ארכיון הקטגוריה: חינוך

הידרדרות החינוך כאסון לאומי

מנהיגי המהפכה הציונית היו כולם אנשי ספר: הרצל, ויצמן, בן גוריון, ז'בוטינסקי, ברל, אחימאיר, יערי, טבנקין, פון וייזל. הם לא ראו בחינוך מכשיר של המהפכה. החינוך היה המהפכה עצמה. חינוך להנחלת הלשון העברית, לחקלאות, לחרושת, לצבאיות, לאהבת הארץ, למורשת עם ישראל.
המנהיגות בדורנו. אם הראשונים כמלאכים מנהיגינו כחמורים ואפילו לא כחמורו של פנחס בן יאיר שהיה מלומד יותר מרוב שרי ישראל בדורנו.

P1010024
שרי החינוך לדורותיהם. כמנהיגים כן שריהם. הראשונים משכמם ומעלה: שז"ר, דינור, ארן, אבן. אחריהם באו מליגה ב': אלון, ידלין, המר (שבלט במסירותו), נבון, אלוני. אלה שבאו אחריהם נתמנו לתפקידיהם בשל מניפולציות פוליטיות ללא קשר להתאמתם (לוי, ברק, שיטרית, שמיר). בלט לטובה בתקופה זו במסירתו דווקא יוסי שריד. אבל הוא יזם לימוד משורר אש"ף מוחמדדראושה. השרה הנוכחית בניגוד לקודמתה היא משכילה ופרופסורית. אך מאז נהייתה פוליטיקאית לא כל כך מרגישים בזה.

P1010008
חברי הכנסת. בסקר שנערך בשנת 2005 אמרו כ-75 מהציבור כי לחברי הכנסת בכלל לא איכפת מהחינוך או שלא כל כך איכפת להם. בבדיקה שנערכה באותה שנה נתברר כי במחצית מ-61 ישיבות ועדת החינוך של הכנסת לא נכחו רוב חברי הוועדה. חלק מחברי הוועדה לא נכח באף אחת מהישיבות.
מה כוחם של המורים. יוסי קוצ'יק, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה והממונה על השכר באוצר. דירג השבוע בראיון טלוויזיה את כוחם של השובתים: הראשונים הם פועלי הנמלים, אחריהם עובדי שדות התעופה ואחריהם עובדי בתי החולים. ומה בדבר המורים? "הממשלה מסוגלת לספוג שביתה ארוכה".
מעמד המורים. בעבר היו המורים מורמים מעם. תלמידים לא קראו להם בשמם הפרטי. נעמדו כשנכנסו לכיתה. העריצו אותם. רוב המורים היו גברים כי שכרם הספיק לפרנס משפחות. מעמדם נקבע על פי החשיבות שהחברה ייחסה להם ועל פי יחס ההורים אליהם.


P1010059תרומת ההורים להידרדרות בחינוך. מנהל צעיר: "הורים המגיעים אלי מביעים זלזול במורים באוזני ילדיהם. מערערים על עצם הלגיטימיות של המורים. מקימים זעקות על כל דרישה להעלאת רמה (המחייבת תוספת מאמץ). מבקשים שיעשו לילדים 'גוד טיים' אבל שיתנו להם ציונים טובים".

שכר המורים. מורה מתחיל אקדמאי – 2899 שקל ונזקק להשלמת הכנסה מהביטוח הלאומי. מורה עם 12 שנות ותק תואר שני 5300 שח. 26 שנות ותק תואר שני – 5200 שח. (השכר הממוצע במשק יולי 2007 – 7822 שח.(נתונים אלה נכונים למועד פרסום המאמר)
משכורת המורים בישראל מהנמוכות בעולם. רק הונגריה צ'ילה ופולניה נמצאות מאחורינו. בארצות הברית שכר מורה מתחיל הוא מעל 30000 דולר בשנה (תלוי במדינה), כ-50% יותר משכר השיא למורים בישראל. הוא יכול להגיע ל-60 אלף דולר.

• "אבל אצלנו עובדים המורים רק 24 שעות בשבוע". נכון. משרה מלאה של מורה בחטיבה העליונה היא 24 שעות הוראה פרונטליות בשבוע. לזה יש להוסיף: בדיקת מבחנים, בחנים, עבודות, מחברות, הכנה לשעור, כתיבת מערכים, שיחות עם הורים ועם תלמידים, תגבורים בחופשות. סך הכל 64 שעות עבודה בשבוע.
יש להם "חופשות ארוכות". נכון, עובדים רק 200 ימים בשנה. מי מתנדב לבוא להחליפם? בארה"ב עובד מורה 180 יום. בצרפת פחות.

תקציב. ב-4 השנים האחרונות קוצצו מהתקציב החינוך 4 מיליארד שח. משנת 1999 נשחק שכר המורים ב-3 מיליארד ש"ח

פחות שנת לימוד. חמש השנים האחרונות קוצצו מכל תלמיד 8.5 שעות שבועיות. קיצוץ זה מצטבר משנה א' עד יב לקיצוץ של שנת לימודים שלמה.

P1010013

זה לא משבר זה אסון.

המסקנה העולה ממקבץ הנתונים הזה הוא שאנחנו לא נמצאים במשבר אלא על סף אסון לאומי. מערכת החינוך הציבורית תקרוס. מורים טובים לא יצטרפו אליה. הרמה תלך ותרד. האליטות ידאגו לעצמם בכספם ויכינו את ילדיהם למאה ה-21. הרוב המכריע יידרדר למדרגת עולם שלישי. המיעוט האליטיסטי אולי יוציא מתוכו חתני פרס נובל אבל הרוב המכריע של הבוגרים יהפכו לעובדי קבלן. לצה"ל יגיעו חיילים חסרי השכלה, בלי ידע מינימאלי על עמם ובלי מוטיבציה להילחם למען מדינה שכך מפקירה אותם. מן החינוך בדור הזה לא יצמחו חתני פרס נובל.

