מאמר זה נכתב בשנת 2009 כשמפלגת העבודה כבר היתה בשלבים מתקדמים של גסיסה. אתמול  התנועה המפוארת הזו סיימה סופית את חייה באיחוד עם מר"ץ. כך הפך המוות הטבעי של המפלגה להתאבדות מרצון על ידי התמזגות עם תפיסת העולם שבן גוריון לחם בה מאז הבין שיש לעבור "ממעמד לעם", כשם ספרו.

בשנת 1981 ראיינתי את שרגא נצר, שהיה משך עשרות שנים איש אמונו של דוד בן גוריון ו"האיש החזק" של מפא"י. הראיון נערך במסגרת תחקיר שערכנו, אני וחברי רמי טל (אז עורך בכיר ב"ידיעות אחרונות" וכיום עורך בהוצאת הספרים של העיתון) לצורך הוצאת ספר של שמעון פרס. ( פרס התמודד אז בבחירות מול מנחם בגין שבהן הפסיד).

שאלנו את נצר: אמור לנו, היכן נעלמה מפא"י. כיצד זה התנועה ששלטה בישראל משך שנות דור אינה מגלה שום יכולת ארגונית, אינה מעלה שום רעיון חדש, אינה מוציאה מתוכה אף מנהיג, אף בשורה. שרגא נצר הרהר מעט ואמר: אני המפא"יניק האחרון. מפא"י כבר לא קיימת. היא מתה.

כרזת בחירות שלמפאי  שנות החמישים

עכשיו נעץ אהוד ברק את המסמר האחרון בארונה של התנועה האדירה הזו. ואפשר לומר חבל על דאבדין.

להמשיך לקרוא ←

– מאת ד"ר זאב פון-וייזל –

אנו שמחים לארח היום מאמר של ד"ר זאב פון וייזל. המאמר נכתב אמנם בניסן תשל"ג, 1973. אך הוא היום אקטואלי מתמיד.
ד"ר פון וייזל היה דמות מיוחדת במינה בתנועה הלאומית. שרת כקצין בצבא האוסטרי במלחמת העולם הראשונה וזכה במדיית צלב הברזל. הוא לחם גם כתותחן במלחמת השחרור למרות גילו הגבוה. למד רפואה משפטים, נוירוכירורגיה ובנוסף לכל אלה היה אחד המומחים הגדולים בעולם לאיסלם. עלה לארץ ישראל ב-1924. היה ממייסדי התנועה הרביזיוניסטית בארץ, מארגן קורס מפקדים בתל יוסף (על פי תכנית אימונים שלמד בצבא האוסטרי); חלוץ ההעפלה של בית"ר ("אף על פי"); ייסד את העיתון הקהירי "עיתון הנילוס וארץ ישראל", שהיה כלי לתעמולה פרו ציונית בין הערבים. במקביל עשה קריירה עיתונאית מזהירה, סייר בכל העולם, וקנה לעצתמו קשרים וידידים גם בעולם הערבי. הקוראים הוותיקים של טור זה כבר קראו עליו שני מאמרים שקישוריהם בסוף המאמר. תודתנו נתונה לניבה פון ויזל הנכדה על הרשות לפרסםאת המאמר.

"דורנו קרע קרע חד בין העבר ובין ההוווה. הזקנים מביטים אחורה בנוסטלגיה ובצער: כל מה שהיה בעבר נראה להם כאילו היה ברובו טוב, וכל מה שבנמצא נראה להם כולו בירידה מוסרית, כהתבוללות עם כיסוי של הלשון העברית, שאינה כה מחודשת כפי שהיא מקולקלת. הזקנים האלה רואים בפרץ שנפרץ בינם לבין הצעירים לא רק סוף עולמם שלהם, אלא פשוט סוף העולם. בלי יראת אב ואם, בלי יראת כבוד בפני שיבה – איך אפשר להקים עם בריא, עם המסוגל להבטיח את המשך שלשלת הזהב מן העבר הרחוק אל העתיד האינסופי?

זאב פון ויזל בצעירותו

להמשיך לקרוא ←

בימים שבמצרים היה מלך (ושמו פארוק) ובהודו עמד מנהיג בראש תנועה לשיחרור הודו מהבריטים (ושמו גנדי) נפוצה הבדיחה הבאה: מה בין פארוק לגנדי? שניהם שמנים חוץ מגנדי. למי שאינו יודע או אינו זוכר פארוק היה אחד האנשים השמנים בעולם וגנדי אחד הרזים בעולם.

