ראה גם:

"יש משהו בדברי הרבי מסאטמר"

 

מי המטורפים שרצים לאחמדיניג"אד

http://www.zeevgalili.com/?p=3520

מעשי התועבה של חובשי השטריימלך המתנשקים עם אחמדיניג'אד, יוחס בטעות לחסידות סאטמר שהסתייגה בחריפות מן המעשה. על זהות המטורפים הללו והסתעפות הפרשה ניתן לקרוא בקישורים שלמעלה. אך הואיל ואותם מטורפים מחזיקים באידאולוגיה של הרבי מסאטמר אני מביא כאן את עיקרי האידיאולוגיה שלו. 

זאב גלילי אוקטובר 2009

העולם כבר התרגל לראות את המראה המשונה הזה של יהודים חובשי שטריימל ועטופים בטליתות, המשתתפים בהפגנות אנטי ישראליות. .

 מה מריץ אותם.

התשובה לשאלה זו קשורה באישיותו של  יואל טייטלבוים, הידוע כ" הרבי מסאטמר" . הוא נולד בשנת 1888, בן לשושלת אדמו"רים. מ- 1911 שימש ברבנות בקהילות קרפאטו רוס וטרנסילבאניה הצפונית. בשנת 1928 התמנה לרב קהילת סאטמר. הוא ניצל מתאי הגזים בשואה כשנמלט ב" רכבת המיוחסים" מברגן בלזן, שארגן רודולף קסטנר. צאן מרעיתו, אשר להם הטיף שלא לעלות לארץ ישראל עוד מראשית המאה העשרים, עלה בעשן המשרפות.

הוא עלה לארץ בתום מלחמת העולם ולאחר שנה היגר לארצות הברית. ברובע ויליאמסבורג שבברוקלין ניו יורק הקים את קהילת חסידיו מחדש. קהילה זו עוצבה כהעתק מדוייק של עיירה יהודית מזרח אירופית. הצלחתה של קהילה כזו לשרוד בתוך התרבות האמריקנית הדינמית מעוררת מזה שנים עניין רב בקרב סוציולוגים ואנתרופולוגים. מחקרים רבים פורסמו על התופעה.

הרב טייטלבוים נתגלה לא רק כבעל אישיות כריזמטית בעלת השפעה. הוא גם כוח ארגוני כלכלי שהצליח להקים בארצות הברית אימפריה – מערכת מסועפת של מוסדות חינוך ומוסדות כלכליים. על אף השלילה המוחלטת שהוא שולל את מדינת ישראל הוא ביקר בארץ כמה וכמה פעמים והקים גם כאן מערכת חינוכית (מבוססת על טוהרת לשון יידיש) ושיכונים לחסידיו. בשנת 1953 הוא נבחר לרב העדה החרדית בירושלים. הוא ביקר בארץ שש פעמים, פעמיים לפני הקמת המדינה וארבע פעמים לאחר הקמתה. מביקור לביקור גדל מספר מקבלי הפנים עד שהגיע לרבבות. החסידים שכרו רכבת מיוחדת בה נסעו חסידיו מכל הארץ כדי ללוות את הרבי מחיפה לירושלים. רכבת ישראל הסכימה להנפיק כרטיס מיוחד ממנו הוצאו המילים "רכבת ישראל" ובמקומם הופיעה הכתובת "העדה החרדית" .. לארץ הגיע תמיד באוניות לא ישראליות, כדי לא לנסוע באוניה של יהודים מחללי שבת. לרוב הגיע ערב הבחירות לכנסת, כדי להטיף שלא להשתתף בבחירות ולפעול נגד גיוס בנות, נגד ניתוחי מתים ועוד. בליל יום הכיפורים עלה לבמת בית הכנסת, לפני תפילת כל נדרי, והכריז שכל מי שמאמין שהמדינה הציונית היא " אתחלתא דגאולה" אל יתפלל בבית הכנסת שלו. את חסידיו הזהיר שמי שישתתף בבחירות לכנסת, או ישתף פעולה בדרך כלשהי עם המדינה הריהו כמי שעובר על כל התורה כולה.

