בשנת 1994 קיבל פול רוסה, סטנדאפיסט אמריקני צעיר המתגורר בקולוראדו, מכתב מרשת פיצות גדולה בה נאמר: " אתה בדיוק הלקוח שהיינו רוצים לראות לעתים תכופות יותר" .
בתשובה שלח להם רוסה מכתב בו שאל: "הייתי מעוניין לדעת איזה לקוחות בדיוק לא הייתם מעוניינים לראות לעתים תכופות" . התשובה שקיבל הייתה אידיוטית כל כך שהולידה במוחו רעיון מבריק שהפך אותו למיליונר.
הוא הכין מכתבי שאלה לשורה של חברות גדולות ומוסדות ציבור ושלח להן שאלות, שביידיש קוראים להן שאלות קלוץ. למה איני שזוף למרות שמרחתי עצמי במשחת השיזוף שלכם משך כל החורף בו לא יכולתי להשתזף בשמש; את לישכת הגיוס של המרינס שאל אם הוא יכול להביא עמו לצבא שמיכות פוך וכרים מן הבית; ביקש לדעת אם המקלחות מאפשרות פרטיות; בפני הוצאת ספרים התלונן על שהמילון שהוציאו אינו מכיל מספיק מילים ועוד כהנה וכהנה תלונות של לא כלום.
על כל הפניות הוא קיבל תשובות שברובן אידיוטיות. את המכתבים קיבץ לספר שנפוץ במאות אלפי עותקים. נמכר בכמה מהדורות וכבר יצא ספר שני.
כל אחד מאתנו כמעט נתקל בתשובות אידיוטיות כאלה. ידידה שלי שכתבה שיר שתאר את חוטי החשמל התלויים בין עמודים. היא דימתה בשיר את הציפורים העומדות על החוטים כאילו היו תווי נגינה שמהם נוצר השיר.
דובר חברת החשמל שלח לה מכתב בו הסביר כי בין עמודי החשמל מחברים ארבעה חטים כך שהשיר שכתבה "אינו מדוייק".
בימים אלה [זה היה בשנת 2004] קיבלתי באינטרנט מכתב שיכול בהחלט להצטרף לספר המכתבים האידיוטיים. המכתב נכתב באפריל 2001 על טופס של משרד המדע, התרבות והספורט. הוא נחתם על ידי יועצת השר, שהיה אז מתן וילנאי.
וכך נאמר במכתב:
" השר מתן וילנאי קיבל את מכתבך בנושא תחרות חתולים בנגינה על פסנתר. כל הכבוד לך ולחתול שלך. אילוף חתול ישראלי בנגינה על פסנתר מביא כבוד רב למדינת ישראל. ואין ספק שבכל תחרות בינלאומית, יוסיף חתולך, שלא ציינת את שמו, תהילה וכבוד למדינתנו. יישר כח" .
כמו כל מידע המגיע מן האינטרנט צריך להתייחס אל מידע זה כאל כבדהו וחשדהו. הבעיה היא שהיום כבר אין את מי לשאול. אבל גם כבדיחה זה מוצלח וגם לא כל כך רחוק מן המציאות.
אני בטוח שבעקבות קטע זה ישלחו לי קוראים שפע של מכתבים אידיוטיים שקיבלו בתשובה לשאלות אמיתיות ורציניות.
פינגבאק: כשמגייסים פושעים למערכת הביטחון | היגיון בשיגעון
פינגבאק: הונאות ומתיחות באינטרנט | היגיון בשיגעון