נזכרתי בבדיחה הזו לשמע ההשוואה הנואלת שעשה ראש הממשלה אהוד אולמרט בינו לבין בן גוריון. וכך אמר אולמרט באזכרה השנתית לבן גוריון בשדה בוקר:
"אני מרשה לעצמי לחשוב על בדידותו של בן גוריון באותן שעות שבהן היה צריך להכריע מול משא ההיסטוריה כנגד עצות טובי חבריו ויועציו. לא היה לצידו אדם זולת מצפונו חוש האחריות שלו ואלוהיו".

ומה המסקנה?
שניהם, אולמרט ובן גוריון, מנהיגים דגולים חוץ מאולמרט.

ההשוואה כל כך נואלת שאי אפשר לעשות אותה ברצינות. רק למען השעשוע האינטלקטואלי כדאי לעשותה.
• בן גוריון הקדיש את כל חייו למען תחיית עם ישראל בארצו.
• אולמרט הקדיש את רוב חייו לעשיית קריירה אישית מרופדת בהרבה כסף.
• בן גוריון היה נקי כפיים שמעולם לא ניצל את הקופה הציבורית לטובתו האישית.
• אולמרט כבר יצא זכאי מהרבה חשדות ועוד חקירות רבות ממתינות לפתחו.
• בן גוריון כשנטל על עצמו את תיק הבטחון הקדיש יומם ולילה ללימוד יסודי ביותר של נושאי הביטחון.
• אולמרט שרת בצה"ל ככתב צבאי וכזו גם נשארה השכלתו הצבאית.

* בן גוריון ידע להפיח אמונה תקווה והתלהבות בעם ובנוער בפרט.

* אולמטר מפיץ מורך לב.

• בן גוריון ניהל את מלחמת השיחרור בתבונה ובזהירות. את מבצע קדש הכין זמן רב מראש וכשהגיע מועד ההכרעה נפל למשכב מרוב דאגה וחרדה לתוצאותיה.
• אולמרט יזם וניהל את מלחמת לבנון השניה בחוסר אחריות פושעת.
• בן גוריון היה איש ספר רחב אופקים, למד יוונית כדי להבין את אפלטון וספרדית כדי להבין את סרוואנטס.
• אולמרט אדם מוגבל בהשכלתו. הספרים היחידים שהוא מבין בהם הם ספרי חשבונות.
• בן גוריון הקים את המדינה, אולמרט הורס אותה.

 באוקטובר 1955 רותק ראש הממשלה דוד בן גוריון למיטתו בגלל מחלה מסתורית. הוא נתקף סחרחורות קשות וכל עת שקם היה מאבד את שיווי משקלו. רופאיו קבעו כי סבל ממחלה נדירה שפגעה במרכז שיווי המשקל באוזניים. הרופאים הרימו ידיים ומישהו היפנה את בן גוריון למשה פלדנקרייז.

פלדנקרייז הקים את בן גוריון על רגליו ובעזרת תרגילים אינטנסיביים חידש ממש את נעוריו ואת כושרו הפיסי. בהדרכתו החל בן גוריון לצעוד יום יום כחמישה קילומטרים. כחלק מן הטיפול לימד פלדנקרייז את בן גוריון לעמוד על ראשו ותמונת בן גוריון העומד על הראש הפכה להיות המותג הבולט ביותר של פלדנקרייז עצמו, שהפך לדמות בינלאומית.

לפני שלוש שנים, כשמלאו מאה שנים להולדתו, נחגג האירוע סביב כדור הארץ. ראש עיריית ניו יורק, מייקל בלומברג, הכריז על מאי 2004 כעל חודש פלדנקרייז. באירופה בארצות הברית ובקנדה התקיימו עשרות כנסים לזכרו.

מה היה פלדנקרייז? קשה להגדיר אותו. כמו גאונים אחרים הוא יחידאי. מדען ורופא שאינו נמנה עם המימסד המדעי והרפואי; פילוסוף ששיטתו אינה מובעת במילים אלא בתנועות גוף; פסיכולוג שתורת הנפש שלו שואבת ממסורות עתיקות במזרח ומאינטגרציה עם המדע המודרנ; מרפא שאינו מרפא אלא מלמד איך להתרפא. כמו בן גוריון גם הוא היה יחיד בדורו.