הגאולה כעוון פלילי

הרב יואל טייטלבוים ממשיך למעשה מגמה של כמה מגדולי ישראל שהתנגדו – מאז האמנסיפציה – לתהליכי ההשכלה, החילון ובעקבותיהם הציונות, שעברו על החברה היהודית באירופה.

ייחודו של הרבי מסאטמר בכך שהוא הקצין יותר מכולם ופיתח תיאולוגיה המתמקדת בהתנגדות לציונות ולעליה לארץ ומאוחר יותר לעצם קיומה של המדינה. התנגדות זו היא עקרונית ואינה קשורה דווקא בחילוניותה של הציונות.

בספר האידאולוגי הבסיסי שלו (" ויואל משה" ) הוא כותב בין היתר: " אף אם יהיו כל חברי הממשלה, כולם אהובים כולם ברורים, אף כתנאים ואמוראים… אף אילו היו חברי הכנסת צדיקים וקדושים, הוא עוון פלילי איום ונורא גאולה וממשלה טרם שהגיע הזמן" . טייטלסוים היה עקבי בנושא זה והדברים שהוא כותב על יהודים חרדים המשתפים פעולה עם השלטון הציוני, כמו אנשי אגודת ישראל, אינם חריפים פחות מן הדברים שהוא כותב על החילוניים.

ר' יואל טייטלבוים לא פירסם אף לא חיבור אחד לפני המלחמה וכל תורתו מאותה תקופה נכתבה מפיו על ידי תלמידיו. קבצי איגרות שלו משנות העשרים והשלושים, מלמדים שהתנגדותו לציונות לא נפלה בחריפותה מהתנגדותו למדינה. ספרו הראשון , "ויואל משה" הופיע בברוקלין בשנת 1959 ובו התווה את יסודות התיאולוגיה שלו נגד המדינה. הוא ביסס והרחיב את הדברים בספר "קונטרס על התמורה ועל הגאולה" שהופיע אף הוא בברוקלין ב-1967. במקביל חיבר פרושים לתורה ולתהלים ועוד חיבורים רבים.

שלוש השבועות

הבסיס ההלכתי לתיאולוגיה של טייטלבוים הוא שלוש השבועות המוזכרות במסכת כתובות (דף קיא עמוד א): " שלוש השבועות הללו למה? אחת שלא יעלו ישראל בחומה, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי" .

לפי פרשנותו של רw יואל טייטלבוים יש בפיסקה זו איסור מוחלט של עליה המונית לארץ ישראל ושל כל פעולה של דחיקת הקץ. דהיינו להביא את הגאולה באמצעים טבעיים. יותר מזה. אם לפני השואה הוא פרש את הפסוקים הללו כאיסור לעליה מאורגנת לארץ ויוזמה להשגת עצמאות מדינית. הנה לאחר השואה הוא מוצא בעובדה שעם ישראל עבר על איסורי שלוש השבועות את הגורם לשואה. המפעל הציוני ומדינת ישראל הפכו בשיטתו לגורמים דמוניים שהצלחתם הזמנית מוסברת בכך שמאחוריהם עומד הסיטרא אחרא, השטן בכבודו ובעצמו.

בצד הביסוס ההלכתי מוצא טייטלבוים סימוכין לתפיסתו גם בתורת הקבלה באמצעותה הוא מטיף לתפיסה הרואה בחיוב את הגלות. לכל אדם, אומר הרבי מסאטמר, יש שורש נשמה שנועד לה מקום בחלק זה או אחר של העולם. כך הוא מסביר את העובדה שיחידים מחסידיו יכולים לבוא לארץ ישראל. כי לפי שורש נשמתם נועדו להיות כאן. כך הוא גם מסביר את העובדה שלא יכול היה להשיב בחיוב לחסידים שלפני השואה ביקשו לצאת ממקומותיהם, הואיל ולא ידע איפה מצוי שורש נשמתם.