ראה: מה היו מטרות החינוך ומה נותר מהן

כל הצילומים הם מהפגנת המורים 2007 (צילם :זאב גלילי)

ההסתה בספרי הלימוד הפלסטינים – כך תראה המדינה הפלסטינית

פרשן "הארץ" לעניינים מדיניים קיבל פרס, יחד עם עיתונאי ערבי, הניתן ל"עיתונאים התורמים להבנה טובה יותר בין העמים במזרח התיכון" * הוא גם נבחר לפרשן המשפיע ביותר על מקבלי ההחלטות בישראל * מה אפשר ללמוד מכך על מקבלי ההחלטות שלנו

 

עקיבא אלדר ויקיפדיה העברית

עקיבא אלדר ויקיפדיה העברית

 


הפרשן הפוליטי של עיתון "הארץ", עקיבא אלדר, זכה בימים אלה "בפרס לעיתונות במזרח התיכון". יחד עמו זכה בפרס – הנקרא על שם אליאב-סארטאווי – עיתונאי ערבי בעיתון "אל חיאת" על סדרת הכתבות "מושיטים יד על פני התהום" שפורסמה במקביל ב"הארץ" וכן בעיתון הפלשתיני "אל קודס" וב"בולטימור סאן"

עקיבא אלדר הוא אחד הפרשנים הבולטים של עיתון "הארץ". כתיבתו בהירה וקולחת, בעברית ובאנגלית, הפיריון שלו גבוה מאד ועיקר כתיבתו היא בנושאים של "תהליך השלום" יחסי ישראל עם הפלסטינים ועם ארצות הברית, ההתנחלויות וכדומה.

השאלה הנשאלת לגבי מקבל הפרס ונותני הפרס היא על מה ניתן הפרס ולמה.

מהו פרשן

אם אני מבין משהו במקצוע הנקרא עיתונות אני מצפה מפרשן להיות מומחה בתחום פרשנותו, לסייע לקורא להבין את הארועים החדשותיים ואגב כך גם לספק לקורא מידע מקורי להבנת נושאי הפרשנות.

כזה למשל היה הפרשן לענייני בטחון של הארץ, זאב שיף ז"ל. מומחה בעל מוניטין בינלאומיים, שאפילו ראשי מדינה קיבלו את עצותיו. שכל מאמר שלו היה פנינה שהאירה פינות חשוכות בתחום הסיקור שלו.

פרשן כזה הוא גם רון בן ישי מ"ידיעות אחרונות". מומחיותו נובעת בין היתר מניסיון צבאי אישי, מאומץ לב שהביא אותו תמיד אל שדות הקרב ובאחרונה גם ללוע הארי בלבנון ובסוריה. כשהוא מפרש תופעה, מגמה או ארוע אתה יודע שיש מאחוריה סמכות.

 

רוןבן ישי בעתבירקורו בדאחיה אחרי מלחמת לבנון השניה (באדיבות רוןבן ישי)

רון בן ישי בביקור בלבנון [צילום רון בן אישי ובאדיבותו]

כזה הוא גם אהוד יערי, הפרשן לעניינים ערביים של ערוץ 2 בטלוויזיה, המקדיש עשרות שנים לחקר הנושא הערבי, וכל פרשנות שלו מאירה פינות אפלות בנושא הטעון הזה.
גם זאב סגל הפרשן המשפטי של "הארץ" יכול להכלל בקבוצת הפרשנים התורמים ממומחיותם להסביר לקורא סוגיות משפטיות.

פרשן או אידיאולוג

לא די בכך שפרשן הוא מומחה בתחומו. מפרשן נדרשת גם מידה מכסימאלית של אובייקטיביות. איני אומר אובייקטיביות מוחלטת. בטבע האנושי לא קיים דבר כזה. אך מפרשן ניתן לצפות שיכבוש ככל האפשר את השקפות עולמו ויספק לקורא את המידע וההסברים שיאפשרו לו לשפוט.
למידד שיף היו השקפות מגובשות בכל תחומי הסיקור והפרשנות שלו. אך מעולם לא נתן לדעותיו להשפיע על הפרשנות ובוודאי לא לסלף את העובדות. כך גם נוהגים
רון בן ישי, אהוד יערי, זאב סגל ועוד פרשנים.

עד כמה עומד עקיבא אלדר בקריטריונים הללו של פרשנות?
השאלה הראשונה היא מהי בכלל מומחיות בתחום הסיקור המדיני. מה הגבול במומחיות זו בין מידע אובייקטיבי לבין השקפת עולם. מי שקורא את מאמריו של אלדר מוצא בהם השקפת עולם ברורה וחד משמעית: ישראל אשמה בכיבוש, בהתנחלויות, בדיכוי הפלסטינים בהחמצת כל הזדמנות לשלום.
לשיא הגיע אלדר בספר "אדוני הארץ", שכתב יחד עם עדית זרטל, שהוא המסמך החריף ביותר שנכתב עד כה נגד המתישבים ביהודה ושומרון.

אם נתייחס למאמריו של אלדר כאל פובליסציסטיקה אפשר היה לקבלם, למרות הדחיה שהם מעוררים. במדינה דמוקרטית רשאי כל אדם להביע את דעתו. אם היה מקבל פרס כפובליציסט – ישישו נותני הפרס ומקבלו וגם מעריציו מבין קוראי הארץ (ההולכים ומתמעטים). אך אלדר קיבל פרס כפרשן. ותחת מסווה הפרשנות של "מומחה" הוא מתגלה בעצם כאידיאולוג. מדי פעם הוא מביא סקירות ונתונים שתקפותם ניתנת לבדיקה ואז מתמוטט הבנין הפרשני.

החינוך הפלסטיני

לפני כשנתיים כתב אלדר מאמר תחת הכותרת "הסתה? לא בבית ספרנו". ובכותרת המשנה: "האם ספרי הלימוד הפלסטינים באמת כוללים 'הסתה שיטתית' כטענת ישראל? מחקרים ודו"חות מציירים תמונה שונה לגמרי".

 

מאמרו שלאלדר על החינוך העארבי שהופרך עד היסוד.

להוכחת טענותיו הביא אלדר שני מחקרים. האחד נעשה ביוזמת המדינות התורמות מקרב האיחוד האירופי והשני הוא של המזרחן השמאלן, פרופסור מתי שטיינברג. על מידת האובייקטיביות של מחקר שיזמו האירופים אין טעם להכביר במילים. על השקפותיו של מתי שטיינברג ניתן ללמוד מן העובדה שהוא היה מן התומכים הבולטים בטענתו של ראש אמ"ן לשעבר, אלוף עמוס מלכא, כי הקונספציה של יורשו בתפקיד – בדבר כוונת ערפאת להשמיד את ישראל – אין לה בסיס בממצאי מודיעין.

בעקבות פרסום מאמרו של אלדר הבאתי בשעתו מחקר שהעמיד לרשותי המכון לחקר התקשורת במזרח התיכון שסתר את כל טענותיו של עקיבא אלדר.

למה הם מחנכים

והנה בימים אלה פרסם איתמר מרכוס, מנהל המרכז למעקב אחר התקשורת הפלסטינית ( PNW ) מחקר חדש, מקיף בהרבה, המלמד על טיבו של החינוך ברשות הפלסטינית.

