הם על טהרת השומנים והחלבונים. אף לא טיפה אחת של פחמימות.

פתרון בעיית הסוכרת

לאותן מסקנות לערך הגיע חוקר אחר, ד"ר ריצ'ארד ברנסטיין (יהודי, אלא מה?) שפירסם לפני שנתיים ספר המציע בפתרון לבעיית הסוכרת DIABETES SOLUTIONS RICHARD K. .BERNSTEIN.

 

ברנסטיין לקה בסוכרת נעורים שהיא סוג הסוכרת הקטלני. גופם של החולים במחלה זו אינם מסוגלים לייצר אינסולין, שהוא החומר המווסת את רמת הסוכר שבדם. הם זקוקים להזריק לעצמם מדי יום מנות של אינסולין הצריכות להתאים לרמת הפעילות הפיסית ורמת קליטת המזון של החולה. איזון מושלם הוא בלתי אפשרי והחולה נתון כל העת לסכנה של עודפי סוכר בדם או לירידה קטלנית ברמת הסוכר הכרוכה בסכנת חיים . חולי סוכרת גם נתונים לסכנה של סיבוכים חמורים בבריאותם, פגיעה בראיה עד כדי עיוורון, פגיעה במחזור הדם במיוחד בגפיים העלולה להביא לקטיעה, פגיעה בכליות, התקפי לב ומוות.

ברנסטיין חלה בסוכרת בשנת 1946 בהיותו בן 12. רוב בני גילו שחלו במחלה אינם עוד בחיים. כיום הוא מצוי במצב בריאות מעולה, עובד תריסר שעות ביום , מקיים פעילות ספורטיבית. (הערה משנת 2009 – בינתייך הלך לעולמו) כשהיה בן 24 ניבאו לו רופאיו כי תוחלת החיים שלו קצרה ואין לו סיכוי להאריך ימים. הוא החליט שלא להיכנע. הוא היה אז מהנדס במקצועו אך לא היה זקוק לחוות דעת רפואית כדי לחוש שימיו קצרים. הוא היה עייף רוב שעות היממה, ראייתו יטשטשה, כליותיו נפגעו.

באחד הימים קרא מאמר בספרות מקצועית על פיתוח מכשיר אלקטרונמי שנועד לבדוק מיד את רמת הסוכר בדמם של חולים. המכשיר נועד לאבחן אנשים שהגיעו לחדר מיון כדי להפריד בין חסרי הכרה כתוצאה משיכרות לחסרי הכרה כתוצאה מסוכרת. הוא החליט לרכוש את המכשיר שעלה אז 650 דולר. הואיל והמכשיר נמכר רק לרופאים הוא נעזר באשתו, רופאה במקצועה, לרכישת המכשיר.

מאז נשתנו חייו הוא עקב אחר רמת הסוכר בדמו 5-8 פעמים ביום וניסה להשפיע על ייצובו באמצעות דיאטה ופעילות. תוך שנה הצליח להגיע לוויסות של רמת הסוכר בדמו כך שהיה יציב משך כל שעות היממה. זאת, בניגוד לכל חוות הדעת הרפואיות ששמע, שקבעו כי אין כל אפשרות להגיע ליציבות כזו. ברנסטיין מייחס את הצלחתו דווקא לעובדה שהוא היה מהנדס בהשכלתו ולא רופא כך שתקף את הבעיה מזווית שונה מזו של הממסד הרפואי. ומה עוד שהדבר נגע בחייו שלו.

ברנסטיין החליט לשתף בהצלחתו גם חולים אחרים. הוא למד רפואה התמחה בנושא הסוכרת והקים מרכז שכבר הושיע אנשים רבים.

עיקרי תורת ברנסטיין

עיקרי תורתו של ברנסטיין: הימנעות מוחלטת מכל סוגי הפחמימות. הסוכרים למיניהם מסוכר פשוט ועד סירופ תירס וסוגי הסוכרים שהם כאילו חסרי סוכר (לקטוז, מלטוז, סורביטול וכו'- המופיעים לרוב על מוצרנים "ללא סוכר").

אך לא רק סוכר אסור לחולה סוכרת לאכול אלא גם את כל סוגי הפחמימות המצויים במוצרי מזון – אפונה, גזר, תפוחי אדמה, אורז, ואפילו עגבניות שהן פרי ולא ירק. ברנסטיין אוסר גם אכילת כל סוגי הפירות והמיצים, חלב , גבינות לבנות , תחליפי חלב, כל סוגי הפסטה, דגנים, ועוד ועוד.

מה נותר לאכול?