פגישה עם " יואליש"

בשנת 1981 פגשתי באדם שלפי הערכתי הכיר את הרבי מסאטמר יותר מכל אדם אחר שאיננו נמנה עם חסידיו. זהו דוד שן, לשעבר עורך העיתון ההונגרי " אויקלט". שן ערך מחקר על שושלת טייטלבוים והרבנים שהשפיעו על דרכה ופירסם אותו בספר " שלוחת החסידות מעבר לקרפטים" , שהופיע בשפה ההנוגרית בישראל בשנת 1964. הספר תורגם לעברית אך לא ראה אור והמחבר הואיל להשאיל לי את כתב היד. ראיינתי את שן על הכרותו ופגישתו עם " יואליש" (כך כינה אותו) לצורך עבודה אקדמית שעשיתי אז, ולהלן תמצית הראיון שלא פורסם מעולם.

" נפגשתי עם הרבי מסאטמר בשנת 1954 בניו יורק. הראיון עמו היה חלק מסידרת כתבות על ארצות הברית שכתבתי לעיתון "אויקלט". כשירדתי מן הרכבת בה נסעתי לויליאמסבורג נדהמתי לראות שבין גורדי השחקים שוכנת עיירה יהודית כפי שזכרתי מנעוריי בסיגט, שם פגשתי את הרבי לפני השואה, לצורך מחקרי.

" הרב התגורר בבית בן שלוש קומות בלב העיירה שבנה בויליאמסבורג. חדרו האפלולי נמצא בקומה האמצעית. הוא ישב ליד שולחן עיין בספר ומאחוריו מראה גדולה. הרבי היה אז קרוב לשנתו השבעים, אך פרט למעט שיבה שנזרקה בשערו לא היה במראהו כדי להסגיר את גילו. מיד כשנכנסתי הביט בי בעיניים בהירות וחיוניות ומאותו רגע לא הסיר מבטו ממני.

" היו מאות היטלרים"

" פתחתי ואמרתי: 13 שנה רבי שלא התראינו. הוא ענה לי, ביידיש כמובן. יואליש יודע עברית ורוב כתביו נכתבו בלשון הקודש. אך הוא מתנגד עקרונית להחייאת הדיבור העברי ולמעבר מן ההיגוי האשכנזי להיגוי הספרדי. הוא דיבר אלי בטון של קורא פסק דין בבית המשפט.

" דרכו של עם ישראל, אמר, היא לחיות בין הגויים בהכנעה. הציונים מכריזים על עמדה גאוותנית מתרברבת וזה הביא את זעם העמים עלינו. זו הסיבה לשנאת ישראל.

" אני: איך אתה יכול להגיד דברים כאלה. האם עצם קיומנו לא היה סיבה מספקת לשנאת ישראל? היטלר לא דיבר על הציונות. הוא דיבר על כל העם היהודי כשבא להשמיד אותנו.

יואליש: היטלר? (צוחק בסרקזם) במשך דברי ימי ישראל היו מאות היטלרים. לא השמידו את העם, כל זמן שעמדו בראש העם אנשים שהיו חרדים לדבר ה".

" אני: איך זה, רבה? לפני הציונות לא היו פוגרומים? לא רצחו יהודים? ואותך מי הציל? ניצלת מתאי הגאזים תודות לחילונים.

" יואליש: חבל לדבר על זה, כל אחד יודע מה באמת קרה. לו הציונים לא היו מונעים את הפעולות להצלת יהודי ההלכה (" ביידיש הוא אמר " הלוכה יידן" ) היה אפשר להציל את רוב יהודי אירופה.

" לא מקלט בטוח"

" אני: אבל זה בדיוק מה שעושה הציונות, שהקימה מדינה. שלא נצטרך לעמוד רועדים מפחד והכנעה ונוכל להגן על עצמנו בנשק ביד.

" יואליש: (קוטע דבריי): זאת לא מדינה יהודית זו מדינה ציונית.

" אני: אבל המדינה הציונית קלטה מיליוני יהודים שניצלו מן השואה ונתנה להם מקלט בטוח.

| יואליש: (בבת צחוק): זה מקום בטוח? הם יצאו מן הפח ונפלו אל הפחת. בשום מקום בעולם אין היהודים נתונים בסכנה כמו במדינה הציונית. המדינה הציונית היום קיימת ומחר אינה קיימת. (מארגן הויס, ביידיש).

" אני: האם היית עוזר לאויבי ישראל למחוק את המדינה?

" יואליש (שוקל כל מילה): כל מה שאני עושה אני עושה רק שארץ ישראל תחיה בתוך התורה.

