מחברה ערכית לחברה מניפולטיבית
" החברה הישראלית איבדה את המטרה הציונית שאיחדה אותה * התוצאה: המניפולציה התקשורתית היא הזירה בה נאבקות קבוצות שונות להשגת מטרותיהן * ישראל איננה דמוקרטיה אלא מדיה-קרטיה * זוהי דיקטטורה של המדיה * התקשורת איננה כלב השמירה של הדמוקרטיה, היא נשכה אותה למוות" * מבט פסימי על החברה הישראלית בעיני אסטרטג
אחד מבכירי היועצים האסטרטגיים במדינה, אדם שכבר הפיל והקים ממשלות, פנה אלי בעקבות הדברים שכתבתי כאן לפני כמה שבועות על הסכנה שבשטיפת המוח היחצנית. הוא אמר לי: אתה כותב שכלב השמירה של הדמוקרטיה נרדם בשמירה ואני אומר לך שאתה טועה. הכלב נשך אותה למוות.
לצערי סרב האיש שאפרסם את דבריו בשמו. אומר רק שהוא האסטרטג מספר 1 במדינה וכפי שניתן ללמוד מן הדברים שאמר הוא איש מחשבה רציני. (עכשיו ניתן לגלות שהמרואיין הוא מוטי מורל – אוקטובר 2009) בגלל חשיבות דבריו אני מביא אותם בשלמותם, בשינויים קלים של סגנון וסדר הדברים:
מ-1948 ל-2004
" אתה שואל במאמרך כיצד הפכנו מחברה ערכית לחברה מניפולטיבית? התשובה לכך היא שאיבדנו את המטרה שאיחדה אותנו. הרצל קבע לנו מטרה: להקים בית לאומי לעם היהודי. ב-1948 השגנו את המטרה, אך לא הרגשנו שהשגנו אותה במלואה. ב-1967 הרגשנו כולנו שהמטרה סוף סוף הושגה: "להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים". שחרור ירושלים היה הביטוי לכך שהמטרה הושגה.
" בשנת 2004 אין לחברה הישראלית שום מטרה המשותפת לכל מרכיביה" .
" להשמיד את עצמנו"
" בשנים שחלפו מאז 1967 לא קם שום מנהיג שיכול היה להציב מטרה חדשה לעם ולמדינה. ובאין מטרה, מתפוררת החברה. התפלגנו להרבה קבוצות, שלכל אחת מהן מטרה משלה. הדינמיקה הזו גורמת לנו להילחם איש ברעהו ותוך כדי כך להשמיד את עצמנו מבפנים.
" קבוצת המתנחלים היא היחידה ששמרה על המטרה המקורית (של הציונות). זה סוד כוחם. אבל למרבה הצער, נוצר מצב בו מטרה זו הפסיקה להיות משותפת לכל העם, והפכה כאילו מונופול של גוש אמונים. במילים אחרות: המטרה שקודם הייתה משותפת לכל העם הפכה להיות מטרה של קבוצה אחת בלבד.
" הרשות הרביעית"
" בינתיים חלה תמורה משמעותית בחברה הישראלית. לשלושת רשויות השלטון המסורתיות (מחוקקת, מבצעת, שופטת) נוספה רשות רביעית, שלא נחזתה על ידי שרל מונטסקייה, הפילוסוף הצרפתי שהגה את עקרון הפרדת הרשויות. בעשורים האחרונים עלתה והתחזקה התקשורת, עד שהפכה חזקה יותר מכל שלוש הרשויות.
מונטסקייה לא חזה את צמיחת הרשות הרביעית - התקשורת
" לשלוש הרשויות האחרות יש תחומי סמכות מוגדרים וכל אחת מהן נושאת באחריות לתחומה (כך לפחות בתיאוריה). לרשות הרביעית, התקשורת, יש סמכות בלתי מוגבלת כמעט והיא פטורה מכל אחריות.
" הרשות הרביעית מופקדת על יצירת דעת קהל. ודעת הקהל היא הקובעת מי מהפוליטיקאים ינהיג את המדינה. לכן רוקדים הפוליטיקאים על פי החליל של התקשורת, או יותר נכון, על פי המניפולציות התקשורתיות היוצרות דעת קהל" .
הפכנו ל"מדיה-קראטיה"
" אנחנו כבר מזמן לא דמו-קרטיה, כלומר משטר הנשלט על ידי העם. אנחנו מדיה-קרטיה. דיקטטורה של המדיה. כלב השמירה של הדמוקרטיה נשך אותה למוות.
" בהיעדר מטרה המאחדת את העם והמדינה, ואחרי שנתנו למדיה להשתלט על חיינו, נוצרו חוקי משחק חדשים. לתוך התפר הזה חדרו סוכני התקשורת – היחצנים. אדם ההולך לבית המשפט לוקח עורך דין. אדם ההולך למשפט השדה של התקשורת (שבמקרים רבים מכריע יותר מבית המשפט האמיתי), לוקח יחצן, אסטרטג. תפקידו של היחצן מקביל לתפקידו של עורך הדין בבית המשפט: להציג את הקייס של לקוחו בצורה שתשכנע את ה" שופט" , היינו דעת הקהל, שהקליינט שלו צודק והצד השני לא צודק. הכל עניין של רייטינג. כל הצדדים, בפוליטיקה ובכלכלה, פונים לשימוש מניפולטיבי בתקשורת, במטרה להשפיע על דעת הקהל. כי במדינה נטולת ערכים, אלה חוקי המשחק. ומי שלא משחק לפיהם מפסיד".