המחקר מתייחס למערכת חדשה של ספרי לימוד שהוכנסו לשימוש ב-2006, שהמימון שלה בא ממקורות זרים, בעיקר מבלגיה.
בין ממצאי המחקר:

• הספרים מדגישים כי לישראל אין זכות קיום.
• במפות המתפרסמות בהם מופיעה פלסטיין ללא ישראל.
• כל שטח ישראל מתואר כשטח כבוש והמסקנה היא שהרס ישראל הוא בלתי נמנע.
• הביטויים המתייחסים לישראל הם: "האוייב הציוני", "השודדים הציונים". "הישות הציונית" וכו'.
• הטרור מתואר כ"התנגדות הירואית" של עם מדוכא.
• נאמר בהם גם שהטרור הוכר על ידי או"ם כפעולה לגיטימית וכל מלחמה בו היא בלתי חוקית.
• הטרור העיראקי מתואר כ"התנגדות אמיצה לשחרור עיראק".
• במרכז מערכת החינוך עומדת התפיסה כי הסכסוך עם ישראל איננו רק טריטוריאלי אלא מאבק של האסלם נגד הכופרים.

"הפרשן המשפיע"

לא הייתי מכביר מילים על פרשנותו של אלדר ועל נותני הפרס לולא ההשפעה הגדולה שיש לפרשנותו. לא על 60 אלף קוראי הארץ – הם לא זקוקים להשפעה כי הם הרי קונים את הארץ כי הם מחזיקים בדעותיו של אלדר. השפעתו גדולה בעולם הואיל ומאמריו מתפרסמים הן במהדורה האנגלית של הארץ ומשם מופצים לאמצעי תקשורת רבים בעולם ומועתקים באתרים רבים שאינם מחובבי ציון.
על מידת השפעתו ניתן ללמוד מכך שבמשאל שערך ה"פייננשיל טיימס" בקרב כתבי החוץ ב-23 מדינות נקבע כי אלדר הוא הפרשן המשפיע ביותר ושכתיבתו משפיעה על מקבלי ההחלטות בישראל.
מה אפשר ללמוד ממשאל כזה? כיצד יודעים כתבי חוץ במדינות שונות איך משפיע אלדר על מקבלי החלטות בישראל. הם יודעים זאת כי הם משווים כיצד נוהגות ממשלות ישראל ומה כתוב במאמריו המתורגמים. למרבית האסון הם צודקים.
מערכת הארץ יכולה בהחלט להתברך בכך שהיא מהווה תמונת ראי של ממשלת ישראל.

מי מעניק הפרס

האירגון שהעניק את הפרס לעקיבא אלדר נוסד בשנת 1982 והוא ניתן בכל שנה ל"עיתונאים התורמים להבנה טובה יותר בין העמים במזרח התיכון". על סוג ההבנה בה מדובר ניתן לנחש על פי שמות מקבלי הפרס בשנים קודמות: בסאם אראמין, גרשון בסקין, בראדלי ברסטון, סימון קורקוס, ויוויאן סלמה, כולם "לוחמי שלום" מן הסוג הידוע.

השחיתות הגדולה החלה בתקופת מפא"י

קרקעות כיכר המדינה חולקו לראשי האוצר ולבכירי המפלגה * מנהיגי המפלגה בנו לעצמם ווילות * שר החינוך הורה שעמדות המפתח במשרד יישארו בידי המפלגה* פרטים על קצה המזלג מן הארכיון וממחקר חדש

מכתב מפאי 5

המסמך שלמעלה נכתב על נייר מכתבים של מרכז מפלגת העבודה בתאריך 24.2.52

נאמר בו בין היתר: "חוות דעת המזכירות היא שיש להבטיח שעמדות המפתח העיקריות במשרד החינוך לא תשמטנה מידי חברי המפלגה. כמו כן עליכם להענות לתביעת חברנו ב"צ דינבורג, שייכנסו לעבודה במשרד החינוך. ריכוז העבודה הוטל על החבר יזהר סמולנסקי". "חברנו ב"צ דינבורג, הוא מי שנודע לימים כבן-ציון דינור היסטוריון בעל שעור קומה שהיה אז שר החינוך מטעם מפא"י. יזהר סמולנסקי הוא הסופר הנודע ס. יזהר.

 

בןציון דינור

בן ציון די נור

את המסמך המעניין הזה מצאה לי גב' הדסה אסולין, מנהלת "הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי" השוכן במסגרת בניני האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים.

 

יזהר סמולנסקי (ס. יזהר)

יזהר סמילנסקי [ס. יזהר]

הארכיון קיים כבר כמעט 70 שנה ובשנות קיומו הצליח להעביר ארצה את הארכיונים של מאות קהילות ארגונים מוסדות ואישים מן התפוצות. הארכיון כולל אוספים מכל חלקי העולם ומגלם באוספיו את אחדות ההיסטוריה היהודית. יש בארכיון 60 מיליון דפי מסמכים, 9 מיליון מיקרופילמים, 12 אלף צילומים , מיליון קטעי עיתונים ועוד.

הארכיון פועל כמוסד ללא כוונות רווח (מלכ"ר) וממומן על ידי המדינה באורח חלקי (שהקטינה באחרונה את חלקה), קרנות ואנשים פרטיים. מוסד זה ראוי לסיקור נרחב יותר בטור זה ואעשה בהזדמנות הראשונה.

למסמך זה אפשר לצרף את הגילויים המופיעים בספר חדש שראה אור בימים אלו בהוצאת יד בן צבי. הספר "מפאי בראשית העצמאות", מאת החוקר אבי בראלי, חושף את המאבקים בתוך מפאי על דמות המדינה. בין היתר מגלה החוקר מעשי שחיתות – כמו חלוקת קרקעות ב'כיכר המדינה' בצפון ת"א לראשי האוצר ובכירי מפא"י וכן תופעות של 'התברגנות' – כמו בתים פרטיים גדולים שבנו לעצמם מנהיגים במפלגה והאיסור שהטיל על כך המוסד לביקורת של מפא"י. לא תמיד האיסור הזה עזר. אחד מראשי מפא"י הבולטים, אליעזר לבנה פרש מן המפלגה בשנת 1956 לאחר שהואשם בבניית בית "לא צנוע".

יש לזכור שהמאמר נכתב ב-2007 לפני שאולמרט הורשע [פברואר 2016]

לא אתפלא אם הגילויים שבספר ישמשו את אהוד אולמרט במלחמתו על "חפותו". אחרי שאולמרט יסיים את ביקוריו בבירות העולם בבריחתו מחוקרי המשטרה. אחרי שייגמרו התרוצים (שפעת, דיון מדיני דחוף, מצב בטחוני חמור, ניסיון פלסטיני להתנקש בחייו). אחרי שיסתיימו כל הבג"צים,  אחרי שהספינולוגים ימצו את אחרון הספינים כדי להטות ולהטעות ולהסיח את דעת הציבור. או אז יוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה.