כמה יהודים בעולם

" אני: וגורל היהודים לא מעניין אותך?

" יואליש: בכל העולם יש עשרת אלפים יהודים והם כאן. (הוא התכוון לחסידיו).

" אני: והיתר אינם יהודים?

" יואליש: הם יהיו יהודים אם יחזרו בתשובה.

" אני: ביקרת אשתקד במדינה. ראית מה בנינו ומה עשינו?

" יואליש: עם השנור של הציונים זה לא חכמה.

" כך המשכנו לדבר סחור סחור כשעתיים וחצי. השיחה נסתיימה כשהוא הושיט לי יד לשלום. הוא לא לחץ את ידי אלא רק הושיט את קצות אצבעותיו ואני חשתי שבדרך זו הוא מביע זילזול במי שאינו נמנה עם עשרת אלפי היהודים שלו" .

"אני נגד ציונות?"

הרבי מסאטמר, שהתנגד כל ימיו לציונות ניצל תודות לרכבת המיוחסים שארגן רודולף קסטנר ולסרטיפיקט ציוני שאיפשר את שחרורו ובואו לארץ. דוד שן סיפר מה ששמע מפי קסטנר על פגישתו עם הרבי מסאטמר ערב שחרורו.

סיפר קסטנר: הרבי שכב במיטה, לבוש במעיל חזיה ללא שרוולים. היה מופתע לראות אותי וראה בי את האדם שהוא תלוי בו לחיים ולמוות. אמרתי לו: מצרפים אותך למשלחת על בסיס של סרטיפיקאט ציוני שניתן לך. ואתה כל ימיך היית נגד הציונות.

ואז אמר לי יואליש: אני נגד הציונות? רק רציתי להכניס קצת יידישקייט לעם היהודי.

גם צדקה וחסד

דוד שן מספר כי למרות דבריו הקשים שאמר בניו יורק לגבי כל היהודים שאינם מחסידיו בפועל הוא נהג בצדקה וחסד כלפי כל יהודי, בלי לבדוק בציציותיו. משנת 1941 הסתננו לטרנסילבניה, לאזור בו חי הרבי, יהודים שנמלטו מאימת הכובש הנאצי במזרח. הוא קלט כל יהודי שבא בלי לבדוק אם הוא דתי או לא. נתן להם מזון וכל סעד אפשרי. הוא נתן לפליטים את הפרוטה האחרונה וגם סיכן עצמו.

פריצות: נשים נוהגות

" …בדבר הפירצה שרגילים אברכים ובחורים לנסוע במכונית, הנקרא דרייווען, שזה מזיק ליראת שמיים…ונשתוממתי לשמוע שבאחרונה נפרץ פירצה זו גם בנשים מבית יהודים כשרים… שזה פירצה נוראה מאד כי כל כבודה בת מלך פנימה ואין לשער מה שיוכל לצמוח מפירצה זו חס וששלום…" (מתוך איגרת הרבי מסאטמר שנת תשל" ט).

נצחון ישראל בששת הימים

נצחון ישראל במלחמת ששת הימים איננו נס. ישראל ניצחה כי עם ישראל הוא העז שבאומות. ישראל גיבורים ואנשי חיל ונמשלו לאריות ולזאבים . אילולי קיבלו עול תורה, המתשת כוחו של אדם, לא היתה אף אומה עומדת בפניהם. הציונים שפרקו עול תורה אינם מותשים וכוחם רב להם. והעיקר: מי שסייע לישראל היה השטן. ולכן אם היה נס במלחמה הזו הוא נס לרעה ולא נס לטובה כמו ניסים שבידי ה".

בעל חוש הומור

הרבי מסאטמר היה גם בעל חוש הומור. על ההבדל בין ירושלים לניו יורק אמר: "בניו יורק נותנים לי כסף ומבקשים ממני עצות בירושלים נותנים לי עצות ומבקשים ממני כסף" .

פעם נשאל אם קפה נמס כשר והוא השיב "אין סומכים על הנס" .

כשעבר פעם ליד מסעדה ניו יורקית, שמעליה שלט ניאון מהבהב עם הכתובת " כשר" אמר: " פעם כשר פעם טרף" .

ראה גם:

"יש משהו בדברי הרבי מסאטמר"