כשמגיע לכאן האפיפיור בנדיקטוס ה-16 מתגלה שוב שאנו חיים בעולם הפוך. האפיפיור וכל מלוויו חובשים כיפות בעת רידתם מכבש המטוס. כל היהודים (כמעט) שמקבלים את פניהם גלויי ראש. זה נשמע כפרדוקס. אך יש בתופעה הזו כדי לסמל את העיוות בו אנו חיים.
העיוות של מדינה, המתיימרת לייצג את העם שנתן לעולם את הדתות המונותאיסטיות הגדולות. המדינה שבה לכאורה שולטת הדת בכיפה. אך בפועל היא המדינה שבה חי העם החילוני ביותר ביקום.
אני חוזר ואומר: העם החילוני ביותר ביקום.
מאמינים וכופרים
יש בעולם יותר משישה מיליארד בני אדם. מתוכם יותר משני מיליארד נוצרים, כמיליארד ורבע מוסלמים, כמיליארד הינדואיסטים ובודיסטים. יש עוד מיליארדים הנמנים עם מאות דתות אחרות. יש גם כאלה המגדירים עצמם אתיאיסטים. לפי רשימה שמצאתי באינטרנט מספרם מגיע ל-211 מיליון – כ-4 אחוז מאוכלוסיית העולם. על אלה היה אומר הפילוסוף האמריקני ויליאם ג'יימס – גדול החוקרים של תהתופעה הדתית – כי הם נמנים עם דת מאמיני הכפירה. ("החוויה הדתית לסוגיה, מחקר בטבע האדם" ויליאם ג'יימס בתרגום עברי מוסד ביאליק תש"ט).
אני טוען כי אם נתקלת באדם הטוען כי הוא בן בלי דת, כי הוא חילוני, קרוב לוודאי שנתקלת ביהודי-ולרוב ישראלי.
"צור ישראל"
זה התחיל בהתפוררות החברה היהודית בעקבות האמנסיפציה, נמשך בתנועת ההשכלה ובתנועה הציונית-חילונית והגיע לביטויו הקיצוני במגילת העצמאות. המגילה אינה מזכירה אף לא במילה אחת את אלוהי ישראל. מדובר שם על "צור ישראל". זהו אמנם אחד משמות אלוהים ואף מופיע בסידור ("צור ישראל קומה בעזרת ישראל"). אך מנסחי המגילה ובראשם בן גוריון התקשו להוציא מפיהם את השם המפורש.
מגילת העצמאות אינה מכירה באלוקי ישראל רק "צור ישראל"
"מחקר בטבע האדם"
אין זה מקרה שויליאם ג'יימס קרא לחיבורו המונומנטאלי על החוויה הדתית "מחקר בטבע האדם". התופעה הזו הנקראת "דתיות" נחקרה ונחקרת באינסוף מתודות – בפסיכולוגיה, בפילוסופיה, בסוציולוגיה, במדע הדתות, בתולדות הדתות, בפנומנולוגיה של הדת ועוד.
מהי הדתיות? – אחד החוקרים הבולטים בתחום מנה 50 הגדרות שונות לדתיות והגיע למסקנה שאף אחת מן ההגדרות וכולן גם יחד אינן יכולות לתמצת את התופעה.
אך דומה כי כל החוקרים בכל המתודות יסכימו כי התופעה הדתית על גילוייה השונים היא תופעה יסודית בטבע האנושי. תופעה שבה מותר האדם על החיה ועל הבהמה.
הנחה זו יש בה כדי להסביר את העובדה, שאף כי העולם המודרני הוא כאילו חילוני לחלוטין, הנה הדתיות לסוגיה תופסת בו מקום מרכזי. ארצות הברית, בה יש הפרדה מוחלטת בין הדת והמדינה, היא אחת המדינות הדתיות ביותר, מבחינת התודעה של אזרחיה. על המטבע שלה חקוקה הכתובתIN GOD WE TRUST . נשיאי ארצות הברית ולמעשה כל פוליטיקאי אמריקני אינו שוכח להזכיר את שם אלוקים בנאומיו. גם פוליטיקאים יהודים, שאינם מדקדקים שם בקלה כבחמורה לא יעלה בדעתם לטעון כי הם בני בלי דת, ולא ישכחו את אלוהים בנאומיהם.
