– מאת יונה לוי –
כך זיהו אותם מרחוק וירו בהם ברחובות.
אחר-כך אמרו להם שאם הם חפצים להינצל אזי "העבודה משחררת". ויהודים רבים ומפוחדים עלו על הקרונות מתוך תקווה שכך יהיה.
מאיר ג'בדנפר הוא עוף קצת מוזר באקדמיה הישראלית והעולמית. יליד איראן, שעזב את מולדתו לפני כשש שנים נחשב ג'בנדבפר מומחה לאיראן ופרשן נחשב בתקשורת הבינלאומית. הוא רב לשוני ושולט בפרסית, עברית, אנגלית, ספרדית, פורטוגזית. הוא מרבה להופיע בכלי התקשורת הבינלאומיים – CNN ,FOX ,BBC ועוד.
קורא יקר,
מסיבות טכניות לא הועברו לחלק מן המנויים במאמר האחרון ("עוצמה רכה") כל הסרטונים שבמאמר.
ניתן לצפות בהם על ידי כניסה ישירה לאתר.
http://www.zeevgalili.com/?p=14173
מתנצל על הטירחה
זאב גלילי
גלעד צוקרמן
אכן, אחת משלוש המטרות של התרביץ (האקדמיה) ללשון העברית הייתה ונותרה "לכוון את דרכי התפתחותה של הלשון העברית לפי טבעה". נשאלת השאלה: האם אין זה אוקסימורון, דבר והיפוכו? אם אנחנו רוצים ששפה תתפתח לפי טבעה, מדוע לכוון אותה?
את טהרני הלשון לדורותיהם, האונסים את דוברי השפה לעקור "טעויות לשון" אני מכנה פסיקופתים. האמונה בטרנספר אכזרי של מה שמכנים "טעויות לשון" משותפת לאנשי ציבור מכל הקשת הפוליטית.
מרכז יצחק רבין יזם כנס בנושא "דמוקרטיה מתגוננת". ניתן היה לצפות כי ידונו בשאלה הקריטית של כל דמוקרטיה: איך להגן עליה מפני גורמים המנצלים את החרות ואת הזכויות שהיא מעניקה לאזרחיה, כדי להרוס אותה מבפנים.
שולחן הפאנל בבית רבין (צילום: זאב גלילי)
לא הכל האמינו בשלום הזה ובמסקנותיו האוויליות של "שטחים תמורת שלום". מצורף מאמר שפרסמתי במרץ 2009, שהיה סיכום של מאמרים שפרסמתי ופרסמו רבים אחרים שהשמיעו אזהרות במהלך 32 השנים של השלום המדומה.
גם הבגידה המחפירה שבגדו האמריקנים במנהיג המצרי אין בו כדי להפתיע. הם עשו את זה לנו ועתידים לעשות שוב.
– מאת יואל רפל –
הסופר ש"י עגנון קובל על שט"ו בשבט, החג האהוב כל כך על הילדים, אינו מוזכר כלל בסידור התפילה.
וכך הוא כותב:
"ריבונו של עולם, כמה ימים, כמה שבועות, כמה פרשיות יש בתורה בין חנוכה לפורים, ובעל הסידור הלז הסמיך פורים לחנוכה. אחר במקומי היה מתרעם שהניח את חמישה-עשר בשבט שאוכלים בו פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל. אני אינני מתרעם, שאני יודע שמאהבתו שאוהב בעל הסידור את התינוקות, לא הזכיר חמישה-עשר בשבט, שאין התינוקות פטורים בו מן החדר." (ש"י עגנון, סיפור נאה על סידור תפילתי, אלו ואלו, עמ' רלח)
פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל. קערת פירות יבשים. ויקישיתוף
נתקלתי במילה זו באקראי במהלך לימוד במסכת קידושין (דף י' עמוד ב') בסוגיה הדנה בנסיבות שבהן מתבטלים קידושין וקניינים אחרים.
אליעזר בן יהודה מתעלם במילונו לחלוטין ממילה זו, כשם שהתעלם ממאות מילים ארמיות שהעשירו את הלשון העברית. אבן שושן, מפרש את המילה במשמעות של נספח לשטר שיש בו תנאים נוספים. הוא מביא דוגמא ממסכת כתובות נב: שם נאמר "מצא שטר בין שטרותיו… אם יש עמהן סימפונות יעשה מה שבסימפונות". מעיון בספר הערוך הבנתי כי מקורו של ביטוי זה בהליך המביא לביטול שטרות, הסכמים וקניינים, כשם שקבלה או שיק שנפרע מבטלים חוב (ואני מבקש מחילה מתלמידי חכמים על ההגדרה הפשטנית הזו).
אתרנו הוותיק זקוק לניעור דיגיטאלי. עקב עבודות תחזוקה ושידרוג ייתכנו קשיים בכניסה לאתר או בקריאת חלק מן המאמרים ובצפיה בחלק מן התמונות ועם הקוראים הסליחה.
חג חנוכה שמח
זאב גלילי
בעקבות פניה של קוראים רבים בדקתי ונתברר כי הוצאת "הקיבוץ המאוחד" הוציאה מהדורה חדשה של הספר בשנת 2008.
המהדורה כנראה קטנה אך כמה קוראים דיווחו שמצאו את הספר בחנויות "סטימצקי".
הקורא, רו"ח יואבי רבינוביץ, מסר לי כי רכש כמות גדולה של ספרים והוא מוכן להציע אותם במחיר הקרן בצרוף דמי משלוח.
יש לשלוח שיק על סך 55 ש"ח לרחוב עמינדב 23 תל-אביב. פרטים בפקס 03-5611556. ובטלפון 03-5615353
כמה קוראים דיווחו כי מצאו את הספר באתרי מכירות באינטרנטת. מסתבר שיש כמה כאלה. אני בדקתי ומצאתי שהספר מוצע באתר הזה
http://www.kettlebells.co.il/product.aspx?itemId=86
הקורא מיכאל בנדקובסקי דיווח לי כי השיג את הספר באתר הבא:
הקורא אורי הירש מוסר כי ניתן להשיג את הספר אצלו (אוגוסט 2010)
http://www.urihirsch.com/product.aspx?itemId=232
הקורא יואבי רבינוביץ' מוסר (נובמבר 2011)
אנו מוכרים את הספר "מאז ומקדם" ב- 40 ₪. מי שישלח צ'ק בסך 48 ₪ לפקודת חיים יואבי רבינוביץ, לרח' עמינדב 23, ת"א, יקבלו בדואר [מידע זה אושר גם במארס 2012]