אפילו מזוז לא יוכל שלא להגיש כתב אישום – על הפרשיות השונומ. על כולן יחד או על כל אחת לחוד.

ואז יצטרכו פרקליטיו היקרים לחשוב על קו הגנה. להשמיץ את א'? להשמיץ את ב'? להשמיץ את ג'? להגיד שבכלל לא היתה קדרה? לטעון שהקדרה היתה שבורה? להגיד שכבר החזיר אותה מזמן?
לסנגוריו העתידיים של אולמרט אני מגיש   את המסמך שלמעלה שיכול אולי לשמש קש הצלה אחרון. על פי המסמך הזה יוכלו הפרקליטים לטעון "כבר היו דברים מעולם".

ראה

השחיתות של עמותות אהוד ברק

איך גילה ס. יזהר שחיילי צה"ל מתנהגים כנאצים

איך גילה ס. יזהר שחיילי צה"ל מתנהגים כנאצים

אם מחמוד דרוויש למה לא שירים נאציים

איני בקיא בשירה נאצית. אבל אני בטוח שמומחים לשירה יוכלו למצוא בין היוצרים של גרמניה הנאצית כמה יצירות שהם רואים בהם פננים ספרויות הראויות להיקרא ולהילמד.

עד כה לא זכינו שזוועה כזו תחדור לחוצותינו ולספרי הלימוד שלנו. אם כי כבר יש לכך ניצנים. העיתון "נובוסטי ניידלי" מגלה כי קלטת של "גלוחי ראש" המופצת בחנויות רוסיות בישראל כוללת בין היתר את הטקסט הזה:

"הוא מוכן להילחם למען חירותה של אירופה
ויידע להגן על הגזע הארי
כמה שפוחדים ממנו ז'ידים ועבדים נירצעים,
פריירים, קומוניסטים והומואים. . ."

תופעה זו, מבחילה ככל שתהיה, היא בכל זאת בשוליים. לעומת זאת בזרם המרכזי של החברה הישראלית נהנה המשורר הערבי מחמוד דרוויש, המתבטא ברוח אנטישמית, ליוקרה, הערכה, אהדה, כמעט אהבה.
כשיוסי שריד היה שר החינוך הוא הורה ללמד את שיריו בבתי הספר. הספריות בתל-אביב הפיצו גלויות שבהן מופיע שיר של מוחמד דרוויש (המפעל הזה נעשה בתמיכת האיחוד האירופי). באחרונה תלתה עיריית תל-אביב בחוצות העיר – כמו בשנים קודמות – כרזות ועליהן טקסטים של שירים , ביניהם אחד משיריו של דרוויש.

רוב שיריו מסתירים את כוונותיו אך שיר אחד משום מה נשכח מכל אוהדי שירתו וזהו השיר:

"לכו לאן שתרצו,
אבל לא בינינו,
בשום אופן!
הגיע הזמן שתסתלקו,
שתמותו היכן שתרצו,
אבל לא בינינו,
צאו מכל דבר,
צאו מפצעינו, מאדמתנו,
צאו מהיבשה, מהים, מהכל.
וטלו עמכם את מתיכם…".

אם היה צורך בהוכחה למשמעות השיר הזה היא ניתנה לי השבוע בקליפ ששודר בטלוויזיה הפלסטינית. הקליפ נפתח במילים "הפולשים ברחו מעזה צבא היהודים הובס. היום עזה מחר הגדה ויפו וחיפה". ובהמשך הוקראו מילות השיר הזה בשינויים קלים.

"סלינו על כתפינו" בארץ ישראל השלמה

ביכורים בנוסח המסורתי (איור: אריה אלואיל)

ביכורים בנוסח המסורתי (איור: אריה אלואיל)

אין כמעט ילד שגדל בארץ שלא שר בחג השבועות את "סלינו על כתפינו" שחיבר משורר הילדים לוין קיפניס..
אחד הקוראים הפנה את תשומת לבי לכך שהשיר נעלם בשנים האחרונות מכלי התקשורת האלקטרוניים וגם בבתי הספר ובגני הילדים כבר לא שרים אותו.
הוא הביע את הסברה שהדבר נובע מכך שהשיר הזה מדבר בעצם על ארץ ישראל השלמה והגדולה ובין מילותיו אפשר למצוא שמביאים ביכורים "מיהודה ומשומרון, מן העמק והגליל … מגולן מבשן מן הנגב והירדן".
עם כל הכבוד לקורא הערני נראה לי שלא זו הסיבה להשתכחותו של השיר. כי אין זה שיר הילדים היחיד של חגי ישראל שאיננו שומעים עוד.

איננו שומעים את "כך הולכים השותלים" בט"ו בשבט, את "אני פורים" את "שמחה רבה אביב הגיע פסח בא" ועוד שירים רבים שעיצבו את תודעתנו הישראלית.

נראה לי שהסיבה להשתכחות השירים נובעת מן העובדה שהציונות החילונית הפכה את חגי ישראל – מחגים שההלכה קבעה את מנהגיהם והם מבטאים את ההיסטוריה היהודית ואת זיקת העם לתורתו ולאלוקיו – לשירי טבע חילוניים.

כותב על כך נתן שחר בספר "שיר שיר עלה נא" על תולדות הזמר העברי: "ההתנתקות המכוונת מן הדת וממסורת הגולה היהודית על כל סמליה ותכניה דימוייה ושפתה הפכה לאידיאולוגיה בעיקר בקרב אנשי העליות השניה והשלישית. התנתקות זו הביאה בשלב הראשון להיווצרות חלל ריק שהורגש היטב בימי חג ומועד.

שחר מצטט מדברים שכתב א"ד גורדון: "…החול שלנו הרבה יותר יפה מן החול של אחינו בגולה והשבת והחג הרבה יותר יפים בגולה. ניסו אמנם לעשות חגים לאומיים על פי הסברה והחשבון האין זה ממש כאילו עשו שירה על פי הזמנה?".

ביכורים בנוסח החילוני בנהלל. (ויקישיתוף)

ביכורים בנוסח החילוני בנהלל. (ויקישיתוף

על לוין קיפניס ראה

http://www.zeevgalili.com/?p=382

מי אשם בבורות של בני הנוער

לפני זמן מה קיימתי שיחה עם קבוצת נשים משכילות, המשתתפות עמי בקורס ליהדות. כולן חילוניות, כולן שייכות לדור שעדיין ידע ואהב תנ"ך. כולן מודעות לחשיבות של שיבה למקורות.