הוא עלה ארצה מאוקראינה בשנת 1918 בגיל 14. הארוע שהביא את פלדנקרייז לפיתוח שיטתו היה פציעה קשה שנפצע בברכו, במהלך משחק כדורגל ששיחק בנעוריו. הרופאים המליצו לכרות את הרגל. פלדנקרייז סרב, סבל את הכאבים הקשים והמשיך בלימודיו בגימנסיה הרצליה. כשסיים בגרות נסע לפריז ללמוד הנדסת חשמל. זכה בתואר דוקטור בפיסיקה שימושית. בין היתר עבד עם, פייר קירי, חלוץ מחקר הרדיואקטיביות. בפרוץ המלחמה נמלט לבריטניה שם עסק בפיתוח שיטות לאיתור צוללות.

כאן שוב התחילה להציק לו הברך. פלדנקרייז החליט לרפא את עצמו. חקר את תנועת הברך, חיפש חלופות, שינה את היציבה ואת ההליכה, עד שלבסוף הברך ניצלה ללא ניתוח.

הוא חזר לארץ עם הקמת המדינה והצטרף לחיל המדע. פתח מכון לטיפול על פי שיטתו ובמהלך השנים טיפל באלפי אנשים בארץ ובעולם, ביניהם מדינאים ואישים בכירים: יהודי מנוחין, מרגרט מיד, לוי אשכול, משה דיין, נחום גולדמן, יצחק בן צבי ובטי פורד.

בתחילת שנות ה-60 פתח מכון ברחוב אלכנסנדר ינאי ושם היקנה את שיטתו ל-13 תלמידים שכל אחד מהם כבר הפך לאגדה בפני עצמה. הוא הספיק לחבר ולפרסם כ-20 ספרים בשפות רבות וגן פורסמו ספרים רבים של תלמידיו על שיטתו.
פלדנקרייז נפטר בשנת 1984. נועה אשכול, חברתו הטובה, שכבה לצידו ברגעיו האחרונים וליוותה אותו עד למותו.

עוד על שיטת פלדנקרייז

פסל של ההיסטוריון תוקידידיס.- ההיסטוריון הרציני הראשון.

בשנת 1953 החליט ראש הממשלה דוד בן-גוריון למנות את שמעון פרס למנכ" ל משרד הביטחון. פרס היה אז בן 30 בלבד ובן גוריון ראה בו את אחד מיורשיו.

לקראת המינוי ערך בן גוריון שיחה קצרה עם פרס וביקש ממנו לקרוא את ספרו של ההיסטוריון היווני תוקידידיס ( 460 עד 400 לפני הספירה) " תולדות מלחמת פלופוניס" . פרס שאל את ב.ג. מדוע בחר בספר זה.

וזו היתה תשובת בן גוריון:

תוקידידיס, שהיה גנרל בצבא האתונאי באותה מלחמה, שאל את עצמו מדוע ספרטה ניצחה, והגיע למסקנה שהביטחון הלאומי הוא תוצר של מרכיבים רבים. כמותם ואיכותם של הלוחמים היא רק מרכיב אחד, ולא החשוב ביותר. חשובים לא פחות המוראל של האזרחים, אמונתם בצדקת המלחמה, אמונתם שהמנהיגים שלהם אינם דמגוגים ומושחתים.

ספרו של תוקידידיס נחשב לספר ההיסטוריה הרציני הראשון בעולם. במבוא לספרו הוא כותב כי ניסה לחקור את השאלות הקשורות למלחמה בצורה הקרובה מאוד לעבודתו של ההיסטוריון המודרני. היתה לו גישה למסמכים, והוא ראיין רבים שהשתתפו במלחמה. המלחמה התחילה בנצחונות גדולים של האתונאים, שהיה להם יתרון עצום בכלכלה ובצי. אבל הספרטנים לא נכנעו והמשיכו להילחם עד להריסות חומות אתונה.

תוקידידס הגיע למסקנה העגומה ששלטון מושחת הוא מרשם כמעט בטוח לתבוסה במלחמה.