המון. רוב סוגי הירקות שאינם מכילים פחמימות או פחמימות מעטות בלבד (מלפפונים, פלפלים, תרד, פיטריות, כרוב, כרובית ועוד). עיקר התפריט מבוסס על חלבונים ושומנים – בשר לסוגיו, ביצים, דגים,  וכן חלבונים מהצומח כמו טופו המיוצר מסויה. חלב סויה, יוגורט בתנאי שלא יהיה דל שומן. להמתיק אפשר עם ממתיקים מלאכותיים כמו סכרין, אספרייטים וכדומה. אך יש להיזהר מהטעיות . יש ממתיק הנמכר כאבקה (גם בארץ) בשקיות ורודות או כחולות ונמצא בעיקר בבתי קפה. כתוב שם 0 קלוריות בפועל מכילה השקית תערובת של סוכר עם ממתיק מלאכותי. למשקל זה לא מוסיף הרבה לרמת הסוכר כן. ברנסטיין מקדיש פרק נרחב להטעיה של מערכת תעשיית הבריאות המוכרת מוצרי בריאות כאילו. רוב המוצרים ה"בריאים" מכילים פחממות בעשרות צורות. יוגורט דל שומן למשל מכיל תוספת של עמילן שנועד להופכו לכאילו שמנוני. אין שם שומן, שנזקו מועט\ אך יש שם הרבה פחמימות מזיקות. הוא הדין כמובן בעוגות ללא סוכר,  גלידות ללא סוכר וכו'. כל סוכרתי בעל מכשיר יכול להיווכח על נקלה איך קופצת רמת הסוכר בדמו לאחר צריכה של מוצרים אלה.

ברנסטיין הצליח לא רק להביא עצמו לחיים פוריים ובריאים. תודות לדיאטה נטולת פחמימות. הוא הביא מזור לאלפי חולים שנקטו אותה דיאטה (המשולבת כאמור בפעילות גופנית, בדיקות ומעקב אישי מתמיד באמצעות מכשיר למדידת סוכר הנמכר בפרוטות ועוד).

דיאטת  האינדקס הגליקמי

פריצת הדרך האחרונה בתחום הדיאטות  נעשתה בידי קבוצת חוקרים אנגלים ואוסטרלים שפיתחו את הדיאטה המבוססת על "אינדקס גליקמי". הקבוצה הזו מקבלת בעיקרון את ההנחה שהפחממות המזרזות כניסת אינסולין לדם הן הגורם העיקרי להשמנה, אך היא מצאה שלא כל פחממה גורמת לאותה תוצאה. החוקרים ערכו ניסויים במספר גדול של בני אדם אותם האכילו פחממות מסוגים שונים ובדקו את השפעת המזון על רמת הסוכר בדמם.  הם קבעו סקלה שבשיאה המספר 100 הנגרם על ידי אכילת 50 גרם סוכר. לאחר מכן בדקו השפעת 50 גרם פחממות המצויות בלחם, אורז, תפוחי אדמה, פירות  וכו'. קנה המידה היה המהירות בה עולה רמת הסוכר בדם.

 

הבדיקה העלתה תוצאות מפתיעות. נתברר כי בסביבות אינדקס 100 – כלומר מספר המעיד על עלייה מהירה מאד של רמת הסוכר בדם – מצויים לא רק סוכר אלא גם כל תחליפי הסוכר המופיעים במוצרים כאילו דיאטטיים וכנ"ל אורז  (אינדקס 92)  תפוחי אדמה אפויים (85)  קורנפלקס (83) קבוצת תערובות הדגנים הנאכלים בבוקר עם חלב ונחשבים ל"מזון בריאות"  נמצאים אף הם ברמה גבוהה  שבין 70 ל-75  אם כי יש דגני בוקר שהם בסביבות 50 עד 60 . בין מוצרי החלב יוגורט הוא בעל האינדקס הגליקמי הנמוך ביותר (14). האינדקס של חלב רזה  גבוה משל חלב שמן 32 מול 27 . בין הפירות  הדובדבנים הם הידידותיים ביותר (22) אשכולית (25) תפוח עץ  (38) הבננות נותנות לנו 54  וענבים 56 לכן הם אסורים באכילה.  בין הקיטניות  הידידותיות ביותר הן פולי סויה (24), עדשים אדומים (25). החומוס נסבל (33) ועדשים ירוקות עוברות את הגבול (52).

 

חשיבותו של הגילוי היא שאנשים שבחרו בדיאטה דלת פחמימות, אינם צריכים להתנזר לגמרי מפחממות. הם יכולים לאכול לשובע פחממות מסוגים מסויימים, שאינם מזיקים לבריאותם.