במהלך השיחה העליתי את השאלה מה קרה לתנ"ך שהפך להיות בחזקת ספר זר לנוער שלנו. איפה הימים שבכל בית ספר (חילוני) שיננו לבגרות 200 פרקי תנ" ך. מה נותר מתכנית הלימודים בתודעה יהודית שעיצב שר החינוך הראשון (החילוני) בן ציון דינור שקבע: " יש לטפח בילדים את ההכרה כי שקידת היהודים על לימוד התורה, אמונתם בנצח ישראל, קשריהם הבלתי פוסקים עם מולדתם ואמונתם בגאולה, הם שהביאוהו למולדתנו ולהקמת המדינה" .
אחת המשתתפות בשיחה ענתה לי בלי היסוס: הדתיים אשמים. הם ניכסו לעצמם את יהדות וגרמו להתרחקות הנוער מכל דבר שריח יהודי נודף ממנו. התשובה הזו הרגיזה אותי ושאלתי: ואולי גם הכיבוש אשם? ואולןי המתנחלים? והתשובה היתה (בכל הרצינות): כן, גם הם.

והנה בימים אלה אני קורא בעיתון על סקר שנערך בקרב תלמידי חטיבות ביניים בירושלים. מן הסקר נתברר כי 34 אחוז מן הנשאלים לא ידעו מיהו חוזה המדינה, 11 אחוז לא ידעו מי היה ראש הממשלה הראשון, 80 אחוז לא ידעו מהם ראשי התיבות רש" י. הסקר נערך בקרב 274 תלמידי חטיבות הביניים בירושלים.

הלאה הכיבוש.

ראה: התנ"ך של השומר הצעיר שהוציאו מתוכו את שם אלוהים

       מה היו מטרות החינוך ומה נותר מהן

מי אמר שפוליטיקאים צריכים לומר אמת?

מאה פוליטיקאים הגיעו לכנס. על באי הכנס ידועות לנו העובדות הבאות:

א. כל אחד מן הנוכחים הוא או שקרן או אומר אמת.

ב. אם תבחר כל שני פוליטיקאים מן הקבוצה, אחד מהם תמיד יהיה שקרן.

ג. לפחות פוליטיקאי אחד, בין המאה, דובר אמת.

האם נתונים אלה מאפשרים לנו לדעת כמה מהפוליטיקאים הם דוברי אמת וכמה שקרנים?

את החידה הזו מצאתי בספר חידות אמריקני בו השתעשעו נכדיי. הספר הוא THE LADY OR THE TIGER פרי עטו של ריימונד סמוליאן ( Raymond Smullyan )

התשובה לחידה הזו פשוטה יחסית. בין מאה הפוליטיקאים יש רק אחד דובר אמת.

אבי גבאי

ריימונד סמוליאן

הממזריות של החידה הזו עוררה את סקרנותי לגבי זהותו של מחבר הספר. מסתבר שאיננו קטלא קניא. בעבר היה אמנם קוסם מקצועי, אך הוא בעל תואר דוקטור מפרינסטון ונמנה עם קבוצה של מתמטיקאים ולוגיקנים שהניחו את היסודות התאורטיים למדעי המחשב.

הוא הגיעה לשיבה טובה , חיבר יותר מתריסר ספרים פופולריים שעניינם חידות היגיון, וכחצי תריסר ספרים מקצועיים חשובים בתחומי מתמטיקה, לוגיקה ומחשבים. אחד מספריו "מה שם ספר זה" תורגם לעברית. [לא הצלחתי למצוא אותו]

מה שמרתק בחידה הזו ובחידות אחרות שבספר הוא ההקשר הלא מקרי שלהם למציאות. כמה דוברי אמת יש במליאת הכנסת? זוכרים את הבחירות לנשיאות בהן שמעון פרס היה בטוח כי הנשיאות מונחת בכיסו? הוא סמך על הבטחותיהם של רוב חברי כנסת שמעטים מהם דוברי אמת. הם הבטיחו לפרס אך בחרו במשה קצב.

הסיפור הזה יחזור על עצמו. עם פתיחת מושב החורף של הכנסת. פוליטיקאים כבר מספידים את נתניהו ומחלקים את עור הדוב בטרם ניצוד.

כמה יצביעו בעד חוק הלאום? האם יעבור החוק למניעת חקירת ראש ממשלה מתפקד? האם כחלון יצליח להעביר את התקציב כדי לסנדל עצמו לממשלה בטרם בחירות שיפוצצו את הבלון הריק.

זוכרים את ההצהרות של כחלון "אני ליכודניק" ? ואותה הצהרה מפי שאול מופז בטרם בגד ועבר ל"קדימה"? כמה מפלגות החליפה ציפי לבני מאז הפריימריז של הליכוד בהן רצה בסיסמה "ציפי לבני – שם שהוא מוסד" . ומה ייאמר על אבי גבאי שבעבר הצביע ליכוד, נבחר לכנסת ב"כולנו" הפך ליו"ר מפלגת העבודה,  הצהיר כי יש להעדיף את דימונה על עמונה  ולפתע כבר אי אפשר לפנות מתנחלים.

זה תמיד היה כך. ראש הממשלה לוי אשכול נהג לומר: אמנם הבטחתי אבל לא הבטחתי לקיים.

רימונד סמוליאן חסיד גדול של מתמטיקה בדרכי נועם. בספריו הצליח להביא נערים רבים לאהוב את המקצוע השנוא. בהקדמה לספרו הוא כותב שקיבל פעם מכתב מילד בן 10 שקרא ספר חידות שלו ופיתח חידה מתוחכמת בהשראת אותו ספר. אביו של הילד, מתמטיקאי מפורסם בזכות עצמו, וחברו של סמוליאן לספסל הלימודים, התקשר אל המחבר וביקש ממנו לדבר עם בנו. אבל הזהיר אותו: אל תאמר לו שהספר שלך עוסק במתמטיקה כי הוא שונא מתמטיקה.

דוגמא לחידה שבספר:

כוס יין אדום ויקישיתוף

בקבוק יין עולה 10 דולר. מחיר היין הוא ב-9 דולר יותר ממחיר הבקבוק. מה שווי הבקבוק?

התשובה שכל אחד ישיב: דולר אחד.

טעות. אילו מחיר הבקבוק היה דולר ומחיר היין ב-9 דולר יותר ממנו היה מחיר היין 10 דולר ומחיר הבקבוק עם היין 11 דולר.