הוא הדין בכל ארצות אירופה. ולאחר התפוררות ברית המועצות גם במזרח אירופה. וכך גם באמריקה הלטינית ובוודאי בכל ארצות האיסלם ובכל מדינות המזרח הרחוק.
העגלה הריקה והטעונה
ואילו אצלנו? נדמה שלא זכינו לשמוע מישהו המזכיר את שם ה' מעל בימת הכנסת אלא אם מדובר בדוברי המפלגות הדתיות, או בח"כים ערביים. הנשיא סאדאת פתח את נאומו בכנסת ב"ביסמיללה".
החילוניים בישראל נוהגים להתריס מדי פעם נגד דבריו של החזון איש, אשר אמר לבן-גוריון כי העגלה הריקה צריכה לפנות דרך לעגלה הטעונה. "אנחנו עגלה ריקה?" שואלים החילוניים בעלבון. והם הולכים ומונים את שבחי העגלה המלאה החילונית (ובשנים האחרונות יצאו ספרים רבים העוסקים בנושא זה). וכשאתה הולך ובוחן את מטענה של העגלה החילונית אתה מוצא, בצד קש וגבבא, מוצרים מיובאים מתרבות המערב. ותרבות זו, אם תגרד את קליפתה, תחשוף את נצרותה.
סיפור הממחיש זאת סיפר בשעתו המבקר שלמה גרודזנסקי על עמוס קינן. קינן, מספר גרודזנסקי, קרא במחזה של ידיד צרפתי "מתקדם", שמאלן ואבנגרדיסט כמותו. הוא הופתע לגלות נימה נוצרית במחזה והביע תמיהתו. אותו מחזאי הסביר לעמוס קינן שגם כשמאלן אבנגרדיסט הוא עדיין נוצרי, כי זו תרבותו.
קלות דעת וקלות ראש
הפרדוקס הגדול הוא שמדינת העם היהודי – העם היחיד שיש זהות מוחלטת בין דתו לבין תרבותו ולאומיותו – מתנהגת כמדינה חילונית. ליתר דיוק: העילית התרבותית והפוליטית שלה מנוכרת מכל דבר שנודף ממנו ריח דתי.
נראה לנו טבעי לגמרי שכל מנהיגי ערב כורעים ברך ומתפללים לעיני מצלמות הטלוויזיה. טבעי לגמרי שנשיאי ארצות הברית (לפני אובמה) הלכו לכנסייה.
האם ראיתם פעם מנהיג ישראלי שאינו נמנה עם המפלגות הדתיו מניח תפילין? האם ראיתם מישהו ממנהיגי מפלגת העבודה משתתף בטקס דתי אמיתי פרט ל"מימונה"? האם שמעתם פעם "קדיש" היוצא מפיו של בן למנהיג חילוני שנפטר בלי שתחושו שהוא משבר את שיניו?
רק על רקע העיוות הנפשי הזה ניתן להבין את קלות הדעת וקלות הראש שבה התייחסה מדינת ישראל
לנכונות של אהוד ברקלוותר על הר הבית, ולהסכם שבו הכיר למעשה האפיפיור בריבונות יאסר ערפאת על ההר. תחשבו לרגע על מכלול יחסי מדינת היהודים החילונית עם האפיפיור. עם איזה מטען רוחני בא מנהיג ישראלי אל האפיפיור. מנהיג החובש כיפה רק בפגישות עם עובדיה יוסף, ואשר במהלך חייו ספק אם ראה בית כנסת מבפנים יותר מחצי תריסר פעמים.
זקיפות הקומה
של הרב ניסים
והנשיא זלמן שז"ר
על רקע זה בולטת זקיפות הקומה של הרב הספרדי הראשי לישראל, הראשון לציון יצחק ניסים, והנשיא זלמן שז"ר בביקור הקודם של האפיפיור פאולוס ה-6, שביקר בארץ בשנת 1964.
הרב ניסים סרב אז להשתתף בקבלת הפנים המשפילה במעבר מגידו, שהיה בה משום ביטוי לכך שהוותיקן אינו מכיר כלל במדינה ובגבולותיה. הוא סרב גם לקבל את פני האפיפיור בכניסה לירושלים והסכים לעשות זאת רק על מדרגות משכנה של הרבנות הראשית "היכל שלמה", דבר שהאפיפיור לא הסכים לו. ואילו הנשיא שז"ר בפגישה שקיים עם האפיפיור, ציטט באוזניו את מיכה הנביא: " כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלוהָיו וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם ה אֱלֵקינוּ לְעוֹלָם וָעֶד" .
