ארכיון הקטגוריה: ויקיפדיה

מנוע חיפוש חדש לוויקיפדיה -מורפיקס

מנוע חיפוש חדש מאתר את כל הערכים הנוגעים לנושא מסויים בוויקיפדיה, העברית והאנגלית * מתרגם לאנגלית שמו של כל ערך עברי ומתרגם סימולטנית כל מלה לא מובנת בתוך הערך האנגלי * אותו מנוע מפנה גם לתמונות, סרטונים וארכיוני סרטים * וכקינוח מתקן שגיאות איות

בשורה נהדרת לכל מי שמשתמש בוויקיפדיה כמקור מידע. חברת "מלינגו" השיקה מנוע חיפוש, ההופך את הוויקיפדיה, העברית והאנגלית, לנגישה לכל אדם בכל גיל ובכל רמת השכלה.

שני חידושים מרכזיים יש במנוע החדש. כשאתה מחפש באמצעותו ערך כלשהו בוויקיפדיה העברית היא נותנת לך רשימה ארוכה של ערכים הקשורים לערך הזה, שלא יכולת להעלות בדעתך את קיומם.

למשל רשמתי את הערך רש"י. בנוסף לערך עצמו על מפרש התנך והתלמוד, נתן לי המנוע עוד 437 ערכים בוויקיפדיה הקשורים בערך רש"י או שרש"י מוזכר בהם. למשל: כתב רש"י, גפ"ת, תפילין, מריבת רועי אברהם, כרת, כפורת, מתושלח ועוד ועוד.
חידוש חשוב עוד יותר במנוע הזה הוא תרגום כל מונח מעברית לאנגלית. תרגום זה חשוב במיוחד למי שמבקש להיעזר גם בוויקיפדיה האנגלית, שכמובן עולה עשרות מונים, בעיקר בכמות, על הויקיפדיה הישראלית (בויקיפדיה העברית כ-65 אלף ערכים ובאנגלית למעלה משני מיליון).

אם אני רוצה לקרוא על "הפתקאות עליסה בארץ הפלאות" של לואיס קרול. כמה ילדים ותלמידים ואפילו אנשים מבוגרים יודעים בדיוק איך כותבים את שם הספר ואת שם מחברו באנגלית?
כתבתי את שם הספר בעברית וקיבלתי:

העליתי ערכים רבים בוויקיפדיה העברית והאנגלית (39) שמתייחסים ליצירה הזו. Alice's Adventures in Wonderland

חשוב מזה: ניתן להיכנס ישר לערך האנגלי (אם העברי אינו מספק אותנו). כאן אנחנו מוצאים בדרך כלל ערך עשיר ומפורט בהרבה הכולל קטעי סרטים, נוסחים שונים של הספר במהדורותיו ובחלקים השונים, פרקי קריאה ועוד.

תלמיד תיכון השולט במידה סבירה באנגלית יכול בהחלט להיעזר בערך האנגלי וכשהוא נתקל במילה לא מובנת כמו למשל המלה grotesque  הוא מייד מקבל תירגום עברי בגוף הטקסט: נלעג, מגוחך, גרוטסקי.

ואם לא די בכך יש במנוע הזה תכונות נוספות שלא תמצאו בגוגל האגדי.

למשל אם תקישו "שם הבן השני של דוד המלך", המנוע יאמר לך מייד: זהו כלאב או דניאל, בנה של אביגיל הכרמלית.
המנוע יכול לתקן שגיאות איות. למשל אם תכתבו מונטי פייטון או מונטי פייתון או מונתי פייתון תקבלו את האתרים המתייחסים לקבוצה של שישה קומיקאים אנגלים שיצרה סידרת טלוויזיה מצחיקה וגם כמה סרטים בשנות ה-80. יש לציין שבגוגל יש למטרה זו מנגנון משוכלל יותר. אם אתה מחפש מילה שאינה מאוייתת כראוי הוא שואל אותך: האם התכוונת ל…

המנוע החדש הוא גם מנוע חיפוש מורפולוגי. דהיינו אם נכתוב למשל את המלה "להתרוצץ" הוא יספק לנו בין היתר את הערכים הבאים: ריצה, מירוץ, ריצת מרתון, מירוץ אופנועים, מירוץ מכוניות, מירוץ חימוש, המירוץ לחלל (אבל גם דליה הרץ ונפתלי הרץ אימבר – אך על כך יש לדון בנפרד).

