מאמר משנת 2004. יחליט הקורא אם משהו השתנה מאז. [נובמבר 2015]

ראה גם "העם זקוק בדחיפות לפסיכיאטר"

איך אפשר להסביר שאנשים רציונאליים מחזיקים בעקשנות בעמדות חסרות שחר * מה הקשר בין אנשים המאמינים בחייזרים מהחלל ובחיי נצח לבין חסידי אוסלו, ג'נבה, התנתקות * חוסר השפיות הנורמאלי

הפסיכיאטר פרופסור יהודה פריד ז" ל והפילוסוף יוסף אגסי חיברו לפני שנים ספר "פרנויה – עיונים בדיאגנוזה".. הספר דן בשאלה: איך אנו יכולים לדעת שתודעת ודאות משקפת מציאות אמיתית.

האדם הוא יצור תבוני ובכוח תבונתו הוא יודע בוודאות ששתיים ועוד שתיים הן ארבע, אומר הפילוסוף.

בא הפסיכיאטר ושואל: אבל יש אנשים שיש להם ודאות מוחלטת בדברים שהאדם הסביר מבין או חושב שהם חסרי שחר. כיצד נבחין בין הוודאות הלוגית שהיא כאילו נורמאלית לבין הוודאות של האדם שאנו רואים בו כאילו חולה?

שומרת ה" סליק"

הוא מביא סיפור (שפורסם באותו ספר, או במאמר שהתייחס לאותו נושא) על מטופלת שבתקופת המנדט הייתה חברת אחת המחתרות. הוטל עליה לשמור על סליק (מחסן בו הסתירה המחתרת כלי נשק). עם קום המדינה לא צריך היה עוד לשמור לא על הסליק ולא על הסוד הכמוס של מקומו. אך אותה אישה המשיכה לשמור את הסוד. היא לא האמינה שמדינת ישראל קמה והיתה משוכנעת שהכל מסביבה הוא תפאורה של הבולשת הבריטית, שנועדה לחלץ מפיה את הסוד הכמוס.

אותה אישה תפקדה באורח נורמאלי בחיי היום-יום. אך היא לא הייתה מסוגלת להיפטר מן המחשבה, שבעיניה הייתה ודאית, שמדינת ישראל לא קמה כלל. כל ניסיון להציג לה את עובדות המציאות רק חיזק את ודאותה – הכל מבוים על ידי הבולשת הבריטית.

הספרות הפסיכיאטרית מלאה בדוגמאות של אנשים כאלה: אדם המאמין כי הוא מסוגל לעבור דרך קירות; אשה המאמינה כי יש לה שש אצבעות, כי ראשה עשוי דלעת, כי גובהה 5 סנטימטרים; אדם המאמין כי העולם ייחרב בשנת 2015 ושהוא יצליח לבנות מושבת בני אדם על המאדים.

פרופסור יעקב לוינגר ז" ל סיפר לי פעם כי לאביו (שהיה הפסיכיאטור הראשי של משרד הבריאות) הייתה מטופלת שהאמינה כי תמות ביום שלישי הבא. הרבה ימי שלישי חלפו והיא נשארה באמונתה שתמות ביום שלישי הבא. באחד הימים שאל אותה הרופא כיצד היא ממשיכה להאמין בדבר שהיא נוכחת מדי שבוע שהוא חסר שחר. היא השיבה: " אילו היית חולה כמוני היית מבין" .

עד כאן מדובר ברפואת הנפש.

" קיסר המאדים"