התשובה הנכונה: הבקבוק שווה חצי דולר, היין שווה 9.5 דולר ושניהם יחד 10 דולר.

כמה חברי כנסת מסתפקים ביין זול כל כך? והאם יש לאבי גבאי סיכוי להרים כוסית יין אי פעם לרגל בחירתו לראש הממשלה?

בספרי החידות של סמוליאן החביב ניתן למצוא כמה תשובות לשאלות הללו. מומלץ בכל פה להשיג, לקרוא ולהתמודד עם החידות, המתאימות גם לקשישים וגם לנכדיהם.

מתי בכלל אהבו ללמוד תנ"ך

" במשך קרוב למאה שנה" – כותבת אניטה שפירא בספרה " התנ" ך והזהות הישראלית" – היה התנ"ך הטקסט מעצב הזהות הראשון במעלה בחברה היהודית המתגבשת בארץ ישראל" . זאת, עד לשנות השבעים של המאה הקודמת ו"א ז חל פיחות במעמד התנ"ך בתרבות העברית" .

את הסיבה לכך ייחסה למלחמת ששת הימים והמפגש עם הארץ ש"הרס את הרומנטיקה של המקרא" . וגורם לא פחות חשוב "הניכוס של המקרא על ידי הלאומנות הדתית" .

והנה עכשיו מתפרסם מחקר על דרך הוראת המקרא בבתי הספר בארץ, ממנו ניתן ללמוד שמעולם לא הצליחו להביא את התלמידים לאהבת התנ"ך. גם לא בתקופת הזוהר שמתארת אניטה שפירא.


המחקר פורסם בספר " שורש הדברים" , שראה אור לכבודו של יאיר צבן.

סיבות הכישלון

בעלת המחקר היא יאירה אמית מן החוג למקרא באוניברסיטת תל-אביב.

"הזהות הישראלית המתגבשת" , כותבת יאירה אמיתי, " כללה את היחס למקרא כרכיב משמעותי" . זה הוליד מיתוס " לפיו כולם אהבו ללמוד מקרא, מיתוס שבימינו הפך לנוסטלגיה פתטית" .

מעיון בדבריהם של העוסקים בהוראת התנ" ך מראשית המאה העשרים, כותבת אמיתי, עולה כי כבר אז לא אהבו ללמוד תנ"ך. היא מצטטת מאמר של בן ציון מוסינזון, מורה לתנ"ך בגמנסיה הרצליה, משנת 1910, המגיע למסקנה כי המסגרת החינוכית של הציונות החילונית לא הצליחה לקרב את הנער לתנ"ך . " מוסינזון נאלץ להודות שהלימוד ב"חדר" (המסורתי) קירב את התנ"ך ללב התלמידים יותר מאשר הלימוד בזמנו" .

ומ-1910 ל-1954. תכנית הלימודים שהוכנה אז בעקבות חוק החינוך הממלכתי מגדירה את מטרות לימוד התנ"ך "להקנות לילדים אהבה וכבוד לספר ואת הרצון להגות בו תמיד" . אבל כבר באותה שנה הגדיר מנהל "תיכון חדש" מאיר בלוך את מצב לימוד התנ"ך כמשבר מתמשך וכי כל המטרות שהוצבו בלימוד תנ"ך לא הושגו. התנ"ך הפך למקצוע שנלמד כדי לעבור בחינה " וששמחים שמתפטרים ממנו" .

ולסיום קטע ספרותי המאשש את המחקר של אמיתי. הוא לקוח מתוך הספר "הגולים" של הסופרת דבורה בארון (1887-1956). וכך היא כותבת: " … הביאה להם ברכה מן המטבח עדשים מבושלים בעגבניות , מרק ריחני ומרהיב בצבעו האדמוני… "הלעיטני נא מן האדום האדום הזה" אמר. "ברכה, היכן זה כתוב?"

"ה, הלעיטני נא" – קראה ברכה – "בסיפורי המקרא". (הכוונה ל"סיפורי המקרא" של חיים נחמן ביאליק בהם ריכז סיפורים מן המקרא)

והשניים ליד השולחן החליפו מבט רב משמעות ביניהם. על הקיצוצים שנעשו בספר התנ"ך דיברו כבר לא אחת. שוב אין מעתה בשביל הילד הישראלי לא חומש ולא פרשה כי אם רק סיפורי המקרא סתם…" (ותודה לחברי הסופר חיים באר שהפנה את תשומת לבי למקור זה).

ראה על

ננו תנ"ך התנ"ך הזעיר בעולם

התנך של השומר הצעיר ללא אלוהים

דרכו של יורם קניוק מישראלי ליהודי

בורות הנוער מן התנך ועד חומה ומגדל


רקוויאם לחלוציות בעידן הפוסט ציוני

במלאות מאה שנים לעליית בן גוריון לארץ ישראל ראה אור האלבום " הגידו כן לזקן" * האלבום הוא מצבה מפוארת לחלוציות שכבר אינה קיימת * ואיך נשכחו חלוצי ההתיישבות ביש" ע

אם תשאל ישראלי ממוצע מה פרוש המלה " חלוץ" , התשובה שתקבל היא שזהו אחד התפקידים המרכזיים במשחק הכדורגל.

יודעי ספר יצטטו את מקור הביטוי מן התנ"ך, שם משמעותו אדם או קבוצת אנשים ההולכים לפני המחנה. " והחלוץ ההולך לפניהם" (יהושע ו יג).

seu-ziuna-nes

שאו ציונה נס ודגל. מצעד נוער בשנות ה-30. (ארכיון יעקב אלעזר ז"ל)

הערה: דגל זה נתגלה כמזוייף. ראה מי זייף את תמונת הדגל)

במרוצת השנים קיבל המושג משמעות של סולל דרך לבאים אחריו. הבילויים היו חלוצי ההתיישבות בארץ ישראל. וכאן קמו חלוצי המדע, חלוצי התעשייה, חלוצי החינוך וכדומה. בתקופה שלפני הקמת המדינה קיבל המושג חלוץ משמעות של צעיר העולה לארץ ישראל להגשמת הציונות.

הדמות האידיאלית

החלוץ היה הדמות האידיאלית של החברה הישראלית לפני קום המדינה. שרו לו שירים ופארו את הקרבתו. " מי יבנה יבנה בית בתל-אביב/ אנחנו החלוצים נבנה בית בתל-אביב" . כל המדינה שבדרך הייתה מבוססת על התנדבות חלוצית – ההתיישבות, החינוך, הרפואה, הכוחות הלוחמים ועוד.