המנוע הוא בגירסת ביתא ואינו חף מבאגים. לעתים כשיש עומס הוא גם נתקע. אבל יש גבול למה שאפשר לדרוש ממנוע חדש עם חידושים מסעירים כל כך.
אפשר להוריד את המנוע ללא כל תשלום וזו כתובתו:
http://www.morfix.co.il

המנוע פותח על ידי חברת מלינגו בעלת המותג מורפיקס שקודם לכן פיתחה מילון אינטרנטי מאד יעיל ופופולארי. לשבחה של החברה ייאמר כי היא הצילה את עבודת המופת שעשה פרופסור יעקב שוויקה, ש"מילון רב מילים" שלו שיצא בדפוס נכשל בגלל שיווק וניהול גרוע. את הכלים שפיתח שוויקה בתחומי השפה העברית ( ניקוד אוטומטי, מילון רב מילים העברי-עברי) ניתן לקבל באינטרנט.

לפני כשנה כתבתי כאן שתי כתבות על "ויקיפדיה". התחלתי את הכתיבה בהסתייגות לאחר שקוראים הפנו את תשומת לבי לכך ששמאלנים מנסים להשתלט על הוויקיפדיה ולהחדיר לתוכה את השקפת עולמם. בראיון שקיימתי עם מנהל הויקיפדיה העברית דוד שי (בלשון הוויקיפדיה הוא מכונה הביורוקרט) נתברר לי שלא כצעקתה. הוויקיפדיה פתוחה לאנשי ימין ושמאל והשיטה עצמה מבטיחה איזון ומניעת הטיות פוליטיות. אני עצמי כתבתי בתקופה זו כתריסר ערכים לוויקיפדיה ועוד ידי נטויה. בתקופה זו גם נוכחתי כי הוויקיפדיה, העברית והאנגלית, היא מכשיר עבודה שאי אפשר בלעדיו לכל מי שעוסק בכתיבה ובלימוד וכל מי שרוצה להרחיב את השכלתו.

לך אל הנמלה עצל ותלמד את תורת המורכבות

שביל הנמלים הוא אחת התופעות המופלאות של הטבע וניתן אולי ללמוד ממנו על דרך היווצרותה של הויקיפדיה.

הנמלים היוצאות מהקן לחפש מזון מסתובבות כל אחת לעצמה באורח אקראי, עד אשר אחת מהן מוצאת מקור מזון. ואז, באורח פלא, נוצר שביל המאורגן בדרך היעילה ביותר מן הקן אל המזון וחזרה, בלי שמוח מרכזי תיכנן אותו. אם תציב מחסום באמצע השביל הנמלים יעקפו אותו ויגיעו אל המזון בדרך אחרת. תסיר את המחסום ושוב ייווצר השביל הזה.

שביל הנמלים הוא חלק מסידרה ארוכה של תופעות הקיימות בטבע וגם בחברה האנושית. היא נחקרת במסגרת מתודה הנקראת " תורת המורכבות" . מדובר במערכות שיש בהן הרבה משתתפים אוטונומיים, המקיימים יחסי גומלין ביניהם, ומביאות לתוצאה בעלת משמעות רציונאלית, אף ששום מוח לא תכנן אותן.

בין התופעות הנחקרות במסגרת " תורת המורכבות" נכללת גם החברה והכלכלה האנושית, מושבות חרקים, אוטומטים תאיים במחשב ועוד. (אחד מחלוצי המחקר בתחום זה הוא כריס לנגטון. ראה ראיון עם ד" ר יואב בן דב בכתב העת גליליאו, ספטמבר אוקטובר 1995)

8 ant path 10 cris langton

למעלה: מערכת מתוכננת בלי מתכנן. שביל הנמלים (אילוסטרציה).