אבל מסתבר שתופעות דומות לתופעות הפתולוגיות מופיעות גם באנשים נורמאליים לחלוטין. הפסיכואנליסט רוברט לינדנר מספר בספרו " השעה בת חמישים הדקות" (הופיע לפני כשלושים שנה בתרגום עברי) כי טיפל בפיסיקאי, קירק אלן שמו, שהאמין כי הוא חי בשתי מציאויות. האחת על כדור הארץ והשניה על המאדים, שם הוא הקיסר של הכוכב. הפסיכיאטר החליט לטפל בפיסיקאי בכך שינהג כאילו הוא מאמין למטופל שלו ומדי פגישה שוחח עמו ברצינות על " גילוייו" . במהלך הטיפול מצא עצמו הפסיכיאטר מאמין לדיווחי הפיסיקאי, שהביא עמו ממסעותיו המדומים למאדים – שלל מסמכים, מפות וטבלאות סטטיסטיות בהקף של 12 אלף דפים. לינדנר מספר שהיה ממש ממתין בקוצר רוח לפגישות עם המטופל כדי לשמוע ממנו עוד ועוד על הכוכב המסתורי. בשלב מסויים שבר הפיסיקאי עצמו את מעגל השוטים הזה ואמר לפסיכיאטר: האינך מבין כי הכל שטויות?

אז, כך אומר הפסיכיאטר, הבנתי שהגבול בין מטפל לבין מטופל איננו ברור ואיננו חד משמעי. המטופל לא היה פחות " נורמאלי" מן המטפל. למעשה שניהם לקו במה שקרוי דלוזיה.

מהי הדלוזיה?

ההגדרה היא: " אמונה שאדם מחזיק בה למרות טיעון, נתונים והפרכה שאמורים (באופן סביר) להיות מספיקים כדי לבטלה" .

מונח אחר המשקף מצב זה הוא "אידאה פיקס" שהגדרתו: " רעיון שאוחזים בו בדבקות, ללא ערעור רציונאלי, ולמרות קיומן הגלוי של ראיות נוגדות מספיקות, שדי בהן לשכנע אדם סביר לזנוח את הרעיון" .

התופעות הללו אינן נחלת בודדים. מדובר באלפים רבים ובתחומים מסויימים גם במיליונים. בשנות החמישים הייתה בארצות הברית כת, שחבריה האמינו כי העולם עומד להגיע אל קיצו בתאריך ידוע מראש. הם האמינו גם כי בתאריך הקובע יגיעו לכדור הארץ צלחות מעופפות ובהן חייזרים, שיחלצו את חברי הכת מן החורבן.

קבוצת פסיכולוגים אמריקנים החליטה לבדוק מה יקרה לחברי הכת, לאחר שתחזיתם תתבדה. הם בילו במחיצת חברי הכת ביום ובשעה שבו לפי חשבונם אמור היה לחול יום הדין.

בהגיע השעה היעודה העולם לא הגיע משום מה אל קיצו. הדבר הזה לא ערער כלל את אמונתם של חברי הכת. הם פיתחו תיאוריה חדשה, לפיה חורבן העולם נמנע תודות להם. אמונתם היא שהביאה לביטול הגזרה. מכאן ואילך אמונתם לא רק שלא קטנה אלא הם אף יצאו מחוזקים באמונתם.

ואם מדובר בחייזרים וצלחות מעופפות – בארצות הברית יש מיליוני מאמינים, עשרות כתבי עת, קבוצות תמיכה וארגונים שהצלחות המעופפות במרכז עולמם.

תופעה אחרת היא זו של בני כת ה-IMMORTALS המאמינים כי לעולם לא ימותו. (לכת זו יש גם חסידים בישראל וביניהם אשתו של איש ציבור מאד ידוע). הם מסבירים את אלה מחבריהם המתים מדי פעם בכך שאלה לא האמינו מספיק ביסודות הכת.

המיתוס של סיזיפוס

מדובר איפוא בתופעה תרבותית ולא פסיכיאטרית. היטיב לנתח את התופעה הסופר הצרפתי אלבר קמי בספרו "המיתוס של סיזיפוס" . הוא מסביר כי התודעה שלנו גורמת לנו אומללות אינהרנטית משום שאנו מבינים כי נמות וכי אנו נידונים לחיי אומללות ואיננו מסוגלים להשלים עם זה. אנשים מסוימים נחנו ביכולת להתגבר על התודעה ולשנות אותה בצורה שהיא מתעלמת מן המציאות. י

ש לאדם מנגנונים שבעזרתם הוא מתגבר על המציאות הקשה על ידי כך שהם עוברים לחיות במציאות מדומה שבעיניהם היא האמיתית.