IN GOD WE TRUST
הכתובת שבכותרת מוטבעת על כל מטבע אמריקני. כי המעצמה הגדולה בעולם אינה מתביישת לבטוח באלוהים. רק העם שנתן לעולם את התנ"ך קצת מתבייש. במגילת העצמאות לא נזכר כידוע שם ה'. נציגי המזרחי תבעו אז להכליל את שם ה' במגילה אך אנשי השמאל התנגדו ובפשרה הוסכם על "צור ישראל". שם ה' נכנס למגילה בדלת האחורית. הרב יהודה לייב מימון (פישמן) הוסיף לפני חתימת שמו את ראשי התיבות ב"ה. בשעתו חשבתי שזו אגדה הואיל ובצילומים שפורסמו ברבים קשה להבחין בתוספת הזו. פניתי לעיתונאי הוותיק פנחס יורמן שחקר את הנושא ויש בידיו צילומים איכותיים של המגילה. בבדיקה מצא כי אכן הרב מימון הוסיף את ראשי התיבות בעז"ה. (בעזרת ה' בראשיתיבות)
קטע של המגילה בו נראית חתימתו של הרב מימון שהוסיף בעז"ה
לפני כמה שנים הגישה חברת הכנסת לאה נס מהליכוד הצעת חוק פרטית. לפי ההצעה יוסיפו לכל השטרות והמטבעות שתנפיק המדינה את הכתובת "באל נשים מבטחנו". בדברי ההסבר שלה ציינה כי "שטרות ומטבעות בכל מדינה בעולם מהוות סמל וביטוי לערכי יסוד המקודשים לחברה".
בדקתי את השטרות שבכיסי ולא מצאתי סימן לשם ה'. מדינת ישראל שנת 2009 טרם הכירה בקדוש ברוך הוא.
הרב מימון ובן גוריון בעת החתימה על מגילת העצמאות
הבעיה איננה של דת
לקורא שהגיע עד כאן וסבור שכל תכליתי היא להחזירו בתשובה אשיב: ולא היא. רציתי רק להצביע על האנומליה ועל המשמעות התרבותית, הערכית וגם הבטחונית שלה.
המהפכה הציונית שהביאה להקמת המדינה החליטה שהדרך לכך היא חילון העם וזריקת כל יצירתו שנכתבה לאחר התנ"ך. בינתיים גם נזרק התנ"ך – הן מתכנית הלימודים, הן מן התודעה הציבורית. מי זוכר היום את חידוני התנ"ך (בשנות החמישים) שגרמו לרחובות ריקים כמו בעת שידורי המונדיאל בימינו?.
אכן, יש לנו צרה. כל התרבות היהודית קשורה בהלכה. (איני אומר דת במשמעות RELIGION
כי אין מושג כזה בעברית. דת בלשוננו משמעותה חוק. מה שמגדיר את העם היהודי היא ההלכה ותכניו התרבותיים נובעים ממנה. המהפכה הציונית ניסתה לנכס את ערכי התרבות היהודית בלי לקיים את מצוות ההלכה והדבר הצליח לתקופה קצרה. ועל כך אמר ברל כצנלסון: רצינו לגדל דור של כופרים וגידלנו דור של עמי ארצות.
כיום יש כבר תנועה חזקה של שיבה לאחור.לא חזרה בתשובה דתית אלא ניסיון לחזור למקורות
התרבותיים שלנו, בלי להתחייב לכללי ההלכה. ההיסטוריה תכריע אם ניסיון זה יצליח יותר מקודמו.
,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,
אם רצונך לדעת מה עשו נוצרים גרמנים ליהודים קרא מה שכתב עמיחי ב"פצצת הזמן היהודית"
ראה:"סיפורו
המופלא של גר הצדק פון מנשטיין"
http://www.zeevgalili.com/?p=1765
ומשהו על מלחמת התרבויות:
"מלחמת העגלה המלאה בעגלה הריקה"
http://www.zeevgalili.com/?p=356
ועל לימודי התנ"ך: "המתנחלים גנבו לנו את התנ"ך"
http://www.zeevgalili.com/?p=229