משמאל:  חוקר תורת המורכבות כריס לנגטון.

ראה: בן הויקיפדיה לאנציקלופדיה היהודית

מה חוללה הויקיפדיה

שינוי הפירמידה של ידע ועוצמה

אחד מחסידי הוויקיפדיה, ג. רז, איש מחשבים מבריק מארצות הברית, כותב לי: " הוויקיפדיה משנה את פירמידת העוצמה של סמכות הידע. המהפכה שהיא מחוללת ניתנת להשוואה למהפכה שחוללה המצאת הדפוס בידי יוהן גוטנברג. הויקיפדיה אינה נכתבת על ידי האנשים שיש להם נייר והם טוענים שהם יודעים, אלא על ידי האנשים שמספיק אכפת להם כדי לכתוב מה שהם יודעים. השחרור של הידע מכבלי ממסד הידע מסיג לאחור את העוצמה שממסד זה רכש לעצמו. האוניברסיטאות הן ההמשך הישיר של הכוהנים במצרים העתיקה והנזירים בימי הביניים שהחזיקו בידע כמקור כוח. הופעת הדפוס אילצה אותם לוותר על חלק מן הכוח שהיה להם.  עד עכשיו הדרישה העיקרית ממי שרוצה להיות פילסוף היתה תשלום מיסי חבר לגילדת הפילוסופים. מכאן והלאה הדרישה העיקרית היא גישה לקפה אינטרנט וסקרנות בריאה. אני חושב שניתן לצפות בעתיד לצורות חדשות של הכשרה מקצועית ותארים אקדמיים, שלא יהיו קשורים למוסד פיזי.

" ויקיפדיה מכילה תתי נושאים שלא היו יכולים לענין כמעט שום אנציקלופדיה אחרת.למשל: תיאור מלא של כל ההיסטוריה של גיבורי קומיקס, ערכים על שורה של אמנים זעירים מקומיים שאיש לא שמע עליהם מעבר לפאב השכונתי; תאור של כנסיה זעירה באמזונס, מינוחים רפואיים אזוטריים מרפואה סינית.

" ה"ויקיפדיה" מבשרת גם את המעבר מידע ריכוזי לידע דמוקרטי. היא המשך למעבר כזה בתחומים אחרים. כמו שהשלטון והכסף עברו דמוקרטיזציה עכשיו מגיע תור הידע. היתרון הוא בהפחתת הכוח של בעלי אינטרס. החיסרון הוא בעריצות המתגברת של ההמון על היחיד. בכל מקרה מדובר בתהליך שצריך לקבל אותו ולהתפתח איתו" .

6 gotenberg print 7 yonatan gotenberg

מימין: "המשך ישיר למהפכת הדפוס". מכונת הדפוס של גוטנברג

משמאל: ממציא הדפוס יוהן גוטנברג.

ראה

בין האנציקלופדיה היהודית והוויקיפדיה

 

קיצור תולדות הויקיפדיה

קיצור תולדות ה" ויקיפדיה"

בין האנציקלופדיה היהודית והוויקיפדיה

הניסיון לעמת בין האנציקלופדיות המסורתיות לבין " האנציקלופדיה החופשית" הוא כמו התגוששות בין מתאבק במשקל כבד לבין כוורת דבורים * מדובר בתפיסות עולם מנוגדות לגבי הדרך להיווצרות ידע, השליטה בו ודרכי הפצתו * כך עולה משיחת ועידה עם שני הקודקודים * ומה מניע את השמאלנים להסתער על האינטרנט

המאמר שכתבתי כאן על ה" ויקיפדיה" עורר גל תגובות. הביאו לי עשרות דוגמאות של ניסיונות חוזרים ונשנים של אנשי שמאל לעוות עובדות: החל בפרשת אלטלנה וכלה ב" נאכבה" , ב" זכות השיבה" ובהצגת משה פייגלין בקטגוריה " פושעים פליליים" .