לאחר הקמת המדינה היו הרבה מעשים שניתן לראות בהם מעשים חלוציים במשמעות ההיסטורית. יחידה 101 שהקים אריאל שרון בתקופת שפל בצה" ל הייתה החלוץ שהלך לפני המחנה וקבע נורמות לחימה חדשות. ביוזמת בן גוריון הוקם הנח" ל (נוער חלוצי לוחם), שאמור היה לאחוז גם בחרב וגם באת ובמחרשה ולהקים ישובים חדשים. הרבה דמויות המשיכו במסורת החלוצית בגופם. כמו " אם הבנים" , רבקה גובר, שאיבדה שני בנים במלחמת השחרור והקדישה את חייה לטיפול בעולים חדשים. או לובה אליאב שכל מסכת חייו, עד היום הזה, היא חלוציות בלתי פוסקת.

רבקה גובר ויקישיתוף

רבקה גובר ויקישיתוף

במרוצת השנים הלך המושג חלוציות ונשכח. המקום היחיד בו נתקלתי במונח " חלוץ" במשמעות הישנה היה בחדרי השירותים של סמינר הקיבוצים. מצאתי שם שלטים " חלוצים" ו" חלוצות" . איני יודע אם מישהו חמד לו לצון והציב שלטים אלו במקום בנוסח הרגיל " גברים" ו" נשים" . או אלה שלטים שנותרו במקום מן התקופה שבה כל צעיר וטוב בארץ היה חלוץ וכל צעירה הייתה חלוצה.

" הגידו כן לזקן"

אני נדרש לנושא החלוציות לרגל הופעת הספר " הגידו כן לזקן – דיאלוג עם החלוציות" . הספר יצא לאור לרגל מלאות 100 שנים לעלייתו של דוד בן גוריון לארץ ישראל.

מבחינה מו"לית זהו אלבום מפואר המחזיק עשרות תמונות יפהפיות, מן העבר הקרוב והרחוק ומן ההווה.

d791d79f-d792d795d7a8d799d795d79f-d7a0d795d790d79d-1

בן גוריון החלוץ נואם בכנס של ההסתדרות.

הספר משקף במידה רבה את מאמציו של בן גוריון להמשיך את מורשת החלוציות אל תוך עידן המדינה בכך שהראה דוגמא אישית וירד להתיישב בשדה בוקר שבנגב. דברי בן גוריון המובאים בספר נשמעים אקטואליים מתמיד: " מדינת ישראל תיבחן לא בעושר לא בצבא ולא בטכניקה אלא בדמותה המוסרית ובערכיה האנושיים… המהפכה המכרעת היא לפנינו, עלינו להפוך העם, הארץ כל סדרי חיינו. מהפכה זו תובעת מכל אחד מאתנו לעשות חשבון חייו… תביעה זו חלה על כל המקצועות: עובדי המדינה, מורים, עורכי הדין, רופאים, קציני צבא, מהנדסים אנשי מדע…"

חלוציות בימינו

האם יש עדיין חלוציות במשמעותה ההיסטורית? ברמת הפרט בוודאי. אלפי נערים מתגייסים מדי שנה ליחידות קרביות ומסכנים את חייהם יום יום שעה שעה. צעירים רבים עושים שנת שרות לפני הצבא למען שכבות נחשלות. עשרות ארגונים פועלים לתמיכה בחולים, בחלכאים ובנדכאים. מפעלי ההתנדבות מקיפים רבבות.

אבל החלוציות כתנועה המובילה את העם מתה.

zrif-bengurionsb

בן גוריון מנסה להחיות את החלוציות על ירידה לנגב. צריפו בשדה בוקר (ויקישיתוף)

הספר הזה הוא ספר עצוב. הוא מנסה בכל כוחו להחיות את אתוס החלוציות שגווע. במדינה בה מפריטים את החינוך, במדינה בה מתעלמים מילדים רעבים, במדינה בה הכל נמדד בכסף כבר אין חלוציות.

החלוץ שנעדר

הספר גם מתעלם מעובדה שאינה נעימה כנראה לעורכיו. אחד מגדולי החלוצים של שנות הארבעים הוא הרב משה צבי נריה. המעשה החלוצי שלו – הקמת ישיבת בני עקיבא בכפר הראה בשנת 1940 – עורר התנגדות מכל עבר ולא נתפס אז כמעשה חלוצי. אבל המעשה הזה הוליד את " דור הכיפות הסרוגות" , שהיא הקבוצה היחידה בישראל שהתואר חלוצים הולם אותה גם היום. האסון שלנו הוא שהחלוצים של ימינו הלכו אמנם לפני המחנה אבל המחנה נשאר מאחור אף שבחר לעצמו בשם " קדימה" .


שיר החלוצים ושירים באשדודית

שיר החלוצים שחובר בידי י. הפטמן והלחן שלו עממי נפתח במילים הבאות:

אנו נהיה הראשונים

כה אמרנו אח אל אח

אנו נהיה בין הבונים

נט המיתר נט אנך

זהו שיר אחד מאלפים ששר הישוב היהודי בארץ ישראל מאז העליה הראשונה. כל שיר נושא עמו מזכרת וחוויה הטבועה בקוד הגנטי של דורות: אנחנו שרים לך מולדת ואמא; ציון תמתי ציון חמדתי; באה מנוחה ליגע; אלי, שלא ייגמר לעולם; סובבוני להט אש בוערת; כחול ים המים נאווה ירושלים; ואולי לא היו הדברים מעולם. ועוד ועוד ועוד.

מי מכיר היום שירים אלה? מי שר אותם? מי משמיע אותם?

עורכי האלבום היו עושים שרות לזכר החלוציות אילו היו משלבים בו שירי חלוצים. אך פרט לשיר של אלתרמן על שביתת המורים ושיר בלתי חשוב שהופיע בעיתון " במעלה" ב-1934 פורסם דווקא שיר של סמי שלום שיטרית מתוך מחזור " שירים באשדודית" . סמי שלום שיטרית איש " הקשת הדמוקרטית המזרחית" הוא אולי המשורר הכי פוסט ציוני. בשיריו ובהופעותיו הציבוריות הוא קורא תיגר על כל המפעל הציוני. בראיון עיתונאי אמר כי הצביע בל"ד כי " אני חייב לתמוך בקבוצה המדוכאת ביותר" .

ראה מדוע אין מקום לזקנים בארץ ישראל


כך טרפדה לימור לבנת את לימוד "מאז ומקדם"

ראה מאמר מורחב בנושא

על צורת עבודתה של שרת החינוך לשעבר עמדתי מקרוב בפרויקט קטן של טור זה, לפני כמה שנים. על הפרשה ניתן ללמוד מן הפקס הבא ששלחתי לה (לאחר שכל הניסיונות לדבר עמה בטלפון עלו בתוהו).