 

הדיטאה הזו לא קבלה  עדיין את ברכת הדרך של הרפואה הקונבנציונאלית, אף שנחקרה ופותחה על ידי קבוצות מדענים רציניות.  ההסתייגויות ממנה נובעות בין היתר מכך שהתוצאות של המחקרים אינן חד משמעיות. אנשים שונים מגיבים אחרת לאותם מזונות ויש הבדלים ניכרים באינדקס הגליקמי של מוצרי מזון מארצות שונות. מניסיון שלי, של בני משפחתי ושל כמה ידידים שנקטו את הדיאטה הזו משך כמה שנים, ניתן לומר שחלה ירידה במשקל עד 20 קילו, שהירידה עקבית ויציבה, שהדיאטה אינה נותנת תחושת רעב כלשהי. בדיקות דם מוכיחות גם תוצאות טובות בכל הפרמטרים. גלוקוז, כולסטרול, טריגליצרידים וכדומה.  החשוב ביותר הוא לא לסטות מן הדיאטה אף כמלוא הנימה – אף פרוסת לחם אבל אפשר קרייקר שיפון. אף חתיכת עוגה, אף פרי אסור. אפשר לחיות עם זה ולחיות טוב.

 

הנושא רחב מכדי להסבירו במסגרת קצרה ואני ממליץ על שני ספרים שירחיבו את השכלתו של הקורא

GLUCOSE REVOLUTION

SUGAR BUSTERS

שני הספרים ניתנים לרכישה באמצעות AMAZON.

באינטרנט יש לחפש באמצעות מנוע חיפוש על פי  GLYCEMIC INDEX

 

חשוב לדעת שהטבלאות שתמצאו בספרים ובאינטרנט אינן אחידות.  אמנם סוכר ולחם לבן תמיד יתנו אינדקס גליקמי גבוה ודובדבנים (כן המתוקים האלה, לא ייאמן) נותנים אינדקס גליקמי נמוך.

 

ההבדלים נובעים כאמור מן העובדה שלא כל הפירות והירקות מכל השדות ומכל המדינות שווים. גם בני האדם שונים. אבל כל אדם יכול לבחון את האינדקס הגליקמי על גופו.  במיוחד חולי סוכרת. בדיקת רמת הסוכר בבוקר על קיבה ריקה ואחר כך טעימה של מזון שהשפעתו לא ברורה. רמת הסוכר אמורה לחזור לנקודת המוצא תוך שעתיים ולא לקפוץ גבוה מדי בתוך פרק זמן זה.

כמובן שכל הנאמר למעלה איננו בחזקת ייעוץ רפואי ויש לפנות לרופא לפני כל דיאטה.

דיאטת האדם הניאנדרטאלי

ולסיום הדיאטה המוזרה ביותר שפותחה על ידי החוקר ריי אודט. בספרו הוא מעלה תיאוריה מהפכית שלפיה כל המזון שלנו, המבוסס על התרבות החקלאית בת עשרת אלפים השנים, איננו מתאים למבנה גופנו. NEANDERTHIN, eat like a cave man to achieve a lean strong body, by RAY AUDETTE(

אודט, איש מחשבים במקצועו, לקה בגיל צעיר בדלקת פרקים ראומטית ולאחר מכן גם בסוכרת. מצבו הגופני הלך והידרדר והפתרונות שהציעה לו הרפואה הקונבנציונאלית לא הביאו מזור למכאוביו.

הוא החליט להתעמק בספרות העוסקת בנושא והגיע למסקנה שמחלות דורנו החלו עם המהפכה החקלאית. דהיינו מן היום בו החל האדם לביית חיות ולשתות את חלבן, לזרוע חיטה ירקות ופירות ולעבד את המזון לצרכיו, החלו המחלות שהגיעו לשיאן בימינו.

האבולוציה, אומר אודט, הכשירה את האדם לאכול מזון מן הטבע ללא כל עיבוד. "מן הטבע" פרושו מזון שניתן לאכול אותו בלי לבשל ובלי לעבד בשום צורה שהיא. לא רק כל הפחמימות אסורות במאכל וכל החלב ומוצריו, אלא גם ירקות ופירות שאינם ניתנים לאכילה ללא בישול ועיבוד כמו תירס, חצילים, כל הדגנים, תפוחי אדמה וכו'. מאידך מותרים באכילה בשר ודגים, פירות במצבם הטבעי (ולא כאלה שעברו טיפוח להגדלת כמות הסוכר בהם) ירקות טבעיים , אגוזים וזרעים וכדומה.

אודט מבסס את תיאוריה שלו על ספרות מחקרית ענפה וטוען כי הדיאטה הזו ריפאה את כל מחלותיו והצילה את חייו.

קישורים

קינואה בריא לחולי סוכרת