בין הפונים היה פרופסור יהודה איזנברג, עורך " האנציקלופדיה היהודית" שבאינטרנט. שלא כוויקיפדיה " שהיא סופרמרקט של רעיונות" , כתב לי פרופסור איזנברג, האנציקלופדיה היהודית מייצגת תפישת עולם חינוכית-יהודית-ציונית-מדעית.

החלטתי להיפגש עם פרופסור איזנברג, ולעמת את דבריו מול דוד שי, פעיל מרכזי ב" ויקיפדיה" הישראלית.

2 david shai

דוד שי [צילום: זאב גלילי]

1 yeoda izenberg

יהודה אייזנברג צילום: זאב גלילי

מימין: "תפישת עולם חינוכית-יהודית-ציונית-מדעית". פרופסור יהודה איזנברג. (צילום: זאב גלילי)

משמאל: "לא חשוב מי אתה אלא מה כתבת". דוד שי. (צילומים: זאב גלילי)

האתר היהודי הגדול

פרופסור איזנברג, יליד ירושלים, למד במרכז הרב ובאוניברסיטה העברית – חינוך ופילוסופיה. לימד בבר אילן, בטורו קולג" ובישיבה אוניברסיטה. ואלה דבריו:

" לפני כעשר שנים הקמתי את אתר "דעת" במסגרת תפקידי כמנהל התקשוב של החינוך הדתי. במרוצת הזמן הפך "דעת" לאתר הגדול ביותר למידע במדעי היהדות והרוח. האתר כולל רבבות מאמרים, מצגות וספרים בנושאי תנ" ך, תורה שבעל פה, היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, ארץ ישראל, ציונות ועוד. בקטגוריה מחשבת ישראל, למשל, יש לנו מהדורות אינטרנטיות מלאות של ספרי יסוד: מורה נבוכים (בשלושה תרגומים, ביניהם תרגום הרב קפאח, הכולל תיקונים שקיבלנו ממשפחתו ואינם מצויים בדפוס), חובות הלבבות, כתבי רמח" ל ספר העיקרים ועוד.

יש לנו גם אוצר גדול של כתבי עת שהקורא הרגיל מתקשה להגיע אליהם כמו " התקופה" , " סיני" , " דברי הימים" , " אסיא" ועוד. מספר הכניסות לאתר מגיע ל-350 אלף בחודש.

אחריות אקדמית

" לפני כשש שנים הגענו למסקנה שחייבים להקים גם אנציקלופדיה שתיתן ללומד תמצית של ערכים עם קישורים למקורות שבאתר. באנציקלופדיה הצטברו עד כה כ-7000 ערכים. שתי המערכות מפרות זו את זו, כך שהאנציקלופדיה שלנו היא רק קצה הקרחון של מה שמצוי ב" דעת" .

" לאנציקלופדיה יש מערכת היגוי המורכבת משורה של פרופסורים ומומחים בתחומם. יש לנו אחריות אקדמית. אין באנציקלופדיה היהודית אף ערך שלא עבר בדיקה ושיפוט של אוטוריטה אקדמית. בכל ערך מצוין מי כתב אותו ועל סמך אלו מקורות. אין אצלנו אנונימוס. כי אנונימוס הוא אבי אבות השרלטנות. מי שמבקש לפרסם בעילום שמו אני אומר לו: אם אתה מתבייש בשמך גם לנו אין כבוד לערך שלך.

הצוות הטכני כולל ששה אנשים בלבד – מעצבים, מקלידים, גרפיקאים. המומחים תורמים ערכים בהתנדבות. רבים מהם תורמים את כל הפרסומים שלהם לאתר " דעת" ורואים בכך תמורה שתנציח ותפיץ את פרסומיהם. משרד החינוך הפסיק תמיכתו באנציקלופדיה לפני כארבע שנים וכיום היא ממומנת מתרומות" .