מיתוס השטחים

אם נחזור למציאות שבה אנו חיים נוכל אולי להבין מה קורה סביבנו. קבוצה גדולה של אנשים – מדינאים, גנרלים, סופרים, אנשי רוח, מימין ומשמאל – כולם חכמים הגיוניים ושפויים, עומדים בפני מציאות קשה ובלתי פתירה. האם ייתכן שנגזר עלינו ועל ילדינו ונכדינו לחיות בפיגועים בלתי פוסקים? הלנצח תאכל חרב? האם ייתכן שלעולם לא נגיע לשלום?

כנראה שזו אכן המציאות. לנצח תאכל חרב. וקשה להשלים עם כך.

ואז הם בונים בתודעתם מציאות חדשה – הסכם אוסלו, הסכם ז"נבה, תכנית ההתנתקות. אין גבול לדלוזיות. הם מאמינים באמונה שלמה בדברים שהופרכו בעבר ומופרכים מדי בוקר. אז בונים מיתוס. השטחים לא היו בידינו לפני 67 והחיים היו אז נפלאים נפלאים (דבר שלא היה ולא נברא). ראה העשור היפה בחיי בילין

http://www.zeevgalili.com/?p=262

מיתוסים רבים פועלים על שילוב של עבר ועתיד. ההווה גרוע העבר היה מצוין ובעתיד נחזור לעבר. זהו מיתוס תור הזהב וגן העדן. תרגם זאת לשפה כאילו רציונאלית ואז כל מה שצריך לעשות זה לחזור למצב של 67. נוותר על השטחים שלא היו אז בידינו והכל יהיה בסדר. יש קסם עצום בדבר הזה. זה כל כך פשוט. ובפרט שברקע מתנגן הפזמון האווילי " נחזיר את השטחים יהיה טוב" .

============================================

המשוגעים של ר' נחמן-

ראה http://www.zeevgalili.com/?p=7280#more-7280

=============================================

הבתולות של ערפאת ממתינות

יש תמונות שאינן מאבדות מן האקטואליות שלהן. התמונה הזו נשלחה אלי על ידי קורא לפני כשנה. היא צולמה ב-15 באפריל אשתקד במצעד תמיכה בישראל שהתקיים בוושינגטון.

זו הייתה הפגנה ספונטאנית של אהבת ישראל ודאגה לביטחונה ולקיומה. אחת המפגינות נשאה כרזה בה נאמר: " ערפאת, אל תתן ל-72 הבתולות להמתין לך" .

עכשיו, כשחברו הטוב של ערפאת, השייך אחמד יאסין, קיבל מחיל האוויר כרטיס חד כיווני לעולם שכולו טוב, יש לקוות שהבא בתור יהיה יאסר ערפאת. שרון, אל תתן לבתולות להמתין עוד.

===========================================

הידד גם לנו יש מתאבדת משלנו – טלי פחימה

רשות השידור הממלכתית החליטה להוכיח כי לא רק לחמאס יש מתאבדים גם לנו יש מתאבדת משלנו. קוראים לה טלי פחימה, מזכירה בת 28 מתל אביב. היא החליטה להיות " מגן חי" לאחד מבכירי המבוקשים – זאכריה זוביידי, ראש " גדודי אל אקצה" בג"נין. היא ביקרה אותו לפני חצי שנה, ולאחר שניצל בנס משלושה ניסיונות חיסול היא החליטה ללכת ולהגן עליו בגופה. בינתיים היא הוזמנה להופיע ב" פוליטיקה" בהנחייתו של עודד שחר.

" הייתי אצלו וראיתי איך הוא סובל תחת הכיבוש" אמרה. לשאלת המנחה אם ראתה גם אוטובוסים מתפוצצים השיבה: " ואתה יודע למה זה קורה? בגלל הכיבוש… אם הייתי תחת כיבוש הייתי עושה אותו דבר" .

הזוביידי הזה אגב מעורב בשורה של פיגועים, ביניהם הפיגוע בסניף הליכוד בבית שאן, שבהם נהרגו עשרה אנשים.