הקשר בין דברים אלה למלחמת לבנון השניה אינו צריך הסבר. האם ניתן להעלות על הדעת שאהוד אולמרט מציע לרב אלוף דן חלוץ לקרוא את הספר. אגב, הם לא צריכים ללמוד יוונית. הספר הופיע בהוצאת מוסד ביאליק בשנת 1959 בשיתוף עם צה" ל הוצאת " מערכות" וההוצאה לאור של משרד הבטחון. זה היה כנראה בתקופה שבצה"ל עדיין קראו ספרים

ללמוד את התבוסה. דוד בן גוריון ושמעון פרס בשנת 1955. (צילום לע"מ)

במלאות מאה שנים לעליית בן גוריון לארץ ישראל ראה אור האלבום " הגידו כן לזקן" * האלבום הוא מצבה מפוארת לחלוציות שכבר אינה קיימת * ואיך נשכחו חלוצי ההתיישבות ביש" ע

אם תשאל ישראלי ממוצע מה פרוש המלה " חלוץ" , התשובה שתקבל היא שזהו אחד התפקידים המרכזיים במשחק הכדורגל.

יודעי ספר יצטטו את מקור הביטוי מן התנ"ך, שם משמעותו אדם או קבוצת אנשים ההולכים לפני המחנה. " והחלוץ ההולך לפניהם" (יהושע ו יג).

שאו ציונה נס ודגל. מצעד נוער בשנות ה-30. (ארכיון יעקב אלעזר ז"ל)

הערה: דגל זה נתגלה כמזוייף. ראה מי זייף את תמונת הדגל)

במרוצת השנים קיבל המושג משמעות של סולל דרך לבאים אחריו. הבילויים היו חלוצי ההתיישבות בארץ ישראל. וכאן קמו חלוצי המדע, חלוצי התעשייה, חלוצי החינוך וכדומה. בתקופה שלפני הקמת המדינה קיבל המושג חלוץ משמעות של צעיר העולה לארץ ישראל להגשמת הציונות.

הדמות האידיאלית

החלוץ היה הדמות האידיאלית של החברה הישראלית לפני קום המדינה. שרו לו שירים ופארו את הקרבתו. " מי יבנה יבנה בית בתל-אביב/ אנחנו החלוצים נבנה בית בתל-אביב" . כל המדינה שבדרך הייתה מבוססת על התנדבות חלוצית – ההתיישבות, החינוך, הרפואה, הכוחות הלוחמים ועוד.

לאחר הקמת המדינה היו הרבה מעשים שניתן לראות בהם מעשים חלוציים במשמעות ההיסטורית. יחידה 101 שהקים אריאל שרון בתקופת שפל בצה" ל הייתה החלוץ שהלך לפני המחנה וקבע נורמות לחימה חדשות. ביוזמת בן גוריון הוקם הנח" ל (נוער חלוצי לוחם), שאמור היה לאחוז גם בחרב וגם באת ובמחרשה ולהקים ישובים חדשים. הרבה דמויות המשיכו במסורת החלוצית בגופם. כמו " אם הבנים" , רבקה גובר, שאיבדה שני בנים במלחמת השחרור והקדישה את חייה לטיפול בעולים חדשים. או לובה אליאב שכל מסכת חייו, עד היום הזה, היא חלוציות בלתי פוסקת.

רבקה גובר ויקישיתוף

במרוצת השנים הלך המושג חלוציות ונשכח. המקום היחיד בו נתקלתי במונח " חלוץ" במשמעות הישנה היה בחדרי השירותים של סמינר הקיבוצים. מצאתי שם שלטים " חלוצים" ו" חלוצות" . איני יודע אם מישהו חמד לו לצון והציב שלטים אלו במקום בנוסח הרגיל " גברים" ו" נשים" . או אלה שלטים שנותרו במקום מן התקופה שבה כל צעיר וטוב בארץ היה חלוץ וכל צעירה הייתה חלוצה.

" הגידו כן לזקן"

אני נדרש לנושא החלוציות לרגל הופעת הספר " הגידו כן לזקן – דיאלוג עם החלוציות" . הספר יצא לאור לרגל מלאות 100 שנים לעלייתו של דוד בן גוריון לארץ ישראל.

מבחינה מו"לית זהו אלבום מפואר המחזיק עשרות תמונות יפהפיות, מן העבר הקרוב והרחוק ומן ההווה.

בן גוריון החלוץ נואם בכנס של ההסתדרות.