מגמה יהודית ציונית

לפרוספור איזנברג אין דעה טובה על ה" ויקיפדיה" . לא על המגמה הפוליטית המסתמנת בה לדעתו ולא על דרך עבודתה. הוא מצביע למשל על הערך גוש קטיף כפי שהופיע בתקופת החורבן של הגוש.

" ראית שם שמחה לאיד. יום אחרי שהתחילו את הגרוש כבר כתבו על גוש קטיף כבר מינן, בלשון עבר. היה מזעזע. בויקיפדיה לא היה ביטוי לטראומה שהאנשים עברו.

" אנחנו כתבנו על גוש קטיף את העובדות. פרסמנו את החלטת הממשלה מתוכה ניתן היה ללמוד מהי הפילוסופיה העומדת מאחורי ההתנתקות. נתנו קישור לסרט המדהים על תפילת הבנות שאדם יראה מה קרה שם. אתה לא יכול לכתוב על ארוע כזה כאילו אתה מן האו" ם" .

איזנברג רואה באנציקלופדיה היהודית גם שליחות לתיקון עיוותים היסטוריים שהשתרשו. למשל: בנושא קסטנר. פרופסור באואר כתב לפני ארבע שנים ספר בשם " יהודים למכירה" בו הוא מטהר את קסטנר בנימוק שכמנהיג שהוטלה עליו שליחות עשה את המוטל עליו ולמנהיג אין בטחונות שיצליח תמיד. זה גם היה אחד הנימוקים לזיכויו של קסטנר בבית המשפט העליון. " אנחנו הבאנו את התיעוד המלא המראה שזו היתה תואנת שווא . כך גם בנושא אלטלנה ובנושאים רבים אחרים"

" הפילוסופיה שלנו" , אומר פרופסור איזנברג, " היא לתת לאנשים ללמוד. אבל איננו מסתירים את העובדה שהאוריינטציה היא חד משמעית: חינוכית יהודית ציונית.

כתובת האתר www.daat.ac.il ממנו ניתן להיכנס לאתר האנציקלופדיה היהודית.

dahat portal front page

"האתר הגדול ביותר למידע במדעי היהדות והרוח". שער אתר "דעת".

לא שש אלי קרב

לאחר השיחה עם פרופסור איזנברג באתי לדוד שי. ציפיתי לקרב גלדיאטורים עם איזה גילגמש (השם שבחר לעצמו אחד מכותבי הערכים בויקיפדיה).

מצאתי אדם חייכן, נעים הליכות, שבכלל לא שש אלי קרב. היו בפיו הרבה דברי שבח על אתר " דעת" והאנציקלופדיה היהודית והסביר באריכות את תפישת העולם של הויקיפדיה בכלל והישראלית בפרט. הוא נולד וגדל בבת ים למד מתמטיקה ומדעי הטבע באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטה הפתוחה. כיום הוא גר בהרצליה ועובד בחברת מחשבים.

הוא איננו " עורך" הויקידפיה במובן הרגיל של המלה. אין שם תפקיד כזה. הוא ממלא תפקיד מרכזי אך ורק משום שהוא מקדיש יותר שעות מכל משתתף אחר התורם מזמנו ומידיעותיו למפעל הזה.

רציתי תשובות להרבה שאלות. על תפיסת העולם של הויקיפדיה בכלל והישראלית בפרט. איך זה  עובד ומה יש לו להשיב על הטענות שחוגי שמאל מטים את הערכים לכיוון שלהם.

" גיור" הויקיפדיה

שי: " הויקיפדיה העברית נולדה בשנת 2003, שלוש שנים לאחר כינון הויקיפדיה העולמית. כמה צעירים, בעלי ידע במחשבים, החליטו לקחת על עצמם "לגייר" את הטכנולוגיה של הויקיפדיה האנגלית ויצרו ממשק עברי. לאחר מכן הלכו לדרכם.

" איש לא מינה אותי לתפקידי. מעמדי נקבע על פי הזמן שאני משקיע – שלוש שעות ביום ובסוף שבוע יותר.