תחליף למערכת ערכית
" כולם משתמשים היום במניפולציות תקשורתיות כתחליף למערכת ערכית-חינוכית. אפילו שרת החינוך שרצה לאתונה להתחבק עם זוכה מדליית הזהב, גל פרידמן. גם המתנחלים עושים זאת טוב מאד. גם הם יודעים להשתיל ידיעות בתקשורת, כדי להשיג את יעדיהם. כזוהי, למשל, הידיעה שחברת צילומי האוויר, שצילמה התנחלויות ומאחזים לפי הזמנת " שלום עכשיו" , מכרה צילומי אוויר כאלה למשרד הביטחון.
" מה עשו כאן? לקחו שתי עובדות, שאין קשר סיבתי ביניהן, ובאמצעותן ניסו לדחוף את שאול מופז, בתודעת הציבור, שמאלה לעבר " שלום עכשיו" . והתקשורת בלעה את זה ללא שום שיקול דעת" .
תנועת מקופחי העולם
המצב בישראל הוא השתקפות של המציאות הגלובלית. הדמוקרטיות המערביות, כמו ישראל, איבדו את המטרות שלהן. ארצות הברית עדיין חותרת למטרתה המקורית: להנחיל את ערכי החירות והדמוקרטיה לעולם. אבל רוב הדמוקרטיות המערביות האחרות, רוצות רק לחיות ברמת חיים גבוהה ושיהיה להן שקט. במלחמה ינצח הצד שיש לו מטרה ומוכן להילחם למענה את הצד שאין לו מטרה ורוצה רק " שקט" וש" יעזבו אותי במנוחה" .
" במאבק נגד הדמוקרטיות הצד שיש לו מטרה היא התנועה של מקופחי העולם המוחים נגד המערב. תנועה זו אימצה לעצמה את האסלאם הקיצוני כדת הרשמית. והתוצאה: האסלאם היא הדת בעלת קצב הצמיחה הגבוה ביותר.
" הדרך הפשוטה ביותר להגדיר לקבוצה מטרה שתאחד אותה, היא להגדיר לה אויב. האסלאם הגדיר את האויב בצורה ברורה ביותר, והכריז עליו מלחמה" .
הפלסטינים ואנחנו
" תאמר אם כך, הואיל והפלשתינאים הם חלק מהעולם האסלאמי, אנחנו הישראלים חייבים להיות דרוכים. להילחם ולהדביר את האויב הזומם להשמידנו. אבל האויב הזה שואב את מטרתו מהמטרה הגלובאלית של האסלאם, והכרעה מקומית לא תעזור כאן.
" השאלה היא מה המטרה שלנו והאם אנחנו מאוחדים סביבה. המתנחלים יכולים לטעון כי הם דבקים במטרה הציונית המקורית. אך כל עוד אין כל העם מאוחד סביב מטרה זו הם יישארו קבוצה מבודדת ומנוכרת, שחלקים רחבים בעם אינם שותפים למטרותיה. עד שלא תהיה לעם ישראל מטרה שתאחד אותו (ולא משנה אם היא צודקת או לא, חשוב רק אם היא מאחדת) לא יהיה שינוי במצב.
כל צד מנהל מערכת תקשורתית. קיר סטיקרים.
" על רקע זה מנהל כל צד מאבק תקשורתי כדי להשיג את מטרותיו, תוך שימוש בכל המניפולציות התקשורתיות. המניפולציות האלה אינן הסיבה לצרותינו, הן התוצאה של היעדר מטרה מאחדת ושל השתלטות הרשות הרביעית על שלושת הרשויות" .
בשנת 2009 מותר לגלות ש"היועץ האסטרטגי" אותו ראיינתי הוא מוטי מורל.
ראה למה הובסה ישראל בקרב ההסברה
פינגבאק: ללמד את הנאכבה או לאסור אותה | היגיון בשיגעון
פינגבאק: מוטי מורל על ההסברה הישראלית | היגיון בשיגעון
פינגבאק: ענת קם – לא דמוקרטיה, לא חופש הדיבור – בג"צ-קרטיה ומדיה-קרטיה
פינגבאק: עלייתו ונפילתו של "העיתון הנפוץ במדינה" – מעריב | היגיון בשיגעון
כמה מצער שדברים אשר נכתבו ב-2004 תקפים, ואף ביתר שאת, גם כיום.
כמה מצער שדברים אשר נכתבו ב-2004 וגם בשנת 2014 תקפים, ואף ביתר שאת, גם כיום.
(מתנצל על הפלגיאט, אך לא יכולתי להתאפק). ותודה ללאה.