התבוננתי במתאבדת שלנו ולא הצלחתי לתהות על קנקנה. היא ככל הנראה בסדר גמור. אבל אנחנו כנראה מטורפים.

על טלי פחימה ראה

http://www.zeevgalili.com/?p=667

===========================================

השר בניזרי:  שתיקתו אומנותו

לא ככל שתקן הוא השר בניזרי. החלטתו לשמור על זכות השתיקה לא נועדה חלילה לפטור אותו מדיני אדם. כי הרי תלמיד חכם כמוהו יודע שאם חטא הוא אינו פטור מדיני שמיים. כוונתו בשתיקתו היא אך ורק ללמד את העם בישראל פרק בהלכות שתיקה.

והרי אמרו חז" ל " מלה בסלע משתוקא בתרין" (מגילה יח: ) ורש" י הרחיק ראות עד ימינו אלה כשפרש כי " אם תרצה לקנות הדבור בסלע תקנה השתיקה בשתיים" . ועוד דברו חכמים בשבח השתיקה, שהיא יפה לבריאות. כפי שנאמר " כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה" .( ויקרא רבא פרשה טז).

ואולי ביקש בניזרי לרמוז את דעתו האמיתית על השתיקה ועל השותקים. כפי שנאמר: " לא מצאתי ולא למדתי מהם שתהא מידה יפה באדם יותר משתיקה, שמעליבין אותו והוא שותק… וכן הוא אומר אויל מחריש חכם יחשב, וזהו שאמרו יפה שתיקה לחכמים קל וחומר לטפשים…" (מחזור ויטרי סימן תכד ד" ה שמעון בנו) ועוד אמרו: " טוב לאדם להיות אלם ומשכיל מהיותו רב דברים וכסיל" .

אבל אולי בהחלטתו של בניזרי גם טמון רמז לדעתו האמיתית על השתקנים האחרים שאינם בני תורה כמוהו. כי הרי כבר אמר החכם באדם " ברוב דברים לא יחדל פשע" (משלי י יט).

============================================

האסטרטגיה של קיצוץ זנב כלב

מעשה באדם שהיה לו כלב אהוב שחלה לפתע. הלך האיש לוטרינאר וביקש את עצתו. בדק הרופא את הכלב ואמר: כלבך לקה במחלה הקשה. אבל למזלו פגעה המחלה רק בזנב הכלב. צריך לקצץ את זנב הכלב וכך תציל את חייו.

לא ידע האיש את נפשו מרוב צער. הוא לא יכול היה לשאת את המחשבה שכלבו היפה ייוותר ללא זנב שעליו תפארתו.

מה עשה? החליט לקצץ את זנבו של הכבש באורח הדרגתי. קיצץ סנטימטר ולאחר כמה חודשים עוד סנטימטר וכך הלאה. בדרך זו, כך חשב האיש, יתרגל הכלב לחיות בלי זנב והטראומה תהיה קלה יותר. אבל סופו של הסיפור עצוב. הכלב סבל ייסורים משך חודשים ארוכים ולא רק שלא נרפא אלא גם מצא את מותו. בעת שבעל הכלב קיצץ בזנבו בתשלומים התפשטה המחלה בכל גופו של הכלב ולא ניתן היה עוד להצילו.

זו איננה בדיחה. את המשל הזה שמעתי מפי פרשן שסיפר את הסיפור כדי להמחיש את אווילותה של המלחמה בעצימות נמוכה שבה פועל צה" ל, בגיבוי הדרג המדיני, מאז החלה האינתיפאדה הראשונה.

תורת הבטחון של ישראל, שנקבעה בשעתו על ידי דוד בן גוריון, התבססה על ההנחה שישראל הקטנה אינה יכולה להרשות לעצמה מלחמה ממושכת. לכן תמיד יש להגיע לידי הכרעה מהירה ובשטח האויב. על רקע זה, ההחלטה על מלחמה בעצימות נמוכה הייתה אווילות מתחילתה. בגלל הקיצוץ ההדרגתי בזנב הטרור הוא הולך ומתפשט בכל הגוף.

אחרי יותר משתי שנות דמים הגענו ליאסין ולערפאת לא הגענו עדיין.

.