" הויקיפדיה פתוחה לכל אדם לכתוב ולערוך כל ערך. אך כדי למנוע חבלה והטיות פוליטיות או מסחריות יש אנשים הנוטלים על עצמם את התפקיד של "מפעילים". הם עוקבים אחר כל תוספות של ערכים ושינויים הנערכים בהם ומנפים.

" אם תיכנס לערך "תורת היחסות" ותכתוב שהיא עוסקת ביחסים בין מלפפון ועגבניה. התוספת שלך תימחק כמה דקות לאחר שתיכתב. ואם תחזור על התעלול יחסמו בפניך את הזכות להשתתף בכתיבה ועריכה.

" הכותבים רשאים לשמור על אלמוניות. הפילוסופיה שלנו אומרת כי לא חשוב מי אתה אלא מה כתבת. במקרים קיצוניים של סילוף בזדון קל לאתר אדם על פי כתובת האינטרנט ופניה לספק שלו. פעם מישהו הכניס קללות ופנינו לספק ונתברר שמדובר בילד שהתפרע ואמו התנצלה והבטיחה להשגיח עליו.

" אין הרבה לייבוביצ'ים בין הכותבים. אבל יש קהילה גדולה של אנשים, כל אחד מומחה בתחומו, שמשקיעים זמן ומרץ בכתיבת ערכים. הם עושים את זה בהתנדבות כי הם נהנים מן הדו שיח המתפתח, מן הדיונים הסוערים סביב כל ערך. הוויכוחים אינם דווקא בנושאים פוליטיים לפעמים מתווכחים איך לאיית או לבטא מונח. התרומה היא לא פעם ייחודית. יש אדם הכותב כל פעם על מינרלים. אחר השקיע עצמו באיסוף נתונים על כל ספרות יידיש.

" על הטענות של הטיה שמאלנית אני יכול לומר לך שבין הפעילים בכתיבה ועריכה בויקיפדיה יש מכל קצווי הקשת של החברה הישראלית – דתיים וחילוניים, חרדים וכיפות סרוגות, ימניים ושמאליים. כל אחד יכול להשתתף בתנאי שיעמוד בכללי היסוד של הויקיפדיה שאין בה מקום להבעת דעות אישיות ואידיאולוגיות אלא לעובדות בלבד. מגיעות אלי לא רק טענות של אנשי ימין אלא גם של אנשי שמאל. עוז שלח, (נכדו של אוריאל שלח, הוא המשורר יונתן רטוש) שמאלן קיצוני המתעב את ישראל ויושב בארצות הברית. הוא סרב להענות לבקשתי למסור איזה פרט על משפחתו. הוא כתב לי שהויקיפדיה הישראלית כל כך דוחה אותו שהוא איננו מוכן לתרום לה מאומה..

4 wikipedia symbole

"פתוחה לכל אדם". סמל הויקיפדיה

חוק הזנב הארוך

הסבר מקורי למהותה של הויקיפדיה ניתן למצוא במשנתו של אשר עידן, מרצה בתחומי עתידנות באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטה הפתוחה. הוא קורא לזה " חוק הזנב הארוך" .

לפי חוק זה, שנוסח ב 2004 – במוסיקת פופ, אנו עוברים מתרבות של 10 להיטים למיליוני בני אדם, לתרבות של מיליוני שירים כשכל שיר מיועד לקהילה קטנה של כמה עשרות מאזינים. בתחום הידע אנו עוברים מעשרה פרופסורים שכותבים למיליוני קוראים פסיביים באנציקלופדיה, לתרבות של מיליוני כותבים כשכל כותב עושה זאת לקהילה של כמה אלפים.