הספר משקף במידה רבה את מאמציו של בן גוריון להמשיך את מורשת החלוציות אל תוך עידן המדינה בכך שהראה דוגמא אישית וירד להתיישב בשדה בוקר שבנגב. דברי בן גוריון המובאים בספר נשמעים אקטואליים מתמיד: " מדינת ישראל תיבחן לא בעושר לא בצבא ולא בטכניקה אלא בדמותה המוסרית ובערכיה האנושיים… המהפכה המכרעת היא לפנינו, עלינו להפוך העם, הארץ כל סדרי חיינו. מהפכה זו תובעת מכל אחד מאתנו לעשות חשבון חייו… תביעה זו חלה על כל המקצועות: עובדי המדינה, מורים, עורכי הדין, רופאים, קציני צבא, מהנדסים אנשי מדע…"

חלוציות בימינו

האם יש עדיין חלוציות במשמעותה ההיסטורית? ברמת הפרט בוודאי. אלפי נערים מתגייסים מדי שנה ליחידות קרביות ומסכנים את חייהם יום יום שעה שעה. צעירים רבים עושים שנת שרות לפני הצבא למען שכבות נחשלות. עשרות ארגונים פועלים לתמיכה בחולים, בחלכאים ובנדכאים. מפעלי ההתנדבות מקיפים רבבות.

אבל החלוציות כתנועה המובילה את העם מתה.

בן גוריון מנסה להחיות את החלוציות על ירידה לנגב. צריפו בשדה בוקר (ויקישיתוף)

הספר הזה הוא ספר עצוב. הוא מנסה בכל כוחו להחיות את אתוס החלוציות שגווע. במדינה בה מפריטים את החינוך, במדינה בה מתעלמים מילדים רעבים, במדינה בה הכל נמדד בכסף כבר אין חלוציות.

החלוץ שנעדר

הספר גם מתעלם מעובדה שאינה נעימה כנראה לעורכיו. אחד מגדולי החלוצים של שנות הארבעים הוא הרב משה צבי נריה. המעשה החלוצי שלו – הקמת ישיבת בני עקיבא בכפר הראה בשנת 1940 – עורר התנגדות מכל עבר ולא נתפס אז כמעשה חלוצי. אבל המעשה הזה הוליד את " דור הכיפות הסרוגות" , שהיא הקבוצה היחידה בישראל שהתואר חלוצים הולם אותה גם היום. האסון שלנו הוא שהחלוצים של ימינו הלכו אמנם לפני המחנה אבל המחנה נשאר מאחור אף שבחר לעצמו בשם " קדימה" .

שיר החלוצים ושירים באשדודית

שיר החלוצים שחובר בידי י. הפטמן והלחן שלו עממי נפתח במילים הבאות:

אנו נהיה הראשונים

כה אמרנו אח אל אח

אנו נהיה בין הבונים

נט המיתר נט אנך

זהו שיר אחד מאלפים ששר הישוב היהודי בארץ ישראל מאז העליה הראשונה. כל שיר נושא עמו מזכרת וחוויה הטבועה בקוד הגנטי של דורות: אנחנו שרים לך מולדת ואמא; ציון תמתי ציון חמדתי; באה מנוחה ליגע; אלי, שלא ייגמר לעולם; סובבוני להט אש בוערת; כחול ים המים נאווה ירושלים; ואולי לא היו הדברים מעולם. ועוד ועוד ועוד.

מי מכיר היום שירים אלה? מי שר אותם? מי משמיע אותם?

עורכי האלבום היו עושים שרות לזכר החלוציות אילו היו משלבים בו שירי חלוצים. אך פרט לשיר של אלתרמן על שביתת המורים ושיר בלתי חשוב שהופיע בעיתון " במעלה" ב-1934 פורסם דווקא שיר של סמי שלום שיטרית מתוך מחזור " שירים באשדודית" . סמי שלום שיטרית איש " הקשת הדמוקרטית המזרחית" הוא אולי המשורר הכי פוסט ציוני. בשיריו ובהופעותיו הציבוריות הוא קורא תיגר על כל המפעל הציוני. בראיון עיתונאי אמר כי הצביע בל"ד כי " אני חייב לתמוך בקבוצה המדוכאת ביותר" .

ראה מדוע אין מקום לזקנים בארץ ישראל