" שלום לך,

" הסופרת והחוקרת ג'ואן  פיטרס התקשרה אליי וייפתה את כוחי לפנות אלייך בהצעה לפעול להכללת תוכן ספרה "מאז ומקדם" בתכנית הלימודים.

" אני מניח שספר זה מוכר לך כאחד הספרים החשובים ביותר בתאור מלחמת ישראל לקיומה. הוא חושף את התרמית של "בעיית הפליטים" ואת הרקע למלחמות ישראל, כפי שאף ספר היסטורי לא עשה.

" הספר ראה אור באנגלית בארצות הברית ובבריטניה ב-1984 וזכה לתהודה עצומה. הוא נמכר עד היום בהיקף גדול. הוא מעורר ויכוחים רבים ומשמש מכשיר הסברה ממדרגה ראשונה בידי ידידי ישראל.

" בארץ הספר כמעט ואינו מוכר. הוא ראה אור בעברית בהוצאת "הקיבוץ המאוחד" ב-1988 ונדפס בכמות מצומצמת. בעקבות יוזמה של קוראי הטור שלי בעיתון "מקור ראשון", הוזמנו מראש כמה מאות ספרים וההוצאה החליטה להוציא מהדורה נוספת שתראה אור בימים הקרובים. היוזמה הזו היא שהניעה את פיטרס להתקשר אלי.

" ג'ואן פיטרס מוכנה לבוא לישראל לפעול לקידום הנושא ומוותרת מראש על כל תמלוגים הקשורים בספרה" .

 

 

 

לימור לבנת (צילום זאב גלילי)

 

 

חלפו כמה שבועות ולא הייתה כל תשובה. רק לאחר שפרסמתי את המכתב בטור קיבלתי טלפון מלשכתה בו נאמר לי שנשלחה אלי תשובה.

בתשובה, שנשלחה ביום שלאחר הפרסום, נאמר כי הנושא נמסר לבדיקת ועדה מיוחדת ועל פי מסקנותיה תנהג השרה. המשכתי לנדנד ללשכתה של השרה ולאחר כמה חודשים נאמר לי כי הוחלט להעלות את הספר על האתר של משרד החינוך.

אמרתי לעצמי שגם זו לטובה. אם הספר יימצא באתר יוכל כל תלמיד לקרוא בו. לאחר זמן חיפשתי לשווא את עקבות הספר באתר. מה שמצאתי היו כמה שורות הממליצות על קריאתו.

peters

ג'ואן פיטרס. ללימור לבנת לא היה זמן בשבילה.

שוחחתי עם כמה מנהלי בתי ספר צעירים, וזהו התיאור שקיבלתי על כשלונותיה של השרה:

" תקופת כהונתה של לימור לבנת כשרת החינוך (כשהעזר כנגדה המנכ" לית רונית תירוש) התאפיינה בכוחניות, אלימות והעדר מוחלט של ערכים. הצמד רונית-לימור הצטייר בעיני המחנכים כצמד שוחטות בבית מטבחיים. הטלת אימה הייתה המאפיין המרכזי של ההתבטאויות שלהן. בכנס בחיפה אמרה לימור למנהל בית ספר ממלכתי דתי, שהעלה ספקות לגבי דו" ח דברת: "עכשיו אתה מעצבן אותי". ורונית הגיבה תוך הורדת מעילה: "עכשיו התחממתי"" .

בתקופתה של לימור לבנת הוצב שיגעון הסטנדרטים והמבחנים הפנימיים במוקד העשייה. תעשייה סטטיסטית מיותרת, אשר גורמת לבתי הספר להתעסק כל העת בהישגים מטופשים, ללמד למבחנים ולהזניח תוכניות חשובות. הונהגו סטנדרטים בנוסח ISO9002. משהו נורא ואיום, המתיש את המנהלים לכתיבת נהלים כל היום, במקום להתעסק בתכנים פדגוגיים. בהשראתה הפעילו מפקחות היסטריות לחץ על מנהלים מפוחדים ומורות חששניות. בתי ספר צילמו בלי סוף מבחנים של שנים קודמות וטחנו את הילדים בבחינות.

" היא לא יזמה והובילה שום תכנית ערכית רצינית. לא נעשתה כל פעולה משמעותית להטמעת ערכים יהודיים או פילוסופיים. בתקופת שרי החינוך רובינשטיין-אלוני-שריד פרח המינהל הערכי. לימור הורידה אותם כמעט כליל וזלזלה בהם. במקום זאת דיברה על הדגל ועל ההמנון ועל תלבושת אחידה. בבתי הספר המרכזיים בארץ ממשיכים שלא להתייחס לדגל ולהמנון ברצינות, משום שאי אפשר לכפות תכניות רדודות שכאלה.

" הפקידות המיושנת במחוזות המשרד המשיכה לחגוג באי עשייה משוועת. יושבים שם מפקחים מנומנמים, ים של פקידים ושל מזכירות, ששודדים את תקציב המדינה. שולטים על שעות ההוראה בצורה צנטרליסטית ומונעים כניסת כוחות רעננים. מתעללים במנהלים המבקשים להוציא מורים שחוקים לפנסיה ומטילים פרויקטים מיותרים.

" בתקופת לבנת תירוש לא בנו כיתות חדשות ולא טופלו בעיות בטיחות. קציני הבטיחות של המחוזות הם אנשים הפועלים מכוח תקנות מיושנות. בעיות הבטיחות בבתי הספר, בחצרות, באולמות הספורט, במתקני השעשועים זועקות לשמיים ורק נס שלא נהרגים ונפצעים יותר תלמידים. המערכת מתעוררת כמובן רק כאשר יש אסון כלשהו.

" בתקופתן קוצצה מצבת האחיות ושירותי הבריאות המונעת בבתי הספר. אין כמעט אחיות, אין טיפולי שיניים, אין תכניות משמעותיות לחינוך לבריאות, אין עשייה בתחום זה בכלל. עוד שלב בהרס מדינת הרווחה.

" בתקופתן לא הושם דגש משמעותי על שינוי תקני התלמידים. בשנת 2006 יושבים עדיין ארבעים ילדים בכיתה א" עד י" ב . זהו התקן המחייב. שלושים וחמישה ילדים הוא התקן לגן הילדים? האם ילד בכיתה א" מסוגל לקלוט משהו בכיתה של 40 תלמידים.

" ולסיכום: לימור לבנת הרסה את המערכת. טוב שהלכה" .