החוק הזה מיושם בשורה של תחומים – בכלכלה, בתרבות, ואפילו במדע. בכלכלה למדו להכיר את חשיבות הזנב הארוך של קהל גדול של צרכנים קטנים למוצרים ספציפיים. כך גם בשיווק. לא מפרסמים רק לרוב האנשים אלא מתמקדים בקהלי יעד קטנים.   יש הסבורים שעידן הניהול המרוכז הולך וחולף מן העולם ובניהול מפעלים ותאגידים ייטלו חלק כל ציבור העובדים ואולי גם הצרכנים. ההנחה היא שמוחות רבים המגוייסים למטרה משותפת יוצרים תוצאה סינרגית, שהיא גדולה יותר מצרוף התרומה של כל מוח. ובוודאי רבת עוצמה יותר מאשר קבוצה  קטנה של מנהלים. במדע כבר נסתיים במאה הקודמת העידן של ממציאים וחוקרים גדולים ורוב המחקר בעולם נעשה היום על ידי שיתוף פעולהבין קבוצות מחקר גדולות.

עידן גם ניסח את ההבדל בין " אוטופיה" ל" אידיאולוגיה" .

" אידיאולוגיה היא ראיית ההווה במשקפיים של העבר ואוטופיה היא ראיית ההווה במשקפיים של העתיד" .

אף שהוא איננו מתכוון לכך נראה לי שההגדרות שלו תואמת את ההבדל בין האנציקלופדיה המסורתית לבין הויקיפדיה.

גרף המדגים (בצבע הצהוב ) את עקרון הזנב הארוך (ויקישיתוף

קיצור תולדות ה" ויקיפדיה"

מייסד הויקיפדיה הוא ג"ימי וויילס, צעיר בן 40 יליד אלבמה שבארצות הברית. הוא החל דרכו באינטרנט בהקמת פורטל שמכר פירסומות ותמונות אירוטיות. בשנת 2000 החליט לייסד אנציקלופדיה אינטרנטית, " נופדיה" , שנועדה להיכתב ולהערך על ידי מומחים. התפתחות האנציקלופדיה היתה איטית ומשך שנה הושלמו בה רק כמה עשרות ערכים.

בשנת 2001 עלה על הרעיון של הקמת אנציקלופדיה חופשית שתהיה פתוחה לכל אדם שירצה לתרום לה ידע, כתיבה ועריכה. הוא גם השקיע מכיסו את ההשקעה הבסיסית להקמת הבסיס הטכנולוגי.

בחמש השנים שחלפו מאז התפתחה הויקיפדיה בממדי ענק. היא כוללת היום יותר מ-12 מיליון ערכים ב-200 שפות. תקציבה עומד על מיליון דולר בשנה וכולו מושג בתרומות.

5 jimi wels

מייסד הוויקיפדיה, ג"ימי ויילס

ראה הויקיפדיה כביקור בבית שימוש ציבורי

" הוויקיפדיה כביקור בבית שימוש ציבורי"

על התהום הרובצת בין האנציקלופדיה המסורתית לאנציקלופדיה הפתוחה ניתן ללמוד מדברים שאמר פעם רוברט מק הנרי, לשעבר העורך הראשי של האנציקלופדיה בריטניקה.

וכך אמר: " הקריאה ב"ויקיפדיה" דומה לביקור בבית שימוש ציבורי. או שהמקום מלוכלך והמבקר צריך להיזהר כדי שהלכלוך לא ידבק בו. או שהוא נראה נקי לגמרי, אבל נוטע באדם תחושה של ביטחון מזויף. בשני המקרים, הוא לא יכול לדעת מי השתמש במתקנים לפניו, ואם לא נדבק במשהו"

המשל יפה אבל לא כל כ ך מתאים לנמשל. מחקרים גילו כי כמות אי הדיוקים המופיעים בבריטניקה אינם פחותים מאלה שבוקיםדיה. חוץ מזה בבריטניקה  איזה צוות מוחות על חושב מה הציבור צריך לדעת. בויקיפדיה הציבור כולו מחליט מה הוא רוצה לדעת. לכן ערכים רבים שבויקיפדיה לעולם לא יימצאו בבריטניקה.

.ראה

בין האנציקלופדיה היהודית והוויקיפדיה