כך נראתה שרונה, כיום איזור הקריה, בתקופת הטמפלרים

מי שעובר בימים בצומת הרחובות קפלן ודרך מנחם בגין בתל-אביב יכול להיות עד לאירוע הנראה כמדע בדיוני. בתי מידות, בני שתיים שלוש קומות, נחתכו ביסודותיהם כאילו היו צעצועי לגו. הועברו ממקומם למרחק של כמה עשרות מטרים ושם הוצבו מחדש.מדובר בפרויקט הנדסי מסובך, שתכליתו להרחיב את רחוב קפלן, ובאותה הזדמנות גם לפנות שטח יקר ערך לבניית מתחם של מגדלי משרדים, מסחר ובתי מגורים.

מדוע לא הרסו את הבתים והשקיעו עשרות מיליוני שקלים להזזתם?

"בתים בעלי ערך היסטורי"

מהנדס עיריית תל-אביב דני קייזר הסביר כי בגלל הערך ההיסטורי של הבתים הוחלט להימנע מלהרוס אותם ובמקום זאת להעבירם. " כך תישמר גם ההיסטוריה והתרבות של העיר תל-אביב" .

האמנם מבנים בעלי ערך היסטורי המשקפים את תולדות תל אביב?

אפשר היה לשבח יוזמה זו אילו היה מדובר באמת במבנים בעלי חשיבות להיסטוריה היהודית בארץ ישראל. אבל כאן מדובר במבנים שלא תואר להם ולא הדר, שנבנו בשלהי המאה ה-19 על ידי הטמפלרים, שונאי ישראל מובהקים.

 

 

מצעד נאצי של הטמפלרים התמונה נמצאה בבתים שעזבו (צילום רפרודוקציה זאב גלילי)

הטמפםלרים הם בני כת פרוטסטנטית שקמה באמצע המאה ה-19 בעיר וירטמברג שבגרמניה. פרוש השם " טמפלרים" הוא " אנשי ההיכל" וזה גם השם שנשאו הצלבנים, שהותירו שובל של דם יהודי במסע הצלב לארץ ישראל במאה ה-12.

הטמפלרים החלו להגיע לכאן בשנת 1866 ובמרוצת השנים הקימו בארץ שורה של ישובים, ששרידיהם מפוזרים עד היום – המושבה הגרמנית בחיפה, וילהלמה שליד לוד, ואלדהיים (היום אלוני אבא בגליל התחתון) ובית לחם בגליל התחתון. בשנת 1872 הקימו הטמפלרים מושבה חקלאית שנקראה שרונה, במקום בו שוכנים היום קרית הממשלה ומחנה מטכ"ל בתל-אביב.

הטמפלרים תרמו תרומת מה להתפתחות הישוב היהודי בארץ. בין היתר הנהיגו כאן שיטות חדישות בחקלאות – שימוש בזבלים ובמכונות חקלאיות וכן תרמו גם לפיתוח התעשייה.

הטמפלרים היו קוץ בבשרו של הישוב היהודי. הם שמרו כל השנים קשר עם גרמניה וב-1932 הקימו כאן סניף של המפלגה הנאצית. רבים מן הגברים נקראו לשרת את הצבא הנאצי בגרמניה והתייצבו לדגל. הם סייעו לכנופיות הערביות במהלך מאורעות 36-39. עם פרוץ המלחמה העולמית השנייה החליטו האנגלים לסלק את הקוץ הממאיר, הגלו אותם לאוסטרליה והם לא שבו עוד.

צאצאיהם הגיעו באחרונה לביקור בארץ וצפו בתערוכת "הטמפלרים", שהתקיימה ב"מוזיאון ארץ ישראל" . הם חלפו על פני התמונות שתיעדו את קורות אבותיהם ואבות אבותיהם. הסתכלו בתמונות שבהם נראים אבותיהם במצעדים ובמסדרים נאציים. לא ראיתי אותות התרגשות על פניהם.

בעקבות אותו ביקור , הגישו צאצאי הטמפלרים תביעה בסך 100 מיליון שקל, תמורת רכוש שהשאירו אבותיהם במרכז תל-אביב. תביעה זו הנמצאת עתה בדיון משפטי איננה יכולה להיות מוגדרת אלא כחוצפה גרמנית.

התביעה הגרמנית מבוססת על הטענה שאדמות שרונה הופקעו למטרות ציבור (כמו בית החולים איכילוב) אך חלק מהם משמש למטרות מסחריות.

ואכן מסתבר שהיוזמה להזזת הבתים לא נועדה רק "לשמר את ההיסטוריה והתרבות של העיר". עיקר תכליתה השגת רווחי נדל"ן רק כמה בניינים נועדו להזזה ועשרות אחרים מאותה תקופה תוכננו להריסה.

הטמפלרים במסדר נאצי (צילום רפרודוקציה: זאב גלילי)