הקורא איליה קמינסקי מרחובות, שעלה מברית המועצות בשנת 87, כותב לי:
איליה קמינסקי
" בהיותי בברית המועצות, בשנות ה-80, קראתי לקט מאמרים של זאב ז’בוטינסקי. הלקט, בשפה הרוסית, הופץ במחתרת, מודפס במכונת כתיבה. הלקט ניתן לי בהשאלה לזמן קצר ולאחר שקראתי העברתי הלאה. זה היה מצרך יקר המציאות ומבוקש מאד. גם היה מסוכן להחזיק בו.
המאמרים של ז’בוטינסקי חדרו לעומק לבי (ונמצאים שם עד היום). בשלהי שנות ה-80 (כבר בארץ) היו לי ויכוחים עם אנשים סביבי. חשבתי לעצמי: למה אני מנסה לנסח מחדש את הטיעונים שלקחתי מז’בוטינסקי? פשוט אמצא את הספרים שלו ואתן לאלה שהתווכח עמי.
איפה מוצאים את ספרי ז’בוטינסקי?. בדקתי בסטימצקי – הם בקושי ידעו מי זה בכלל. התקשרתי למצודת זאב בשיא ההתרגשות, מסביר מי אני, מה אני רוצה. הם עונים לי בקול מפוהק: " קשה היום למצוא ספרי ז’בוטינסקי, תנסה אולי בחנויות יד-שנייה" .
לא התייאשתי. מצאתי בספריה עירונית עותק ישן של ז’בוטינסקי שלמזלי כלל את המאמר ’קיר הברזל’. צילמתי את הדפים מהספר. נתתי למתווכחים עמי וזה השפיע.
אמרתי לעצמי: לא מגיע לליכוד להיות בשלטון. אחרי שהיו בשלטון כמעט שלושים שנה, איפה ז’בוטינסקי בתכנית הלימודים? איפה כתבי ז’בוטינסקי בהוצאה ממלכתית? איפה עקרונות ז’בוטינסקי אצל פוליטיקאים המגדירים עצמם כתלמידיו.
=======================================================================
במסגרת ריענון מאמר זה פניתי לידידי, מר יוסי אחימאיר, מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי וביקשתי את הסברו. דבריו מתייחסים למועד הפניה יולי 2010.
תשובת מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי
כידוע לך, השנה – 2010 – היא שנת ה-70 לפטירת זאב ז'בוטינסקי ובקרוב ימלאו גם 130 שנה להולדתו.
בן פחות מ-60 היה המנהיג הציוני והוגה הדעות הפורה הזה במותו. אנחנו במכון ז'בוטינסקי עושים הכל להפצת מורשתו, שאין לה אח ורע בתנועה הציונית במאה העשרים.
מאז כתב מר קמינסקי את מכתבו, ניתן למצוא בחנויות הספרים לפחות את "שמשון" של ז'בוטינסקי. בתרגומו החדש, מעשה ידי פטר קריקסונוב, ובהוצאה משותפת למכון ז'בוטינסקי, כתר וסטימצקי.
מכון ז'בוטינסקי מציע למכירה כתבים של ז'בוטינסקי, חלקם ספרים יד שניה, שמגיעים אלינו מעזבונות של נפטרים. אנו באופן טבעי משמשים כתובת לכל המתעניינים בכתביו.
מפליא שלא עלה על דעת הקורא לפנות למכון – אם באופן ישיר ואם דרך אתר האינטרנט של המכון, שמציע בין השאר חנות מקוונת ודרכה אפשר לרכוש ספרים, חדשים כמשומשים.
אפשר להיעזר באחראי על מחסן הספרים של המכון, מר אילון קפלן, טלפון 03-6210806.
כרכי זאב ז'בוטינסקי ראו אור לפני למעלה מ-60 שנה. מכון ז'בוטינסקי קיבל עתה על עצמו להפיק מהדורה חדשה, מעודכנת ומותאמת לקורא בן המאה ה-21, וכן להוסיף במסגרתה מאמרים רבים, רובם נכתבו במקור ברוסית בראשית המאה ה-20, שגילינו רק בשנים האחרונות.
במקביל אנו שותפים למפעל ההוצאה לאור של כל כתביו בשפה הרוסית. עד כה ראו אור 4 כרכים בסדרה זו.
ומפעל שלשי: אנו עוסקים בהוצאת כרכי איגרותיו של זאב ז'בוטינסקי. בעוד כחודשיים יראה אור הכרך ה-11!
ואני שואל:
היש עוד מוסד מורשת ומחקר כשלנו, העוסק בעת ובעונה אחת בשלושה מפעלים מחקריים-ספרותיים-מו"ליים-מונומטאליים,
כמו מכון ז'בוטינסקי?
ועל כך יש להוסיף, כי לפני שלוש שנים הוצאנו לאור ביבליוגרפיה של כל כתביו, בכל השפות. לכרך האדיר הזה, בעריכתה של ד"ר מינה גראור, מצורף תקליטור,
כך שאפשר להעלות את כל המידע על כל כתבי ז'בוטינסקי גם על המחשב.
אין קשר ישיר בין מכון ז'בוטינסקי לתנועה פוליטית כלשהי. המכון הוא עמותה ציבורית.
אבל אני יכול לומר, כי בממשלה הנוכחית זוכה המכון לתמיכה יותר מכל ממשלה בעבר,
ואציין כי ממשלה זו יותר מכל קודמותיה משקיעה בשמירת המורשת הציונית על כל פלגותיה.
בברכה
יוסי אחימאיר
מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי
קישורים
ראה צוואת ז'בוטינסקי בשמשון ברזל מלך וצחוק
פינגבאק: זאב ז'בוטינסקי, "שמשון" | היגיון בשיגעון
פינגבאק: " זעקת האבות" – על נפילת הל"ה וגלגולו של אחד מסיפורי החורבן | היגיון בשיגעון